Photo 148215193 Pop Nukoonrat Dreamstime
משה שלום
18/12/2022
השבועיים האחרונים היו לשבועיים של התפעלות ותימהון כאחד. בתקופה בה יש עדיין אינפלציה גבוהה יחסית (למרות שהיא במגמה יורדת), ובתקופה שהבנקים המרכזיים ממשיכים, באמצעות הנשק הדו-ראשי שלהם (הריבית והקטנת הנזילות) להילחם בה, ראינו ימים יפים של עליות. לא רק זאת: העליות האלו התבססו על שתי סיבות עיקריות:
הראשונה: ראייה קדימה, מעבר לעתיד של הטווח הקצר.
ראייה בה נמצא עצירה של מסלול הריביות, עצירה של הקטנת הנזילות, ומחשבה על איך למנוע מיתון קשה על ידי עזרה לחלקים היצרניים של הכלכלה האמיתית. לא עוד QE גורף, והגדלה חסרת מעצורים של מאזן הבנק המרכזי, אלא עזרה נקודתית לסקטורים שמהווים, ויהוו, מנוע לצמיחה של השנים הבאות.
השנייה: עונתיות.
זו המכילה המון גורמי משנה: BuyBacks, חזרה של כספים שעמדו על הגדר, תקופה של חגים ורצון לייצר תשואה לבונוסים, ובתחילת השנה, הגעה של המון כספים המבקשים השקעה מהציבור הרחב. יש האומרים שבינואר מגיע סכום כללי השווה כמעט בגדולו לכל הסכומים המגיעים בחודשי השנה האחרים יחד. בכל אופן, העונתיות החיובית הזו הייתה צריכה לייצר קרקע יציבה למגמה חיובית. זו שהחלה ב-3500, וזו שאמורה להיבנות משיאים ושפלים יפים. ראינו כאלו עד ה-01-12.
האם שני הגורמים האלו השתנו? האם השוק מפסיק להסתכל קדימה, והאם העונתיות בוטלה?
אין ספק שהאופטימיות הגלומה במהלך שראינו עד 4100 קיבלה מכה חזקה בסיום המסחר של שבוע שעבר. למעשה, ג" פאוול, ראש הפדרל רזרב, לא אמר, או עשה, משהו שלא ידענו עליו קודם לכן: עלייה של הריבית האפקטיבית לאזור ה-5%, ועמידה במקום עד שהאינפלציה תרד מתחת לרמה הזו, לתקופה ארוכה יחסית, שבה ייבנה הביטחון שהאינפלציה לא תחזור יותר. כל זה יחד עם המשך מדיניות ספיגה של מזומנים על ידי מנגנון ה-QT וה-Reverse Repo. בקיצור, הוא ממשיך להבטיח לא לחזור לשגיאות של שנות ה-70, אלא לעשות מעשה כנגיד וולקר, אשר ייצב את הכלכלה עד תחילת המילניום, על ידי מדיניות ריסון של אינפלציה באופן עקבי ואסרטיבי.
לדעת כותב שורות אלו, שתי הסיבות שהוזכרו לעיל עדיין בתוקף, ולפנינו הפסקה מסוימת במהלך הכולל יותר, שהינו חיובי ביסודו. מעין "עיכול" של המהלך מ-3500 ועד 4100. מהלך שאחריו יחזור ויתחדש השוק השורי. ברור שאני יכול לטעות, ובגדול. ייתכן מאוד שהאזור של 4000-4100 הינו אזור קשיח של שיא נמוך יותר מקודמו (סביב 4300), ושמכאן אנו הולכים לכיוון שפל נמוך מקודמו (3500). אבל, ממבנה המחירים (אשר ארחיב עליו מטה) אני עדיין נותן סיכויים גדולים ל-Year-End Rally, ומשייך את מה שקרה ביום חמישי-שישי האחרונים לאדמיניסטרציה של נגזרים, ניעור ידיים חלשות, ועוד כהנה תופינים שכרישי וול-סטריט יודעים כל כך טוב לייצר ולשווק לציבור הכללי.
בעיני רבים, 3900 היא הסביבה הקריטית, שבה יוכרע הדבר בתחילת השבוע הבא. תאמרו: הייתה סגירה שבועית מתחת ל-3900, האם זה לא סגר את הנושא? לכאורה, כן. אבל בגלל ה-Quadruple Witching (פקיעת אופציות מ-4 הסוגים) ביום שישי, ניתן למדד עוד קצת "אורך נשימה" בעניין...
