תעודות סל: מחקר חדש מזהיר מפני תעודות סל ETF חדשות, שעוקבות אחר סקטורים או מניות ספציפיות

שוק תעודות הסל נסק בהאצה בעשורים האחרונים מתוך היתרונות הברורים שהן מספקות למשקיעים: אפשרות לעקוב אחר נכסי בסיס כמו מניות, מדדי איגרות חוב, שערי מטבעות, וסחורות מבלי שיצטרכו לקנות את המניות עצמן, ללא הכרח בהמרת המטבע ובעלויות הנובעות מכך, ובעמלות נמוכות מתוך כך שהתעודות עוקבות אחר מדדים רחבים.

אולם כעת, חוקרים מזהירים מקניית תעודות סל שעוקבות אחר מדדי מניות ספציפיות או אחר ענפים מסוימים.

מחקר חדש חושף כי ככל שתעודות הסל (ETF בארה"ב) נצמדות לתחום ספציפי, כך המשקיעים מפסידים יותר

מחקר בנושא תעודות סל שנערך ע"י יצחק בן- דוד מאוניברסיטת אוהיו, פרנצ'סקו פרנצוני מהמכון הפיננסי השוויצרי - USI Lugano וחוקרים נוספים, הראה, כי חדשנות פיננסית בתחום תעודות הסל פועלת ביחס לינארי הפוך לתשואות שהתעודות ישיגו. כלומר, שככל שתעודת הסל צמודה לסקטור תעשייה ספציפי יותר, כך הסיכוי שלה להפסיד כסף, גדל.

החוקרים בחנו נתונים של 1,007 תעודות סל ממוקדות מניות שנסחרו בשוק האמריקאי בין השנים  1993-2019. 508 תעודות סל עם בסיס רחב ו-499 תעודות סל מיוחדות הצמודות למגזר או תעשייה ספציפית.

מדוע אם כך, תעודות הסל הללו צונחות?

הסיבה לכך, כפי שהמחקר גילה, נעוצה בשני גורמים עיקריים. ראשית, תעודות סל חדשות אשר עוקבות אחר מניות של חברות בסקטור מסוים ובמיוחד אחר מניה של חברה ספציפית, נוצרות ברגע שבו החברה בשיאה - כשהביצועים של החברה הם בשיא, גבוהים בצורה יוצאת דופן וזוכים לכיסוי תקשורתי רחב. מכאן והלאה אפשר רק לרדת, וזה מה שקורה עד שתעודת הסל מונפקת ונמכרת. שנית, העמלות שהמשקיעים משלמים כתוצאה מכך שההשקעה הפכה לספציפית ואקטיבית כל כך גבוהות, עד כי הן נוגסות במידה משמעותית מהרווחים.

דמי ניהול – win-win שהפך למשחק סכום אפס

מנפיק תעודת סל מרוויח באמצעות קבלת הדיבידנדים שמחלקות החברות הכלולות במדד (שאחריו תעודת הסל עוקבת), אי לכך, המנפיקים יכלו להציע דמי ניהול נמוכים למשקיעים. המנפיק מבטיח להשיב לקונה (המשקיע) את כספו בכל רגע נתון (אם מדובר בסכומים משמעותיים) או בסוף תקופה מסוימת, בתוספת הרווח, קרי: השינוי בנכס הבסיס. 

תעודות הסל המוקדמות עקבו אחר מדדים רחבים ולכן הציעו גיוון רב, כאמור בעלויות נמוכות. זאת לעומת השקעות "נישה" בתחומים ספציפיים שהעמלות שלהן גבוהות. 

אולם בשנים האחרונות התמונה השתנתה. ככל שהיצע תעודות הסל גדל והתחרות על המשקיעים גדלה, העמלות ירדו בהתאם. וככל ששוק ההון החל לרכב על טרנדים וסקטורים חזקים להשקעה המשתנים פר תקופה, מנפיקי תעודות הסל אשר שביקשו לעורר עניין אצל המשקיעים, החלו להנפיק בהתאם, תעודות סל שנצמדות לטרנדים מסוימים. כך הם הפכו מוצר פסיבי להימור אקטיבי ובדרך זו הם יכלו להעלות את גובה העמלות. 

הרעיון של המנפיקים שעמד מאחורי פיתוח תעודות הסל במגזרים ספציפיים, היה לייצר התרגשות בקרב המשקיעים עם יכולתם לקנות כעת תעודות סל צמודות לסקטורים מובילים, בתקווה שכך הם יהיו פחות רגישים למחיר שהם משלמים עבורן. זה עבד. נוצרו תעודות סל Smart Beta ובהמשך, תעודות סל שעוקבות אחר מניות בודדות, והכל בעמלות גבוהות שנגבו מהמשקיעים. המודל של win-win - מנפיקים שנהנים מדיבידנדים ומשקיעים שנהנים מעמלות נמוכות, השתנה ל'משחק סכום אפס' שבו המנפיקים מרוויחים ככל שהמשקיעים מפסידים בגין עמלות גבוהות. 

אבל זו רק תחילתה של הבעיה בתעודות הסל, כיוון שמשקיעים ברובם היו מוכנים לספוג את העמלות הגבוהות ככל שהם יכלו לבחור את הסקטור הספציפי שאליו תעודת הסל תשתייך. אולם כעת מחקר חדש חושף שככל שהתחום שתעודות הסל משתייכות אליו הוא ספציפי יותר, כך פוטנציאל ההפסד שלהן גבוה יותר.

לסיכום ניתן לומר כי תעודות סל הן אכן מוצר מעניין המספק יתרונות למשקיעים, אולם ככל כלי השקעה אחר יש להשתמש בהן באופן מושכל ונכון, על מנת לאזן בין ביצועים וסיכונים. המשקיע הישראלי יכול ללמוד מהמחקר הזה גם על קרנות סל מקומיות אולם ההשוואה לקרנות מחקות לא תהיה מדוייקת מכיוון שבקרנות מחקות (בשונה מקרנות סל) הדיווידנדים כולם מועברים למחזיקי היחידות וזה יתרון גדול. עוד לקח שאפשר ללמוד מהמחקר שלא כדאי להיכנס לתעודות סל בשיא הבאז אלא דווקא בתקופות שפל כמו לאחר מפולת. בישראל דמי הניהול בקרנות סל על מדדים רחבים זולה בהרבה מקרנות סל על מדדי נישה וחשוב לבדוק את עלות דמי הניהול בקרנות אלו.