FUNDER Forum Market Leaders - שולחן עגול של בכירי ענף הגמל: עם הפנים קדימה

השנה חווינו בהחלט שנה יוצאת דופן, שלא נראתה כזו מזה זמן רב, איך זה נראה מהצד שלכם, הן בהיבט של ניהול ההשקעות, של התעשיה ושל החוסכים?

אלדד כהן, אנליסט: "זו הייתה שנה מאתגרת. וודאי שבניהול כספי העמיתים. שנה שדורשת מאיתנו יותר צניעות, וכנראה צניעות היא דבר חשוב בתעשייה הזו. אבל, יחד עם האתגרים והדברים הלא פשוטים שעברנו השנה, זה יצר הרבה מאוד הזדמנויות עבור הלקוחות.

מבחינתנו כיצרנים, בסופו של דבר, העוגה התחלקה בצורה שונה ממה שהיה לפני כן, למשהו קצת יותר נורמלי. כשהרבה כספים נמצאים במקום אחד, המחיר עלול להיות כואב. זה משהו שערוצי ההפצה למדו, ולקוחות הבינו. לא יכולים להיות במקום אחד. גם היום כשאנשים עושים שינויים, השינויים לא במקום אחד. אנשים יותר מפוכחים ויודעים לחלק את העוגה בצורה נכונה בין מספר יצרנים.

במשבר הנוכחי ראינו בגרות צרכנית לעומת השנים הקודמות. המשברים שראינו בשנים קודמות שבהם ראינו לקוחות מאוד מוטרדים ומציפים את שירות הלקוחות והסוכנים ועושים שינויים בתדירות גבוהה, זה לא ככה הפעם. לקוחות יותר מתוחכמים ומנסים לנצל מצבים, להסתכל כמה צעדים קדימה וזו תעודת כבוד ללקוחות וגם לסוכנים שנמצאים במקום הרבה יותר בוגר, ולא מתרגשים מכל דבר”.

עומר דגני, ילין לפידות: "זו באמת שנה מאתגרת. מאז 2008 המדיניות של הממשלות, של הבנקים המרכזיים הייתה לדחוף את הכלכלה. עכשיו אנחנו מתמודדים עם רצון למנוע את האינפלציה שגדלה ומגיעה למספרים גבוהים. אנחנו רואים את זה גם בעולם וגם בישראל, וזה בעצם משנה הרבה מאוד דברים.

אחרי שנה מאתגרת, אפשר להגיד שהציבור, היועצים, הסוכנים מונעים הרבה טעויות. אם משווים את זה למשבר של 2008, זה שמיים וארץ מבחינת תזוזות הכספים, הקהל התבגר, אנחנו רואים את זה גם בקרנות הנאמנות וגם בקופות הגמל. יחסית לסיטואציה המורכבת, יש הרבה פחות שינויים מאשר בעבר. רואים שמתחילות להיווצר אלטרנטיבות, למשל הבנקים מתחילים להוות אלטרנטיבה לשוק ההון."

עומר דגני: "אני מדבר כבית השקעות שיש לו כמה מוצרים על המדף, ולאו דווקא רק גמל. רואים שלקוחות פתאום מסתכלים על פיקדונות, ורואים בהם אלטרנטיבה. שוק ההון מתאים את עצמו ויודע לתת אלטרנטיבה ראויה וטובה במצבים כאלה. העולם חוזר למצב נורמלי עם אינפלציה, ריבית אולי קצת גבוהה מהממוצע, אבל שוק נורמלי. בסך הכל אנחנו מתמודדים עם שנה מורכבת, שנה של ירידות שעדיין הציבור מתפקד יפה, מסתכל על טווח ארוך ומקבל ייעוץ נכון".

