עדכון הטבות מס לישובים. יו"ר הוועדה קרא לממשלה לחוקק חוק הטבות מס חדש

ההטבה שהינה במסגרת עידוד השקעות הון, הייתה אמורה להסתיים בעוד כשבוע, ובמשרד הכלכלה הציגו במהלך הדיון כי במסגרת פרשנות, ההטבה תוארך בשנה נוספת. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, ציין כי בכוונתו לעגן את ההטבות לעיר מעבר לכך, בשיתוף שרי הכלכלה והאוצר.

בנוסף דנה הוועדה בהוראת השעה העומדת להסתיים ומעניקה הטבות מס ל-13 ישובים, בהם העיר עכו, וקראה להארכתן. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "שר האוצר הביע נכונות להארכה, ברגע שהוא יאשר נתכנס ונעשה זאת". נציג השר ציין כי השר יכנס ישיבה בנושא בקרוב.

במהלך הדיון הציגו ראשי רשויות שונות מורכבויות רבות, המצריכות לעמדתם עדכון הטבות מס לישובים. יו"ר הוועדה קרא לממשלה לחוקק חוק הטבות מס חדש: "החוק שהיה נכון לפני 6 שנים, אינו נכון כעת. ישראל השתנתה, דברים השתנו, על הממשלה לעשות זאת. במידה ולא, נתכנס ונבחן את הדברים".

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה ישיבה בנושא 'פקיעת הטבות המס ליישובים ופקיעת הטבות המס הניתנות לעידוד השקעות הון בתחומי אזור פיתוח א' - האמור הוא בהוראת שעה הנוגעת ל-13 יישובים, ובאזה"ת אשקלון לעניין ההטבות לעידוד השקעות הון.

האמור הוא בבמה שמכונה "תיקון עכו" המשפיע על הטבות מס של 13 ישובים, הוראת השעה הוארכה מכוח החוק לפיזור הכנסת, והיא אמורה לפקוע ב-15 בפברואר. התיקון קובע שההטבות לא יפחתו מ-12 אחוז זיכוי בסכום של עד 180 אלף ש"ח תקרת הכנסה שנתית. במידה וישוב מקבל אחוז גבוה יותר מכוח חוק אחר, אז התיקון לא חל עליו. כך לגבי חלק מהישובים ביטול ההטבה משמעה ירידה באחוזי הטבת המס אך לא ביטולה.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני פתח את הדיון: "לפני כ-6 שנים בערך חוקקנו את החוק להטבות מס לישובים, עפ"י קריטריונים שנקבעו בוועדה. אחרי דיונים לא פשוטים זה התקבל פה אחד. משרד האוצר סבר שעדיף שהכסף הזה ילך לשימושים אחרים, ואנחנו סברנו שהטבות המס הם גורם קריטי בישובים פריפריאליים ובעיקר סמוכי גבול, ויכול להביא אוכלוסייה חזקה למקומות אלה. בסופו של דבר הממשלה אישרה את העברת התקציב, ואישרנו זאת בניגוד לעמדת רשות המיסים. חלק מהישובים היו בהוראת שעה. חלק מהקריטריונים קבעה הממשלה – למשל מה ההגדרה  לסוציואקונומי, מה נחשב ליישוב צמוד גבול, וממילא היו ישובים נוספים בהמשך שצריכים לקבל את הטבות המס, ועשינו זאת בהוראת שעה. חלק מהישובים ההוראה פוקעת לגביהם ב-15 בפברואר, אני סובר שצריך לעשות חוק חדש, החוק שהיה נכון לפני 6 שנים, אינו נכון כעת. ישראל השתנתה, דברים השתנו". 

לעניין הישובים לגביהם פוקעת ההטבה ב-15 לחודש, ציין יו"ר הוועדה כי "שר האוצר יכול להחליט להאריך את ההטבות באישור ועדת הכספים, זה ממשיך. שר האוצר הביע נכונות לעניין הזה, את הוראת השעה נאריך, זה הולך לקרות".

