אמש פרסמה ועדת ששינסקי את מסקנות הביניים שלה בנושא תמלוגים והמיסוי בסקטור הגז והנפט בישראל כאשר חשוב לציין כי מסקנות הועדה נתקבלו פה אחד.
נתחיל ונאמר כי המסקנות חלות על כל המאגרים באופן שווה (אין החרגה למאגר ים תטיס או תמר). יחד עם זאת, האופן שבו ישפיע יישום המסקנות על המאגרים אשר הינם בגדר תגלית כבר היום ואשר עוד עשויים להתגלות תלוי בהיקף ההשקעה בכל מאגר ותנאי השוק בכל תקופת זמן (היקפי מכירה, מחירים, שווקי היעד היקף הוצאות). המשמעות הינה כי במידה ותנאי השוק יתקשחו ושיעור הרווח יקטן יתמתנו התשלומים למדינה.
להלן עיקרי מסקנות הוועדה:
• שיעור התמלוגים יישאר ללא שינוי כמו גם חלק מהטבות המס. בסופו של יום התמלוגים הינם הכלי העיקרי שבו משתמשות מדינות על מנת לקבל תמורה על ניצול אוצרות הנפט והגז שלהן וישראל איננה חריגה בכך. השארת שיעור התמלוגים באותה הרמה הינה משמעותית כאשר יש לזכור כי תשלום זה מחושב מן ההכנסות ולא מן הרווח ולכן מהווה פרמטר לא קטן בשיקול הכדאיות הכלכלית לפיתוח המאגר.
• ביטול ניכוי האזילה – ניכוי האזילה הינו למעשה סוג של פחת ובכך היווה הטבת מס למאגרים והקטין את היקף תשלומים למדינה. נדגיש כי ביטול ניכוי האזילה איננו מביא להעלאה אוטומטית של התמלוגים אלא למעשה מביא לקיטון בהוצאות הפרויקט.
• היטל רווחי נפט וגז- וכאן מגיעים לנקודה המשמעותית מהווה תחליף להעלאת שיעור התמלוגים ואשר תשפיע על שווי המאגרים- הנהגת היטל רווחי נפט וגז פרוגרסיביים.
כיצד ישפיע ההיטל :
• ההיטל ייגבה רק לאחר החזרת ההשקעה במלואה בתוספת 50% לפני מס חברות – משמעות נקודה זו הינה כי ההיטל החדש איננו צפוי להוות פרמטר בשיקול מתן המימון מצד בנקים זרים כאשר יכולת החזר החוב בטווח הקצר לא צפויה להיות מושפעת מן ההיטל. יעבר מספר שנים לא מבוטל עד אשר יתחילו תשלומי ההיטל למדינה וסביר כי מח"מ ההלוואות ע"י הבנקים המממנים קצר יותר.
• היטל פרוגרסיבי: שיעורו הראשוני של ההיטל יעמוד על 20% ויעלה בהדרגה עד לגובה של 60% בהתאם לגובהם של רווחי המאגר - ממש כמו מס הכנסה יש פה גידול בשיעור התשלום כפונקציה של שיעור הרווחיות של המאגר. רק לשם הבנה היטל בשיעור של 60% יגבה על רווח לאחר שהיחס יעמוד על 2.3.
• חישוב שיעור ההיטל: ייקבע בהתאם ליחס שבין ההכנסות המצטברות בניכוי: הוצאות שוטפות, תמלוגים והיטל ששולם בשנים קודמות, לבין ההשקעה הכוללת בחיפוש ובפיתוח ראשוני של המאגר. המנגנון המוצע הינו מסוגR פקטור:
הכנסות מצטברות נטו/הוצאות חיםפוש ופיתוח = R פקטור
• עידוד המשך חיפושים: המנגנון יכלול תמריץ מיוחד להוצאות חיפוש וזאת על ידי מתן משקל יתר של 1.5 להוצאות חיפוש במסגרת סכימת ההשקעות במכנה הפקטור.
