איור פאנדר
משה שלום
23/04/2023
כמו שאנו תמיד אומרים: המחיר הוא המלך! ובכל הקשור למגמות, השיאים והשפלים תמיד קובעים יותר מכל אספקט אחר של הניתוח. אבל, וכאן האבל הגדול: למרות שהמחיר הוא היחיד שייקבע על התזמון בלקיחת העמדות, אנחנו לא פתורים מלחקור את ה"אחורי הקלעים" של אותה תנועת מחיר. האם היא "חלשה" או "חזקה"? "רחבה" או "מצומצמת", מי מחלקי השוק תומכים בה ומי לא? וכו...
שמתי במירכאות חלק משמות התואר כי אנו מבצעים כאן האנשה למהות פיננסית שאין בה נשמה מעצמה כמובן. אז, איך עושים זאת? איך בודקים את אחורי הקלעים של מה שמדד או שוק עשו? לעזרתנו מאות ואלפי כלים, בדמות אינדיקאטורים, מדדי עוצמה וסנטימנט, וגם מדדי רוחב שוק. כמו כן, אנו תמיד צריכים להקשיב לדעתנים שיכולים להשפיע על המגמות. וכך, ראשי הפד חשובים יותר מאנליסט בעיתון או אתר, ומנהל קרן גידור מצליחה עולמית, או בנק גדול כמו גולדמן או ג" פי מורגן, חשובים מאשר בלוגרים, ומנהלי כספים פרטיים.
בטורים השונים שלי באתר פאנדר ניסיתי להציג כמה מהכלים. אגב, אין כאן שום סודות, ובימים אלו של אינפורמציה זמינה ונפוצה לכל, לרוב בחינם, רק צריך לעשות שיעורי בית. אחד מהכלים שכבר הבאתי לפניכם היה כלי רוחב שוק בשם Advance Decline Line אשר אוסף את העולות והיורדות בכל יום ויום. בגדול, הוא צריך לאשר את תנועת המדד, וכאשר יש סטייה בינו ובין המדדים, יש התראה וסכנה אפשרית. הנה העקומה הנוכחית, מאתר StockCharts:
שימו לב שהעליות של אוגוסט וינואר נהנו מתמיכה עולה בעקומה שהגיעה עד 192.5K בשני המקרים. עכשיו, למרות שהמדד הגיע לאותו אזור מחיר, עד אזור ההתנגדות סביב 4200, העקומה חלשה וסוטה שלילית סביב 186K בלבד. זה אומר לנו שהעליות האחרונות היו בסקטורים בודדים (בעיקר אצל אבירי הטכנולוגיה), ולא בכלל המניות. אגב, זוהי העקומה של כל ה-NYSE והיא כוללת גם ניירות שאינם מניות ממש. זה מעלה עוד יותר את ערך העקומה כך שהסטייה חמורה משהיא נראית כאן.
מה כל זה אומר? אנו נעשה יחד ניתוח טכני מעמיק מטה אבל ניתן לומר כבר כאן שיש יותר ויותר סימנים שחולשה מסתמנת בטווח הקצר בשוק המניות האמריקאי. הפד עומד, כנראה, לסיים את העלאות הריבית שלו עם עלייה של 0.25% ב-03-05 אבל האינפלציה ה"גרעינית" עדיין עומדת לה במקומה סביב ה-5-6% וזה די גבוה. יותר ויותר נתוני מקרו מופיעים כחלשים מהצפוי, במיוחד בייצור, נדל"ן, וצריכה, ולמרות שסין חוזרת לתמונה, יש עדיין שאלה גדולה: האם הצרכן האמריקאי יצליח להגדיל עוד את חובותיו בכרטיס האשראי על מנת לצרוך את מה שיציעו לו? בקיצור, האם 4200 תהיה שוב נקודה שממנה נראה תיקון יורד, לקראת הבהרה לגבי מה שצוות הדוקטורים בפד תיאר כ"מיתון קל עד סוף השנה". ותוסיפו לכל זה את עונת הדוחות המתגברת...
