נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

טור דעה - בינה מלאכותית היא הקלף המנצח החדש של עובדים בשוק התעסוקה

ChatGPT יצרה זעזוע וחשש עמוק משיבוש שוק העבודה כפי שאנחנו מכירים כיום

 

 
Photo Artificial Intelligence Stnazkul Dreamstime.comPhoto Artificial Intelligence Stnazkul Dreamstime.com
 

פרופ׳ אביגדור גל
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
24/04/2023

דבר נפל במקומותינו בחודשים האחרונים. הבינה המלאכותית היוצרת (Generative Machine Learning), אשר פרצה לתודעה כאשר חברת OpenAI הוציאה לשימוש הקהל הרחב את ChatGPT יצרה זעזוע וחשש עמוק משיבוש שוק העבודה כפי שאנו מכירים אותו כיום. 

דוח כלכלני גודלמן סאקס שהתפרסם לאחרונה מצא כי בינה מלאכותית עתידה להחליף 300 מיליון עובדים בעולם שהם כ-18 אחוזים מכוח העבודה הגלובלי. הנפגעים העיקריים יהיו ככל הנראה עורכי דין, מהנדסים ואדריכלים. להערכת הכלכלנים, כ-7% מהמשרות בארה"ב עשויות להיות מוחלפות לחלוטין על ידי בינה מלאכותית.

איך קרה שפיסת קוד שכל מטרתה היא להביא למינימום פונקציית loss עבור אוסף של נתונים הפכה למקור של פחד וחששות אנושיים כה רבים? החשש אשר לובה על ידי ספרים, סרטים וסדרות מדע בדיוני, חשש מהשתלטות הרובוטים על האדם והפיכתו לכלי שרת, התחלף בחשש הרבה יותר קרוב לבית מאובדן מקום העבודה. החשש הזה נובע מאובדן תחושת העליונות ותחושת מותר האדם, חשש מפני ההבנה שכאשר נחשוף מספיק מרזי היקום נגלה כי למעשה נוצחנו על ידי המכונה במקום בו חשבנו שאין לנו תחליף: יצירתיות.

עיתונאים, סופרים, ציירים, רופאים, עורכי דין ומדענים כולם עומדים נפעמים מהיכולות של תוכנות בינה מלאכותית כדוגמת DALL-E, ChatGPT ועוד. ואכן, התקדמות משמעותית של השנים האחרונות ביצירת מודלי בינה מלאכותית יוצרת מאפשרת לתוכנות לייצר שיח אנושי ואמפטי. כך גם בכל הקשור ליצירת תמונות וסרטים.

ובתוך כל ההתרגשות, ומתוך כל הרחש במדיה החברתית עולה ההבנה כי גם הפעם, כמו במהפכות ענק קודמות שידעה האנושות, צצים אלו אשר במקום להתנגד לטכנולוגיה, או להביט בה בחשש ובמורא, מאלפים אותה לשימושים חדשים, מעניינים לא פחות ומביאים את היכולות האנושיות הקיימות לגבהים חדשים. כפי שידענו לרסן את החשמל ולהכפיף אותו לצרכינו וליצור ממנו יכולות שלא יכולנו לדמיין בלעדיו, כך גם נוכל לשלוט בבינה המלאכותית כך שתסור למרותנו ותסייע לנו ליצור ולייצר יצירתיות חדשה אשר עולה על כל דמיון. . על פי אותו הדוח של גולדמן סאקס, המשרות של שבעה מתוך עשרה עובדים יושפעו מבינה מלאכותית, אולם רק נתח קטן מהן יוחלף כליל על ידי טכנולוגיות חדשות. 63% יסתייעו בה, במיוחד בתחומים כמו מחשוב, מתמטיקה, חינוך, עבודות קהילתיות ושירותים סוציאליים. כ-30% מהמשרות לא יושפעו כלל מבינה מלאכותית. 

בינה מלאכותית יוצרת היא עוד טכנולוגיה אשר מעצבת מחדש את שוק העבודה סביבנו. ההיסטוריה מלמדת כי ברוב המקצועות (למעט מקצועות פשוטים ביותר) מקצועות אינם נעלמים אלא משנים את פניהם 

לאחר שלפחות מחצית מהחברות בעולם יאמצו את השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית, התוצר המקומי הגולמי (GDP) הגלובלי צפוי ליהנות מתוספת של 7% לצמיחה בתוך עשור, העריכו כלכלני גולדמן זאקס. תוספת כזאת לצמיחה תהיה שוות ערך לכשבעה טריליון דולר. בעולם כולו, הם צופים כי בינה מלאכותית תגדיל את פריון העבודה ב-1.4% מדי שנה.

שילוב של חיסכון משמעותי בעלות העבודה, יצירת משרות חדשות ועלייה בפריון העבודה של עובדים שלא יוחלפו על ידי בינה מלאכותית, יביא כנראה לזינוק בתפוקה שגם יגדיל משמעותית את הצמיחה הכלכלית העולמית, לפי כלכלני גולדמן זאקס.

שינוי שוק העבודה לא מוגבל רק לשינוי מקצועות קיימים אלא ליצירת מקצועות חדשים וכבר אנו עדים ליועצים ומומחים אשר מכשירים עובדים בשימוש יעיל לתוכנות ציור וכתיבת טקסט בקידום עצמי. 

על מנת להתמודד עם השינויים הצפויים יש להקפיד על חינוך מתמשך (life-long education) אשר תחילתו בגיל צעיר בחיזוק לימודי הליבה: מתמטיקה, מדעים ושפות בקרב אוכלוסיות רחבות ככל האפשר. המשכו בשילוב אוריינות דיגיטלית בכל המקצועות, מדעים מדוייקים, מדעי החברה ומדעי הרוח על מנת להקנות כלים אשר יכינו את הסטודנטים לשוק העבודה. מעל לכל אלו יש צורך ביצירת מסגרות ללמידת המשך, מסגרות אשר יאפשרו, בשילוב עם היכולות אשר מוקנות כבר מגיל צעיר, לבחון כל טכנולוגיה חדשה ולנצל אותה באופן נבון ומושכל.

לפי דוח מקנזי 84% מהמעסיקים שנשאלו אמרו שהם חושבים שהמשך האימוץ של AI במקום העבודה יקשה על אנשים למצוא עבודה בעתיד והם דואגים מפער מיומנויות הולך וגדל. חינוך כזה צריך להתחיל כבר עכשיו.
 
הכותב הוא פרופ' למדעי הנתונים בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון

x