מרבית חברות הפינטק, גם אם הן פועלות מישראל, אינן מוכרות את שירותיהן ומוצריהן לצרכנים הישראליים

בישראל פועלות כ-550 חברות פינטק, המעסיקות כ-20,000 עובדים בישראל - כמות החברות ומספר המועסקים בהן הינו גבוה באופן יחסי בהשוואה בינלאומית.

בשנת 2021 תרומתו של הענף לתמ"ג של ישראל הסתכמה בכ-8.2 מיליארד שקל, המהווים כ-0.5% מסך התוצר - שיעור גבוה בהשוואה למדינות מובילות באימוץ טכנולוגיות פינטק כגון בריטניה, אוסטרליה ושוודיה - ניתן להעריך כי קידום פעילותן של חברות אלו בארץ, יביא לתרומה מוגדלת אף יותר לתוצר המקומי בשנים הבאות.

מכיוון שחלק מחברות הפינטק בוחרות שלא להציע את שירותיהן בישראל, הפוטנציאל הגלום בפעילותן לא מתממש במלואו עבור הצרכן הישראלי.

יו"ר רשות ניירות ערך, גב' ענת גואטה, התייחסה לדוח ואמרה: "הדוח שמפורסם היום מעיד על החשיבות העצומה שיש לענף הפינטק על המשק והצרכנים כבר עתה בישראל. יתרה מכך, המידע בדוח מדגיש את החשיבות שבפיתוח הענף לתועלת השוק הפיננסי ולכלכלת המדינה. חברות הפינטק מפרקות את התלות העמוקה שלנו בחשבון הבנק כדי לבצע פעולות אלמנטריות ומאפשרות פירוק ודמוקרטיזציה טובה יותר של השירותים הבנקאיים והפיננסיים שאנו צורכים. המפתח למקסום ערך לציבור הצרכנים, המהווים לקוחות המוסדות הפיננסיים - הוא אלטרנטיבות רבות ככל האפשר, זמינות לשימוש וניתנות להפעלה במגע אצבע. המסקנות העיקריות העולות מהממצאים הן ההכרח ביישום הרפורמות הרגולטוריות לעידוד פעילות ענף הפינטק בישראל. עלינו להמשיך להסיר חסמים ולאפשר גישה ישירה למערכות התשלומים על מנת להפחית את התלות בבנקים ולאפשר לחברות הפינטק להציע שירותים מתקדמים לרווחת הצרכנים ובכללם המגזר החרדי והערבי, אשר אינם משתתפים באופן מלא בכלכלה המסורתית, ביחס לחלקם באוכלוסייה. רק אם נשכיל להכניס לשוק שחקנים טכנולוגיים שיאפשרו לממש את החזון של עולם פיננסי פתוח, השוק הפיננסי יזכה ליהנות מאימוץ החדשנות, מגידול וטיוב השירותים הניתנים לציבור".

השלמת אסדרת הרישוי לנותני שירותי תשלום חוץ בנקאיים; קידום אסדרה מותאמת למניעת הלבנת הון ומימון טרור; הפחתת תלותן של חברות הפינטק לפעול מול המערכת הבנקאית; 

קביעת פטורים והקלות לחברות הפועלות בחו"ל ברישיון זר; מתן אפשרות לתת אשראי אגב פעולות תשלום; והקמת גוף בכפיפות למשרד האוצר לבחינת אופן יישום הרפורמות בישראל.

רשות ניירות ערך, בראשות הגב' ענת גואטה, מפרסמת היום דוח המציג את תמונת המצב באשר לפעילותן ולהשפעתן של חברות הפינטק מנקודת מבטם של הצרכנים ושחקנים נוספים בתחום הפיננסי, זאת לצד המלצות כיצד להמשיך ולפתח את הענף לתועלת המשק. 

