כמעט שנה וחצי של תנודתיות בשווקים, וחודש אפריל וגם לפחות עד עכשיו, אמצע מאי, השווקים נרגעו, הנתונים הופנמו, והשקט חזר, לפחות לעת עתה.
עדיין מוקדם להגיד שהמשבר הסתיים, מה גם שכפי שאומרים מנהלי ההשקעות הבכירים בראיונות שהבאנו בכתבת תשואות ההשתלמות, העלאת ריבית כה מהירה וכה חדה, חייבת לתת את אותותיה על הכלכלה הריאלית. העובדה שנכון לעכשיו זה לא מתבטא בנתוני הכלכלה הריאלית, לא אומר שזה לא יגיע.
בעצם מכאן החשש שעדיין קיים. המשקיעים כעת נעים בין חשש שהאינפלציה תישאר דביקה, מה שיחייב את הבנקים המרכזיים להשאיר את הריבית גבוהה לאורך זמן. מצב כזה בטוח ישפיע לרעה על הכלכלה הריאלית, ויחזק את הסיכוי למיתון. מאידך, ישנה אופטימיות קלה, שמא המצב לא יהיה כל כך גרוע, ושהפד בכל זאת לא ייאלץ להשאיר את הריבית גבוהה לאורך זמן. מצב כזה יקל על הכלכלה הריאלית, וימנע גלישה למיתון.
הנתונים לא מוחלטים, לא מובהקים, ולכן רואים את המשקיעים מתנהלי בזהירות הדרושה. אבל המגרש די ברור. כמו תמיד יש חשש מפני הלא נודע, אבל זה קיים בכל זמן נתון. אם מסתכלים על מדד ה־VIX, מדד התנודתיות, או בשמו ‘מדד הפחד’, הוא נמצא בטריטוריה רגועה של מתחת ל־20 מתחילת חודש אפריל.
בזירה המקומית, המשקיעים נרגעו קצת מהחשש מפני הרפורמה, שעדיין לא ברור אם ואיך תעבור. הרוחות עדיין לא ממש נרגעו אבל אם להסתכל לפי המדדים המרכזיים ושער הדולר, הגרוע מאחורינו.
שוק ההון תמיד מסתכל בשמשה הקדמית ומקדים את הכלכלה הריאלית בלא מעט חודשים. כך היה בקורונה, וכך יתכן קורה גם היום. מהלך של ה־S&P500 מעל 4200, ושל תא־35 מעל 1800, יבשר את צפירת ההרגעה בכיוון החיובי. בינתיים אנחנו מדשדשים בחוסר הוודאות, וללא כיוון ברור.
מה זה אומר לגבי המשקיעים? תזמון הוא אף פעם לא קל, אבל בהחלט אם מסתכלים אל האופק אפשר לראות את אילת השחר.