האם החולשה של הדולר האמריקאי מול היורו, כפי שהיא מוצגת בגרף מטה, נובעת רק מחולשת המטבע האמריקאי? נניח, כפי שמשתקף בדולר אינדקס? דהיינו, האם הדולר האמריקאי נסוג בכל החזיתות, עקב האופטימיות בשוקי המניות והאג"ח, ועקב בעובדה שמסלול העלאות הריבית כבר הגיע לסוג של
Crescendo? ממש לא רק.
חולשה אחרי עונתיות חיובית: חלק מהחולשה הזו מגיעה מהכיוון של עולם המט"ח הגלובלי, שבו יש עכשיו עונתיות של ביקושים קטנים יותר לדולר, אחרי שסוף השנה היה מאוד דומיננטי בתחום הזה. מי שיכול להסתכל על הגרף של הדולר-אינדקס (
DXY – לא מוצג כאן) יראה שרוב סוף השנה (העונה החיובית של הדולר), הדולר עמד על שלו סביב 104, עם קפיצה קטנה ל-106. כל זה נגמר. כרגע נותרה רק ההשפעה הישירה של הגורמים השגרתיים, ואלו מעטים יחסית לטובת לדולר.
ECB קשוח יותר: אמנם, הפד ממשיך להעלות את הריבית (0.25% בפעם האחרונה) אבל כולם כבר רואים את הסוף, וההתייצבות ברמה הנוכחית של 4.75%-5%. בניגוד לזה, ה-
ECB עדיין מעלה ב-0.5%, ומבטיח להיות נוקשה הרבה יותר. מדוע? כי האינפלציה האנרגטית (היזומה ברובה על ידי פקידי האיחוד האירופי בבריסל בגלל הקישור של מחיר החשמל למחיר ההפקה הגבוה ביותר שיש !!??) מייצרת גלים של עליות מחירים גבוהים בהרבה באירופה מאשר בארה"ב.
פוליטיקה פנימית שדורשת דולר נמוך: צרפת וגרמניה נלחמות לייצר משטר חדש בכללי היסוד למדינות גוש היורו. האם לעמוד ב-3% גרעון? האם לקיים מדיניות רווחה (גיל פרישה, שכר מינימום, דמי אבטלה...) נדיבה או קמצנית? איך לסגור את ה"חורים" שנוצרו מהעזרה שניתנה בזמן הקורונה? כהרגלם בקודש, הצרפתים כבר ברחובות, כאשר הגרמנים דורשים הידוק חגורה נוסף... כל זה כדי לומר: ה-
ECB חזר להיות "בנק מרכזי גרמני", ובכך מעלה את היורו בדרגה גם כדי למתן השפעות אינפלציוניות מוניטאריות.
ומה עם השקל שלנו? הוא מרגיש קצת פחות טוב לאחרונה. לא בגלל שהדולר עולה בעולם, אלא בגלל תנועות הון שלא ראינו הרבה זמן במקומותינו. בשוקי המניות, ציינתי שהמשקיעים המקומיים לא נעו ולא פדו. אבל, בשוק המט"ח, היו תנועות, ממי שנמצא שם יותר, יחסית להשפעה המקומית: הזרים. כך, הדולר עלה אצלנו (בניגוד לעולם) מ-3.35 ל-3.50 תוך שלושה ימים. בינתיים, הוא נסחר סביב 3.42 אבל יש לזכור שזירת המטבע היא הזירה שבה נראה, אם בכלל, את ההשפעה המזיקה ביותר של מה שחלק מהזרים חושבים על מדינתנו, ועל הנהגתה החדשה.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המטבעות...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
EURUSD
כאשר מסתכלים על הגרף היומי של היורו, מקבלים את מלוא העוצמה של התקומה במטבע האירופי. כמו במניות בארה"ב, גם כאן, היה לנו מבנה של ראש וכתפיים בתחתית של תנועת המחיר (ראש -0.96). וכאשר נפרץ בסיס התבנית (1.00), ראינו פריצה מדהימה שעדיין ממשיכה להיות המנוע שמאחורי המגמה הנוכחית. מובן מאליו שיהיו גם תיקונים טכניים בדרך. אבל, שימו לב שגם ב-1.04, וגם ב-1.065, התיקונים האלו היו בזמן, לא בעומק. לכן, התקבלו שם דשדושים, אשר מהם יצאו שוב לפריצות מעלה.
מדוע אני חושש קצת להמשך חיובי ללא מיצרים כאן? בגלל הסטייה השלילית המתמשכת בין המחיר והמומנטום. זו החלה בשיא של התחלת המגמה החיובית (1.04), ועד עכשיו. מתי סטייה הופכת להיות מציאות שלילית? כאשר יישבר מטה קו המגמה התחתון התוחם את העלייה. זה עומד כרגע סביב 1.08. עד אז, נניח את המובן מאליו: המשך חיובי עד הודעה חדשה. לחיוביים אומר: חייבים לעשות מאמץ אינטלקטואלי, ולעבור את 1.10. אחרת, הסטייה תנשוך אתכם. ולשליליים כבר רמזתי את הרמז: 1.08 כנקודת התחלה, כאשר יעד התנועה המידי הוא 1.06-1.065.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
USDILS
כמה ממה שאנו רואים כאן היא תנועה מקומית, וכמה היא משופעת ממה שקורה בעולם, בדולר הבינלאומי? אינני יודע בוודאות אבל יש לומר מיד: עובדת קיומה של השאלה הזו הוא דבר חדש במקומותינו. תמיד הנחנו שהגורמים מקומיים הם זניחים לגמרי בהתרחשות בזירה הזו. עניין הרפורמה המשפטית, והשלכותיה המדיניות-כלכליות, שינה את האקסיומה הזו, ואין ספק שחלק מסוים מהשינוי ביחס דולר-שקל נבע מתנועות הון שנבעו משיקולים לא כלכליים גרידא.
אני חושב שהגיוני לייחס את התנועה האחרונה, מ-3.35 ועד 3.5, לאותה מהומה פוליטית. ומה אנו רואים? שחלקה הגדול של תנועה זו נמחקה כלא הייתה. בדיוק כפי שהחלק הארי של ביצועי החסר במניות נמחקו כלא היו. בסופו של דבר, נשארנו עם מצב טכני מעניין, של מבנה יורד רחב מאוד של תעלה. לכן, לחיוביים אומר: כאשר שוקי המניות חיוביים, קשה לעמוד בפרץ, אבל עליכם לעשות מאמץ ולעבור מעלה את 3.50 שוב! ולשליליים אומר: 3.35 חייבת להישבר מטה, כדי שיהיה לכם סיכוי להגיע למחוז חפציכם: 3.25 בואכה 3.1.