ח"כ אופיר כץ, יו"ר הקואליציה: "הנושא יבחן במסגרת התקציב, זה נכון אבל יש לנו פה אירוע חירום, שאם זה לא יקרה יש ערים שעלולות להפסיד. יושב פה ראש עיריית עכו שכולנו מבינים את המשמעות עבור העיר, שר האוצר הראה נכונות להחריג את נושא הישובים האלה, נוכח הנסיבות".

נטליה מירנצ'וב, רשות המיסים: "מדובר בהטבה שניתנת באופן שנתי, אז גם אם זה יעשה לאחר 15 בפברואר, אז התיקון יחול".

ח"כ גפני השיב: "יש דברים שאנחנו לא מחכים, כשזו החלטה ציבורית יש לפעול, ולא רק בגלל שזו שנת מס".

בהמשך הציגו ראשי הערים והישובים הרלוונטיים את עמדתם הן לגבי הוראת השעה והן לגבי הקריטריונים הדורשים תיקון לקראת חוק עתידי:

שמעון לנקרי, ראש עיריית עכו: "חוק עכו נכתב בהרבה דמעות, ראשי רשויות שיודעים מה זה הטבות מס, יודעים שזה ייהרג ובל יעבור, יש הטבת מס הישוב חזק, אין – הישוב הולך ומדרדר. עכו קרסה שנתנו לישוב שמרחוק ממנה 8 קילומטר הטבות מס, אנחנו יודעים מה המשמעות של זה, 20 אלף תושבים חזקים של עכו עזבו אותו לעיר הסמוכה בין שנת 80 ל-2000. זה היה השיקול של אנשים מבוססים לבוא ולגור בעיר. אתם צריכים לראות את צרכי התושבים בעיר, בלי זה זו עיר אחרת".

בועז יוסף, ראש עיריית טבריה: "בטבריה במשך עשרות שנים הייתה הגירה שלילית, מאז הטבות המס אנחנו כרגע בהגירה חיובית, לא השתנה כלום בעיר. אם נבטל את הטבת המס הזו, אנחנו גם יכולים לבטל את הסכם הגג, כי לא יבואו לטבריה. ניתן לבדוק את הנתונים בלמ"ס".

נאהדה מנסור, מנכ"לית המועצה המקומית דיר אל אסד: "היינו עם אחוז הטבה של 12 אחוז, והוא אמור לרדת ל-7 אחוז, אנחנו מצטרפים לבקשה של עכו, בדיר אל אסד המצב לא השתפר, המצב ברווחה הלך והחמיר, אנחנו בכל הפרמטרים מעל הממוצע הארצי, מקבלי שירותי הרווחה הוא מעל הממוצע הארצי. אנחנו כמעט 30 אחוזים שמקבלים הנחה בארנונה. יש לנו הרבה שכונות שלא מקבלות עדיין שירותי ביוב, ישוב כזה לא יכול להיות כפר עשיר או כפר אמיד. לכן אנחנו מבקשים להצטרף לבקשתה של עיריית עכו".

ח"כ דודי אמסלם: "ראש עיריית עכו פנה אלינו בזמנו בנושא ההגירה השלילית מהעיר, ועשינו את העניין הזה. ממה באו ההטבות, אחד הקריטריונים זה ישוב צמוד גדר, אבל יש צמוד גדר שהוא לא כ"כ צמוד אבל הוא מטווח כל השנה. אשקלון היא כמעט העיר הכי מטווחת במדינת ישראל, לכן אין דבר יותר מוסרי והגיוני שתושבי אשקלון יקבלו הטבה לא פחות מישובים אחרים במצבם".

