אומדן זה מבוסס על מקורות נתונים שחלקם אינם סופיים ושלמים, האומדן עשוי להתעדכן עם קבלת הנתונים הסופיים.
האומדן הבא שיתבסס על נתונים שלמים יותר יתפרסם ב 12.3.2023.
החשבונות הלאומים לשנת 2022
המקורות העומדים לרשות המשק (התוצר המקומי הגולמי והיבוא)
התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים עלה בשנת 2022 ב-6.5% לעומת שנת 2021, בהמשך לעליה של 8.6% בשנת 2021 ולאחר ירידה של 1.9% בשנת 2020 בעקבות משבר הקורונה.
האוכלוסייה בישראל גדלה בשנת 2021 ב-2.0%, כך שהתוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב- 4.4% לאחר עליה של 6.8% בשנת 2021. התוצר לנפש בשנת 2022 הסתכם ב-184.3 אלפי ש"ח, במחירים שוטפים.
לשם השוואה, לפי תחזיות ה- OECD עלה התמ"ג לנפש בארצות הארגון ב-2.6% בממוצע בשנה זו.
נתונים מנוכי עונתיות על התפתחות התוצר לפי רבעונים מראים שברבעון הרביעי של שנת 2022 גדל התוצר המקומי הגולמי ב-5.8% בחישוב שנתי.
פירוט נוסף של הנתונים הרבעונים של התמ"ג ורכיביו בלוחות 1-5.
להלן פירוט נוסף של האומדנים לשנת 2022 לעומת שנת 2021:
התוצר בענפי המשק
תוצר ענף השירותים הציבוריים והקהילתיים, הנאמד על פי תשלומי השכר בממשלה, ברשויות המקומיות ובמוסדות ללא כוונת רווח (שרוב מימונם ע"י הממשלה) – עלה בשנת 2022 ב-2.7% לאחר עליה של 5.1% אשתקד.
התוצר העסקי במחירי בסיס (שווה לתוצר המקומי, במחירי שוק, פחות מיסים ששולמו על מוצרים בתוספת תמיכות על המוצרים שהתקבלו ע"י היצרנים) עלה בשנת 2022 ב- 7.3%.
השינויים באחוזים בתוצר העסקי ורכיביו במחירי בסיס בשנת 2022 לעומת שנת 2021:
סה"כ המגזר העסקי ומזה ענפים נבחרים:
יבוא הסחורות והשירותים
יבוא הסחורות והשירותים עלה בשנת 2022 ב-11.2%, לאחר עליה של 20.6% בשנת 2021.
יבוא השירותים עלה ב- 24.9%. העליה ביבוא השירותים משקפת עליה של 14.3% ביבוא השירותים למעט תיירות, כאשר יבוא שירותי התיירות שנפגע בצורה חמורה ממשבר הקורונה עלה ב123.0% בשנת 2022 בהמשך לעליה של 74.4% בשנת 2021 אך רמתו עדין נמוכה מרמת יבוא שירותי התיירות בשנת 2019.
יבוא הסחורות האזרחיות עלה ב-6.2% והיבוא הביטחוני עלה ב-7.5%.
יבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים עלה בשנת 2022 ב-11.6%.
סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא עלה בשנת 2022 ב-7.4% לאחר עליה של 10.9% בשנת 2021.
השימושים במקורות (ההוצאות לצריכה, להשקעה וליצוא)
ההוצאה לצריכה פרטית
ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-7.5% בשנת 2022 בהמשך לעליה של 11.1% בשנת 2021.
הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב- 5.5% בשנת 2022.
העליה בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש בשנת 2022 משקפת עליה של 5.7% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת):
ההוצאה לצריכת השירותים השונים לנפש עלתה ב- 13.7% וההוצאה לצריכת מזון, משקאות וטבק לנפש עלתה ב-0.8% בשנת 2022.
ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) שמרה על יציבות בשנת 2022 (עליה של0.2%) כאשר ההוצאה על הלבשה והנעלה עלתה ב-4.9%.
ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש עלתה ב-6.7% וכללה עליה בהוצאות לרכישת כלי רכב לשימוש פרטי של 23.1%
ההוצאה לצריכה ציבורית
ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה השנה ב- 0.6%, לאחר לעליה של 4.2% בשנת 2021.
ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-1.4%, כאשר הקניות נטו שמרו על יציבות (עליה של 0.4%) לאחר עליות של 2.2% בשנת 2021 ושל 13.2% בשנת 2020 שנגרמו בין היתר מההוצאות החריגות של הממשלה בעקבות משבר הקורונה עבור הצטיידות רפואית. התמורה לשכירים (שמשקפת את שעות העבודה בפועל) הכלולה בהוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-2.2%.
ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-2.5% לאחר עליה של 5.0% בשנת 2021.
השקעות בנכסים קבועים
לתשומת לב הקוראים, החל מאוגוסט 2022 השקעות אלו כוללות גם הכרה בכל המוצרים שיכולים לשמש את משרד הביטחון יותר משנה אחת כהשקעות בנכסים קבועים ולא כחלק מהצריכה הציבורית השוטפת.
על השינויים ניתן לקרוא בהודעה לתקשורת מתאריך 24.07.2022
ההשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) עלתה בשנת 2022 ב-9.3%, בהמשך לעליה של 11.7% בשנת 2021 .
