תוכנית הפד: אל האינסוף ומעבר לו

בכירי הפד חוששים בגלוי מדפלציה, ברקע מחירי הבתים ממשיכים לרדת (לפי מדד מחירי הבתים של קייס שילר שפורסם אתמול), שיעור האבטלה סביב ה-10% ולא מאפשר אינפלציה, הדולר מחוזק באופן מלאכותי ע"י בנקים מרכזיים רבים בעולם (סין, יפן...) והצריכה בארה"ב אינה חזקה דיה. את תקוותם לאינפלציה תולים כולם בתוכנית רכישות האג"ח של הפד, אך לתוכנית הקודמת, בשווי 1.7 טריליון דולר, לא בטוח שהייתה יותר השפעה מזאת שגרמה לעליות המחירים התיקון לירידות המחירים החדות במחצית השנייה של 2008. נזכיר כי זהו אינו כסף שמודפס ומחולק להמונים, אלא קניית נכסים מהבנקים. הבעיה שצוואר הבקבוק להוצאות היום בארה"ב אינו הבנקים ואלה רוצים להלוות יותר ממה שהציבור שם רוצה ללוות. התוכנית גם לא פוטרת את לוקחי המשכנתאות מתשלומיהם, כך שמבחינתם הצרה עוד לא נגמרה. אני בכלל חושב שאסור לבנות יותר מידי על תוכנית הפד (QE2):
 
תוכנית הפד:

Space, the final frontier. These are the voyages of the Starship Enterprise. It's five-year mission: To explore strange new worlds, to seek out new life and new civilizations, to boldly go where no man has gone before.

מוניטריה, הגבול האחרון. אלה הם מסעותיו של הפד האמריקאי. בפעם השנייה מאז התמנה לנגיד ב-2006 יוצא ברננקי עם ציוותו לחפש כלים מוניטרים חדשים כדי לעורר אינפלציה, כדי להוזיל את ההלוואות במונחים ריאליים, כדי לעודד את הצריכה וכדי להוריד את שיעור האבטלה, לצעוד באומץ אל מקומות שאף נגיד או בנק מרכזי עוד לא היו לפניו. 
 
בשונה מהתוכנית הקודמת, בשווי של 1.7 טריליון דולר, התוכנית הפעם תשוגר מרמה של ריבית אפסית, ההשפעה שלה עשויה להיות שונה. הערכות לגבי גובה התוכנית נעות בין 1 טריליון (בנק אוף אמריקה) ל-2 טריליון דולר (גולדמן זאקס). בכל מקרה בשלב ראשון מעריכים כולם יוכרז על רכישה בשווי 500 מיליארד דולר. התוכנית תגדיל את מצבת הנכסים במאזן הפד, שעומדת היום על 2.3 טריליון דולר. בשאלת גודל התוכנית צריך לזכור שברקע יש גם מלחמת מטבעות בעולם. ארה"ב, נזכיר, הואשמה ע"י גרמניה כי ההרחבות המוניטריות האגרסיביות שלה הן סוג של התקפה מטבעית, ולכן יתכן שלאחר פגישת מדינות ה-G20 בסוף השבוע, שלאחריה העלתה סין את הריבית, יתקשה הפד להעביר תוכנית גדולה. כך שמלבד להערכתי שהשפעת התוכנית בין כה וכה תהיה מתונה, תוסיפו לכך את האפשרות שהיא גם תהיה קטנה מהצפוי ואז בכלל יהיו כמה שהולכים להתאכזב. אני עדיין לא חושב שכדאי לנסות לתזמן את התיאוריה הזאת ולצאת ממניות ובטח שלא לעבור לאג"ח שיפגעו גם הן.
 
מה ארה"ב מעדיפה, דולר חזק או חלש?

מצד אחד דולר חלש יתמוך ביצוא האמריקאי, יגדיל את מספר המשרות בחברות המייצאות, אלה יצרכו יותר וכו' וכו'. מצד שני, דולר חלש ייקר את עלות יבוא המוצרים, חומרי הגלם והדלק, יפגע ישירות בצריכה, המהווה יותר מ-70% מהכלכלה האמריקאית. אז מה עדיף?
 
כדאי למדינה להיכנס לחדלות פירעון או לפגוע ישירות במטבע?

רבים מאמינים כי כאשר מדינה נקלעת למשבר כלכלי של "חיים או מוות" היא תדפיס כסף ותשחק את המטבע המקומי שלה ככל שיידרש כדי לעמוד בהתחייבויותיה. בפועל, במקרים רבים, מדינות מעדיפות להיכנס לחדלות פירעון. כלומר, לא לפגוע ישירות במטבע ופשוט להשתמט מהחוב. צריך לקחת את זה בחשבון שרוצים להמר נגד מדינה מסוימת.
 
המשקיע האגדי ג'ון טמפלטון:

"שוק שורי נולד מפאסימיות, גדל בסקפטיות, מתבגר באופטימיות ומת באופוריה".
אילו הייתם שואלים אותי, יש לי תחושה שאנחנו עדיין בשלב הסקפטיות, לא ככה? אתם לא סקפטיים לגבי תוכנית הפד, לגבי האמיתיות של העליות? לא תמיד אמרתם לי שכל העליות האחרונות הן מלאכותיות? אז אם אתם לא בקטגוריה של הסקפטיים, אז אני כבר לא יודע מי כן. סקפטיים=מניות.

נכתב ע"י אמיר כהנוביץ,
כלל פיננסים

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.