לגבי השוק שלנו:
קשה לי להוסיף מילים על מה שנראה בגרף מטה. ההבדל בין התצורה הטכנית של ה-S&P500 וזו של מדד ת"א 35 כה בולט שאין הרבה מילים להכביר בנושא. השאלה היחידה שנשארה לשאול היא: כמה זמן אנו נישאר מאחור? בביצועי חסר לעומת העולם, וארה"ב בפרט? נכון שהתנועות התוך יומית נעשות בעיקר עקב התנועות בחוזים העתידיים אבל המגמה הכללית נראית ברור כשמש כקטסטרופאלית! פונדמנטלית, יש רק סימני תקווה ולא תקווה ממשית:
מחכים לסיום ההשהיה, כדי להבין אם תהיה פשרה לאומית בנושא הרפורמה המשפטית, והאם זו תתקבל גם בחו"ל כמחזירה את האמון כלפי הממשל הישראלי. אמון שאמור להביא חזרה יזמות, השקעות, וכו... כמו כן, האם האינפלציה אצלנו תמשיך להיות גבוהה יותר מאשר באמריקה? והאם בנק ישראל ימשיך להעלות ריביות, למרות ההשפעות על המשק? האם הסקטור הבנקאי ימשיך לאותת לנו על הרעה הכלכלית כאן, והאם תקציב המדינה יהווה סמן של פריחה או האטה? בינתיים, יותר שאלות מאשר תשובות, והתוצאה היא רצפה סביב 1700-1750 במדד, ודולר מאיים על 3.7.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
המדד משגע אותנו כבר די הרבה זמן בסביבה הזו. כאשר הוא נסע מעלה מ-3800 לקח לו המון זמן לעבור את ה-4000. עכשיו הוא נלחם ב-4200. אבל, כאן, הסתברו כמה סימנים טכניים של חולשה שחלקם כבר תיארתי לעיל, ועל האחרים נדבר עכשיו: שימו לב למבנה של שיאים ושפלים זהים בינתיים: 3800-4200. למעשה, ניתן לתאר את מבנה הדשדוש הזה כבר מיוני 2022, אם תסכימו לחריגות "קלות" לכיוון 4300 (08-2022) ו-3500 (10-2022).
האם אנו בתקופה של Kangaroo Market? מקפץ מכאן לכאן, עם קצת Overshoots אבל בסה"כ תחום במסגרת אופקית? יש האומרים שזה המצב, ושהמניע לאיזון המגמתי הזה בנוי משני חלקים נוגדים: החיוב מגיע מהטכנולוגיה במסחר, עולם האופציות, הכסף שעדיין צף במערכת, ואינטרסים פוליטיים שאינם מעוניים בקריסה של השוק על מנת לשמור על מה שניתן כהשפעה שלטונית. כמו כן, קריסה, במצב של חשיפה כה גדולה במערכת הבנקאית, והחוץ בנקאית, בהחלט תגרום לבעיה סיסטמית.
מצד שני, הגורמים השליליים מגיעים עם העוצמה של הנתונים: ריביות גבוהות, אינפלציה דביקה, ייצור ונדל"ן בנסיגה, ובכלל תחושה של מיתון מתקרב. הכוחות האלו בונם טווח פעולה של 400-600 נקודות מדד. ואם אינני טועה, הגיע הזמן עכשיו לעשות מהלך לכיוון הצד השני של התחום. אולי נגיע ל-4300 קודם, אבל זו ההשערה ההגיונית ביותר.
אגב, לטווח הרחוק יותר, נניח אמצע 2024 ושנת 2025, אין ספק שניקוי האוררות שיהיה עד אז יעזור רבות בבנייה של שוק הרבה יותר בריא ונקי מחברות zombie רבות שעדיין שורצות ומתקיימות מעודפי הכסף החינמי שחולק מאז 2009. לחיוביים אומר: פריצה של 4200 בסגירה שבועית היא החובה המיידית. ולשליליים: פשוט להניח לכוחות הקיימים להביא את המדד לכיוון 3800 שוב. כמובן ש-4000 תהיה קריטית בהקשר הזה.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
כאמור, עוגמת נפש ועצב גדול ניבטים מגרף מדד המניות העיקרי שלנו. מגמה יורדת גדולה ומתמשכת, מאז אוגוסט 2022. עכשיו, המדד נלחם לשמור על אזור התמיכה סביב 1700-1750 כאשר זו הפעם השלישית שהוא נוסע שם לבדוק אפשרות שבירה של הרמה החשובה הזו. האם היא תחזיק? הכול תלוי.
תלוי בגורמים המקומיים שהזכרתי לעיל, אבל גם תלוי במגמה שנראה בחו"ל. קשה לי להניח שאנו יכולים לראות עליות יפות אצלנו כאשר בוול-סטריט מתקנים מטה. מה גם שהמשק הישראלי עדיין כואב את השפעת הריביות הגבוהות. לא רק במחירי הדירות אלא גם ברמת החיים היומיומיים: בסופר, תחנת הדלק, בעלויות של הבילוי וההעשרה. בקיצור: אצלנו, ה"אוברדרפט" (ה"מסגרת") היא זו שמצליחה לקיים צריכה סבירה צפה.