עומר דגני: "חד משמעית כן. אחרי שראינו ריצה להלוואות ולמינופים, חוסכים מצמצמים הלוואות, מי שיכול שוקל להחזיר. אנחנו רואים שהחלק של הלוואות מתחיל לקטון בתיק הנכסים. אם בעבר זה היווה סדר גודל של 4-9% מהנכסים של בתי ההשקעות, אני מניח שנראה את זה מצטמצם”.

אורי קיסוס, מור: "בתחילת השנה אנחנו החזקנו מניות, ולא מעט מזומן, כי האג"חים לא היו שווים את הסיכון. פתאום פרצה המלחמה בין אוקראינה לרוסיה, אחר כך מה שקרה בסין ואז הנאסד"ק. כל הדברים האלו הביאו לשוק מאוד תנודתי. אם אני מסכם את השנה מבחינתנו, למרות כל האתגרים האלו, הצלחנו להשיא תשואות במקום גבוה. עבודה מדהימה של כל מחלקת ההשקעות שלנו. מבחינתנו זה גם בא לידי ביטוי במספרים אדירים של גיוס. אנחנו אמורים לסיים את השנה עם צמיחה יפה מאוד בהיקף הנכסים. זה בזכות האמון של הלקוחות וערוצי ההפצה בנו".

אורי קיסוס: "כבר מאמצע השנה שעברה, היינו יותר דפנסיביים. 2021 הייתה שנה של עליות, והיינו באחוז מניות יותר נמוך למרות שהשוק עלה. מצד שני, התיק שלנו גדל מעשרה מיליארד בתחילת שנה, ל־30 מיליארד שקלים. אז אנחנו כל פעם היינו צריכים לרדוף ולייצר אלפא יותר חזקה על התשואות.

נכנסנו לתחילת השנה עם בערך 41% מניות סחירות ועוד 5-6% לא סחיר. בתחילת השנה התחיל המשבר, וכל מה שקרה השנה בעיקר בחו"ל, שחטף חזק יותר מישראל (עד החודש האחרון בעצם), אז מחד כניסה עם היקף מניות נמוך יותר. מאידך, התיק הלא סחיר שלנו עבר את עקומת ה־J של בניית התיק, והתחלנו לקבל ‘פירות’ בתיק הלא סחיר. השילוב של אחוז מניות יותר נמוך עם הלא סחיר, הפוזיציה בין הארץ וחו”ל עם קנייה של האג”חים, הביאו אותנו להוביל במסלולים השונים”.

אורן מונטל, מנורה מבטחים: "אני מצטרף למה שאמרו, הייתה שנה מאתגרת, אבל גם שנה עם הרבה הזדמנויות. הייתה שונות מאוד גבוהה בתשואות של הנכסים, עד ספטמבר הביצועים בישראל היום נהדרים, מסוף ספטמבר, עד היום, ישראל בביצועי חסר משמעותיים. השונות הזו מאפשרת להזיז את התיק ממקום למקום."

כשאורן נשאל למה הוא חושב שישראל חזרה לביצועים נמוכים, מסביר מונטל כי “אחרי שהשווקים בחו”ל ירדו, המשקיעים הסתכלו מה אפשר לקנות בחו”ל כי נוצרו הזדמנויות. הפסיקו לקנות כאן, והתחילו לקנות בשוק יותר מעניין מבחינת התמחור. בנוסף, היתה הנחה שישראל איכשהו חסינה מהאטה כלכלית, אבל מתישהו באזור ספטמבר-אוקטובר ראינו התחלה של פיטורים בהייטק ובסטארט-אפים, ורואים ירידה משמעותית במחירי הדירות. אלו שני המנועים הכי גדולים של השנתיים האחרונות בארץ – הייטק ונדל”ן למגורים. לזה צריך להוסיף שהאינפלציה בארץ עברה את ה־5%, כשבחו”ל בעיקר בארצות הברית, היא כבר מתחילה לרדת.

