השקל לא כבול? צריך לעקוב אחר טכנולוגיה ולא הסיכונים הפיסקאליים

פתיחת השנה עבור השקל עד כה איננה חזקה בלשון המעטה, כאשר הוא מפגר מאחורי ההתאוששות במרבית מטבעות השווקים המתעוררים. חלק מן ההסבר לכך, כפי שתיארנו באריכות בסקירות לאחרונה, הם ביצועי החסר שרושמים שווקי המניות בארצות הברית. מטבע השקל הוא בעל קורלציה גבוהה למדד ה-,S&P 500 כתוצאה מאחזקה גדולה של נכסים זרים על ידי ישראליים, המייצרים פעילות גידור תומכת בשקל עם עליית שווקי המניות בארצות הברית, וההיפך בירידות שערים.

ללא קשר, כפי שממוחש היטב במודל הפשוט שמוצג בגרף הראשון, מטבע השקל רשם תשואת חסר ביחס לשווקי המניות מאז תחילת השנה. למרות שההבדל איננו דרמטי, זה הביא להשערות של חלק מן המשקיעים, שהממשלה החדשה שהושבעה בישראל עשויה להיות ההסבר לכך, לאור העובדה שההוצאה הפיסקאלית צפויה לעלות. בנוסף, אחת מסוכנויות הדירוג, טוענת כי ההצעה לשינוי מערכת המשפט בישראל עשויה לפגוע במוסדות המדינה.

אחת הדרכים בניסיון להעריך האם חששות פיסקאליים משחקות תפקיד בהיחלשותו של השקל, הוא לבחון מודל שאריות אל מול ההתפתחויות ב-CDS על השקל. שאריות המודל צפויות לבודד גורמים שאינם קשורים להתפתחויות בשווקי המניות בארצות הברית. אכן נצפית קורלציה וה-CDS על השקל רשמו עלייה מאז תחילת השנה, אבל אנו סקפטיים להעניק לכך יותר מידי משקל. אחד. הקורלציה היא לא חזקה. שתיים. הביצועים המאקרו כלכליים נותרו מעוררי קנאה,  גם בנטרול ההקלה האחרונה במדיניות הפיסקאלית. לאחר שישראל רשמה עודף תקציבי של  6.5% במונחי תוצר בשנה שעברה, הצפי הוא שהמדינה תרשום גירעון של 0.5% השנה. העובדה היא כי הצמיחה הנומינלית בישראל עומדת על 6.5%, מעבר לגירעון בהיקף הזה לא הולך להשפיע משמעותית על יכולת החזר החוב של המדינה, וישנם טיעונים חזקים שכדאי למדינה ללוות עוד על מנת לממן תוכניות תשתיות והשקעה בחינוך.

הסבר חשוב יותר לחולשה של השקל לטעמינו, הם הביצועים החלשים של סקטור הטכנולוגיה, כאשר מניות הטכנולוגיה גוררות את מדדי המניות בארצות הברית לירידות מאז חודש אוקטובר. ישראל אמנם מבודדת יחסית מן החולשה במניות הטכנולוגיה בארצות הברית, לאור העבודה כי סקטור הטכנולוגיה במדינה מתאפיין בעיקר בחברות סטארט אפ, אבל איננו יכולים להתעלם לחלוטין מן הסייקל העולמי, כפי שבא לידי ביטוי בירידה בהיקף עסקאות M&A ברבעון ה-4 של 2022. אכן החלפה של מדד האס אנד פי עם מדד הנאסדק בניתוח הרגרסיה שעשינו בתרשים מספר 1, מראה שהשקל ומדד הנאסדק זזים כמעט ביחד בקו אחד.

מבחינת פרספקטיבת ההשקעות, אנו נמשיך לראות את ביצועי שווקי המניות בארצות הברית כגורם שאחראי לביצועיו של השקל, עם התפתחויות נוספות בסקטור הטכנולוגיה הגלובלי בתור סיכון נוסף שיש לעקוב אחריו השנה. למרות זרימות חיוביות במאזן השוטף (ובנק ישראלי שהולך ונעשה ניצי יותר), זה מותיר את השקל ככלי גידור כנגד הידרדרות בתנאים הפיננסיים בארצות הברית כחלק מתיק מטבעות השווקים המתעוררים שלנו.