"מחפש הזדמנויות בשוק לייצר ערך משמעותי לאורך זמן"

קובי אלפי, בעלים ומנכ"ל משותף יחד עם יונה בנדק בחברת אלפי־בנדק, שהוקם ב־2011, לאחר שניהלו חברת ניהול תיקים במערכת הבנקאית.

קובי בעל ניסיון של 20 שנים בשוק ההון, בעל תואר MBA, גר בקריית אונו, אב לשתי בנות מתבגרות, חובב של אוטוביוגרפיות כלכליות, בשעות הפנאי ספורטאי פעיל שמשחק טניס, חובב מוסיקה מושבע (מנגן בקלידים, גיטרה ותופים), ושומר אמונים לקבוצת ילדותו – מכבי חיפה.

בית ההשקעות הוקם בבית דגן, איכשהו לא המקום הראשון שעליו חושבים, אבל יש לזה הסבר משכנע. ראשית הוא נמצא באמצע הדרך בין מקומות המגורים של שני הבעלים, שנית ויותר חשוב כשעזבו את מקום עבודתם הקודם, בתל אביב, הם כמעט נדרו נדר שלא להיכנס יותר לתל אביב ברמה יומיומית לצרכי עבודה, כך הגיעו לבית דגן.

הסיבה להחלטה לקרוא לבית ההשקעות על שמם, ולא בשם מותג כלשהו, מגיע מ"רצון לשים את עצמנו בחזית, בה הבעלים הם הרוח החיה מאחורי העסק, באופן בו הלקוח יודע במדויק מה הוא מקבל, ומול מי הוא עובד", לדברי קובי.

החברה מנהלת כיום עבור אלפי לקוחות למעלה מ־2 מיליארד שקלים בניהול תיקים, מה שמגדיר אותה כחברה גדולה לפי הגדרות הרשות לניירות ערך בכל הקשור לחברת ניהול תיקים. כמו כן, החברה מנהלת כיום השקעות ב־11 קרנות נאמנות, בניהול השקעות חיצוני בהראל קרנות נאמנות.

בית ההשקעות מונה כ־20 עובדים, 16 מהם בעלי רשיון בייעוץ ו/או בניהול תיקי השקעות. כולם חברים בוועדת ההשקעות, שנפגשת אחת לשבוע לכל הפחות. קובי מאמין ביחסי עובד מעביד בהם כל עובד מרגיש חלק מהעסק, שותף לדרך, תוך שהוא מביא את עצמו, איכויותיו ויכולתיו לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר.

קובי אלפי, צילום: עמי ארליך

לדברי קובי, "את המשקל הסגולי של כל עובד, מרגישים מיד". לדבריו, "פלורליזם בדעות, גם אם הוא יכול להקשות, בסופו של יום הוא מאוד מפרה, ואני רואה אותו כמבורך ואיכותי. לאורך זמן, התועלת המושגת מהתהליך משתלמת לכולם".

"מערך השיווק שלנו עובד בצורה ייחודית ושונה מעט ביחס לכלל השוק. אנחנו מאמינים בעבודת שטח אינטנסיבית מול הלקוחות, המערכת הבנקאית ומול מערך סוכנים איכותי ומצומצם, שנבחר בקפידה ומותאם בתפיסת העולם שלו לDNA־ של אלפי בנדק, מתוך הבנה שאין כמו המלצה של גורם אובייקטיבי מקצועי שמכיר לעומק את החברה.”

אנחנו פחות מאמינים בפרסום צעקני ומערך רחב של סוכנים, שרצים לעיתים מטרנד לטרנד. אנחנו מתמקדים בחבירה ובעבודה מול סוכנים מקצועיים תומכי החלטות, בעלי היכרות עמוקה עם הלקוחות, עם היעדים והמטרות לטווח ארוך.”

"המעבר של הבנקים למרכזי ייעוץ אפשר לנו למקד את הפעילות השיווקית ל־2 ערוצי הפצה שונים. עבודה מול הסניפים מצד אחד ומול היועצים במרכזים בהיבטים המקצועיים ובעולם קרנות הנאמנות.

אנחנו מאמינים שברגע שהחששות בשווקים יפוגו, והריביות יתייצבו בשיווי משקל חדש (לדעתנו, אנחנו מאוד קרובים לנקודה זו), נמשיך להיות חלק משמעותי בארגז הכלים הן של מנהלי הסניפים בעולם ניהול התיקים והן של מנהלי מרכזי הייעוץ והיועצים בעולם קרנות הנאמנות.

