לשער הדולר בזמן אמת לחץ כאן
מאז תחילת חודש פברואר, אנו עדים להתחזקותו של הדולר האמריקאי. השאלה היא מדוע?
כפי שנכתב בסקירה של המניות, אחד מסממני השעה היא הגידול בהיפוך עקומת התשואות של האג"ח הממשלתי האמריקאי. בסקירה ההיא הראיתי את מה שקורה בין תשואת האג"ח לשנתיים, וזה של ה-10 שנים, אבל ניתן לעשות משהו דומה עם רוב רובן של האגרות. אגב, לא רק ההפרש גדל, אלא גם הערך הנומינלי של התשואות.
באג"ח השנתיים אנו ראינו עלייה דרמטית, וקורלטיבית מאוד, עם מה שקרה בדולר, וזאת בגלל עניין פשוט ומעניין אחד: הציפייה להמשך מהיר של אינפלציה נתקעה עכשיו בכמות נתוני מקרו גדולה, האומרת שאותה אינפלציה יכולה להיות "דביקה", ולהישאר אתנו תקופה ארוכה. ואם היא תרד, היא תעשה זאת בקצב איטי הרבה יותר מאשר היה צפוי. האם זה מה שיקרה באמת בחודשים הקרובים? אף אחד לא יודע.
מה שחשוב הוא שהצפי הנוכחי של השחקנים הוא זה, והם פועלים בהתאם בשוק האג"ח: צפי לאינפלציה דביקה->המשך עלייה בריביות מעבר לסף ה-5% על ידי הבנק המרכזי-> עלייה בדולר וירידה במניות. לכאורה, מה שאני מתאר כאן אינו היה צריך להיות שייך לדולר בלבד: אם סין חוזרת לגלובליזציה, וממשלתה מזרימה נזילות של כ-2 טריליון דולר, זה צריך להשפיע על האינפלציה בכל הגושים המדינתיים, ולגרום להמשך מדיניות קשיחה אצל כולם. גם בגוש היורו. במיוחד בגוש היורו!
מדוע? כי הוא הגוש עם הבנק המרכזי ה"גרמני ביותר" בימים אלו, אשר אמור להעלות ריביות מהר, וחזק יותר, על מנת לדכא אינפלציה דביקה אפשרית. אז למה הדולר עושה מעשה, ומקדים את חברו האירופי? התשובה פשוטה במיוחד: זמן ההבנה והתגובה של האמריקאיים הוא אקספוננציאלי טוב ומהיר יותר מאשר המנגנון של ה-
ECB. מה גם, שההנהגות הפוליטיות באירופה רגישות עכשיו למהומות ציבוריות, וללחץ האזרחים הרבה יותר מאשר בארה"ב ואסיה. זו הסיבה שהדולר עולה ומגיב קודם, והרבה, מול היורו.
ועכשיו כמה מילים על המטבע שלנו, השקל: לכאורה, אחרי נתוני המקרו המופלאים של הלמ"ס אצלנו, בדבר הצמיחה, התעסוקה, הייצוא, והגרעון, השקל היה צריך להיות "כוכב", ולהיות חזק מתמיד מול הדולר. נכון שדולר העולמי נמצא בעלייה, אבל ראינו תקופות ארוכות שבהן השקל התגבר בקלות על יתרון כזה. והנה, השקל בנה מהלך יורד דרמטי, כאשר ראינו לרגע תוך יומי התקרבות רגעית ל-3.60. מסקנה: נתוני המקרו כבר אינם הגורם המכריע בזירה הזו!