לפי ממצאי הדוח, נכון ליולי 2022, קיימות כ-550 חברות פינטק בישראל, המעסיקות כ-20,000 עובדים, המהווים כ-0.5% מכלל המועסקים במשק. מדובר בכמות גבוהה בהשוואה בינלאומית, בייחוד ביחס לגודל האוכלוסייה בישראל. כמות החברות הישראליות הפועלות בתחום הפינטק הינה גבוהה בהשוואה בינלאומית, בייחוד ביחס לגודל האוכלוסייה. ישראל ממוקמת לצד מדינות מתקדמות אחרות דוגמת שוויץ והונג קונג ואף ממוקמת גבוה מבריטניה.

בהיבט מדד הערך המוסף הגולמי, הנתונים המפורטים בדוח מעידים כי שיעור התרומה של ענף הפינטק בישראל מסך התוצר המקומי הגולמי לשנת 2021 הייתה כ-8.2 מיליארד שקל, שהם כ-0.5% מהתוצר המקומי הגולמי בשנת 2021. שיעור זה גבוה יותר משיעורו במדינות שנבחרו להשוואה בינלאומית (בריטניה, אוסטרליה ושוודיה). זאת, לנוכח מאפייניו החזקים של מגזר ההיי-טק הישראלי והעובדה כי בישראל צומחות חברות פינטק איכותיות המעסיקות עשרות אלפי ישראלים. 

עם זאת, מרבית חברות הפינטק, גם אם הן פועלות מישראל, אינן מוכרות את שירותיהן ומוצריהן לצרכנים הישראליים ועל כן תרומתן לתוצר מסתכמת בנתונים שתוארו לעיל. במידה וחברות אלה היו פועלות בישראל תרומתן לתוצר הייתה רבה יותר, בין היתר בשל תרומתן הפוטנציאלית לייעול המערכת הפיננסית ולרווחת הצרכנים המקומיים.

לפיכך, הדוח עוסק בשאלות שעולות בעקבות נתונים אלו, בייחוד לנוכח ניתוח תרומת ענף הפינטק לכלכלה המקומית ולצרכן הישראלי.

חברות הפינטק מסייעות לשיפור ולייעול ההליכים המתבצעים בשוק הפיננסי, מגבירות את התחרות בשוק ריכוזי זה, ומרחיבות את קהלי היעד הנהנים ממנו. כתוצאה, החברות מביאות להוזלת העלויות המגולגלות לצרכנים ולשיפור מהירות ואיכות השירותים הניתנים להם. בין היתר הן מספקות פיתוחים טכנולוגיים לייעול תהליכים במערכת הבנקאית ובקרב המוסדות הפיננסיים, שיפור ניהול הסיכונים ומניעת ההונאות במוסדות פיננסיים, ייעול תהליכי חיתום וביטוח, ייעול שירותי התשלומים, שיפור השימוש במידע פיננסי והנגשתו ישירות ללקוחות, ייעול תחום ההשקעות והמסחר, שימוש בבינה מלאכותית במגוון שירותים ועוד.

חברות הפינטק יוכלו להועיל בהתמודדות של המשק הישראלי עם האתגרים הייחודיים לו. כך לדוגמא, נוכחותם המועטה של המגזרים החרדיים והערביים אשר אינם משתתפים באופן מלא בכלכלה המסורתית, ביחס לחלקם באוכלוסייה. לחברות פינטק יש את היכולות לפנות לקהלי יעד מגוונים בעלי מאפיינים ספציפיים ולהגביר את הנגישות, ההיצע והרווחה האישית של משתמשיהן. הגברת ההכללה הפיננסית כיעד לאומי, בכוחה לתרום לחוסן הלאומי, לרווחה הצרכנית ולדמוקרטיזציה של הכסף כערך חברתי. 

רגולציה קיימת וקידום אסדרה מתאימה

ישראל מאופיינת במציאות בה מרבית השירותים הפיננסיים ניתנים על ידי אותם מוסדות פיננסיים מסורתיים המחזיקים בנתחי שוק משמעותיים. בחמש השנים האחרונות קודמו בישראל מספר רפורמות לשיפור המצב התחרותי בשוק הפיננסי והבנקאי, ובין היתר: יצירת גישה למידע הפיננסי של הלקוח והנגשתו באופן ישיר לצרכן, הפחתת עלויות ושיפור שירותי התשלום, שיפור הנגישות לאשראי של בתי עסק ושל לקוחות.