כמה זמן ייקח עד שהברזים האלו ייסגרו חלקית או בכלל? אם לא יהיה שינוי דרמטי בצמיחה ובריביות קשה לראות שינוי מהיר לטובה. המומנטום, והמחיר, שליליים אבל "רגועים". נקווה שלא נראה ברבור שחור ושארה"ב תצליח להתגבר, בכל זאת, על הסימנים של ההאטה במגמה שלהם. עבור החיוביים נאמר: תחילה 1760 אבל במיוחד 1800 כדי שנדע שהמגמה שונתה. ועבור השליליים: שבירת 1700 הוא השלב הראשוני.
שמתי במירכאות חלק משמות התואר כי אנו מבצעים כאן האנשה למהות פיננסית שאין בה נשמה מעצמה כמובן. אז, איך עושים זאת? איך בודקים את אחורי הקלעים של מה שמדד או שוק עשו? לעזרתנו מאות ואלפי כלים, בדמות אינדיקאטורים, מדדי עוצמה וסנטימנט, וגם מדדי רוחב שוק. כמו כן, אנו תמיד צריכים להקשיב לדעתנים שיכולים להשפיע על המגמות. וכך, ראשי הפד חשובים יותר מאנליסט בעיתון או אתר, ומנהל קרן גידור מצליחה עולמית, או בנק גדול כמו גולדמן או ג" פי מורגן, חשובים מאשר בלוגרים, ומנהלי כספים פרטיים.
בטורים השונים שלי באתר פאנדר ניסיתי להציג כמה מהכלים. אגב, אין כאן שום סודות, ובימים אלו של אינפורמציה זמינה ונפוצה לכל, לרוב בחינם, רק צריך לעשות שיעורי בית. אחד מהכלים שכבר הבאתי לפניכם היה כלי רוחב שוק בשם Advance Decline Line אשר אוסף את העולות והיורדות בכל יום ויום. בגדול, הוא צריך לאשר את תנועת המדד, וכאשר יש סטייה בינו ובין המדדים, יש התראה וסכנה אפשרית. הנה העקומה הנוכחית, מאתר StockCharts:
שימו לב שהעליות של אוגוסט וינואר נהנו מתמיכה עולה בעקומה שהגיעה עד 192.5K בשני המקרים. עכשיו, למרות שהמדד הגיע לאותו אזור מחיר, עד אזור ההתנגדות סביב 4200, העקומה חלשה וסוטה שלילית סביב 186K בלבד. זה אומר לנו שהעליות האחרונות היו בסקטורים בודדים (בעיקר אצל אבירי הטכנולוגיה), ולא בכלל המניות. אגב, זוהי העקומה של כל ה-NYSE והיא כוללת גם ניירות שאינם מניות ממש. זה מעלה עוד יותר את ערך העקומה כך שהסטייה חמורה משהיא נראית כאן.
מה כל זה אומר? אנו נעשה יחד ניתוח טכני מעמיק מטה אבל ניתן לומר כבר כאן שיש יותר ויותר סימנים שחולשה מסתמנת בטווח הקצר בשוק המניות האמריקאי. הפד עומד, כנראה, לסיים את העלאות הריבית שלו עם עלייה של 0.25% ב-03-05 אבל האינפלציה ה"גרעינית" עדיין עומדת לה במקומה סביב ה-5-6% וזה די גבוה. יותר ויותר נתוני מקרו מופיעים כחלשים מהצפוי, במיוחד בייצור, נדל"ן, וצריכה, ולמרות שסין חוזרת לתמונה, יש עדיין שאלה גדולה: האם הצרכן האמריקאי יצליח להגדיל עוד את חובותיו בכרטיס האשראי על מנת לצרוך את מה שיציעו לו? בקיצור, האם 4200 תהיה שוב נקודה שממנה נראה תיקון יורד, לקראת הבהרה לגבי מה שצוות הדוקטורים בפד תיאר כ"מיתון קל עד סוף השנה". ותוסיפו לכל זה את עונת הדוחות המתגברת...