הייתה אולי איזו אופוריה בארץ – יש לנו גז, יש אינפלציה נמוכה, יש לנו הייטק ומגורים מצוינים, אבל פתאום ההשוואה בין ישראל לחו”ל נהייתה פחות טובה ממה שחשבנו בתחילת השנה, וישראל מתחילה להיפגע מהמשבר, באופן דומה לשאר העולם, אז האופוריה לגבי ישראל קצת נחלשה בחודשיים האחרונים. כל אלה כנראה הביאו למימושים בארץ בחודשים האחרונים”.

אורן מונטל: “עכשיו חוששים ממיתון בארצות הברית. יש הערכה בשווקים שהפד ילך רחוק מדי, כדי להוריד את האינפלציה, הפד תמיד הולך רחוק מדי כי הכלכלה מגיבה באיחור. הריבית צריכה להישאר קבועה לתקופה ממושכת. עד עכשיו לא הייתה התלבטות כי הצמיחה הייתה טובה”.

אורן מונטל: “יש חלקים שעובדים מצוין בטיפול באינפלציה, זה בעיקר החלקים הסחירים. כל מה שאפשר לשנע ממקום למקום. הבעיות בשרשראות האספקה נפתרו - גם פחות משנעים וגם הפקקים נפתרו, למשל בלוס אנג’לס היה פקק של 100 אוניות בתחילת השנה, היום אין שם פקק. מי שמגיע פורק וממשיך. הנפט ירד, הסחורות יורדות, אין כמעט בעיות עבודה בעולם. יש בעיות ייצור בסין, שם יש עדיין שיבושים, אבל מבחינת ההובלה הימית אין בעיה. הבעיות של המוצרים הסחירים בגדול נפתרו. הבעיה, זה השירותים, ואת זה אי אפשר להביא מסין”.

אורן מונטל: “אין שום בעיה להזיז. קודם כל בחו”ל אנחנו קטנים, אנחנו מאוד משתדלים לגדול שם, וגם בארץ אנחנו יכולים לעשות את זה. כיום אנחנו יותר מוטים לחו”ל, זה בערך 60־40 לטובת חו”ל. זה משתנה בהתאם למוצרים השונים”.

חגי אורן, מיטב: “כולנו מבינים את הכיוון, אבל יהיה מאוד קשה לייצר את העיתוי המתאים ל־2023, מתי תתחיל הריבית תתחיל לרדת? יש מעין קונצנזוס שזה במחצית השנייה של 2023, אבל שישה חודשים זה המון ואף אחד לא מבטיח שזה באמת יהיה בתקופה הזאת.

אנחנו עכשיו בתקופת החגים האמריקאית, וגם אצלם יש מה שנקרא ‘אחרי החגים’. זה אומר שסביבת המאקרו עוד יכולה להשתנות ולרעה. שוק ההון ביחס לשוק הריאלי תמיד רואה את הדברים קודם ומגיב קודם, לטוב ולרע. לכן 2023 תהיה שנה מאתגרת. יתכן ונחווה מצב שבו השווקים ירוצו לפני הכלכלה הריאלית. כלומר, מצב שבו במחצית הראשונה תהיה האטה כלכלית מסוימת, האינפלציה תמשיך לעלות, בתקופת ריבית גבוהה ועולה, פיטורי עובדים אולי, מחירי נדל”ן יורדים. כל הדברים האלה לא יכולים להגביר צמיחה”.

חגי אורן: “אנחנו חושבים שיש עוד מקום להעלאת ריבית בטווח הקצר אפילו הבינוני. אבל אנחנו מזהים היפוך מגמה בריבית בשנת 2023”.

חגי אורן: “להגיד בדצמבר שאנחנו קרובים להיפוך כיוון זה קצת יומרני, אבל אנחנו צופים שנה חיובית בשווקים. אתה יכול להסתכל על סטטיסטיקה של משברים, ורואים שכמעט תמיד אחרי שנים קשות בדרך כלל יש עלויות. יש גם חריגים, במקרים שבהם אתה צופה שנים שליליות, אפילו שנתיים או שלוש שנים ברציפות. נוצרו המון הזדמנויות, וזה אולי הסיפור שייקח אותנו לשנת 2023”.

