האם באמת ישראל הגיעה לעצמאות כלכלית ? ומה יקרה אם הסיוע האמריקאי יפסק ?

בטור הקודם שפרסמתי כאן ערב יום העצמאות, הצבעתי על העובדה שישראל הגיעה לעצמאות כלכלית. זאת אמירה שאפשר להתווכח עליה. בייחוד לאור העובדה שישראל עדיין נזקקת מדי פעם לסיוע כלכלי וצבאי מידידתה הגדולה, ארה"ב. 

התלות של ישראל בארה"ב קיבלה ביטוי מוחשי מובהק במהלך מלחמת יום הכיפורים, כאשר מאגרי התחמושת של המדינה התרוקנו והמדינה נזקקה לרכבת אווירית של נשק מארה"ב כדי להמשיך להגן על עצמה. לאחר המלחמה החלה ארה"ב לסייע לישראל כלכלית במענקים בהיקף כספי גדול. המענקים נועדו לשקם את צה"ל ואת המשק הישראלי. 

השפעתה של ארה"ב ניכרה היטב במאמצי התיווך בין ישראל ומצרים. היא בין הגורמים העיקריים שהשפיעו על הצדדים לחתום על הסכם השלום. ארצות הברית מימנה בעקבות ההסכם את העתקת בסיסי חיל האוויר של ישראל מסיני לפנים הארץ. במקביל הגדילה את הסיוע הכלכלי והצבאי לישראל ולמצרים.

בשנות ה-80' כאשר ישראל נקלעה למשבר כלכלי חמור בשל האינפלציה הגבוהה ופרשת וויסות מניות הבנקים, נרתמה ארה"ב שוב והעבירה לישראל סיוע כלכלי בסך של 4 מיליארד דולר. בעשורים הבאים נע היקף הסיוע של ארה"ב לישראל סביב 2.5-3 מיליארד דולר בשנה. ההסכם האחרון בין המדינות נחתם בתקופת הנשיא ברק אובמה ובמסגרתו מקבלת ישראל סיוע של כ-3.8 מיליארד דולר בשנה. 

לצד הסיוע הצבאי – שמממן בעיקר רכישות נשק של ישראל מחברות אמריקאיות – נזקקה ישראל לסיוע אמריקאי בתקופות של משבר או לצורך קליטת עליה. כך למשל בתחילת שנות ה-90' ביקשה ישראל מארה"ב ערבויות לגיוס חוב בחו"ל על מנת לממן את גל העלייה הגדול ממדינות בריה"מ לשעבר. ארה"ב התנתה את הסיוע בהקפאת התנחלויות בגדה המערבית.

ראש הממשלה דאז, יצחק שמיר, סירב להקפיא את ההתנחלויות והסיוע האמריקאי עוכב. בעקבות עלייתו של יצחק רבין לשלטון ביוני 92' ונכונותו להקפיא את הבניה בהתנחלויות הסכימה ארה"ב לספק לישראל את הערבויות.

מהלך דומה התרחש גם בשנים 2002–2003. ישראל נקלעה אז למשבר פיננסי וכלכלי חמור עקב האינתיפאדה השנייה, ונדרשה שוב לערבויות מארה"ב. האמריקאים חזרו על דרישתם להקפאת ההתנחלויות, וראש הממשלה, אריק שרון, הסכים לכך. בהמשך יזם שרון את ההתנתקות מעזה, מהלך שחיזק עוד יותר את הקשר בין המדינות.

מדוע אם כן אני טוען שישראל הגיעה לעצמאות כלכלית? כי זה "משחק של מספרים". ב-1990, כשהתמ"ג השנתי של ישראל על כ-61 מיליארד דולר. סיוע אמריקאי בסך 3 מיליארד דולר היווה כ-5% ממנו. כיום, כשהתוצר של ישראל עומד על 488 מיליארד דולר בשנה, סיוע של 3.8 מיליארד דולר מהווה רק 0.8%. זה הבדל תהומי. 

הסיוע של ארה"ב נחוץ וישראל לא תמהר לוותר עליו. אבל מדובר בסכום שאם יאבד הכלכלה הישראלית תוכל לספוג, לעכל ועם הזמן להתגבר עליו ממקורותיה העצמיים. למעשה, ישנם כמה מומחי ביטחון שסבורים שישראל צריכה לבקש בעצמה את הפסקת הסיוע בהדרגה על מנת להקטין את התלות שלה בארה"ב. לדעת מומחים אלו התלות של ישראל בקבלת סיוע צבאי אמריקאי סדיר משרתת בטווח הארוך יותר את האינטרסים של ארה"ב.  היא ממסדת, למשל, את הישענות צה"ל על חיל-האוויר, על חשבון לוחמה של כוחות יבשה שמבוססת על חדשנות ותעוזה.

אז איך עשינו זאת? איך הצלחנו להגיע לעצמאות כלכלית? ישנם כמובן גורמים רבים ושונים שתרמו לכך. תקצר היריעה מלמנות את כולם. אסתפק כאן רק בציון כמה גורמים שבעיני הם ייחודיים למדינת ישראל, וישרתו אותה גם בעתיד הנראה לעין.

 

ישראל היא המדינה שאוכלוסייתה היא בעלת שיעור הגידול הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות (OECD). שיעור הגידול של האוכלוסייה בישראל עמד בעשור האחרון על כ-1.9% בשנה. המדינות המפותחת הבאות אחריה הן ניו זילנד (1.57%), קנדה (1.08%) ושוודיה (0.98%). 

הסיבות לגידול בישראל מוכרות. ראשית שיעור הילודה בישראל גבוה מאוד, בעיקר בקרב האוכלוסייה הדתית כמובן עם 6.5 ילדים בממוצע למשפחה. אבל גם בחברה החילונית. משפחות חילוניות רבות מגדלות 3-4 ילדים והדבר לא נחשב לחריג. 