לגבי השוק שלנו:
קשה לי להוסיף מילים על מה שנראה בגרף מטה. ההבדל בין התצורה הטכנית של ה-S&P500 וזו של מדד ת"א 35 כה בולט שאין הרבה מילים להכביר בנושא. השאלה היחידה שנשארה לשאול היא: כמה זמן אנו נישאר מאחור? בביצועי חסר לעומת העולם, וארה"ב בפרט? נכון שהתנועות התוך יומית נעשות בעיקר עקב התנועות בחוזים העתידיים אבל המגמה הכללית נראית ברור כשמש כקטסטרופאלית! פונדמנטלית, יש רק סימני תקווה ולא תקווה ממשית:
מחכים לסיום ההשהיה, כדי להבין אם תהיה פשרה לאומית בנושא הרפורמה המשפטית, והאם זו תתקבל גם בחו"ל כמחזירה את האמון כלפי הממשל הישראלי. אמון שאמור להביא חזרה יזמות, השקעות, וכו... כמו כן, האם האינפלציה אצלנו תמשיך להיות גבוהה יותר מאשר באמריקה? והאם בנק ישראל ימשיך להעלות ריביות, למרות ההשפעות על המשק? האם הסקטור הבנקאי ימשיך לאותת לנו על הרעה הכלכלית כאן, והאם תקציב המדינה יהווה סמן של פריחה או האטה? בינתיים, יותר שאלות מאשר תשובות, והתוצאה היא רצפה סביב 1700-1750 במדד, ודולר מאיים על 3.7.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
המדד משגע אותנו כבר די הרבה זמן בסביבה הזו. כאשר הוא נסע מעלה מ-3800 לקח לו המון זמן לעבור את ה-4000. עכשיו הוא נלחם ב-4200. אבל, כאן, הסתברו כמה סימנים טכניים של חולשה שחלקם כבר תיארתי לעיל, ועל האחרים נדבר עכשיו: שימו לב למבנה של שיאים ושפלים זהים בינתיים: 3800-4200. למעשה, ניתן לתאר את מבנה הדשדוש הזה כבר מיוני 2022, אם תסכימו לחריגות "קלות" לכיוון 4300 (08-2022) ו-3500 (10-2022).
האם אנו בתקופה של Kangaroo Market? מקפץ מכאן לכאן, עם קצת Overshoots אבל בסה"כ תחום במסגרת אופקית? יש האומרים שזה המצב, ושהמניע לאיזון המגמתי הזה בנוי משני חלקים נוגדים: החיוב מגיע מהטכנולוגיה במסחר, עולם האופציות, הכסף שעדיין צף במערכת, ואינטרסים פוליטיים שאינם מעוניים בקריסה של השוק על מנת לשמור על מה שניתן כהשפעה שלטונית. כמו כן, קריסה, במצב של חשיפה כה גדולה במערכת הבנקאית, והחוץ בנקאית, בהחלט תגרום לבעיה סיסטמית.
מצד שני, הגורמים השליליים מגיעים עם העוצמה של הנתונים: ריביות גבוהות, אינפלציה דביקה, ייצור ונדל"ן בנסיגה, ובכלל תחושה של מיתון מתקרב. הכוחות האלו בונם טווח פעולה של 400-600 נקודות מדד. ואם אינני טועה, הגיע הזמן עכשיו לעשות מהלך לכיוון הצד השני של התחום. אולי נגיע ל-4300 קודם, אבל זו ההשערה ההגיונית ביותר.
אגב, לטווח הרחוק יותר, נניח אמצע 2024 ושנת 2025, אין ספק שניקוי האוררות שיהיה עד אז יעזור רבות בבנייה של שוק הרבה יותר בריא ונקי מחברות zombie רבות שעדיין שורצות ומתקיימות מעודפי הכסף החינמי שחולק מאז 2009. לחיוביים אומר: פריצה של 4200 בסגירה שבועית היא החובה המיידית. ולשליליים: פשוט להניח לכוחות הקיימים להביא את המדד לכיוון 3800 שוב. כמובן ש-4000 תהיה קריטית בהקשר הזה.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
כאמור, עוגמת נפש ועצב גדול ניבטים מגרף מדד המניות העיקרי שלנו. מגמה יורדת גדולה ומתמשכת, מאז אוגוסט 2022. עכשיו, המדד נלחם לשמור על אזור התמיכה סביב 1700-1750 כאשר זו הפעם השלישית שהוא נוסע שם לבדוק אפשרות שבירה של הרמה החשובה הזו. האם היא תחזיק? הכול תלוי.
תלוי בגורמים המקומיים שהזכרתי לעיל, אבל גם תלוי במגמה שנראה בחו"ל. קשה לי להניח שאנו יכולים לראות עליות יפות אצלנו כאשר בוול-סטריט מתקנים מטה. מה גם שהמשק הישראלי עדיין כואב את השפעת הריביות הגבוהות. לא רק במחירי הדירות אלא גם ברמת החיים היומיומיים: בסופר, תחנת הדלק, בעלויות של הבילוי וההעשרה. בקיצור: אצלנו, ה"אוברדרפט" (ה"מסגרת") היא זו שמצליחה לקיים צריכה סבירה צפה.
כמה זמן ייקח עד שהברזים האלו ייסגרו חלקית או בכלל? אם לא יהיה שינוי דרמטי בצמיחה ובריביות קשה לראות שינוי מהיר לטובה. המומנטום, והמחיר, שליליים אבל "רגועים". נקווה שלא נראה ברבור שחור ושארה"ב תצליח להתגבר, בכל זאת, על הסימנים של ההאטה במגמה שלהם. עבור החיוביים נאמר: תחילה 1760 אבל במיוחד 1800 כדי שנדע שהמגמה שונתה. ועבור השליליים: שבירת 1700 הוא השלב הראשוני.