ח"כ יפעת שאשא ביטון: "יש לזכור שהנושא של הטבות המס נולד בשל הסוגיה הביטחונית ובשל יישובי קו עימות, משם זה בא. לכן יש לשמר ולחזק את עיקרון הנושא הביטחוני, של מי שמטווח ונמצא תחת קו עימות הוא במוקד. קריית שמונה מטווחת באופן משמעותי, על אותו משקל נמצאת אשקלון. אני חושבת שיש להוביל חקיקה קבועה, לתקן עוולות שנעשו, דוגמת כפר ורדים, צריך לעשות הבחנה של מועצות חזקות וחלשות או של למ"ס כזה או אחר, כי ביישובי הקצה אנחנו רוצים אנשים חזקים, אנשים שיחזיקו את המקום, אסור לנו לומר שאם הם בלמ"ס גבוה אז נוותר, להיפך, נחזק אותם. במה שיישאר אפשר גם לגזור בהיבט הרווחתי, אבל אסור לשכוח שההיבט בו התחילו הוא ביטחוני, ויש לשמור על זה".

ח"כ עאידה תומא סלימאן: "יש גם הורדה בתקרה שמדובר עליה, זה כפילות בפגיעה. כתושבת עכו אני רואה את השינוי שאתה הופך למוקד שמושך תושבים חזקים, שיכולים להביא גם תנועה כלכלית לעיר. הרשויות שנוספו לצד העיר עכו, דיברו על זה ששינוי כזה יביא להגירה מתוך הישובים החוצה, זה ירוקן את הישובים והכפרים מאנשים שיכולים לתרום, זה יגרע גם מהגבייה והמיסים, זה יכביד על המדינה עוד יותר.

ח"כ אחמד טיבי: "התושבים לא מרגישים את העלייה מ-3 ל-4 בסוציו אקונומי, ופתאום צריך להוריד את האחוז של הטבת המס כי יש שינוי במדד, זה פשוט לא מוצדק. ההליך לפני ואחרי ההטבה הוא נכון מבחינת חוזק הישוב, ומבחינת אנשי המקצוע שמגיעים לישוב, כך שזה קריטי גם לאדם הפרטי וגם לישוב עצמו. חשוב ששר האוצר יוציא הודעה על כוונתו, בנפרד מדיוני התקציב. לגבי אשקלון הייתה הסכמה פה אחד פה. חשוב שתהייה אמירה שמיד עם הודעה של השר, הוועדה תתכנס ותאשר פה אחד".

ח"כ ינון אזולאי: "החוק הזה התחיל שאבי היה בין יוזמיו, הוא הביא אותו בשל המצוקה בעכו, הוא ראה את אותם אנשים שבורחים, ראינו את ההגירה השלילית שהלכה ועלתה. למה אנחנו כל פעם צריכים לבוא בהוראת שעה. אין ספק שהארכת הוראת השעה צריכה להיות במידי, אבל יש גם לעשות סדר רחב, יש את אשקלון ויש דרומה יותר. יש את הישוב מגדל שמקבל רק 7 אחוזים, ולידו גינוסר מקבל יותר, זה לא הגיוני, יש לעשות עם זה סדר".

ח"כ וליד אל הושאלה: "מכלול התושבים בנגב נעלמים מבחינת הטבות המס, כאשר הם נרשמים כשבטים. אנחנו רוצים שהאזרחים האלה לא יופקרו, ויוכרו כמו יתר תושבי הנגב".

ח"כ אלי דלל: "אם המדינה רוצה לעשות פיזור אוכלוסייה גם בנגב, אשקלון, הגליל והצפון, אנחנו חייבים להמשיך עם הוראת השעה, ובשלב מסוים לעשות סדר גם באותן ערים ורשויות, כדי שלא תהייה אפליה. המדינה צריכה לפזר את האוכלוסייה שלה, וכמדיניות לתת הטבה ולומר תודה לאותם ישובים שמגינים על המרכז".

ח"כ אימאן ח'טיב-יאסין: "אני רוצה להתייחס לישובים הקטנים שבסוציו אקונומי מאוד נמוך, הטבת המס יכולה לתת קצת אפשרויות לאותם אזרחים, לקבל עוד כמה אלפי שקלים בשנה, ואולי לחלץ אותם מקו העוני. בהרבה מהישובים אין שינוי במצב התושבים, אז אני לא מבינה מה ההיגיון בגזלת אחוז מסוים בלי להתייחס למצב הקיים, גם אם יש שינוי מבחינת הסוציואקונומי, זה לא אומר שהעירייה במצב טוב. הגזירה הזו תביא לעוד פגיעה בעיקר בתושבים העניים והחלשים והרשויות שבמצב קשה מלתת את השירותים".