ההשקעות בבניה למגורים עלו ב-16.6%. ההשקעות בבניה לא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלו 9.9%.
ההשקעות ברכישת כלי תחבורה יבשתיים עלו ב 19.1%.
ההשקעות במכונות וציוד אחר (לא כולל ציוד ICT - ציוד ענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת) עלו ב- 5.8% בשנת 2022 כאשר ההשקעות בענפי ה-ICT עלו ב 5.4%. עיקר התרומה לעליה בהשקעות בציוד נבעה מהעליה בייבוא הביטחוני.
ההשקעה במוצרי קניין רוחני עלתה 1.8% בשנת 2022 ,כאשר השקעות בתוכנה תרמו רבות לעליה זו.
יצוא הסחורות והשירותים
יצוא הסחורות והשירותים עלה השנה ב- 7.9%, בהמשך לעליה של14.6% בשנת 2021. היצוא התעשייתי (למעט יהלומים) עלה השנה ב-4.3% בהמשך לעליה של 7.5% אשתקד.
יצוא השירותים עלה ב-13.1% כאשר ההכנסות מיצוא שירותי תיירות, שהחלו להתאושש ממשבר הקורנה (אך עדיין נמוכות בצורה משמעותית מהמרמה של לפני המשבר), עלו בצורה משמעותית. כאשר יצוא שירותים למעט תיירות וחברות הזנק, שכולל בעיקר שירותי תוכנה ומחקר, עלה ב-9.0%.
יצוא היהלומים ירד ב17.6% ויצוא חברות ההזנק עלה ב 8.2% כך שהיצוא ללא יהלומים וחברות הזנק עלה ב-8.9%.
סיכומים נוספים של שנת 2022:
ההכנסה המקומית הגולמית הריאלית המביאה בחשבון את השפעת השינויים בתנאי הסחר הבינלאומי על ההכנסה – עלתה בשנת 2022 ב- 6.3%, קצב ירידה נמוך יותר מקצב עליית התוצר (שעלה כאמור ב-6.5%), עקב הרעה בתנאי הסחר.
גירעון המגזר הממשלתי
בשנת 2022 הסתכם המאזן השוטף של המגזר הממשלתי בעודף של 7.8 מיליארד ש"ח לעומת גירעון של 54.2 מיליארדי ש"ח בשנת 2021. במונחי תוצר הסתכם העודף בחשבון השוטף ב- 2022 ב-0.4% מהתמ"ג, לעומת גירעון של 3.4% בשנת 2021 וגירעון של 9.0% בשנת 2020. המעבר מגירעון לעודף שוטף של המגזר הממשלתי בשנת 2022 נובע מצמצום ההוצאות החריגות שהיו לממשלה בשנת 2021 בעקבות משבר הקורונה. במקביל לכך המעבר מגירעון לעודף שוטף בשנה זו מושפע גם מעליה בהכנסות. הגירעון בחשבון השוטף שווה להכנסות השוטפות פחות ההוצאות השוטפות של כל הגופים במגזר הממשלתי: הממשלה, המוסד לביטוח לאומי, הרשויות המקומיות, המוסדות הלאומיים ומלכ"רים שמקבלים את רוב מימונם מהממשלה.
ההכנסות השוטפות בשנת 2022 עלו ב- 13.0% לעומת עליה של 19.2% בשנת 2021. העליה בסך ההכנסות השוטפות נבעה בעיקר מעליה בגביית מסים, העברות מחו"ל והכנסה מרכוש.
סך ההוצאות השוטפות במגזר הממשלתי עלה השנה ב- 2.0% לאחר עליה של 3.0% ב- 2021. העליה משקפת שינויים מנוגדים בהוצאות השוטפות: מצד אחד עליה בהוצאות לייצור שירותים, תשלומי העברה וריבית ומאידך ירידה בתמיכות לחברות ועצמאים כתוצאה מצמצום תשלומים הקשורים למשבר הקורונה.
ההוצאה לצריכה ציבורית, שמהווה 57.5% מסך ההוצאות השוטפות של המגזר הממשלתי, עלתה בשנת 2022 ב-5.0% במחירים שוטפים (0.6% במחירים קבועים).
המאזן הכולל של המגזר הממשלתי, המתקבל כסיכום של המאזן בחשבון השוטף והמאזן בחשבון ההון (הכולל הכנסות והוצאות הון ועסקאות הקשורות להשקעה בנכסים לא פיננסיים), הסתכם ב- 2022 בעודף של 10.9 מיליארדי ₪ המהווה 0.6% מהתוצר בהשוואה לגירעון של 58.0 מיליארדי ₪ בשנת 2021, 3.7% מהתוצר.
מחירים
מחירי הסחורות והשירותים במשק עלו השנה ב- 6.2%. מחירי כלל הסחורות והשירותים במשק כוללים מחירי מוצרים ושירותים מייצור מקומי ומיבוא לכל השימושים – צריכה פרטית וציבורית, השקעות בבנייה, בציוד, בכלי תחבורה, במלאי וביצוא. מחירי יבוא הסחורות והשירותים עלו ב-11.9%.
כך שמחירי התוצר המקומי עלו השנה ב-4.7%.
השוואה בין-לאומית
מקור: תחזיות OECD ולשכות מרכזיות לסטטיסטיקה של חלק מהמדינות נכון ל-15.2.2023