בעיקר בתקופה כזו שבה רבים אובדי עצות, מעט מבולבלים ובעיקר חוששים, הרחבנו את הזמינות והנוכחות שלנו בשטח כדי להיות חוות דעת מקצועית נוספת לשיח ולדיון מול גורמי מקצוע במערכת הבנקאית.

לאורך זמן אנחנו חושבים שהשינוי במערך הייעוץ מבורך ויעשה טוב ללקוחות הבנקים, שיקבלו יועצים ממוקדים יותר בצד המקצועי וסניפים שיוכלו לספק מגוון רחב יותר של שירותים."

לדברי קובי, הלקוח באלפי בנדק נמצא במרכז. זה נשמע אולי כקלישאה שרבים אומרים, אבל הוא פורט את זה לשטרות. לבית ההשקעות יש מערך קשרי לקוחות משמעותי, שמייצר קשר יזום עם הלקוח. מתוך כ־20 עובדי החברה, 7 עובדים מנהלים קשר רציף עם הלקוחות, כשהשאיפה היא לדבר עם כל לקוח אחת לחודש וחצי־חודשיים בממוצע, מתוך אמונה והבנה שאיש קשר קבוע, זמין ללקוח, שמלווה אותו ומכיר את צרכיו, מסייע ללקוח לקבל החלטות נכונות ומושכלות לאורך זמן, בפרט בזמנים של תנודתיות.

"הלקוח יכול לראות את התיק באופן שוטף בחשבון הבנק שלו. אנחנו מנסים לגרום ללקוח לבחון את התיק ואת הביצועים באינטרוולים סבירים מבחינת הזמן. ידוע שככל שמסתכלים על התיק בתדירות גבוהה יותר, כך זה פותח פתח לטעויות השקעה רבות יותר וזה המקום שבו הניסיון והידע שלנו בא לידי ביטוי".

בנוסף, קובי אומר ש"ככל שרמת ההיכרות עם הלקוח מעמיקה, כך הם מבצעים התאמה ספציפית טובה יותר. לדבריו, "אנחנו עובדים לפי מודלים שמתאימים את רמות הסיכון ללקוחות, אבל משנים את הדברים לאורך הזמן. מגדילים או מקטינים חשיפה בהתאם להיכרות עם הלקוח שהולכת ומעמיקה עם הזמן".

"יש לא מעט לקוחות שנדרש לבצע איתם שיח של חינוך פיננסי. שאיפתנו שהאופי של הלקוח יאפשר לו לחיות בשלום ובמסוגלות עם תיק שמייצר עבורו ערך לאורך זמן. 'חינוך השוק' מצריך מאיתנו המון עבודה אבל הוא משתלם בסוף, והוא מונע מלקוחות לעשות טעויות".

״אנחנו מנסים לגרום ללקוח לבחון את התיק ואת הביצועים באינטרוולים סבירים מבחינת הזמן. ידוע שככל שמסתכלים על התיק בתדירות גבוהה יותר, כך זה פותח פתח לטעויות השקעה רבות יותר וזה המקום שבו הניסיון והידע שלנו בא לידי ביטוי״

"כשמתחילה תקופה תנודתית יותר בשווקים, יש לקוחות שמבקשים לבחון אפשרות לשבת על הגדר, להקטין סיכון. הסטטיסטיקה מראה שקשה עד בלתי אפשרי לתזמן את השווקים, כאשר בלא מעט שנים רואים שהשווקים מספקים את התשואה של השנה כולה בפרקי זמן קצרים מאוד, לעיתים תוך מספר ימים (ראה למשל את התגובה בשווקים לנתון אינפלציה חיובי אחד החודש שגרם לעליה יומית ממוצעת של 6% במדדי המניות המובילים בארה"ב).

ללקוחות שמביעים חשש אנחנו עושים ריענון צרכים נוסף. פעמים רבות הלקוח עצמו אומר לנו, ש'אם השוק היה טוב, הוא יכול היה להשקיע לעוד 5 או 10 שנים'. במקרה כזה, אנחנו מציגים ללקוח את הנתונים שידועים לנו, את הבעיה שאנחנו נמצאים בה – האם מדובר בבעיה כלכלית אמיתית, האם זהו עניין רציונאלי או אמוציונאלי. אנחנו מנסים לגרום ללקוח להגיע להבנה פנימית שלו, שמכירה תהיה טעות. בוודאי אם אין צורך ידוע ומוגדר לכסף נזיל".