ומה בדבר שוק המניות המקומי? יש לומר מיד שהשאלה בדבר שפל נמוך יותר מקודמו (1800) קצת אקדמית. ביום חמישי שעבר, יום המסחר האחרון של השבוע, מדד ת"א סיים את המסחר ב-1820. לא ממש מרחק שיש להתפאר בו מאותו נמוך קודם של ה-2-10-2022. ביצועי החסר של המדד המקומי לוחצים אותי להניח שבהחלט נראה כאן שפל נמוך יותר מקודמו, כאשר הרמה הקובעת באמת תהיה 1763 (19-06-2022). אולם, אם ארה"ב תתעשת, יש סיכוי שנעשה די מהר פנייה של 180 מעלות, ונחזור, אולי, לייצר ביצועי יתר כמקודם. אם לא, תסכימו איתי שזה פשוט יהיה פחות חשוב, כי אז נבין שאנו נמצאים, גלובלית, ברגל הבאה של השוק הדובי הנושך.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
לא היה שיא מינורי כל כך מדווח, ידוע מראש, ובולט בגרפים. אזור ה-4100 הינו מפגש אימה שרק התקווה הענקית בדבר עונתיות טובה, והפתעה לטובה במדדי המקרו (CPI, ריבית...) יכלו לגרום לעבור אותו בפעם הראשונה. מה היה לנו שם? פסגה מינורית כפולה, קוו מגמה יורד אשר תחם את כל השוק הדובי מאז תחילת השנה, הממוצע 200 יום מלמעלה (לא מוצג), וגם היותה של סביבה זו רמת התנגדות היסטורית אדירת מימדים. אם תוסיפו לכך את העובדה שביום שישי האחרון פקעו אופציות מ-4 הסוגים (אופציות על מניות, חוזים עתידיים, אופציות על חוזים עתידיים, וחוזים על מניות) וקיבלתם חומה קשה למדי לפריצה.
לא עזרו נתוני האינפלציה הטובים, ועליית ריבית צפויה, השוק לא הצליח לעבור, וכאשר לא נעים קדימה נעים אחורה. כרגע, כל הגורמים שציינתי כבר אינם נכונים. האם רמת התמיכה המאסיבית של 3850-3900 תצליח לקיים שינוי של 180 מעלות? התקווה של רבים וטובים היא שכן. נזכור: 3800 הוא גם תיקון ה-50% מהעלייה מ-3500 ועד 4100, והמהלך העולה האחרון (מתחילת אוקטובר) בא אחרי שראינו 5 גלים במהלך היורד מאז השיא של תחילת השנה. למרות התקווה והמחשבה שנקבל בכל זאת Christmas Rally, אנו חייבים להיות מודעים לכל האפשרויות. לכן, עבור השליליים אומר כך: שבירה וסגירה שבועית נוספת מתחת ל-3900, ובמיוחד הגעה ל-3700 יהיו סממנים רעים מאוד. משם, יעד 3500 לא רחוק כי אז יגיעו לצד המוכר גם פקודות גדולות מצד שחקני המומנטום.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
אין ספק שהתנהלות המדד המקומי הייתה להפתעה זוטא בעיני רבים מהמשקיעים הישראלים. התרגלנו כבר לראות ביצועי יתר אצלנו, כאשר בחו"ל עוד נלחמו על ההשערה בדבר התגובה העולה לירידות הגדולות שהיו. למעשה, המהפך החל באמצע נובמבר, כאשר בחו"ל היו עדיין במהלך הבנייה של החלק העולה האחרון. משיא סביב 2000 ראינו רצף די אדיר מימדים, ועקבי, של ימים יורדים. חלקם עם ירידות די משמעותיות. זאת עד סביב 1820, שאליה הגענו בתחילת דצמבר. מאז המדד מדשדש אופקית עם הטיה שלילית קטנה. מה קורה כאן? האם תוצאות הבחירות היו לצנינים בעיני המשקיעים? או שקרה משהו בכלכלה האמיתית? או שחלק מהמשקיעים הזרים החליטו לוותר עלינו כמקום של השקעה ארוכת טווח?
האשמנו הרבה את שעות המסחר השונות מחו"ל, אשר גרמו "לקבל" אצלנו את השעות הפחות טובות מוול-סטריט, כאשר סיום המסחר שם מסיים את היום טוב יותר אבל אינו נכלל בביצועי המדד כאן. לדעתי, יש קצת מהכול. אין לדעת כמה אופי הממשלה החדשה משפיע על המשקיעים הזרים. וגם, מדיניות בנק ישראל הדומה לזו של הפד, נראית מחמירה מדיי בסביבה האינפלציונית הפחות רעה אצלנו, עקב הדולר החלש מול השקל. בקיצור: מהותית: יש ביצועי חסר, ולא נהיר עד הסוף הסיבה לכך. טכנית: אשים את 1800 כגבול ההכרעה התחתון עבור החיוביים. שם הם חייבים לעמוד איתן, ולקפץ חזרה לתוך המשולש הענק שנבנה מהתחתית של יוני והשיא של אוגוסט. לשליליים אומר כך: תקוותכם תלויה מאוד בארה"ב. אם שם לא ישמרו על 3900, אין ספק שמסלולכם לכיוון של 1760 ומטה יהיה סלול עבורכם לחלוטין.