אלדד כהן, אנליסט: “אני לא בטוח שאנחנו נמצאים בסוף המחזוריות הכלכלית. דיברו בתחילת 2022 על אינפלציה סביב 4-5%, ראינו אינפלציה שהגיעה ל־9.2% בארצות הברית. באירופה ראינו גם מספרים של 10% וצפונה, וזה עדיין שם. לכן, כאמור צריך קצת צניעות.

כדי להסתכל קדימה צריך לבוא ולהגיד מה אופק ההשקעה שלך. אחד הדברים שרואים באופן מובהק, וזו נקודה מאוד מעניינת, שכמות הגיוסים בקרנות בקופות גמל והשתלמות, במסלולים המנייתיים היו השנה בהיקף הגבוה ביותר אי פעם. אז איך קורה שבשנה כזאת, קורה משהו שהוא בעצם הפוך? לקוחות שמסתכלים לאופק השקעה ארוך ומוכנים לקנות עכשיו, גם אם זה ירד עוד קצת, כי הם מסתכלים קדימה. לכן צריך להתחיל מכך, מאופק ההשקעה, וצריכה להיות הסתכלות של טווח של 5־10 שנים קדימה. כך שצריך להיות מאוד זהירים”.

חגי אורן, מיטב: “לא ניתן כמובן להמליץ מבלי שבוחנים את הנתונים של כל אדם, אבל אני חושב שגם במסלולים הכלליים, מנהלי ההשקעות מבצעים את ההתאמות בהתאם להזדמנויות שהם מזהים. אנחנו מאוד גמישים ויכולת התגובה שלנו היא די מהירה. בעולמות שמבוססים על השקעות בחוזים וסלי השקעה, היכולת להזיז את ההשקעות בתיק מאוד גבוהה”.

עומר דגני: “אני זוכר שב־2011 לקוח אמר לי אני רוצה עוד שנה כמו 2009. אמרתי לו בסדר, רק אל תשכח שלפני זה צריכה לבוא שנה כמו 2008.”

צלם: ניצן בר

אלדד כהן, אנליסט: “היו חזרות לקראת המשבר הזה, וזה מה שעזר ללקוחות לחשוב שהמשברים זה חלק מהפעולה. זה יורד זה יעלה, יהיה בסדר. באיזשהו מקום התרגלנו למשברים קצרים. אם מסתכלים על 2008, 2011, 2018, קורונה. אנשים גם רואים שמי שברח מהר, טעה בדיעבד”.

עומר דגני, ילין לפידות: “היו רמות מחיר גבוהות שלא תמחרו את הפעילות העסקית, ויכול לקחת הרבה מאוד שנים עד שזה יחזור”.

אלדד כהן, אנליסט: “היו עיוותים בשווקים, כמו חברות ה־SPAC שקמו. היה איזשהו ניפוח של דברים שהיו ריאליים בשום צורה”.

אור קיסוס, מור: “נראה לי שאנחנו נמצאים במחזור כלכלי קלאסי, שפשוט לא ראינו הרבה מאוד שנים, לאור התקופה הממושכת של אינפלציה נמוכה. המחזור הזה הועצם בגלל הקורונה ובגלל המלחמה באירופה, אבל עדיין מדובר במחזוריות כלכלית.

היתה עודף נזילות וריבית נמוכה שהמטרה שלה הייתה להגביר את הצמיחה ולהתגבר על הבעיות של הקורונה. מה שכמובן העצים את הבעיה של האינפלציה, והיום הבנקים המרכזיים לוקחים צעד אחד אחורה, מעלים ריבית, מבצעים צמצום מוניטרי. לאור זאת, אנחנו נראה את הכלכלה מאטה. כמות הכסף כבר יורדת, זה יהיה מהיר.