"כמובן. יש לקוחות שמבקשים גם להגדיל חשיפה, בתקופות כאלה או אחרות. יש כאלה שמראש נמצאים בחשיפה נמוכה יותר מהחשיפה שהוגדרה להם, כדי שיוכלו להשתמש ביתרה לצורך ניצול הזדמנויות בשווקים. אין ספק שבשנה כמו השנה יש לא מעט הזדמנויות לנצל. יש לקוחות שמגדילים חשיפה לתוך מהלכי ירידות. היתרון שלנו כגוף השקעות, הוא שהקשר הקרוב עם הלקוח מאפשר לנו לבחון כל מקרה לגופו".

קובי מציין שהוא רואה, בין היתר, את תפקיד בית ההשקעות, לא בהכרח כדי 'לזרום' עם הדרישה של הלקוח, שבמקרים רבים מקורה אמוציונלי בלבד, אלא להשתמש בידע, בניסיון ובזמינות הקשר, כדי למנוע מהלקוחות לעשות את מה שהוא רואה כטעויות בהתנהלות ארוכת טווח בשוק ההון.

"אני מרגיש שכמות הכסף שמחפשת השקעות ללא ספק עלתה. הרגשנו את זה ביתר שאת עד סוף 2021. באופן טבעי השנה פחות מרגישים את זה לאור התנודתיות בשווקים ולאור העובדה שעבור רבים מעובדי ההייטק, שווי האופציות שקיבלו בשנים האחרונות, קטן עד מאוד ובמקרים לא מעטים אף התאפס לחלוטין."

בית ההשקעות מנהל כיום 11 קרנות. המעורבות שבהן פזורות על מנעד השילובים בין מניות לאיגרות חוב – החל מקרן ללא מניות, דרך 90/10 עד 70/30. בית ההשקעות מנהל גם קרנות שאינן מעורבות, בחשיפה מובהקת וביניהן קרן מניות ישראל, מניות חו"ל, וקרן גמישה שהושקה השנה. לפי קובי, שילוב קרנות נאמנות בפעילות המסורתית יכול לסייע ולגוון את פעילות בית ההשקעות. לגבי השקת קרנות חדשות אומר קובי ש"אם יושקו קרנות חדשות, אלה יהיו קרנות עם ערך מוסף, נישתיות, מבוססות פעילות מיוחדת".

אלפי בנדק פועלים בהוסטינג תחת הראל קרנות נאמנות, לשם הגיעו אחרי שיתוף פעולה עם אלומות (למעט תקופה קצרה בקסם). לדבריו, בנקודת הזמן הזו הם רוצים להתעסק בהשקעות ובשאיפה לייצר ערך למשקיעים. הוא מאוד נהנה מהעבודה עם הראל, וסבור שפעילות בתצורה של הוסטינג היא הנכונה עבורם, בעת הזו.

מבחינת פעילות בתחומים נוספים, קובי מציין שלאחרונה הם מרחיבים את הפעילות בתחום ה־IRA ובכוונתו להרחיב באופן משמעותי פעילות זו בקרב הלקוחות שאינם מכירים וחשופים לאפשרות זו, שעשויה להתאים מאוד ללקוחות, ובעיקר אמורה לאפשר ללקוח ניהול של קופ”ג או קרן ההשתלמות באופן אישי, המותאם לצרכים הספציפיים של הלקוח ולשאר השקעותיו.

כשמדברים על פילוסופיית ההשקעות, קובי אומר שהגישה שלהם לרוב היא של השקעות לטווח ארוך. לדבריו, "עיקר המומחיות שלנו היא באגרות חוב, עם היכרות רבה מאוד של החברות עצמן. אנחנו דוגלים בפילוח רחב של האחזקות, עם הטיה ברורה לאפיק הקונצרני לאורך השנים. אנחנו פעילים בהנפקות מוסדיות, הן בתיקי הלקוחות, והן בקרנות."

