נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

בלעדי FUNDER: בנקאי בבנק זר מעיד כמה כסף של אלפיון עליון עוזב ביום ? "זה כמעט FOMO"

בלעדי "אני בנקאי בבנק זר ואני אומר לכם - כל יום עוזבים את ישראל יותר מ 250 מיליון דולר על ידי משקיעים פרטיים בלבד" ק' בנקאי בכיר באחד הבנקים הזרים הגדולים שפועלים בישראל מסביר כי בגל הראשון לפני שלושה שבועות הראשונים היו יזמי הייטק שממילא החזיקו חשבון זר. אלו פשוט החלו להעביר את הכספים החופשיים שלהם לתוך חשבונות קיימים באירופה.

 

 
איור פאנדר אילוסטרציה AIאיור פאנדר אילוסטרציה AI
 

בועז קידר
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
22/02/2023

מאז הרפורמה המשפטית זה לא סוד שיוצאים כספים מישראל. אם בקרנות הנאמנות (בעוד קרנות המשקיעות בחול תופחות על חשבון קרנות המשקיעות בארץ) ואם במוסדיים שמגדילים את החשיפה שלהם בקופות הגמל וקרנות הפנסיה. אולם יש גם את הצד החבוי יותר של יציאת כספים זה שלא מדווח והוא הלקוחות הפרטיים. ההייטקיסטים היו אלה שאומנם הוציאו ראשונים את הכסף מהארץ, אולם על פי עדויות של בנקאים בבנקים זרים ההון שיוצא מהמדינה בימים אלו כבר אינו משוייך לתעשיית ההייטק בלבד והוא בהיקף של מאות מיליוני דולרים מדי יום. כלומר כל יום נשאבים מחוץ לישראל מיליארדי שקלים של כספים פרטיים.

בשיחות עם בנקאים פרטיים ישראליים שאחראים על גיוס לקוחות מקומיים לבנקי השקעות באירופה בכלל ובשוויץ בפרט, עולה כי מדי יום נפתחים חשבונות השקעה בהיקף של יותר מ-250 מיליון דולר. "אני בנקאי בבנק זר ואני אומר לכם - כל יום עוזב את הארץ כ 250 מיליון דולר לפחות" כך מעיד ק' בנקאי באחד מהבנקים האירופים הגדולים שפועל בישראל. ק' מסביר כי בגל הראשון לפני שלושה שבועות הראשונים היו יזמי הייטק שממילא החזיקו חשבון זר. אלו פשוט החלו להעביר את הכספים החופשיים שלהם לתוך חשבונות קיימים באירופה. אחריהם הגיעו בכירים במשק, בעיקר עורכי דין, שהחלו להוציא את הכספים הפנויים שלהם, כנראה בשל רגישותם לשינויים במערכת המשפט. היום כבר כמעט ואי אפשר להצביע על מכנה משותף בין אלו שמבקשים לפתוח חשבון השקעות בחו"ל, אולי פרט למעמד סוציו אקונומי גבוה. "זה כמעט FOMO"(פחד מהחמצת הרגע) קובע ק' ומסביר שבשל פתיחת חשבונות השקעה בבנקים אירופים ואמריקניים הפכו דבר שכיח יותר בקרב המעמדות הגבוהים, זה סוחף קהלים חדשים לפעול בצורה דומה. 

הבנקאים הזרים חשים כי חשיפת המומנטום של הוצאת הכספים כבר אינה מסכנת אותם ולא תשנה את המגמה. פעילות הבנקים הזרים בישראל צמחה בשנים האחרונות לנוכח העלייה החדה בכניסת כסף זר על רקע היקף האקזיטים בתחום הטכנולוגיה. התמורה הניתנת עבור החברה הנרכשת ניתנה לרוב בדולרים והבנקאים הזרים חיפשו לשכנע את היזמים להותיר חלק מההון במטבע המקורי שלו, לשם פיזור סיכונים.  הבנקים הזרים עם הפעילות הגדולה ביותר בישראל הם יוליוס בר, אדמונד דה רוטשילד ו-UBS. הערכות הן שהבנקים הזרים מנהלים כסף מקומי בהיקף של בין 50 ל-100 מיליארד דולר בישראל. 

חשוב לציין שחשבון זר שנפתח בבנקים בשוויץ מוגדר כחשבון השקעות. הבנק קובע כי הסף המינימלי לפתיחת חשבון הוא מיליון דולר. על כן על פי עדויות, רוב הטלפונים שמגיעים לבנקים זרים אינם נושאים פרי ומסתיימים בפתיחת חשבון אולם על פי עדויות מהשטח בחודש ינואר הבנקאים הזרים בארץ כיסו את כל היעדים השנתיים שלהם שעומדים על כ-50 מיליון דולר בשנה. דרכי הגיוס של לקוחות חדשים בבנקים זרים טרם גל עזיבת ההון הישראלי בחודשיים האחרונים סבב בעיקר דרך פה לאוזן. הבנקים היו מארגנים בין היתר כל מיני מופעים ואירועים אקסלוסיביים לאלפיון העליון בהשתתפות לקוחות קיימים ולקוחות פוטנציאליים. האירועים הללו כללו מפגשים בתערוכות, מסעדות ואירועי ספורט שונים מסביב לגלובוס. "היום כל זה כבר אינו נחוץ - הלקוחות באים אלינו" קובע ק'.  

 

x