הסיבה השנייה היא כמובן גלי העלייה הגדולים שקלטה ישראל לאורך השנים. ב-1990, ערב גל העלייה הגדול ממדינות חבר העמים, מנתה אוכלוסיית ישראל 4.8 מיליון נפש. כיום, היא מונה 9.7 מיליון נפש. אוכלוסיית המדינה הכפילה את עצמה תוך 33 שנים. אוכלוסיית ארה"ב גדלה באותו זמן ב-35%. 

הגידול באוכלוסייה מהווה מנוע צמיחה מרכזי לכלכלת ישראל, וסייע לה להכפיל את התוצר באותן שנים פי 8! ככל שהתוצר גדול יותר, גביית המיסים גדלה והכסף שעומד לרשות הממשלה למתן שירותים לאזרחים רב יותר. 

בשני העשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה מדינות המערב ביצעו קפיצת דרך עצומה. כל אחת מ-5 מדינות אירופה הגדולות (אנגליה, צרפת, מערב גרמניה, איטליה, ובמידה פחותה ספרד) הפכה למעצמה כלכלית ותעשייתית. אליהן ניתן לצרף כמובן את ארה"ב ויפן. ישראל הקטנה נותרה  מאחור. 

כלכלת העולם התבססה אז על בעיקר על שכלול הייצור. מי שהצליח לייצר יותר ביעילות ויותר בזול – מכוניות, מטוסים, מכונות, בגדים – זכה לעמדת הובלה. ייצור יעיל ופניה לשוק גדול זה משחק של יתרונות לגודל. לישראל הקטנה לא היה שום סיכוי במשחק הזה. 

בשנות ה-80 החלה הכלכלה העולמית להשתנות. המשחק עבר לעולם תעשיות הידע. החלו להתפתח תעשיות חדשות: מחשבים, שירותי תקשורת, ציוד רפואי, תעשייה ביטחונית מתוחכמת. 

העולם החדש התאים הרבה יותר ליתרונות היחסיים הטבעיים של ישראל: אוכלוסייה משכילה, יכולת אימוץ מהיר של חדשנות, יצירתיות מחשבתית, יכולת אלתור, פניה לשווקים בינלאומיים תוך הסתייעות בעולים שדוברים את השפה ומכירים את התרבות המקומית. 

ואכן, מתחילת שנות ה-90' אנחנו רואים שכלכלה ישראל צומחת מהר יותר. בשנים 1990-2022 צמחה ישראל בקצב ממוצע של 6.7% בשנה (במונחים דולריים נומינליים). שיעור הצמיחה בארה"ב בתקופה הזו עמד על 4.6% בשנה. הצמיחה המהירה סגרה אט אט את הפער בין המדינות. ישראל הפכה עם השנים למדינה אטרקטיבית לעולים גם ממדינות מפותחות, ולא רק ממדינות עולם שלישי.

 

גודל פיזי של מדינה עלול לעתים להוות מגבלה. ישראל היא עדיין מדינה קטנה מאוד – גם בשטח וגם בכמות האוכלוסייה. בנוסף לכך ישראל היא מדינה שאין לה כמעט יחסים כלכליים עם שכנותיה. היא מתנהלת במובנים רבים כמו כלכלת אי, עם שוק מקומי קטן וצורך להישען על השוק הבינלאומי.  

אבל ל"קוטן" יש גם יתרונות. הוא מאפשר למדינה לבצע שינויים מהירים כאשר הללו נדרשים. 

כך למשל ישראל היתה בין הראשונות לבצע כבר ב-2003 רפורמות במערכת הפנסיה שלה ולהעלות את גיל הפרישה ל-67 (גברים). בצרפת מתקיימות כיום שביתות מחאה נוכח רצון הממשלה להעלות את גיל הפנסיה מ-62 ל-64. 

ב-2015, נוכח הדרישה הגוברת של תעשיית הייטק לידיים עובדות, הכריז שר החינוך דאז, נפתלי בנט, על תוכנית להכפלת מספר הניגשים לבגרות 5 יחידות במתימטיקה תוך 4 שנים. המהלך כלל הכשרת מורים למתימטיקה מקרב עובדי ההייטק. היעד הושג. ב-2018 ניגשו לבחינה ב-5 יחידות מעל 18,000 תלמידים.

יכולת הסתגלות מהירה לשינויים הוא מאפיין שמייחד מאוד את ישראל, והוא דבר שקל יותר ליישם במדינות קטנות. זה יתרון שניתן היה לחוש בו גם בתקופת הקורונה, כאשר ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שהשלימו את מהלכי חיסון האוכלוסייה. הטיפול המהיר סייע לכלכלה הישראלית לרשום שיעורי צמיחה גבוהים וחריגים בשנים  2021-2022. 

     

עוד דבר שמאפיין את ישראל היא העובדה שיהודים רבים שאינם מתגוררים בה רואים בה מולדת שניה. חלקם קונים בית בישראל על כל צרה שלא תבוא. במיוחד בתקופות שבהן האנטישמיות בעולם גואה. חלק מהם גם עולה בסוף לישראל. 

הקהילות היהודיות בחו"ל מהוות נדבך חשוב בחוסן הישראלי – הן הכלכלי והן הפוליטי. לשדולה היהודית בארה"ב למשל יש כוח פוליטי רב, ויכולת להגיע לבעלי השפעה וכוח בממשל. זהו כוח שמסייע לישראל בדרכים שונות – פוליטיות וכלכליות. היהודים בעולם תורמים כסף לישראל, וגם משקיעים בה מכספם. זהו מקור מימון חשוב שמסייע למדינה לאורך שנים, ויסייע לה כנראה גם בעתיד.