מה קורה לבנקים בעולם ומה צריך ללמוד מכך על המתרחש בישראל?

בשבועות האחרונים אנו רואים התערערות של הבנקים מסביב לעולם: בנקים קטנים כמו בנק סיליקון ואלי, בנקים בינוניים כמו קרדיט סוויס, ואפילו בנקים גדולים כמו דויטשה בנק. עד כה, נמצאו פתרונות לבנקים הרועדים, אך התנודות מורגשות היטב בעצבנות של שוק ההון, ואף מעלות את השאלה – האם אנחנו בפתחו של משבר מתגלגל במערכת הבנקאות. הינה 3 הערות על המתרחש בבנקים ברחבי העולם, ועוד נקודה: מה אנחנו צפויים לראות כאן בישראל:

עליית הריבית החל מתחילת השנה הקודמת הכניסה את השוק למצב בו הוא לא היה כבר עשור וחצי: פתאום יש מחיר לכסף והחברות ה"זומביות" מתחילות להתגלות. למה הכוונה? כאשר הבנקים המרכזיים הפחיתו את הריביות עקב המשבר של 2008, הם עשו זאת על מנת לתמרץ את הכלכלה. מאחורי סיסמת ה"לתמרץ את הכלכלה" עומד הגיון פשוט: הפחתת הריבית הופכת את הריבית הסולידית ללא כדאית, ומפנה כספים לשוק ההון: גם לאפיק האג"חי שבו ניתן לגייס כסף יחסית בזול בשל סביבת הריבית הנמוכה. זה מאפשר לחברות לא לסבול ממצוקת נזילות או מקשיים בגיוס כספים בשל עלויות מימון גבוהות, ונותן להן "אוויר" שמאפשר להן להמשיך בפעילותן הכלכלית, לייצר ולהעסיק עובדים. אבל, הכסף הזול למשך תקופה ארוכה, יוצר גם "חברות זומביות" – כאלו שעל החולשות העסקיות שלהן, פיצו תוכניות מבטיחות ומימון זול ונדיב. לאורך השנים הן הצליחו להתגלגל בזכות המימון הזול שאפשר להן להמשיך לחלום חלומות, לשלם משכורות ולהתקיים – גם ללא תוצאות עסקיות. ככל שאנו הולכים ונפרדים מהכסף הזול, חברות אלו מוצאות את עצמן בבעיה קשה, שכן תוספת עלויות המימון מכריעה אותן. כך, לאט לאט נראה את החברות הזומביות מתחילות להיכנס לקשיים, כאשר החמצן שלהן – כלומר הכסף הזול – יאזל. כאשר הן תיכנסנה לקשיים, יכנסו לקשיים גם כל המלווים שלהן, הבנקאיים והחוץ בנקאיים. לכן, עליית הריבית מביאה איתה גם עלייה בפיגורים בהחזרי הלוואות, ועלייה בהפרשות בחובות המסופקים בבנקים. אם הבנקים תמחרו נכון את הריבית ביחס לסיכון של החברות, זה לא נעים אבל לא נורא. אם התמחור היה בעייתי, נראה יותר ויותר תופעות של בנקים שנכנסים למצבים בעייתיים בעצמם.

כל עולם הבנקאות עובר בשנים האחרונות שינוי מאוד מהותי ושורשי. מבנקים מאוד גדולים שמספקים סל של שירותים, אנו רואים שינוי לבנקים קטנים יותר – כאלו שמתחרים במוצרים מסויימים או בפנייה לאוכלוסיות מסויימות. מדוע? ככל שהתחילה התחרות מכיוון הפינטקים והעולם התקדם לכיוון הבנקאות הפתוחה, קמו שירותים שונים שהפינטקים מספקים יותר בזול ויותר ביעילות, כמו העברות כספים בינלאומיות, אשראי וכו'. כך נוצר מצב שבנקים שסיבסדו סיבסוד צולב בין פעילויות כושלות באמצעות גביית מחירים גבוהים בפעילויות אחרות, מצאו את עצמם בבעיה, שכן קמה להם תחרות לא על כל עסקת החבילה, אלא על פעילויות ספציפיות. לכן, הבנקים החלו לעבור בעצמם תהליך של מיקוד, ולאט לאט ראינו יותר בנקים מוצריים ובנקים שפונים למגזרים ספציפיים. דבר זה מייצר בנקים קטנים ויעילים שמתמחים באוכלוסייה אותה הם משרתים, אך מצד שני, הוא מגביר את החשיפה שלהם לאותו מגזר, שיכול להיות בסיכון גבוה. כך, אין זה מקרה שראינו את בנק סיליקון ואלי, המתמחה בהייטק, נכנס לקשיים. ההייטק בשנתיים האחרונות עושה מעבר מחברות "חלום" שמכרו צמיחה עתידית בתקופת הריבית הנמוכה, לחברות שמראות הכנסות. כך, נחתכו שווים של חברות רבות, החלו קיצוצים ופיטורין, הריבית בה ניתן הכסף עלתה, וקרנות ההשקעה הפכו לזהירות יותר במתן מימון. כל אלו השפיעו על החברות "הזומביות" בתחום ההיי-טק, וההשפעה התגלגלה גם אל הבנק. אגב, גם דויטשה בנק שנכנס לקשיים, שהוא אמנם בנק גדול, בעל חשיפה גדולה לשוק המשרדים שאיננו יציב בתקופה זו.

כמו בכל תקופה של טלטלה כלכלית, אחד הדברים החשובים ביותר שמאפשרים את צליחתה בשלום זו נזילות – האם יש לך מספיק כסף לשלם את המשכורות, להמשיך את הייצור, ואם אתה בנק – להחזיר למפקידים. לפעמים הבינזנס יכול להיות טוב ויציב, אבל מצוקת הנזילות היא זו שתתחיל את ההתדרדרות. בנק סיליקון ואלי נפל בנקודה הזאת – הוא היה במצוקת נזילות שאותתה לשוק על בעייה. אחרי עשור וחצי של כסף זול שניתן בנדיבות, שכחנו קצת שהגופים המממנים יודעים להגיד גם לא, ונזילות היא גורם שחייבים לתכנן אותו ולדאוג לו מראש

הבנקים סיכמו את עונת הדו"חות של 2022 והציגו תוצאות חזקות מאוד עם רווח מצרפי של 24 מיליארד שקלים לחמשת הבנקים הגדולים – עליה של כ-33% לעומת השנה הקודמת. זה לא מפתיע: עליית ריבית טובה לבנקים ומאפשרת להם להגדיל את הכנסות הריבית שלהם, כאשר בשורה התחתונה מגמה זו חזקה יותר מהגידול בחובות המסופקים. נזכיר שהחשיפה העיקרית של הבנקים בישראל היא לנעשה בשוק הנדל"ן, הן כמממני הקבלנים והן כמעניקי המשכנתאות. לאחרונה אנחנו רואים התקררות בעסקאות בשוק הנדל"ן ואין ספק שיהיו עוד ימים מאתגרים, אבל קריסה של התחום היא תסריט רחוק בשלב זה, ונכון למועד זה, הסערות שמשפיעות על הבנקים בחו"ל, לא מאיימות על המערכת בישראל.