במוצרים הסחירים רואים את השינוי באופן מהיר, הנפט ירד מ־120 ל־70 דולר. בשירותים זה ייקח יותר זמן. בסופו של דבר אירופה תיכנס למיתון, כנראה שגם ארה”ב”.

אורי קיסוס, מור: “בכל מחזור כלכלי בריבית גבוהה יהיו פשיטות רגל של חברות שלא יכולות לשאת את הריבית הגבוהה. זה לא יהיה שונה הפעם. חברות שהגיעו למשבר במינוף גבוה מדי, לא ישרדו את המשבר הזה.

צלם: ניצן בר

“האינפלציה תרד מהר ותגיע די בקלות ל־5-6% אחוז, הנזילות בשווקים יורדת ותמשיך לרדת, הריבית תמשיך לעלות עד שהכלכלה תיעצר. ברגע שהיא תעצור בצורה משמעותית, האינפלציה תרד משמעותית, וזה יקרה כנראה מתישהו השנה. הכלכלות יאטו ותהיה עלייה באבטלה. זה לא משהו שלא ראינו, זה לא יהיה נעים, מיתון זה לא אירוע נעים”.

עומר דגני, ילין לפידות: “הבנקים המרכזיים מחליטים בעצם כמה כסף יהיה. הם מחליטים מה תהיה הריבית והם יעשו את זה לפי תנאי השוק. המטרה עכשיו היא מלחמה באינפלציה. השלב הבא יהיה להוריד את הריבית וכן את כמות הכסף, שוב לפי הצרכים”.

אורן מונטל, מנורה מבטחים: “כל מי שיש לו משכנתא בארץ בריבית פריים משלם עכשיו הרבה יותר בתשלום החודשי, זה מגיע על חשבון הצריכה. עד שהאינפלציה תרד זה יכול לקחת כמה חודשים, אולי אפילו שנה או יותר. בנק ישראל יוריד בחזרה את הריבית, זה מחזור כלכלי קלאסי”.

חגי אורן, מיטב: “אני חושב שבאג”חים נפתחו הזדמנויות מאוד מעניינות. אתה לא מתזמן את השוק, אבל נפתחו הזדמנויות, למרות שלדעתי אנחנו עדיין בשלב העלאות הריבית. זאת אומרת שיתכן ויהיו בעתיד הזדמנויות טיפה יותר טובות, אבל אנחנו מתישהו נצטרך לבצע שינוי בתיקים, בארץ וגם בארה”ב”.

חגי אורן, מיטב: “אנחנו מעט מאוד מושקעים באירופה, ובמקומות אחרים. באירופה המשבר יותר עמוק ויותר בסיסי. יתכן שעוד יהיו שם הזדמנויות, אבל לא כרגע. הבעיות באירופה קצת יותר עמוקות. מרבית המוסדיים, נמצאים בחשיפת חסר לאירופה”.

עומר דגני: “תנאי השוק שלו יכולים להשתנות, צריך לבחון את הדברים כל חברה לגופה. אנחנו בוחנים כל חברה וכל פעילות עסקית ומבצעים אנליזה מעמיקה פר חברה. בשוק בדרך כלל הדברים מתומחרים. בגלל זה דיברנו על האג”חים, ששם אנחנו חושבים שיש הזדמנויות היום. בטח במרכיב הקונצרני. אנחנו מאמינים שהאג”חים יעשו משמעותית יותר טוב ממה שהיה לפני חצי שנה”.

עומר דגני: “ב’ילין לפידות’ רוב התיק סחיר, כמעט כל התיק. אנחנו יכולים לממש כל נייר באופן מידי. כל הדברים הכלכליים שדיברנו עליהם מתומחרים כבר בניירות, לפעמים אפילו מעבר למצב הכלכלי שלהם וקדימה. בעוד ששערוך של נכסים לא סחירים לאו דווקא קורה ברגע זה, והוא יכול לקחת זמן, ולכן בראייה קדימה, אנחנו מאמינים שיש לנו יתרון בעניין”.

