משה שלום
16/04/2023
לכל אורך המאבק בין הצדדים, סביב הרפורמה המשפטית, ציינתי שללא לקיחת עמדה מהותית על תוכנה, והשינויים שהיא מציעה, אין ספק שהיא יצרה אווירה עכורה בארץ ובעולם כלפינו כמדינה, ובמיוחד, יצרה תופעות לוואי כלכליות פיננסיות לא רצויות. למרות שההיקפים עד כה של יציאת כספים פיזית מהארץ אינם גדולים, החשש הגדול מגיע מאי הגעה של כספים חדשים, ויזמות שהייתה אמורה להגיע וכבר לא תעשה זאת.
ולמרות שרשמית יש השהייה של החקיקה, נראה ששני הצדדים אינם מוכנים להידבר, או לשוחח איך יוצאים מהפלונטר. מצד אחד, אין ממש דיאלוג המציע פתרונות מעניינים מצד הקואליציה, ומצד שני, המחאות במדיה וברחוב ממשיכות כאילו לא קרה דבר. בסוף השבוע הזה היינו עדים לשני דברים מדאיגים חדשים, כנראה קשורים ביניהם: שינוי התחזית הכלכלית של מודי"ס, ועלייה די דרמטית בערכו של הדולר מול השקל. אם תוסיפו לכך את תחזית בנק ישראל, המנבאת האטה כלכלית בגלל עליות הריבית, אבל גם בגלל ענייני הרפורמה, והירידות הממשיכות להיות בולטות בחומרתן בסקטור הבנקים, תבינו שאנו נמצאים בתקופה לא נעימה כלל.
בכתבה זו, אנסה להאיר חזותית על שניים מאלו: המטבע והבנקים, מבחינת המגמות בהם. נתחיל במטבע, כי ניתן להצביע בבירור על הדולר-שקל כסמן של כל האווירה. הנה הוא לפניכם, בגרף יומי (נעשה בעזרת פלטפורמת TradingView):
המעבר מעל 3.55 (סוף 02-2023) היה הרמז הראשון שיש משהו כאן שונה. והשאלה הייתה: האם הרמה שהייתה עד כה התנגדות קשה תהפוך להיות לתמיכה יציבה. כמו שמלמדים אותנו בספרי הניתוח הטכני. זה בדיוק מה שקרה, כאשר בשני הניסיונות שבהן ניסו לשבור מטה את 3.55-3.60, העניין לא צלח. אתם כבר יודעים את ההמשך: כאשר אין דרך לנוע מטה הדרך מעלה פתוחה, והמטבע האמריקאי עושה דרכו עכשיו לכיוון ה-3.70. שם, ישנה ההתנגדות המאסיבית הבאה.
זה הזמן לומר: כל מה שציינתי לעיל תומך ביכולת הדולר לפרוץ את 3.70 מעלה. רק נס ממשלי-פוליטי, ורגיעה ביטחונית מיידית, ישנו זאת. אחרי הכול, גם דולר עולמי יורד, וגם מניות בחו"ל עולות, לא עזרו להוריד את הדולר הישראלי... אז תאמרו: הכול ברור! נחכה פשוט לפריצה. לא כל כך מהר. עבור החיוביים על השקל יש עדיין עניין פונדמנטלי אחד, ועניין טכני אחד, לטובתם:
הפונדמנטלי הוא שכנראה נראה כאן עליות ריבית גבוהות יותר מאשר בארה"ב. מדוע? כי העלייה בדולר מאיצה את האינפלציה. כבר עכשיו, זו שלנו גבוהה מהאינפלציה הרשמית באמריקה. ומה הטכני? יש הכנה לסטייה שלילית בין המחיר והמומנטום (מלבנים סגולים). סטייה המראה על חולשה קטנה בעלייה האחרונה ביחס לפעם הראשונה שהמחיר ניסה את מזלו לכיוון 3.70. מזל שלא נצטרך לחכות הרבה זמן כדי לדעת מה יילד יום...
