אבי דגני,צילום:איילת נויפלד
אלי ממו
02/12/2010
מחקר מיוחד שערך פרופ' אבי דגני, נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה, מחדד את המצוקה בה מצויים כיום הזוגות הצעירים, גם במגזר החרדי, בכל הנוגע לניסיון להגשים חלום ולרכוש לעצמם דירה למגורים.
המחקר נעזר בסקר שנערך בקרב מדגם מייצג בקרב 500 משקי בית חרדיים. בסקר עלתה השאלה: מהו הסכום הגבוה ביותר שזוג צעיר חרדי יכול להרשות לעצמו להוציא בדרך כלל, כולל משכנתא, על מנת לקנות לעצמו דירה, כולל העזרה שהוא מקבל מהמשפחה וכדומה.
59% מהנשאלים ציינו כי יהיו מסוגלים לרכוש דירה בפחות מ-750 אלף שקל.
22% מהנשאלים ציינו כי יוכלו לרכוש דירה בסכום הנעים בין 750 אלף שקלים ועד 1,000,000 שקלים.
6% מהנשאלים ציינו כי יוכלו לרכוש דירה מ-1,000,001 ועד 1,250,000 ₪.
5% ציינו כי יוכלו לרכוש דירה מ-1,250,001 ועד 1,500,000 ₪.
2% ציינו כי יוכלו לרכוש דירה מ-1,500,001 ועד 1,750,000 ₪.
3% ציינו כי יוכלו לרכשו דירה מ-1,750,001 ועד 2,000,000 ₪.
ואילו 3% בלבד ציינו כי יוכלו להרשות לעצמם לרכוש בדירה בלמעלה מ-2,000,000 ₪.
פרופ' אבי דגני, נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה, ועורך הסקר, אמר בעקבות הממצאים: "ממצאי הסקר מוכיחים כי בכל הנוגע לסוגיית הדיור, הזוגות הצעירים החרדים והחילוניים סובלים בעצם מאותה מצוקה. הדבר צריך להטריד בעיקר את מנוחתם של מי שיושבים על המדוכה ודנים בניסיון לגבש פתרונות דיור בר השגה לזוגות צעירים, חילוניים וחרדים כאחד.
"עם זאת, חשוב לציין כי פתרון של דיור בר השגה, אם לא ינוהל בצורה נכונה, עלול ליצור שכונות מצוקה ועוני, שיידרשו עשרות שנים לשקם אותן, אם בכלל הדבר יהיה אפשרי.
"אני מתנגד נחרצות לכל יוזמה לבניית שיכונים לזוגות צעירים, משום שכך בדיוק בונים שכונות מצוקה. אני מכיר מקרוב את מה שקרה בפרוייקט שיקום השכונות בשנות ה-70 המוקדמות, ולמדתי משם שיש רק שתי דרכים להעמיד דיור זול לרשות מי שידם אינה משגת לרכוש דירה: לבנות דירות קטנות ולכן זולות יותר, או לבנות דירות רגילות – בינוניות וגדולות, רחוק מהמרכז.
"אני טוען שריכוזי דירות שגודלן 70-80 מ"ר ופחות מכך, מייצרת שכונות מצוקה: 'זוג צעיר' הוא מצב בחיים ולא סוג של אנשים - מצב שלרוב חולף מהר מאוד, כי לזוג שנישא, בתוך שנה עד שנתיים יש ילד אחד, תוך ארבע-חמש שנים שני ילדים או יותר, והרי לך משפחה רגילה בגודל מלא, אולם לא יותר עשירה לרוב מאשר מספר שנים קטן קודם.
"לכן, ומי שנשאר בדירות הקטנות האלה 'בנות ההשגה' ל'זוגות צעירים', הן רק המשפחות מעוטות ההכנסה והיכולת, שיוצרות שם בהדרגה שכונות עוני ומצוקה חדשות – מן הסוג שפרויקט השיקום הלאומי עמל במשך שנים לקדמן בהשקעות עצומות. המסקנה ברמת העשייה הלאומית וההסברתית צריכה להיות: מי שאין לו אמצעים, שיגור היכן שידו משגת לקנות דירה ראויה – דהיינו בפריפריה: עומק הפריפריה כמידת אי יכולתו להתקרב למרכז. תמיכה ולחץ ממשלתיים בבניית דירות קטנות בנות השגה בערים בגוש דן, תייצר בהם ריכוזי עוני ומצוקה. ואילו עבור משפחות קטנות ויחידים, בכל מקום (!), ראוי לעודד קבלנים לבנות בתוך תמהילי הדירות שלהם גם יחידות מגורים קטנות, אפילו 50-60 מ"ר למגורים זמניים - לרכישה או בהשכרה.
"אני בעד קידום תוכניות של פינוי בינוי והתחדשות עירונית, המהווים מנופים אדירים לשיקום אזורים שלמים. במקרה כזה אתה תופס בעצם שתי ציפורים במכה אחת - גם בונה דיור בר השגה, וגם מונע התבססות של שכונות עוני".
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
