רקע
בשנים האחרונות מתחזקת התפיסה לקידום שוויון כחלק מערכי היסוד של שיקולי חברה, סביבה וממשל (ESG-Environmental, Social, Governance). ניכר כי נוצר עניין בקרב משקיעים בשוקי הון בעולם בתחום ההשקעות האחראיות ומתן דגש גדול יותר לשיקולים אלה. עניין זה גדל, בין היתר, עם התחזקותן של תנועות לצמצום הפגיעה באקלים וקידום צדק חברתי ועם מגפת הקורונה שהביאה לעליה במודעות לקשר בין בריאות, סביבה, חברה וכלכלה. בנוסף, ניתן לראות שיח גובר בשאלת תכלית החברה והשיקולים שעליה לשקול, תוך מגמה מתגברת לכלול בתכלית החברה הכרה בקהלים ואינטרסים מגוונים.
בתחום השוויון בין גברים לנשים, נראה כי עדיין קיימים פערים בהיבטים רבים בעולם ובישראל על אף שכמחצית מהאוכלוסייה היא נשים. בעולם התאגידים הציבוריים, מתקיים דיון כבר שנים בשאלה האם ובאיזה אופן יש לחתור לגיוון מגדרי, בפרט בדירקטוריונים של תאגידים. הדירקטוריון הנו אורגן בעל כוח משמעותי בהיותו מפקח, מייעץ ומעצב את האסטרטגיה של החברה, ומכאן התפיסה כי שוויון בדירקטוריון עשוי להשפיע גם על שוויון בהיבטים אחרים ובכך לקדם שוויון חברתי.
ישנן עמדות שונות בנוגע להצדקות בדבר גיוון מגדרי בדירקטוריון ובדבר השפעותיו. יש הסוברים כי גיוון מגדרי בדירקטוריון אינו תורם לשיפור ביצועי החברה או אף פוגע בביצועי החברה ולפיכך אין מקום לחברה לשקול שיקולים מעין אלה. ראו למשל את הטענות שעלו ביחס להצעות מהתקופה האחרונה בארה"ב בנוגע להוראות גיוון מגדרי – הוראה של בורסת הנאסד"ק בעניין גילוי של חברות הנסחרות בה לגבי גיוון בדירקטוריון וחקיקה במדינת קליפורניה בדבר גיוון מגדרי בדירקטוריון (חקיקה זו נתקפה גם בבתי המשפט ונקבע כי אינה חוקתית).
מן העבר השני, יש הסוברים כי לגיוון מגדרי יש השפעה חיובית על ביצועי החברה ומשכך ראוי לקדמו. ישנם מחקרים המצדדים בעמדה לפיה גיוון מגדרי משפר את הממשל התאגידי בחברה, אשר מראים כי גיוון בדירקטוריון משקף תפיסה של הכלה; יכולת להביא נקודות מבט שונות; שיפור התקשורת בחברה; טיוב תהליכי קבלת החלטות; שיפור תהליכי פיקוח ובקרה ומיצוי יכולת איתור נושאי התפקיד הטובים ביותר לחברה. במחקר שבחן את החברות הכלולות ברשימת ה- 500 Fortune, נמצא למשל כי ככל ששיעור הנשים גבוה יותר כך הביצועים הפיננסיים של החברה היו טובים יותר. במחקר נוסף נמצא כי לייצוג נשי בדירקטוריון יש השפעה חיובית על הציות של החברות וכי ככל שיש ייצוג גבוה יותר של נשים בדירקטוריון הסיכוי שהחברה תפר את החוק הוא נמוך יותר. ואולם, הקושי העיקרי במחקרים מסוג זה, המבקשים לבדוק את הקשר בין גיוון מגדרי ובין איכות הפעילות העסקית או איכות הממשל התאגידי הנו זיהוי קשר סיבתי מובהק בין הדברים.
גישה נוספת היא כי גם אם תרומתו של גיוון מגדרי בדירקטוריון לשיפור ביצועי החברה אינה מוכחת, הרי שיש בו ערך בקידום שוויון חברתי בפני עצמו וכי גיוון מגדרי בדירקטוריון משקף ייצוג ראוי של ציבור המשקיעים. מנגד, גישה הפוכה עשויה לגרוס כי דיני ניירות ערך ודיני התאגידים אינם הכלי המתאים לקידום ערכים חברתיים בכלל ושוויון מגדרי בפרט.
רשות ניירות ערך (להלן: "הרשות"), רואה חשיבות בקידום השוויון והגדלת ייצוג הנשים בדירקטוריונים של הגופים המפוקחים על ידה. לשם כך, הקימה יו"ר הרשות את פורום 35+ באוקטובר 2021 במטרה לקדם ייצוג של לפחות 35% נשים בהרכב הדירקטוריונים של לפחות 50% מהתאגידים המדווחים, קרנות נאמנות וחברות לניהול תיקים גדולות. הפורום פועל להעלאת מודעות הציבור, החברות הציבוריות והגופים המוסדיים לנושא, באמצעות שיח עם החברות הציבוריות והגופים המוסדיים, ייזום והשתתפות בכנסים, הצגת נתונים בצורה גלויה באתר הפורום ועוד. מאז החלה פעילות הפורום ניתן לראות עליה בשיעור הנשים בדירקטוריונים של תאגידים מדווחים. הנתונים מצביעים על כך שבמשך העשור האחרון עד שנת 2020, השיעור הממוצע של נשים בדירקטוריונים עלה מ- 18% ל –24% ומאז ייסוד הפורום שיעור זה עלה לכ- 27%. עוד יצוין כי שיעור החברות הציבוריות בישראל אשר בדירקטוריון שלהן יש למעלה מ-35% נשים עמד בשנת 2020 על 816% ועלה בשנת 2022 ל- 23% בקירוב (ללא חברות דואליות וחברות בתהליכי פירוק).
מסקר שערך סגל הרשות במאי 2022, עליו השיבו 91 תאגידים מדווחים, עולה כי בכ-77% מהתאגידים אין מדיניות בעניין גיוון הון אנושי או הון מגדרי ובכ-65% מהתאגידים הדירקטוריון לא דן בנושא גיוון הון אנושי או גיוון מגדרי בהנהלה ובדירקטוריון בשנתיים האחרונות. משמע, הנושא לא נמצא במודעות גבוהה בקרב התאגידים המדווחים.