העלאת הריבית - לדפוק את הראש בקיר

כשיש לך פטיש ביד, כל דבר נראה כמו מסמר. להבדיל- או שלא - כשאתה אחראי על המדיניות המוניטרית של ישראל, נראה כי כל בעיה כלכלית ניתן לפתור על ידי שינוי גובה הריבית במשק.

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, פועל בנדון כדון קישוט ומי שמשלם את המחיר זאת הכלכלה הישראלית ואזרחי ישראל. פרופ' ירון ובנק ישראל מקדמים את התיזה לפיה יש להעלות את הריבית כדי להתמודד עם האינפלציה, ומתוך רצון להעביר מסר ברור ,"הבנק יקדם את המדיניות המדוברת -עד להצלחתה, ולא משנה מה יהיו המחירים בדרך". אסטרטגיה זו נובעת מתוך גישה מוטעית פעמיים- גם סיבות האינפלציה בישראל  וגם לגבי נקודת המוצא של שוק הדיור.

מצב המשק הישראלי אינו דומה לארה"ב או ליתר מדיניות המערב, ולא ניתן להקיש מהם. קונסטלציית יוקר המחיה של שוק הדיור איננה פונקציה של בועה או של שחקנים שדוחפים לעליות מחיר אלא מחמת מצוקה וחוסר אמיתי, כאשר עד שאלה לא ייפתרו האינפלציה תמשיך לדהור.

המחסור הראשון הוא בדירות מגורים, הנובע הן מפער עבר של למעלה מ-200 אלף דירות חסרות בשוק והן מקצב ילודה גבוהה מאוד ביחס למדינות המערב, שגורם לצורך בתוספת משמעותית של יחידות למגורים בכל שנה. הדבר הזה גורם לחוסר אמיתי בדירות מגורים וממילא לעלייה מתמדת במחירי הדירות.

מצוקה נוספת נובעת מהיות השוק הישראלי קטן ומצומצם ולא תחרותי. המציאות הגיאוגרפית והמדינית של ישראל יוצרת שוק קטן ומנותק, ללא יעילות ותחרות, דבר זה מעלה באופן תמידי את המחירים כלפי מעלה.

בנק ישראל נלחם כנגד יריב דמיוני וגם אם ילחם נגדו בכל כוחו, זה לא ישנה את העובדה כי מדובר במאבק מול טחנות רוח. המציאות היא מחסור בקרקעות וביחידות דיור והעיוות בשוק המקומי. האיום בריבית גבוהה לא עושה עליהן כל רושם. הריבית במשק  לא תוריד את מחירי תנובה או דיפלומט ולא תפחית את עלויות היבוא, ובוודאי שלא תייצר דירות חדשות יש מאין.

יתרה מכך - הדבר פועל כבומרנג -לאנשים ועסקים רבים יש הוצאות נוספות הגדלות בשיעור דרמטי עקב העלאת הריבית, מה שמצריך אותם לגלגל את התוספת על הלקוחות, מה שדוחף שוב את השוק לעליות מחירים. הדוגמא הכי חזקה שמבהירה את הסיטואציה: מחירי השכירות התייקרו משום שהמשכנתאות מתייקרות ובעלי הדירות צריכים לכסות את החזרי המשכנתא ומשום שאנשים לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש דירות בשל גובה המשכנתא בהשפעת הריביות ויש יותר ביקוש לשכירות וכך נוצר מעל קסמים הרסני ללא יכולת לפרוץ ולצאת ממנו.

הדבר נכון שבעתיים לגבי מחירי הדירות לרכישה. היזמים סופגים עלויות מימון בהיקפים של פי כמה ממה שלקחו מלכתחילה בחשבון. וגם אם חלקם כבר התחילו לחשוב על הנחות והורדת מחירים -המצב אינו מאפשר להם. הדבר אף גורם להאטה בהוצאה לפועל של פרויקטים חדשים ויפחית לטווח הבינוני והקצר את היקף בניית יחידות דיור חדשות.

העלאת הריבית לא תורמת מאומה מלבד יצירת חוסר ודאות ופחד בשווקים וכן בשפיכת דלק על המדורה שבאופן לא מפתיע מביאה להתלקחות. זאת במקום להביא להרגעה ויציבות שיחזירו את הכלכלה הישראלית למסלול, אחרי הטלטלות שהיא עוברת בחודשים האחרונים.

אני פונה בצניעות הראויה לפרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל- זאת לא בושה לחשב מסלול מחדש ולחשוב על פתרון אחר שהולם את הבעיה ולא לחפש את המסמר שצריך לדפוק.