ח"כ חמד עמאר: "הרצון הוא לייצב ישובים ולא לקחת להם את הטבת המס כי הם עלו בסוציו האקונומי, ישוב כמו יאנוח ג'ת שלא מחובר לביוב, אומרים לו עלית מ-3 ל-5, אז לא מגיע לך הטבת מס. מדובר על אנשים מוחלשים וחלשים. במקום שנדאג שאותם תושבים חזקים יישארו בשל הטבת המס, אנחנו אומרים להם תעברו לנהריה. אותו דבר ברמי".

ח"כ אריאל קלנר: "אשקלון חייבת להיכנס, כמו כל יישובי קו העימות, חייבים לחזק את יישובי הספר. בכלל כחשיבה אנחנו צריכים לתמרץ ישובים לא להישאר בסוציואקונומי נמוך, לא משנה אם מצבם השתפר או לא. יש לחשוב איך אנחנו מחזקים גם ישוב שהתחזק".

שמעון מזוז, ראש המועצה המקומית מיתר: "אנחנו עלינו מ-8 ל-9 בסוציואקונומי ואז ההטבה נפסקה במכה אחת. גדלנו ב-4 שנים ב-4,000 תושבים, פרסמנו לא מזמן מאות מגרשים, אנחנו הולכים לפרסם עוד 250, לדעתי לא ייגשו כי הורידו את ההטבות. עפ"י החוק כדי להפסיק לנו את ההטבות, היו צריכים לפרסם את זה ברשומות".

שאוקי לטיף, ראש מועצת רמה: "הגזירה שנקראת סוציו אקונומי, לא משתפים אותנו בה. הייתי ב-4, העלו אותי ל-5, בלי ידיעתי. לא עדכנו אותי. לא נתתי את חוות דעתי, אני לא מבין איך זה".

ניר ונגר, ראש מועצה אזורית תמר: "סוציו הוא על נתוני 2019, קרו כמה דברים מאז, קורונה ומגפות, כדאי לתקן זאת, אולי יש להקפיא את הכל לשנתיים הקרובות ולא לשנות החלטות בשל סוציו שלא רלוונטי היום".

לאור הדברים ביקש יו"ר הוועדה כי רשות המיסים תבחן כיצד לעדכן את הרשויות והתושבים בצורה בולטת על שינוי במעמד סוציואקונומי של ישוב, ועל בסיס כך הוא צפוי לירידה או ביטול הטבות מס. ברשות המיסים ציינו כי יבחנו כיצד ניתן לפרסם בצורה בולטת יותר.

מנחם גולד, סגן ראש עיריית עפולה: "יש 2 סוגי שכבות בעפולה, יש הגירה חיובית לעפולה וזה הזמן לחזק את העיר, יש עלייה מארה"ב, ויש לעודד את העלייה הזו. ניסינו שנים לפתוח חברות הייטק ללא הצלחה. חיזקת את עפולה, חיזקת מאות אלפי תושבים מסביב". כך ציינו נציגי העיר כי היא אינה זכאית להטבות בניגוד לישובים סביבה, וקראו להחיל עליה הטבות בהסדר עתידי.