הגרף השני מגיע גם הוא מפלטפורמת TradingView, ומציג את מדד המניות העיקרי שלנו (כתום) ת"א 35 עם מדד הבנקים-5 (כחול). עד ה-27 למרץ היו לבנקים דווקא ביצועי יתר ביחס למדד הכללי (1). אבל, מאז ועד היום, הייתה הרעה ממש גדולה. כזו נראית כנפילה חופשית של הסקטור, כאשר המדד הכללי עומד לו במקומו, או יורד באופן מזערי (2). מה קורה כאן? אחרי הכול, אפילו הנדל"ן לא "חטף" כך בתקופה כה קצרה?
גם מכיוון הדוחות הכספיים, ובמיוחד מכיוון איתנותם של הבנקים, אינני חושב שיש למצוא סיבות להתנהלות זו. הסיבה היחידה העולה על הדעת היא שמשקיעים גדולים מחו"ל פשוט מוכרים מניות בנקים. נזכור שאלו מניות שקונים הגדולים כאשר הם באים למדינה שהם מעוניינים בה. מדוע? כי הבנקים של המדינה מייצגים את הכלכלה האמיתית שלה בצורה הטובה והישירה ביותר.
לדעתי, לפנינו "מכירת חיסול" של חלק מהפוזיציה של מי שהיה תחת הרושם שישראל היא מדינה טובה ויציבה כלכלית. לפני מודי"ס, לפני בנק ישראל, לאותם גדולים היו, ויש, כלים המעריכים את הסיכוי-סיכון היחסי של השקעות אלטרנטיביות בעולם כולו. כנראה שהדירוג היחסי שלנו, בעיניהם, השתנה לרעה. ואגב, זה גם מסביר את העלייה בדולר. הרי, הם צריכים להמיר את השקלים שהם קיבלו ממכירת המניות למטבע אמריקאי, כדי להוציאו מכאן.
כרגע, אין לי בשורות טובות לומר בנושאים שדנתי בהם כאן. אנו עומדים לפני חגיגות יום העצמאות, ואני מקווה שהקברניטים, מכל הצדדים של הקשת הפוליטית, ישנו מדרכם כך שהכלכלה הישראלית תחזור להיות מגדלור של הצלחה גלובלית.
ולמרות שרשמית יש השהייה של החקיקה, נראה ששני הצדדים אינם מוכנים להידבר, או לשוחח איך יוצאים מהפלונטר. מצד אחד, אין ממש דיאלוג המציע פתרונות מעניינים מצד הקואליציה, ומצד שני, המחאות במדיה וברחוב ממשיכות כאילו לא קרה דבר. בסוף השבוע הזה היינו עדים לשני דברים מדאיגים חדשים, כנראה קשורים ביניהם: שינוי התחזית הכלכלית של מודי"ס, ועלייה די דרמטית בערכו של הדולר מול השקל. אם תוסיפו לכך את תחזית בנק ישראל, המנבאת האטה כלכלית בגלל עליות הריבית, אבל גם בגלל ענייני הרפורמה, והירידות הממשיכות להיות בולטות בחומרתן בסקטור הבנקים, תבינו שאנו נמצאים בתקופה לא נעימה כלל.
בכתבה זו, אנסה להאיר חזותית על שניים מאלו: המטבע והבנקים, מבחינת המגמות בהם. נתחיל במטבע, כי ניתן להצביע בבירור על הדולר-שקל כסמן של כל האווירה. הנה הוא לפניכם, בגרף יומי (נעשה בעזרת פלטפורמת TradingView):
המעבר מעל 3.55 (סוף 02-2023) היה הרמז הראשון שיש משהו כאן שונה. והשאלה הייתה: האם הרמה שהייתה עד כה התנגדות קשה תהפוך להיות לתמיכה יציבה. כמו שמלמדים אותנו בספרי הניתוח הטכני. זה בדיוק מה שקרה, כאשר בשני הניסיונות שבהן ניסו לשבור מטה את 3.55-3.60, העניין לא צלח. אתם כבר יודעים את ההמשך: כאשר אין דרך לנוע מטה הדרך מעלה פתוחה, והמטבע האמריקאי עושה דרכו עכשיו לכיוון ה-3.70. שם, ישנה ההתנגדות המאסיבית הבאה.