כשבוחנים את התשואות בקרנות הנאמנות של אלפי־בנדק, עולה השאלה איך אפשר לזהות את המומחיות של בית ההשקעות באגרות חוב למשל. לדברי קובי, אין זה נכון לבחון אותם בנקודת זמן מסוימת, כי "האסטרטגיה שלנו היא קנה והחזק, במיוחד בשוק אגרות החוב הישראלי, שבו רמת הסחירות לא מאפשרת כניסה ויציאה בקלות מכל סדרה. כך שלא מעט מהסדרות מחזיקים לפדיון. לכן ההסתכלות על הקרנות צריכה להיות ארוכת טווח. אנחנו כאן בריצה למרחקים ארוכים וליצירת ערך אמיתי ללקוחות על פני זמן".

"זו ההסתכלות שלנו. לעיתים נדרש לבצע התאמה של גודל הפוזיציה, או האמה לנתונים משתנים או לתנאי השוק ולהתפתחות העסקית של הפירמה, אבל אנחנו בוחנים רכישה של אגרות חוב כדי להחזיק את האגרות האלה לפדיון".

"גם בחלק המנייתי, גישת ההשקעות שלנו מבוססת על השקעות ערך לטווח הארוך. אנחנו מבצעים ניתוח פונדמנטלי של חברות בארץ ובארה"ב ומנסים לאתר מניות בתמחור חסר. יחד עם זאת, ההתקצרות של המחזוריות הכלכלית, לצד אירועים ביטחוניים ואי יציבות גיאופוליטית משמעותית, מחייבים, אולי אפילו מאלצים, גם מנהל השקעות שדוגל באסטרטגיה של קנה והחזק לעשות התאמות. ההתאמות שאנחנו מוצאים לנכון לעשות מגיעות בשילוב של מודל מבוסס בינה מלאכותית שאנחנו מיישמים לתוך ההשקעות שלנו.

כך הגענו לפיתוח של אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית, עם Machine Learning ו־Deep Learning, באמצעות שיתוף פעולה עם גוף פינטק מקצועי המתמחה בתחום. אנחנו משלבים תוצרים של האלגוריתם יחד עם תוצרים של אנליזת מאקרו ומיקרו ברמת החברה. בשנה האחרונה הקמנו קרן נאמנות גמישה בה אנחנו משלבים בהצלחה את המודל שפותח.

כדאי לזכור שאחוז מאוד גבוה מהמסחר בעולם (וגם בארץ), הוא מסחר אוטומטי. הרעיון לשלב לצד אסטרטגיית קנה והחזק בתוך מציאות שנעה בפעילות מחזורית, לצד שנים קיצוניות – החל מהקורונה, מעבר חד שהחל השנה מהרחבה לצמצום כמותי, העלאת ריבית משמעותית, המלחמה באוקראינה ועוד, האירועים שפוקדים את השווקים מקצרים מאוד את המחזור הכלכלי”.

"המודל פותח על ידינו באמצעות שת"פ עם חברת פינטק, שכוללת אלגוריתמאים וצוות QA. המודל עובד בעיקר על מניות ה־S&P500, משיקולים של סחירות ומעצם העובדה שהמדד מייצג כ־90% מהכלכלה האמריקאית. המודל תוקף על פני 11 שנים. המחשב אומן משנת 98’ עד 2011, תוך למידה עמוקה של מיליוני נתונים ותבניות מסחר. המודל נבחן ונבדק מ־2012 עד היום ובשנים האחרונות מיושם בפועל בערוצי ניהול שונים”.

"המודל ממליץ לקנות מניות, אנחנו בוחנים את ההמלצות של המודל ומחליטים כיצד לבצע את הפעילות הזו. בסוף ההחלטה היא שלנו. אנחנו רשאים לקבל או לא לקבל את המלצות המודל".

"אנחנו בעיקר מסתכלים על Asset Allocation. בתחילת השנה ביצענו הסטת כספים משמעותית לכיוון ישראל, לאור הבנה שהכלכלה בישראל איתנה ומגלה חוסן מפתיע לטובה ביחס לכלכלות רבות בעולם ואחרי שנים ארוכות עד 2021, בהן השוק המקומי הציג ביצועי חסר, בעיקר בחברות הגדולות, בחברות הבינוניות והקטנות ראינו מדדים מאוד תחרותיים ביחס לעולם גם בשנים קודמות. המדדים המובילים השתרכו מאחור. מדד הדגל הישראלי, תא־35 עד 2021 הציג תשואת חסר בולטת ביחס לעולם.”

