אופיר אנג׳ל, צילום: אלון סיגוי
אופיר אנג׳ל, יו״ר פירמת הייעוץ Auren ישראל
13/03/2023
בהמשך לגל ההדף של "המהפכה המשפטית" ובהמשך לירידת היקף ההשקעות העולמיות בענף ההייטק בכללותו ובישראל בפרט, מגיעה קריסת בנק סיליקון ואלי ומוסיפה מכה נוספת לענף ההייטק בארץ.
גם מי שלא מושפע ישירות מקריסת הבנק, חווה בימים האלו את ההשפעה הפסיכולוגית של הצטברות האירועים על הענף, שמכניסה את היזמים ללחץ גיוסים ואת המשקיעים ליותר קשים להשגה.
במהלך 2021 ומחצית 2022 שלטו בתחום ההשקעות קרנות ההון הגדולות או חברות ענק שרכשו טכנולוגיות וסטרטאפים בהשקעות שיא, והייתה תחושה ש "זורקים כסף" על כל רעיון, וכל יזמות שנמצאת בשלב התחלתי הייתה זוכה לגייס השקעות.
היום השוק התהפך והקריסה של סיליקון וואלי רק מחזקת את המצב. אנחנו מקבלים פניות ממשקיעים פרטיים שיש להם כסף ומחפשים השקעות "בטוחות" ומבקשים מאתנו לאתר השקעות למענם לפי רשימת דרישות מפורטת או לבדוק את ההשקעות שהם מביאים לפני שהם נכנסים.
בחלק מהמקרים עלות הבדיקה אפילו מתגלגלת על הסטרטאפ עוד בטרם ההשקעה, כתנאי מקדמי לתחילת משא ומתן. ובמקרים אחרים פונים אלינו סטרטאפים בבקשה שנבצע למענם Due diligence (בדיקת נאותות) מקדים על מנת להיות מוכנים לקבל משקיעים. מעין הכנה מראש החל משלב המצגות ועד ההצעות העסקיות שהם מציעים למשקיע.
המשקיעים מגיעים מראש עם רשימת דרישות ברורה ומרשים לעצמם לבקש שני דברים עיקריים. האחד יחס אחזקה גבוה יותר בתמורה להשקעה שלהם. הגענו למצב שמשקיעים דורשים אחוזי אחזקה כפולים ממה שדרשו מאותה חברה לפני חצי שנה.
והשני, שהמשקיעים מבקשים הרבה יותר בטחונות נגד דילול עתידי בגיוסים עתידיים, זכות ראשונים לדיבידנד, פיקוח הדוק יותר על הוצאות ועל ניהול החברה, דרישות לגבי תוכנית עסקית ותוכנית עבודה מפורטת ומפוקחת וכו.
החשש כעת שמעבר להשפעה השלילית על ההייטק, תהיה לקריסת SVB השפעה הרסנית גם על בנקים ייחודיים נוספים. אתמול אומת חשש זה כשאר דווח כי בנק סיגניצ'ר האמריקאי עבר לפירוק. הוא מכונה בנק הקריפטו בגלל הרבה מיזמים וסוחרי קריפטו השתמשו בשירותי הבנק לטובת עסקאות.
ובישראל, הצוות הייעודי לבחינת השלכות קריסת בנק SVB התכנס אמש, בראשות מנכ"ל משרד האוצר. ישנו ספק רב אם חברות הייטק יפנו לאוצר לקבלת סיוע. משרד האוצר לא צפוי להציע כסף אלא רק בטחונות, וסביר שהבנקים המסחריים לא יתנו תנאים מיוחדים אלא יציעו את הריבית הגבוהה שיש היום במשק ואולי גבוהה יותר.
חיסרון נוסף בפנייה למשרד האוצר הוא שאין דיסקרטיות. חברות הייטק שיפנו לאוצר ישרפו את עצמם מול השוק. זה כמו לצעוק שאתה טובע על גבי העיתון. המשקיעים לא יתקרבו אליך לאחר מכן. ולסיום תוסיפו את הלך הרוח של רוב הסטרטאפים בקבוצות ברשת, שיוצאים נגד הממשלה ונגד סמוטריץ וחבריו ועכשיו יעשו סיבוב פרסו יפנו אל "אויביהם" לעזרה. נראה שחברות בודדות, אם בכלל, יפנו לקבלת סיוע מהמדינה. החברות יעדיפו להסתדר בכוחות עצמם ואולי כך גם ישיגו תוצאה טובה יותר.
לסיכום, הקריסה של בנק הסיליקון וואלי פשוט הכניסה עוד שחקנים לשוק הלחוץ של מימון מיידי על מנת לשרוד. וכן הכניסה עוד לחץ לשוק הלחוץ גם ככה.