אורי קיסוס: “אנחנו חושבים שונה לגמרי. מההתחלה רצינו להגדיל את התיק הלא סחיר, וזה היה מאוד קשה כשאתה צומח בהיקף הנכסים. המחשבה הזו מגיעה מתוך רצון להימנע מלשים את הכל באפיקים סחירים, שיקול של ניהול סיכונים, תימחור גבוה באפיקים הסחירים.

ראינו שמניות הנדל”ן מתומחרות בצורה מאוד גבוהה והחלטנו לפעול יחד עם יזמים שאנחנו מאמינים בהם ולהיכנס איתם באקוויטי בקרקע, כיזמים. אנחנו מאמינים שנעשה דברים מעניינים בתיק הלא סחיר. בשונה מחברות הביטוח, שיכולות לממן עסקה של מיקרוסופט בהרצליה עם ריבית של 4-5%, אותנו זה פחות מעניין. אנחנו עושים עסקאות כל הזמן ולאור הצמיחה בהיקף הנכסים אנחנו רודפים אחר האחוז שאנחנו רוצים להיות.

מבחינתנו אנחנו נשמח להגדיל את התיק הלא סחיר אפילו לכיוון ה־30%, אם נסתכל על תיקים של אוניברסיטאות בארה”ב, בערך 60% מהתיק שלהם לא סחיר.”.

עומר דגני: “צריך לזכור שאם יש לך חלק לא סחיר משמעותי, ואתה חוטף פדיונות, החלק הלא סחיר היה הופך להיות משמעותי בתיק, וזה יכול לייצר בעיה אמיתית. לממש נכס לא סחיר בשוק זה לא פשוט.

אנחנו ב’ילין לפידות’ חושבים שהרכיב הלא סחיר צריך להיות מוגבל לרמה מסוימת, בדיוק בגלל מצבים כאלה, שבהם תיאלץ לממש נכסים, במצב שוק בעייתי, וזה יכול להשפיע על כל התיק. דבר שני שיכול להיגרם זה נכס לא סחיר שעוד לא שוערך. מי שיוצא מקבל את הערך הגבוה, ומי שיישאר בשיערוך נמוך יותר בעצם מממן את מי שיצא. לכן אני חושב שצריך לנהוג במשנה זהירות”.

אורן מונטל: “אנחנו בערך ב־30% בלא סחיר. אנחנו מאוד מאמינים בחלק הזה. יש לנו נכסים מאוד מעניינים. לא כל הנכסים בעולם נסחרים בבורסה. יש הלוואות בריביות יותר גבוהות יותר טובות. אנחנו משקיעים בתשתיות, באנרגיה, בחשמל. לא כל הדברים המעניינים בעולם הם בשוק הסחיר. את מה שמעניין, אנחנו מגדילים, גם בסחיר וגם בלא סחיר. עכשיו מתחילות להיווצר הזדמנויות, זה מקטין מאוד את התנודתיות בתיק, במיוחד בחלק של החוב”.

חגי אורן, מיטב: “גם אצלנו השיעורים יציבים. אבל באופן כללי יש לנו מחלקת תשתיות שפועלת כבר כמה שנים ואנחנו משקיעים בפרויקטים בארץ ובחו”ל, באנרגיה מתחדשת וגם בדברים יותר מסורתיים, ומימון ואשראי. צריך לבחון כל עסקה לגופה, וגם להגן על עצמך במגוון. אני לא חושב שהתיק של המוסדיים צריך להיות מבוסס על סחיר בלבד. זה מגיע גם מן הסתם בעלויות גבוהות ונובעות מכמה היבטים: אתה צריך להחזיק צוות מקצועי פנימי, צריך להחזיק עורכי דין, ובעיקר צוות השקעות מבוזר או פרקטי. צריך להחזיק מערך תפעולי מאוד חזק. יש פה היבטים של שיערוכים, ניהול ההשקעה השוטפת.”