"אנחנו משלבים אסטרטגיות מעו"ף בקרן מניות ישראל. במניות חו"ל לא משלבים אופציות, עובדים על חשיפות סקטוריאליות באמצעות Stock Picking”.

קובי מציין כי פעילות ההשקעות שלהם בתיקים היא בעיקר בשיטת Core-Satellite – מתחילים מהמדדים, בוחנים את החשיפה הסקטוריאלית אותה מביאים לידי ביטוי באמצעות סלים ומניות ישירות. נכון להיום החשיפה המנייתית שלנו ממוקדת רובה ככולה בישראל ובארה”ב”.

קובי מציין כי "נדרשת היום הבנה לגבי איזה שוק עשוי לתפקד בצורה טובה יותר. ההבנה הזו יכולה לעשות הבדל משמעותי מבחינת התשואות ללקוח. עולם ההשקעות היום מורכב ומלא אתגרים ואנחנו נמצאים בתנאי חוסר וודאות קיצוניים. רואים שלקוחות פחות נוטים להיכנס לנכסי סיכון."

"העולם מתפכח, העולם יוצא מסימום מאוד קשה שהחל ב־2008 בדמות הרחבות כמותיות משמעותיות. המעבר הוא חד וכואב. אם בהתחלה חשבו שהאינפלציה זמנית ושהיא תחלוף במהרה, רואים שלא כך הם פני הדברים, החזית באוקראינה הוסיפה שמן למדורה. אני זוכר ש־24 שעות לפני הפלישה, ההערכה באו"ם היתה שלא תהיה פלישה ושאם תהיה פלישה תהיה כניעה מהירה. המערכה הזו מייצרת לחצים אינפלציוניים מאוד משמעותיים, ומוציאה את הנכסים מאיזון. היא מלחיצה את הבנקים המרכזיים, שכבר לא רואים את האינפלציה כזמנית, אלא כדביקה. עכשיו הבנקים נלחמים באינפלציה והמעבר הוא חד מאוד, מהרחבה משמעותית, לצמצום מוניטארי ופיסקאלי. זה ממש Game Changer עבור נכסי סיכון, להם נדרשת התאמת מחירים אגרסיבית לאחר שנים רבות וארוכות של עדנה ותשואות חיוביות חריגות וגבוהות משמעותית ביחס לממוצעים הרב שנתיים של נכסים אלו”.

"קיימת אפשרות שזה נכון. אני רואה את זה כהפרשי עיתוי בין המהלכים של הפד, לבין היכולת שלהם להשפיע. אנחנו חיים את הנתונים כל הזמן. צריך לקחת את הדברים בזהירות ולראות שהמהלכים של הפד משפיעים באמת. שוק העבודה למשל הוא שוק שהנתונים שלו מחלחלים לאט, משפיעים באיחור. הפד אומר את זה במפורש – 'אני נלחם באינפלציה'. הוא לוקח בחשבון שיהיה מצב של כאב, הוא מקווה שלא יהיה מיתון עמוק, אבל גם הוא יודע שמהלכיו השנה יכניסו די בוודאות את הכלכלה למיתון תקופתי."

"אני מעריך שהפד עוד יעלה ריביות, בתנאים הנוכחיים, אבל התהליך כולו שהחל במרץ השנה, קרוב למיצוי. מבחינת נתוני האינפלציה יש את צד ההיצע, לא סביר שנראה עליות מחירים של עשרות אחוזים, אחרי שראינו עליות מחירים משמעותיות בשנה שעברה. ההשפעה של נתונים אינפלציוניים מצד ההיצע (מחירי מוצרים בעיקר) הגיעה לשיאה, קרוב לוודאי, ומכאן צפויה לרדת. בהנחה שהאינפלציה מצד הביקוש לא תגבר (בעיקר מחירי שירותים), אני מעריך שהאינפלציה תתכנס בשלב הראשון לאזור ה־5% וזה כבר אזור שהפד ירגיש אתו נוח יותר. עם כל הצער שבדבר, לדעתי הפד עושה את הדבר הנכון, גם אם באיחור אופנתי, שאת השפעות המהלך החיוביות נוכל לראות ולהרגיש בהדרגה החל מתחילת 2023."