תומר גלם, ראש עיריית אשקלון: "אמרו ברשות המיסים שהדברים נבחנים וזה היה לפני שנה. העיר אשקלון לצערי שונה מכל הערים, היא מונה 166 אלף תושבים, ב-3 השנים האחרונות היא המטווחת ביותר בישראל, בשומר חומות 1,000 טילים. אירגוני הטרור שידרגו משמעותית את הרקטות שלהם, שמהווים סיכון משמעותי לתושבים. אני פונה לפקידי האוצר לבוא בסבב לחימה, או אפילו יום אחרי, לראות עם מה התושבים שלנו מתמודדים, אותם ילדים ומבוגרים שלא ישנים, ולא מקבלים אפילו טיפול נפשי. שלא לדבר על 25 אלף תושבים שלא ממוגנים, שמדובר במיליארד ₪ סה"כ, שזה לא כסף למדינת ישראל. שתהייה מערכה רב מערכתית בכל הארץ, אין מספיק כיפות ברזל, הם יקחו אותן ולא ישאירו באשקלון, איזה תשובות יהיו להם שנגיע לאסון בדומה למה שקרה בטורקיה? זה מה שיקרה עם רקטות עתירות משקל שמגיעות לעיר, הפגיעה תהייה כבדה וחדה. איזה תשובות יהיו לנו לתת? אז יקימו ועדת חקירה ויעשו נונונו, ומי יטפל באותן משפחות? העיר הולכת וגדלה, אבל היא לא צריכה להיענש כי היא מתנהגת בצורה נכונה. כל הסיעות מבינות שזה צו השעה, אבל זה צו השעה כבר שנתיים וחצי. מה אני אומר לבן שלי אם הוא רוצה להתגייס להיות לוחם ולפתור את הבעיה כי המדינה לא פותרת את הבעיה, אני מדבר על הזכות להיות מוגן, ועל הזכות לקבל את ההטבות ולא בחסד. אף שר ואף ח"כ לא עושה טובה, זה חובתכם".

"לעניין האזור תעשייה רוצים להפסיק את האזור עדיפות לאומית א' לאזור תעשייה, שהמפעלים יישארו במרכז, אז עוד שנתיים לא יהיה לי כסף לפנות את האשפה, כי ברשות המיסים עדיין חושבים. הגיע הזמן לתת מענה לדברים, אני לא יכול לראות יותר את התושבים שלי".

יו"ר הוועדה השיב לדברים: "ראש עיריית אשקלון, עמדת החברים אחידה, זה לדעתי גם הכיוון של שר האוצר, ברגע שתהייה פניה של השר נאשר את הארכת ההטבות. אשקלון במעמד שונה עבור כל סיעות הבית הזה, לגבי הנושא של ההטבות הניתנות לעידוד השקעות הון, זה לא רק אשקלון, אבל אשקלון היא הכותרת. ממה שאני מבין ברשות המיסים לא מפסיקים את ההטבות באזור פיתוח א'. בכל מקרה אנחנו הולכים לשבת עם שר האוצר, הנושא הזה של אשקלון יהיה בדיון אצל שר האוצר כדי לראות מה עושים".

במשרד הכלכלה אישרו את דברי יו"ר הוועדה. סיון סיגטי ציינה מטעם המשרד: "המשרד שלנו בחן ומצא שמבחינה משפטית, יש אפשרות לתת שנת חסד למפעלים שנכללו בישוב ונגרעו ממנו במסגרת התוספת השנייה. התוספת השנייה פוקעת ב-15 לפברואר 23, מפעלים יוכלו להגיש בקשה להגדלה או הרחבה. בנוסף יש את כלל התוספת השנייה שמדברת על עוד פרמטרים, שהיא פוקעת בעוד 10 חודשים. ביצענו בחינה משפטית והיא מתואמת עם משרד המשפטים והאוצר, הגענו לעמדה שזה יחול גם על תוכניות הקמה וגם על תוכניות הרחבה של מפעלים. אם מישהו יקבל הקצאת קרקע בפטור ממכרז באשקלון, הוא יוכל להגיש בקשה לרשות השקעות ויוכל לקבל כתב אישור עד 15 לפברואר 24".

שלמה אטיאס, מנהל רשות השקעות, משרד הכלכלה: "זה נכון וזה ייושם במסגרת רשות מנהלת ההשקעות. אנחנו בוודאי תומכים באשקלון וכל האזור שם כאזור פיתוח א'".

