האם אנחנו עומדים בפני סכנה של איסור הוצאת כספים מישראל? לפי פרופ` שיקי לוי זה "אפשרי"

בצל הפגנות ומחאות ענק אשר הוציאו לרחובות מאות אלפי ישראליים מודאגים מכל רחבי הארץ, הוצאת כספי חברות לחו"ל על ידי אנשי הון ויזמים מובילים, עימות חריף בין ראשי הבנקים לשר האוצר וקריאת נשיא המדינה יצחק הרצוג להידברות, יצאה לדרכה השבוע, הרפורמה המשפטית.

הרפורמה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין שעברה בקריאה ראשונה, היא למעשה תוכנית לביצוע שינויים מהותיים במערכת המשפט בישראל. בפועל, זו תכנית להוצאת הכוח ממערכת המשפט ובעיקר מבג"צ והעברתו לידי הממשלה. כך לדוגמה, מקלה הרפורמה על פסילת חוקים אשר נוגדים את חוקי היסוד, כשהיא מכתיבה שרק אם החוק מהווה סתירה מהותית של הוראה מפורשת בחוק יסוד, בג"צ יוכל לפסלו, והמשמעות היא דרמטית. לדוגמה בחוק יסוד "כבוד האדם וחירותו", ערך חופש הפרט לא מוזכר באופן מפורש, ולכן לא ניתן יהיה לפסול חוקים שפוגעים בחופש הפרט. פסקת ההתגברות המוצעת ברפורמה, מאפשרת לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו בבג"צ ועל ידי כך, להתגבר על פסילות חוקים (אלא אם כן, החוק נפסל בבית המשפט בהרכב מלא של שופטים בפה אחד(. 

ראשי הבנקים מזהירים את שר האוצר מפני נזק דרמטי לכלכלה ולמדינה

ביום שלישי שעבר (14 בפברואר), על פי הפרסומים בתקשורת, נפגשו כמעט כל מנכ"לי ויושבי ראש הבנקים בישראל עם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', במטרה להזהירו מפני הרפורמה המשפטית. בניגוד לדבריו של סמוטריץ' כי "הרפורמה טובה לכלכלה", ראשי הבנקים התרעמו ובטונים גבוהים כמעט בפה אחד, הזהירו אותו מפני הנזק הגדול שעלולה לגרום הרפורמה המשפטית הן לכלכלה והן למדינה. הם התריעו בין היתר, על משיכת כספים מישראל לבנקים זרים, על קץ הדמוקרטיה, סכנת קרע בעם, וסכנה מידית ודרמטית לכלכלה.

כ- 4 מיליארד דולר הוצאו מישראל לחו"ל בחודש האחרון

גורמים בנקאיים הבוחרים להישאר בעילום שם מעריכים כי 4 מיליארד דולר בקירוב, הוצאו מישראל לחשבונות בנק חו"ל בחודש האחרון מרגע שיצאה לדרך הרפורמה המשפטית, וכי רבים מהכספים הוצאו על ידי אנשים פרטיים. ההערכה הרווחת היא כי ככל שהרפורמה תתהווה, הון רב נוסף ייצא מישראל למדינות זרות. אצל אנשים רבים עולה החשש להגבלה עתידית על מסחר במט"ח ועל הוצאת כספים מהארץ, באם הרפורמה המשפטית תאושר שכן בישראל כבר היו בעבר מגבלות ואיסורים דומים.

היסטוריית ההגבלות על הוצאת כספים לחו"ל

ההגבלות המחמירות על תושבי ישראל בהחזקת מטבע חוץ בעשורים הראשונים להקמת מדינת ישראל, זכורות לכולנו עקב "פרשת חשבון הדולרים" ההיסטורית של המועמד לרשות הממשלה, יצחק רבין ולאה רעייתו. הפרשה אשר במסגרתה נחשפה עבירתם של הזוג רבין על הוראות הפיקוח – אי דיווח על חשבון הבנק שפתחו בארה"ב, ברגע ששבו לישראל, הובילה לפרישתו של רבין מהמועמדות לראשות הממשלה בשנת 1977. אבל יותר מכל כיום, ממחישה הפרשה את פוטנציאל השליטה של ממשלת ישראל על כספיהם הפרטיים של אזרחיה.