"אנחנו די מאוזנים כיום בין האפיק השקלי לצמוד. כשהריבית עולה בזמן כל כך קצר באופן כל כך דרמטי, המשקולת של המח"מ באה לידי ביטוי באופן משמעותי יותר מאשר הפער האינפלציוני.

עם תחילת העלאות הריבית, היינו בהטיה לצמודים. ככל שהריבית עולה, הנטייה לאזן בין שקלים לצמודים גוברת, שכן העלאות הריבית יעשו את העבודה ובסוף האינפלציה תתכנס חזרה ליעד של בנק ישראל".

"לדעתי בנק ישראל ינצל את ההזדמנות לנרמל ריבית, להכניס קצת יותר כלים לארסנל, לקרר את שוק הדיור. הריבית קרובה לשיווי משקל. אני מאמין שבנק ישראל יעלה את הריבית בהחלטה הקרובה בעוד חצי אחוז, והשיא יהיה סביב 3.5%. לא רואה סיבה להעלות מעבר לזה. כמובן כל אלה בהתבסס על הנתונים הידועים".

"אנחנו מעודדים כיום לנצל הזדמנויות, בעיקר באגרות חוב, להאריך מח"מ. אני מדבר בעיקר על השוק בישראל, אבל יש גם המון הזדמנויות בחו"ל, אלא שעלויות גידור המט"ח הגבוהות, ומגיעות למעל 2.5%. זה שוחק את התשואה העתידית העודפת עבור משקיע ישראלי. אם לא מגדרים, אתה נמצא נגד המגמה ארוכת הטווח של השקל, שלמעט השנה בעיקר מתחזק מול הדולר ונכון להיום, אין לנו יסוד סביר להניח שמגמת התחזקות השקל לא תימשך מיד עם הרגיעה המיוחלת בשווקים".

"אנחנו בחשיפה גבוהה יותר לאנרגיה ירוקה, ולתחום השבבים. מאמינים בסקטור הטכנולוגיה באופן כללי, אבל נמצאים מתחילת השנה במשקל חסר לראשונה מזה שנים. השבבים והאנרגיה הירוקה אלה הן מהתעשיות שיזכו לביקוש הולך וצומח בעשור הקרוב. אנחנו רואים שהשנה תחום השבבים היה אחד הסקטורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר, לאור הצפי להאטה בפעילות הכלכלית ואי הוודאות הגדלה. צריך גם לזכור שהחברות בתחום תומחרו במכפילים מאוד גבוהים. מניית NVIDIA לדוגמא, נסחרה בשיא במכפיל חזוי של 350. זה בסדר כל זמן שיש מדיניות שתומכת בכך וכסף זורם למשק. ברגע שמשהו משתבש, אנחנו רואים את ההשפעה על תמחור המניות.

בעקבות המשבר השווי ירד, כיוון שחברות מפחיתות את צפי ההכנסות והרווח קדימה. סקטור השבבים הוא סקטור שאסטרטגית נכון להיות בו וכיום מבחינת התמחור של המניות השונות, קיימת הזדמנות משמעותית בסקטור הזה”.

"סקטור האנרגיה נהנה מתנאים מיוחדים השנה שאפשרו לו להציג תשואות יפות, אבל בראיה ארוכת טווח אני לא מאמין בו ולא מתכנן להיות בו במשקל גבוה".

"אנחנו כבר הרבה מאוד שנים בחשיפה אפס לאירופה. קשה לי לראות מצב שבו מדיניות מוניטארית תגור באותו בית ותחיה בשלום עם מדיניות פיסקאלית כל כך שונה.

ראינו את זה בבריטניה, כשהבנק המרכזי והממשלה מדברים בשתי שפות שונות, זה משפיע באופן מיידי על השווקים. זה קצת כמו המצב שהיה לנו כאן בתחילת שנות האלפיים – חווינו האטה כלכלית והיה קו שונה בין המדיניות של הבנק המרכזי למדיניות של האוצר. השוק כמעט ולא תפקד במשך שנתיים. זה מאוד מזכיר את מה שקרה בבריטניה לאחרונה.

לפני מספר שנים היינו בחשיפה נמוכה, אבל זה לא מייצר אלפא לתיקי ההשקעות. אם זה לא מייצר אלפא ורק מגדיל את סטיית התקן בתיק, אני לא מוצא סיבה מוצדקת לשלב בתיק ההשקעות".