תחרות בריאה מחדדת

אורן מונטל: “אנחנו מתאמצים לעשות תשואות טובות בכל האפיקים. זה לא משנה איפה הלקוח נמצא. אני מאמין שהתחרות תלך ותחריף בכל האפיקים השונים. יש מקום לכולם.”

חגי אורן: “מרגישים את התחרות כל הזמן. יש המון אמוציות, ואני חושב שתחרות פה מעולם לא הייתה עזה יותר וכל שנה זה יחריף.”

אורי קיסוס: “מי ששולט בערוץ ההפצה זה הסוכנים. 90% מהגיוסים בענף זה סוכנים”.

אלדד כהן: “אחת הסיבות להשקיע בבתי השקעות על פני חברות ביטוח, כי יש שונות גדולה בדמי הניהול, בין ערוצי ההפצה. אחד הדברים המשמעותיים הוא שהסוכנים הם הערוץ הבכיר והמשמעותי ביותר בגיוסים. ברגע שאתה משווה בין דמי הניהול של הישירים לבין הסוכנים, זה מייצר אצל הסוכנים יתרון גדול. ההשוואה הזאת אל מול כל ערוצי ההפצה מייצרת אצל הסוכן אמון וביטחון ובסופו של דבר זה מיצר אצל הסוכן רצון באמת לגייס כספים”.

עומר דגני: “אנחנו עושים את זה כבר הרבה מאוד שנים. זה דבר שעוזר לבתי ההשקעות. אצלנו זה הדגש שלנו. אין לנו ביטוחים וגם אין קרן פנסיה. יתכן שזה יקרה בעתיד, אם התנאים ישתנו, אבל כרגע אנחנו מאוד מרוצים ממה שיש לנו, והפוקוס שלנו הוא על ערוצי ההפצה האלה, שמזיזים את הכספים ואנחנו משתדלים להיות השותף הכי טוב שיכול להיות עבורם. וכמובן להמשיך לתת את אותו שירות שאנחנו נותנים בכל המערכות”.

אורי קיסוס: “אני מחזק את מה שאלדד אמר. זה הלחם והחמאה שלנו וכדי לממן את הדבר הזה אנחנו גובים דמי ניהול זהים באפיקי ההפצה השונים, זה כלל ברזל אצלנו”.

אורן מונטל, מנורה מבטחים: “בתשואות כמו בכל תחום של מוצר פיננסי, יש תחרות. יש לנו יתרונות, אנחנו מאוד גדולים ויש לנו זרם בלתי פוסק של עסקאות. אבל בתחום ההשקעות יש תחרות בכל מקום, וזה מאתגר בכל מוצר. יש יתרון לגוף שעובד כי יש מחיר לזה שאתה חדש.”

אורי קיסוס: “בסוף, התחרות זה כמו רונאלדו ומסי, כשיש תחרות יש לנו עבודה מאוד קשה בפנסיה עם תחרות סופר קשה, אבל אנחנו ניתן שם פייט”.

רשות שוק ההון דחתה את רפורמת המסלולים שהיתה אמורה להיכנס לתוקף עכשיו, מה דעתכם על הרפורמה.

אורן מונטל: “מנורה זה הגוף היחיד שיש לו מסלולי יעד כל 5 שנים. יש כמה עשרות אלפים שחוגגים יום הולדת 50 או 60, ואז מורידים להם ב־10% את שיעור המניות בפנסיה. היתרון במסלול הגילאים של מנורה ששיעור המניות יורד כל 5 שנים ואז זה באופן מדורג.

צריך לזכור שכשהאינפלציה גבוהה, יש לך 5% צמוד ל־30% מההשקעות, אז קרן פנסיה נהנית מיתרון. אין מוצר כזה בשום מקום. כנראה גם בשום מקום בעולם. יש פה מתנה שהמדינה נותנת לחוסכים עם תשואה מובטחת. הלקוח לא רואה הבדל. מי שרואה רואה הבדל זה אנחנו מול האוצר”.