האם אנחנו עומדים בפני תרחיש איום של איסור או הגבלה על הוצאת כספים מישראל לחו"ל כחלק מהרפורמה המשפטית? 

לדברי פרופסור שיקי לוי, ראש ההתמחות למימון באונ' העברית, התרחיש הזה לגמרי אפשרי והוא מהווה איום של ממש. "ברוסיה לדוגמה, נאסר על אזרחים להוציא מהמדינה יותר מ 10,000 דולר בחודש וגם זה בתנאי שהם קנו את הדולרים לפני פרוץ המלחמה באוקראינה". הוא אומר, ומוסיף, כי השינוי המשטרי שמקדמת הממשלה חושפת את ציבור החוסכים בישראל לגורמי סיכון שעלולים לפגוע בהם באופן דרמטי".

כיצד?

"אם הרפורמה תעבור, אנחנו עוברים למעשה לשלטון דיקטטורה. כשהממשלה גוברת על בית המשפט, לאזרחים אין הגנה על הכספים שלהם", פרופ' לוי מסביר, "היום אם מישהו רוצה לקחת לי את הבית אני מוגן מכוח זכויות הקניין, כשמוציאים את הכוח מבג"צ אין מי שיגן על הרכוש והכסף שלי".

מהן לדעתך הסיבות לכך, שתרחיש הגבלת הוצאת כספים מישראל עלול להתרחש בפועל?

"ככל שחברות ואנשים פרטיים מוציאים יותר כספים לחו"ל (מתוך החשש על הכסף שלהם כתוצאה מהרפורמה וחשש כי משקיעים שמבחינים באי היציבות הכלכלית בארץ יפחיתו השקעות בישראל), עלול להיווצר פיחות השקל אל מול הדולר. המשמעות לכך היא שכוח הקניה של החוסך הישראלי במונחים דולריים ייפגע. תגובה אפשרית של הממשלה, במקרה של פיחות השקל, היא הטלת מגבלות או איסור גורף על הוצאת הון מישראל".  

האם היה תרחיש כזה בהיסטוריה, אחרי פרשת הדולרים, של איסור הוצאת כספים לחו"ל?

"אני חושב שההיסטוריה לא רלוונטית במקרה זה, כיוון שמעולם לא הייתה כאן דיקטטורה. במקרה של שלטון דיקטטורי הכל משתנה, ואנחנו יכולים לראות כדוגמה את הגבלות הוצאת הכספים ברוסיה ובמדינות דיקטטוריות נוספות שבהן יש שליטה על כספי הציבור".

מה הפתרון שאתה מציע לחוסכים הישראליים?

"ברגע שמשקיעים זרים מושכים כספים או לא מכניסים השקעות חדשות לישראל אז יש פחות דולרים, וישראלים רוצים לקנות יותר דולרים והתוצאה לכך היא פיחות. בחודש האחרון יש פיחות של יותר מ- 10% של השקל מול הדולר, זה המון. כאנקדוטה, שמעתי לא מזמן מומחים שדיברו על חסם של 3.6 שקל לדולר, והיום אנחנו כבר ב- 3.7 שקל לדולר, הגבולות נפרצו. 

"מה שאני מייעץ לאנשים הוא להגן על הכספים שלהם באמצעות שתי פעולות פשוטות. הראשונה והחשובה - המרת החסכונות למט"ח. ברגע שהכסף במט"ח, אפשר להפקיד את חלקו בפיקדון נושא ריבית, ואת חלקו להשקיע בקרן מנייתית שגובה דמי ניהול נמוכים. הפעולה השנייה כדי להישמר מסכנת הפיחות, היא לבחור בקרן שמחקה תשואות דולריות ולא שקליות, כלומר קרן "מנוטרלת מט"ח".

פרופ' לוי מספק עצה נוספת והיא לקנות קרן כספית מט"חית שהיא צמודה לדולר או למטבע אחר. "אם מעדיפים אפיק מנייתי אפשר ללכת על מדד S&P 500 ואם רוצים אפיק סולידי אפשר ללכת על פיקדון דולרי בבנק או לקנות קרן כספית שמשקיעה באג"חים מט"חים".