"אנחנו בחשיפה מינורית מאוד למניות סיניות, נכנסנו אליהן ממש לאחרונה. אנחנו חושבים שיש שם הזדמנות גדולה בעיקר בקרב מניות הטכנולוגיה החבוטות, אבל רמת אי הוודאות הגבוהה, פערי תרבות גדולים מאוד ביחס למערב וחוסר שקיפות של השלטון גורמים לי להבין שמבחינת ניהול סיכונים נכון, לא אוכל להרגיש נח בחשיפה גבוהה לשוק זה בתנאים הנוכחיים".

קובי מתאר שכשהתחילה המלחמה באוקראינה, החשש הכי גדול שלו היה שהמלחמה תימשך (כפי שאכן קרה). זו מלחמה שמייצרת השפעה דרמטית בהיבט הכלכלי. אמנם זה כבר לא פותח מהדורות, אבל קשה שלא להפריז בהשלכות של המלחמה הזו.

אמנם השקעות לא מנהלים תחת תרחישי קיצון. אבל תרחיש אחד אפשרי בטווח בינוני-ארוך הוא מצב של "היפרדות גושית – מזרח ומערב, ומדינות ערב שחלקן יהיו במערב וחלקן במזרח. אם תהיה היפרדות כזו, נראה אינפלציה גבוהה לאורך זמן. נראה חתירה לעצמאות אנרגטית של המדינות. עלות שרשרת הייצור תהיה גבוהה יותר, וזה יגולגל לצרכנים."

קובי מחזיר מהר את האופטימיות שמאפיינת את אנשי שוק ההון, ואומר ש"בסך הכל הוא מאמין באנושות ובגלובליזציה. יצאנו משיווי משקל באופן זמני. יתכן שהמדיניות המאוד מתירנית של האמריקאים מול הסינים לאורך עשרות שנים, היתה טעות בדיעבד ובשנים האחרונות כולם מנסים לעצור את הגלגל ולהחזיר מעט לאחור. באופן אישי אני חושב שגם אם מדובר במהלך נכון והגיוני מצד האמריקאים, צריך לזכור שכמעט כולם, כולל האמריקאים, נהנו והרוויחו המון מהמדיניות המתירנית מול הסינים לאורך השנים. במוקדם או במאוחר ימצא עמק השווה ושוב תיווצר מציאות של זה נהנה וזה לא חסר".

"כאמור אנחנו היום בחשיפה מוגברת לישראל, ללא קשר לבחירות. באופן כללי אני יכול לומר ששוק ההון מחפש יציבות שלטונית ואת זה אנו אמורים לקבל. נכון שלממשלה הזו יש פוטנציאל להיות משהו אחר ברמה הכלכלית, אך הייתי רוצה להאמין שזה לא ילך לכיוון שיפגע או יאט את העצמה הכלכלית של ישראל".

"כמי שמאמין בהשקעות ערך, אני חושב שצריך להיות כל הזמן בשוק. למעלה מ־100 טריליון דולר שנמצאים בשווקים כנראה לא טועים לאורך זמן. בנקודת הזמן הזו, נוצרה הזדמנות ממשית באיגרות החוב בארץ (ובעולם כולו). לא הייתי משקיע באיגרות חוב ביורו.

תפיסת העולם שלי אומרת שאם בשוק שמייצר ערך משמעותי לאורך זמן, אני פוגש מחירים נוחים באופן יחסי, לאחר מימוש אגרסיבי חריג גם במניות וגם באגרות חוב, כפי שראינו השנה, חייבים לנצל הזדמנויות ומי שלא יעשה זאת, יבין שטעה כשנתן לרגש להשתלט על ההגיון".

"שנמשיך להצליח ולצמוח, כמו שאנחנו עושים בכל השנים האחרונות וגם בשנה קשה זו, על אף התנודתיות והאתגרים העצומים שהשנה הזו מציבה בפנינו.

שנמשיך להתרחב ולספק את הכי טוב שאנחנו מסוגלים עבור לקוחותינו ועבור כל הגורמים המקצועיים שעומדים מולנו ולא פחות חשוב, שנשכיל לשמור על בריאות הגוף והנפש שלנו בתחום עשייה לא פשוט בכלל".