חגי אורן, מיטב: “אני חושב שהשינוי הקיצוני שחווינו, הוא מציב את כולנו בנקודת פתיחה מעניינת. יש לנו צוות השקעות שהוא ערוך ומוכן לנצל את ההזדמנויות. בשנה האחרונה השקענו מאוד במערכי התפעול, ויש המון השקעה בתשתיות לקראת ההמשך. ביצענו שיפור ניכר מאוד במענה לסוכנים ובכלל לערוצי הפצה. ואנחנו משקיעים גם בפורטלים חדשים, גם באזורים נוספים, בעיקר במערך השירות. אז אנחנו באים מאוד חדים ל־2023. אנחנו משאירים את המיזוג מאחורינו ורצים קדימה”.

אורן מונטל, מנורה מבטחים: “הייתה התאמה של מחירי הנכסים, כמעט בכל הסוגים. כל מחירי הנכסים ירדו, חלק מהם הפכו להיות מעניינים, במיוחד בתחום החוב, ספציפית חוב באיכות גבוהה.

אנחנו מאמינים שבשנה הבאה יהיו הזדמנויות באקוויטי. כל עוד אנחנו מתקדמים לקראת מיתון, צריך להיזהר מסקטורים שרגישים לריבית, ויותר ללכת לענפים פסימיים כמו תרופות או צריכה בסיסית, כגון מזון. להתרחק מסקטורים רגישים כמו אנרגיה וטכנולוגיה.

בתחום האנרגיה יש סיפור ארוך טווח של היעדר השקעות במאגרי נפט. משבר האנרגיה באירופה לא ייגמר בקרוב. ייקח כמה שנים לפתור את הבעיות האלה. מצד שני, עדיין, הביקוש לנפט בעיקר יורד, בטח כשיש מיתון עולמי. בינתיים יש את שני הגורמים האלה, אחד מול השני ורואים שההאטה הכלכלית גוברת על המחסור.

אני חושב שאנחנו בסביבה שצריך להיות בה יותר זהירים. בסופו של דבר הריבית תגיע לשיא במהלך השנה הקרובה”.

אורי קיסוס, מור: “אנחנו עדיין פסימיים לגבי השוק, ומעריכים עדיין תנודתיות. רוב המניות לא מתומחרות באופן כזה שגורם לנו להרגיש בנוח ללחוץ יותר חזק על הגז. אנחנו ערוכים וחדים ומוכנים להבין מתי ללחוץ על הגז”.

עומר דגני, ילין לפידות: “אנחנו מתחילים את 2023 עם אמונה גבוהה בהרכב התיק שלנו. אנחנו מעריכים שיהיה לו יתרון בשנים הבאות. התיק נקי, כמעט כולו סחיר. ואנחנו מאמינים שזה יביא לנו את מה שאנחנו רוצים לנו וללקוחות שלנו בעתיד. אנחנו ממשיכים בדרך שלנו שהיא מאוד ברורה. ממשיכים להיות שותף טוב למפיצים שלנו ממשיכים לתת שירות טוב ללקוחות, ועושים הכל על מנת לתת להם את הערך המוסף בניהול ההשקעות שלנו וככה נמשיך”.

אלדד כהן, אנליסט: “מה שהיה הוא לא מה שיהיה. הלקוחות התבגרו לאור כל מה שקרה השנה. זה יביא לזהירות גדולה יותר בניהול הסיכונים של מנהלי ההשקעות, ושל הלקוחות. התפכחות וזהירות והסתכלות אחרת על איך משקיעים ובאיזה צורה, ועל מה שמים דגש. פיזור סיכונים בין יצרנים שונים, רואים את זה כבר השנה, וזה ימשיך בשנים הבאות. אנחנו שמים דגש גדול מאוד על ערוץ הסוכנים, וגם על ערוץ של היועצים”.