ח"כ גפני: "מה שהם אומרים זה נכון, זה הכיוון גם משיחה שלי עם שר הכלכלה. אני לא מסתפק בזה, נשב עם שר האוצר ושר הכלכלה, והדבר הזה צריך לקבל טיפול שורש, ואשקלון צריכה לקבל טיפול מיוחד, כי המציאות שאשקלון נמצאת בה היא שונה מבחינה לאומית, וזה דורש שינויי חקיקה".

ערן דורון, ראש מועצה אזורית רמת הנגב: "באיזה מציאות לא סבירה, תושב קדש ברנע, שעל גבול מצרים, שכל הלילה שומע יריות של דעש, לא מקבל אותה הטבת מס כמו השכן שלו. צריך ללכת לחקיקה פשוטה, הטבה אחידה כולל הגדלתה עם הסמיכות לגדר. אנשים עוזבים ישוב אחד ועוברים לישוב אחר רק בגלל הטבת מס, זה הפרד ומשול רק בגלל שם של ישוב. אנחנו מצפים שהוועדה תטפל בבעיה".

משה דוידוביץ, ראש מועצת מטה אשר: "אני מדבר בשם 4 ישובים שהם לא הישוב שלי. אם מדברים על צדק, זרעית ושתולה נמצאים על הגדר, חפרו מנהרה של חיזבאללה תחתם. על חניתה וראש הנקרה, מטילים טיל ומוחקים את הישוב. הישובים האלה מופלים בשל תקלה בהליך החקיקה. בגלל שבמועצות האזוריות לא הייתה הפרדה בין ישוב לישוב, מאז בכל ישוב יש למ"ס וסוציואקונומי, ואתם התחייבתם לתקן זאת. לא יכול להיות שמטולה ומגדל שמאס עם הטבה גבוה יותר מזרעית, וחניתה. ב-2015 חוקקתם חוק בגלל פסק דין, אני לא רוצה פסק דין בשל תושב זרעית. אמרתם לנו שהנושא יתוקן ושרמת הסוציו של התושבים יוסדר, מאז הדבר הוסדר. אנחנו מדברים על 9 מיליון ₪ לכל יישובי העימות ותושבים צמודי גדר".

עומר רחמים, יועץ שר האוצר: "הסוגיה של הארכת הוראת השעה יושבת על שולחנו של השר בימים האחרונים, זה גם צופה פני תקציב. השר ביקש שיתכנס בזמן הקרוב דיון יחד עם יו"ר הוועדה, עם ראשי הרשויות הרלוונטיים, ומשם אני מקווה שנתקדם".

ח"כ גפני: "אני מעריך שהתגובה תהייה חיובית ואכנס מיד את ועדת הכספים כדי להצביע על הנושא".

מודי סעד, ראש מועצת יאנוח ג'ת: "אנחנו ישוב דרוזי בפריפריה, המרחק שלנו מקו העימות 90 מטר, חסר לי 90 מטר כדי להיות בקו עימות. אחוז הגיוס אצלנו הכי גבוה בארץ, אני יוזם שכונה מול משרד החינוך כדי להחזיר את התושבים שעזבו אותנו, אני מקווה שגם אנחנו נכלל בדיון".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "הוראת השעה נמשכה נוכח הבחירות והיא עומדת להסתיים, ברגע ששר האוצר יאשר לנו, נתכנס ונאריך אותה, ואני מאמין שזה הכיוון. במקביל היה דיון אצל רה"מ עם שר האוצר, יש לקבוע חוק חדש, והוא צריך לגעת בכל מה שעלה פה. ב-2015 בג"ץ עמד לסגור לחלוטין את נושא הטבות המס, ואז לקחתי את זה על עצמי עם חברי הוועדה, וזה היה קשה מאוד, עכשיו המצב קשה יותר. אני חושב שזה תפקיד הממשלה לחוקק חוק חדש עם קריטריונים וכל הדרוש, אני מנסה לשכנע אותה לקחת את זה ואדבר על זה עם שר האוצר. אם לא, נחזור לזה כאן ונראה מה עושים. כמו ששמענו כאן היום, מה שהיה נכון אז לא נכון היום, וצריך לשנות".