הראשונה: ראייה קדימה, מעבר לעתיד של הטווח הקצר.
ראייה בה נמצא עצירה של מסלול הריביות, עצירה של הקטנת הנזילות, ומחשבה על איך למנוע מיתון קשה על ידי עזרה לחלקים היצרניים של הכלכלה האמיתית. לא עוד QE גורף, והגדלה חסרת מעצורים של מאזן הבנק המרכזי, אלא עזרה נקודתית לסקטורים שמהווים, ויהוו, מנוע לצמיחה של השנים הבאות.
השנייה: עונתיות.
זו המכילה המון גורמי משנה: BuyBacks, חזרה של כספים שעמדו על הגדר, תקופה של חגים ורצון לייצר תשואה לבונוסים, ובתחילת השנה, הגעה של המון כספים המבקשים השקעה מהציבור הרחב. יש האומרים שבינואר מגיע סכום כללי השווה כמעט בגדולו לכל הסכומים המגיעים בחודשי השנה האחרים יחד. בכל אופן, העונתיות החיובית הזו הייתה צריכה לייצר קרקע יציבה למגמה חיובית. זו שהחלה ב-3500, וזו שאמורה להיבנות משיאים ושפלים יפים. ראינו כאלו עד ה-01-12.
האם שני הגורמים האלו השתנו? האם השוק מפסיק להסתכל קדימה, והאם העונתיות בוטלה?
אין ספק שהאופטימיות הגלומה במהלך שראינו עד 4100 קיבלה מכה חזקה בסיום המסחר של שבוע שעבר. למעשה, ג" פאוול, ראש הפדרל רזרב, לא אמר, או עשה, משהו שלא ידענו עליו קודם לכן: עלייה של הריבית האפקטיבית לאזור ה-5%, ועמידה במקום עד שהאינפלציה תרד מתחת לרמה הזו, לתקופה ארוכה יחסית, שבה ייבנה הביטחון שהאינפלציה לא תחזור יותר. כל זה יחד עם המשך מדיניות ספיגה של מזומנים על ידי מנגנון ה-QT וה-Reverse Repo. בקיצור, הוא ממשיך להבטיח לא לחזור לשגיאות של שנות ה-70, אלא לעשות מעשה כנגיד וולקר, אשר ייצב את הכלכלה עד תחילת המילניום, על ידי מדיניות ריסון של אינפלציה באופן עקבי ואסרטיבי.
לדעת כותב שורות אלו, שתי הסיבות שהוזכרו לעיל עדיין בתוקף, ולפנינו הפסקה מסוימת במהלך הכולל יותר, שהינו חיובי ביסודו. מעין "עיכול" של המהלך מ-3500 ועד 4100. מהלך שאחריו יחזור ויתחדש השוק השורי. ברור שאני יכול לטעות, ובגדול. ייתכן מאוד שהאזור של 4000-4100 הינו אזור קשיח של שיא נמוך יותר מקודמו (סביב 4300), ושמכאן אנו הולכים לכיוון שפל נמוך מקודמו (3500). אבל, ממבנה המחירים (אשר ארחיב עליו מטה) אני עדיין נותן סיכויים גדולים ל-Year-End Rally, ומשייך את מה שקרה ביום חמישי-שישי האחרונים לאדמיניסטרציה של נגזרים, ניעור ידיים חלשות, ועוד כהנה תופינים שכרישי וול-סטריט יודעים כל כך טוב לייצר ולשווק לציבור הכללי.
בעיני רבים, 3900 היא הסביבה הקריטית, שבה יוכרע הדבר בתחילת השבוע הבא. תאמרו: הייתה סגירה שבועית מתחת ל-3900, האם זה לא סגר את הנושא? לכאורה, כן. אבל בגלל ה-Quadruple Witching (פקיעת אופציות מ-4 הסוגים) ביום שישי, ניתן למדד עוד קצת "אורך נשימה" בעניין...