זה הזמן לומר: כל מה שציינתי לעיל תומך ביכולת הדולר לפרוץ את 3.70 מעלה. רק נס ממשלי-פוליטי, ורגיעה ביטחונית מיידית, ישנו זאת. אחרי הכול, גם דולר עולמי יורד, וגם מניות בחו"ל עולות, לא עזרו להוריד את הדולר הישראלי... אז תאמרו: הכול ברור! נחכה פשוט לפריצה. לא כל כך מהר. עבור החיוביים על השקל יש עדיין עניין פונדמנטלי אחד, ועניין טכני אחד, לטובתם:
הפונדמנטלי הוא שכנראה נראה כאן עליות ריבית גבוהות יותר מאשר בארה"ב. מדוע? כי העלייה בדולר מאיצה את האינפלציה. כבר עכשיו, זו שלנו גבוהה מהאינפלציה הרשמית באמריקה. ומה הטכני? יש הכנה לסטייה שלילית בין המחיר והמומנטום (מלבנים סגולים). סטייה המראה על חולשה קטנה בעלייה האחרונה ביחס לפעם הראשונה שהמחיר ניסה את מזלו לכיוון 3.70. מזל שלא נצטרך לחכות הרבה זמן כדי לדעת מה יילד יום...
הגרף השני מגיע גם הוא מפלטפורמת TradingView, ומציג את מדד המניות העיקרי שלנו (כתום) ת"א 35 עם מדד הבנקים-5 (כחול). עד ה-27 למרץ היו לבנקים דווקא ביצועי יתר ביחס למדד הכללי (1). אבל, מאז ועד היום, הייתה הרעה ממש גדולה. כזו נראית כנפילה חופשית של הסקטור, כאשר המדד הכללי עומד לו במקומו, או יורד באופן מזערי (2). מה קורה כאן? אחרי הכול, אפילו הנדל"ן לא "חטף" כך בתקופה כה קצרה?
גם מכיוון הדוחות הכספיים, ובמיוחד מכיוון איתנותם של הבנקים, אינני חושב שיש למצוא סיבות להתנהלות זו. הסיבה היחידה העולה על הדעת היא שמשקיעים גדולים מחו"ל פשוט מוכרים מניות בנקים. נזכור שאלו מניות שקונים הגדולים כאשר הם באים למדינה שהם מעוניינים בה. מדוע? כי הבנקים של המדינה מייצגים את הכלכלה האמיתית שלה בצורה הטובה והישירה ביותר.
לדעתי, לפנינו "מכירת חיסול" של חלק מהפוזיציה של מי שהיה תחת הרושם שישראל היא מדינה טובה ויציבה כלכלית. לפני מודי"ס, לפני בנק ישראל, לאותם גדולים היו, ויש, כלים המעריכים את הסיכוי-סיכון היחסי של השקעות אלטרנטיביות בעולם כולו. כנראה שהדירוג היחסי שלנו, בעיניהם, השתנה לרעה. ואגב, זה גם מסביר את העלייה בדולר. הרי, הם צריכים להמיר את השקלים שהם קיבלו ממכירת המניות למטבע אמריקאי, כדי להוציאו מכאן.
כרגע, אין לי בשורות טובות לומר בנושאים שדנתי בהם כאן. אנו עומדים לפני חגיגות יום העצמאות, ואני מקווה שהקברניטים, מכל הצדדים של הקשת הפוליטית, ישנו מדרכם כך שהכלכלה הישראלית תחזור להיות מגדלור של הצלחה גלובלית.