• המנגנון יוחל על כל מאגר בנפרד ולא תתאפשר הסטת הכנסות או הוצאות בין מאגרים שונים. נקודה זו חשובה כאשר עד היום עלויות החיפושים למעשה הוכרו כהוצאות של שותפויות ועל ידי כך הקטינו את חבות המס שלהן.
אחרי שתיארנו אל השינויים הצפויים נעבור למשמעויות:
חשוב להבין שמסקנות הועדה אינן באות להתוות מדיניות לשנה שנתיים הקרובות כי אם לתקופה של עשרות שנים ולכן אין ספק שאין זה יום חג לשותפויות הגז בישראל אך גם אין זה התרחיש הנורא ביותר. מסקנות אלו מביאות בחשבון את האפשרות המתבקשת כי יהיה שינוי בתנאי השוק במהלך עשרות השנים הקרובות כאשר חלקה של המדינה קשור בד בבד עם רווחיות הפרויקטים ולא רק פונקציה של היקף ההכנסות.
באשר להנחה הרווחת כי תהיה החרגה של מאגר תמר מן המסקנות – להערכתנו אין זה מקומה של הועדה לבצעה החרגה מסוג זה כי אם של המדינה, במידה וזו נתנה את התחייבותה לדבר. בסופו של יום חשוב לזכור כי ישנה עוד דרך ארוכה עד אשר מסקנות אלו יעוגנו בחוק כך שיתכן (אם כי לא היינו מסתמכים על כך) כי עוד יינתנו הטבות למאגר תמר.
באשר להמשך פיתוח מאגר תמר, אנו מעריכים כי פרסום מסקנות הביניים דווקא יקל על המשך הדרך כאשר חלק מן הערפל התפזר מהמסלול. מבחינת הבנקים, הן אלו אשר כבר מממנים את הפרויקט והן אלו אשר צפויים עוד לחתום על הסכם עם ישראמקו, אנו מעריכים כי פרסום המסקנות עשוי להביא לתחושת הקלה חלקית כאשר יכולת החזר המימון איננה צפויה להיפגע מן המסקנות – ההיטל יגבה רק לאחר החזר ההשקעה בתוספת 50%. כמו כן, אנו מעריכים כי שותפויות ים תטיס וישראמקו יפנו את מרצן לסגירת ההסכמות באשר לתמחור השימוש במתקני ים תטיס ע"י תמר.
ובשורה התחתונה:
מסקנות הביניים של הועדה הינם התרחיש הגרוע ביותר והוא איננו כזה נוראי בעניינו כאשר מפה יש רק מקום להקלות והתאמות לשלבים השונים בהם נמצאים הפרויקטים. אופן יישום היטל מביא לכך שלא צפוי שינוי משמעותי בהיקף התשלומים למדינה בשנים הראשונות להפעלתו של מאגר – משמע ההשפעה על שווים של המאגרים נמוך יחסית. אומנם לדברי חברי הוועדה חלקם של המדינה והציבור ברווח הנקי לאחר החזר ההשקעות ממכירת הגז והנפט יעלה משיעור של כשליש לכ- שני שליש במאגרים רווחים יחסית אך זאת ללא ביצוע היוון על תשלומים אלו וכידוע שקל שיש לנו ביד היום איננו שווה לשקל שנקבל מחר. למעשה, משמעות הנוסחה היא שבמאגרים בגודל בינוני/גדול יחל המיסוי לאחר 8 שנות הפקה בעוד שבמאגרים קטנים יחל תשלום המס לאחר כ-15 שנה בלבד.
בסוף החודש צפויות שותפויות קידוח לוויתן להודיע האם יש גז במאגר או לא. אנו ממליצים למשקיעים אשר רוצים חשיפה לסקטור הגז לקראת ההודעה לנצל את המחזורים הגבוהים הצפויים היום (וגם את הירידות) על מנת להגדיל חשיפה.
נכתב ע"י ליאת גלזר,
אקסלנס בית השקעות
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