כמו במניות המקומיות, גם כאן, יש חולשה וביצועי חסר הנובעים מהסביבה הפוליטית ומהשלכותיה של הרפורמה המשפטית על האווירה הכלכלית-הונית במדינה. האם אנו יכולים לכמת פקטור זה? לא ממש. נדע אותו רק כאשר נגיע למצב של סיום הסוגיה. לכאן או לכאן. במיוחד אם הרפורמה תבוטל, או תשונה בצורה משמעותית. קשה לאמוד כרגע את המצב שבו היא עוברת ללא שום פשרה, כל עוד מאיימים, עדיין, ביציאת כספים גדולה אם זה יקרה.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המטבעות...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
EURUSD
הסטייה השלילית, שעליה הצבעתי כבר תקופה ארוכה, הייתה חייבת לבוא לידי ביטוי מתישהו. אוקי, אז נסייג ונאמר: מי שמאמין בניתוח טכני, כשיטה של תזמון, יסכים להצהרה הזו, ומי שלא, יתעלם ממנה. אבל, יש לומר מיד: ההגעה לרמת ההתנגדות סביב 1.10 לוותה בחולשה ברורה של המומנטום גם כאשר לא נותנים לזה שם. האם הסטייה הסיבה לירידה הגדול שקרתה מתחילת החודש? לא. הסטייה פשוט האירה על מצב, והשבירה מטה הייתה פשוט בסבירות גבוהה יותר מאשר ההמשך מעלה, כי השחקנים בצד הביקוש היו חלשים, ואסרטיביים פחות, מצד ההיצע.
עכשיו, היורו מגיע אט אט לאזור תמיכה מעניין, סביב 1.05, כאשר המומנטום רק חוצה מטה את קו ה-0 (אירוע המורה על כניסה לטריטוריה השלילית של הנכס). ועוד נוסיף: שימו לב שהתבנית הדומיננטית ביורו הייתה יתד עולה, שהיא תבנית דובית ביסודה. שבירת קוו המגמה התוחם התחתון של התבנית היה הסיגנל לשחקני המט"ח לעשות שורטים אגרסיביים, כאשר זה קרה.
עבור החיוביים על היורו אומר כך: לדעתי, התסריט הכי הגיוני שאתם יכולים לצפות לו הוא דשדוש בין 1.10 ו-1.05. ירידה מתחת ל-1.05 תהיה אסון בשבילכם, ועליכם לעשות הכול כדי למנוע זאת. עבור השליליים אציין רק דבר קטן: המהלך העולה מ-1.0-0.98 ל-1.03 דומה מאוד לפער מחירים, שמצפים לסגירתו. עליכם להגיע לשם, ואז מלאכתכם תהיה ממש קלילה...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
USDILS
לא אחזור כאן על הגורמים שברקע הדברים. מספיק מילים נשפכו עליהם קודם. טכנית, הדולר נמצא בעלייה מאיצה, אשר קיבלה גושפנקא גדולה, כאשר הוא עבר במהירות את 3.47, ובכך קבע שיא חדש, דהיינו מגמה עולה רשמית. אני לא צריך לספר כמה עומד על הכף סביב 3.6. זו רמה שבה נדחו ניסיונות פריצה רבים מספור. האם זו ההזדמנות לעשות משהו חדש, ולעבור מעלה את 3.60, כאשר היעד האולטימטיבי והפסיכולוגי העצום הוא אזור ה-4.0? נדע זאת בקרוב.
זה שהדולר העולמי נושף בגבו של הדולר המקומי, יחד עם כל המרכיבים המקומיים המדרבנים, מייצר עכשיו מומנטום חזק ואסרטיבי במיוחד. איפה הספקולנטים הגדולים של הסיטי של לונדון ושל תל-אביב? אלו שתמיד גרמו לכאב לב בבנק ישראל, ודחפו לשקל חזק?
שתי השערות בנושא: אולי הם כבר סוגרים את עמדת הדלתא שורט על הדולר-שקל, ופשוט מהווים חלק במגמה העולה החדשה. וההשערה השנייה? הם מחכים בסבלנות, ובונים עמדה איטית של מיצוע כלפי מעלה. כאשר הדולר עולה ככה, הם יכולים להיכנס לשורטים חדשים, בכמויות גדולות מאוד, ובמחיר רווחי גבוה בהרבה, וזה לא יורגש כפי שזה היה מורגש בשוק מט"ח מקומי רגיל. המון הצלחה לכולם!