בתוך כך, רשות ניירות ערך חרתה על דגלה קידום חדשנות ותחרותיות בשוק הפיננסי לטובת כלל משתתפיו ובדגש על טובת ציבור הצרכנים. הרשות קיבלה את הסמכות ליישום, לאסדרה ולפיקוח על נותני שירותי מידע פיננסי ונותני שירותי תשלום, זאת בנוסף לתחומים המפוקחים על ידה. שילוב של תחומים אלו יחד מעניק לרשות ראייה רחבה ומעמיקה בכל הנוגע לחסמים ולהזדמנויות הנדרשים להגברת התחרות של ענף הפינטק בישראל.

חברות הפינטק בישראל פועלות וצפויות לפעול בסביבה עתירת רגולציה מורכבת. מאפיין זה אינו ייחודי רק לישראל – במערכות פיננסיות רבות בעולם ישנה סביבה רגולטורית מורכבת, שפועלת להתמודד עם כשלי השוק והסיכונים המיוחדים לעולם הפיננסי,  על מנת להבטיח את יציבות הגופים הפיננסים והמערכת הפיננסית לטובת הציבור. בהיעדר התאמה למאפייני חברות הפינטק, אתגרים רגולטוריים מגוונים מהווים חסם משמעותי לתחילת פעילותן ולהתפתחותן העסקית, וכן ליכולתן להציע מוצרים ושירותים בשוק הישראלי. לפיכך, המשק הישראלי אינו ממצה את פוטנציאל ענף הפינטק הן כמנוע צמיחה משמעותי בתוך תעשיית ההיי-טק, והן כאמצעי לעליית מדרגה של המערכת הפיננסית בישראל.

בהתאם למידע המובא בדוח, להלן המלצות רשות ניירות ערך לפיתוח פעילותו של ענף הפינטק בישראל:

במישור הרגולציה  

השלמת אסדרת הרישוי לנותני שירותי תשלום חוץ בנקאיים.

קידום אסדרה מותאמת לפעילותן של חברות פינטק בנושא מניעת הלבנת הון ומימון טרור.

השלמת חקיקת הברוקר דילר ליצירת ודאות רגולטורית לפעילותן של חברות פינטק גלובליות הפועלות בתחום ההשקעות בניירות ערך.

הפחתת תלותן של חברות הפינטק לפעול מול המערכת הבנקאית.

פשטות וזמינות של האפשרות להשתתף באופן ישיר במערכות התשלומים.

קידום מתן פטורים והקלות לחברות פינטק הפועלות בחוץ לארץ ברישיון זר.

הקמת ארגז חול (Sand Box) רגולטורי לטובת עידוד כניסתן של חברות פינטק לפעילות בישראל.

המשך פעילות תכניות פיילוטים במימון ובליווי רשות ניירות ערך ורשות החדשנות.

מתן אפשרות לחברות פינטק לעסוק במתן אשראי אגב פעולות תשלום, כחלק אינהרנטי מפעילותן.

הקמת גוף, בכפיפות למשרד האוצר, בהשתתפות נציגי המאסדרים הפיננסיים השונים, נציגי רשות התחרות וכן נציגי גורמים מהשוק לבחינת אופן יישום הרפורמות לעידוד פעילות ענף הפינטק בישראל ולבחינה של עמידה ביעדים כמותיים שייקבעו על מנת לבחון האם ובאיזה אופן הושגו יעדי הרפורמות.

רשות ניירות ערך מודה לגופים שסייעו לכתיבת הדוח: פירמת KPMG, ארגון Start-Up Nation Central (SNC) וכן לאגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר.

הדוח המלא מפורסם באתר רשות ניירות ערך, בלחיצה כאן.