ומה בדבר שוק המניות המקומי? יש לומר מיד שהשאלה בדבר שפל נמוך יותר מקודמו (1800) קצת אקדמית. ביום חמישי שעבר, יום המסחר האחרון של השבוע, מדד ת"א סיים את המסחר ב-1820. לא ממש מרחק שיש להתפאר בו מאותו נמוך קודם של ה-2-10-2022. ביצועי החסר של המדד המקומי לוחצים אותי להניח שבהחלט נראה כאן שפל נמוך יותר מקודמו, כאשר הרמה הקובעת באמת תהיה 1763 (19-06-2022). אולם, אם ארה"ב תתעשת, יש סיכוי שנעשה די מהר פנייה של 180 מעלות, ונחזור, אולי, לייצר ביצועי יתר כמקודם. אם לא, תסכימו איתי שזה פשוט יהיה פחות חשוב, כי אז נבין שאנו נמצאים, גלובלית, ברגל הבאה של השוק הדובי הנושך.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
לא היה שיא מינורי כל כך מדווח, ידוע מראש, ובולט בגרפים. אזור ה-4100 הינו מפגש אימה שרק התקווה הענקית בדבר עונתיות טובה, והפתעה לטובה במדדי המקרו (CPI, ריבית...) יכלו לגרום לעבור אותו בפעם הראשונה. מה היה לנו שם? פסגה מינורית כפולה, קוו מגמה יורד אשר תחם את כל השוק הדובי מאז תחילת השנה, הממוצע 200 יום מלמעלה (לא מוצג), וגם היותה של סביבה זו רמת התנגדות היסטורית אדירת מימדים. אם תוסיפו לכך את העובדה שביום שישי האחרון פקעו אופציות מ-4 הסוגים (אופציות על מניות, חוזים עתידיים, אופציות על חוזים עתידיים, וחוזים על מניות) וקיבלתם חומה קשה למדי לפריצה.
לא עזרו נתוני האינפלציה הטובים, ועליית ריבית צפויה, השוק לא הצליח לעבור, וכאשר לא נעים קדימה נעים אחורה. כרגע, כל הגורמים שציינתי כבר אינם נכונים. האם רמת התמיכה המאסיבית של 3850-3900 תצליח לקיים שינוי של 180 מעלות? התקווה של רבים וטובים היא שכן. נזכור: 3800 הוא גם תיקון ה-50% מהעלייה מ-3500 ועד 4100, והמהלך העולה האחרון (מתחילת אוקטובר) בא אחרי שראינו 5 גלים במהלך היורד מאז השיא של תחילת השנה. למרות התקווה והמחשבה שנקבל בכל זאת Christmas Rally, אנו חייבים להיות מודעים לכל האפשרויות. לכן, עבור השליליים אומר כך: שבירה וסגירה שבועית נוספת מתחת ל-3900, ובמיוחד הגעה ל-3700 יהיו סממנים רעים מאוד. משם, יעד 3500 לא רחוק כי אז יגיעו לצד המוכר גם פקודות גדולות מצד שחקני המומנטום.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
אין ספק שהתנהלות המדד המקומי הייתה להפתעה זוטא בעיני רבים מהמשקיעים הישראלים. התרגלנו כבר לראות ביצועי יתר אצלנו, כאשר בחו"ל עוד נלחמו על ההשערה בדבר התגובה העולה לירידות הגדולות שהיו. למעשה, המהפך החל באמצע נובמבר, כאשר בחו"ל היו עדיין במהלך הבנייה של החלק העולה האחרון. משיא סביב 2000 ראינו רצף די אדיר מימדים, ועקבי, של ימים יורדים. חלקם עם ירידות די משמעותיות. זאת עד סביב 1820, שאליה הגענו בתחילת דצמבר. מאז המדד מדשדש אופקית עם הטיה שלילית קטנה. מה קורה כאן? האם תוצאות הבחירות היו לצנינים בעיני המשקיעים? או שקרה משהו בכלכלה האמיתית? או שחלק מהמשקיעים הזרים החליטו לוותר עלינו כמקום של השקעה ארוכת טווח?
האשמנו הרבה את שעות המסחר השונות מחו"ל, אשר גרמו "לקבל" אצלנו את השעות הפחות טובות מוול-סטריט, כאשר סיום המסחר שם מסיים את היום טוב יותר אבל אינו נכלל בביצועי המדד כאן. לדעתי, יש קצת מהכול. אין לדעת כמה אופי הממשלה החדשה משפיע על המשקיעים הזרים. וגם, מדיניות בנק ישראל הדומה לזו של הפד, נראית מחמירה מדיי בסביבה האינפלציונית הפחות רעה אצלנו, עקב הדולר החלש מול השקל. בקיצור: מהותית: יש ביצועי חסר, ולא נהיר עד הסוף הסיבה לכך. טכנית: אשים את 1800 כגבול ההכרעה התחתון עבור החיוביים. שם הם חייבים לעמוד איתן, ולקפץ חזרה לתוך המשולש הענק שנבנה מהתחתית של יוני והשיא של אוגוסט. לשליליים אומר כך: תקוותכם תלויה מאוד בארה"ב. אם שם לא ישמרו על 3900, אין ספק שמסלולכם לכיוון של 1760 ומטה יהיה סלול עבורכם לחלוטין.
