נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

דעה: המאבק בבנקים - עוד שליפה מהמותן של סמוטריץ׳

שר האוצר מצהיר על מהלך נוסף להורדת יוקר אך בחר שלא לקדמו כרפורמה בחוק ההסדרים; לטענת יניב אנג'ל מ-AUREN ישראל, גם אם המהלך יצא בסופו של דבר לפועל, הכוח של הבנקים בישראל ימסמס אותו - כל רעיון לבצע מיסוי נוסף על רווחיהם רק יתגלגל לציבור

 

 
יניב אנג׳ל, קרדיט: עדי ארדיניב אנג׳ל, קרדיט: עדי ארד
 

רו״ח יניב אנג׳ל
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
01/06/2023

שר האוצר מרבה לדבר בתקשורת לאחרונה על כוונתו להילחם ביוקר המחייה. אחרי חברות המזון, הבנקים נמצאים על הכוונת. דבריו של השר סמוטריץ' מפתיעים ולא ברורים הן ברמת העיתוי והן ברמת המהות.

בחוק ההסדרים שעבר רק לפני ימים ספורים אין כל התייחסות לרפורמה או כל ניסיון לשינוי השליטה והריכוזיות של הבנקים בישראל, ואם באמת היה רוצה השר לבצע שינוי ולהקטין את כוחם של הבנקים והתעשרותם על חשבון הציבור הישראלי משלים המיסים, היה מקדם מהלכים אלו בחוק ההסדרים, ולא מיד לאחר אישורו.

הרעיון למסות את הבנקים על התעשרותם הוא מהלך פופוליסטי ולא ריאלי, מאחר וכוחם של הבנקים כה חזק בישראל כך שכל רעיון לבצע מיסוי נוסף על רווחיהם רק יתגלגל לציבור. הרי בכל מקרה הבנקים שולטים בכספי הציבור, גם אם ברמת המיסוי באמצעות ניכוי מס במקור שמבוצע על ידי הבנק בגין רווחי האזרחים. כך שגם מבחינה פרקטית היכולת של הציבור לשלוט בכספיו הנמצאים אצל הבנק, הוא מועט עד כדי אפסי.

שוק הבנקאות הוא לב ליבו של הכלכלה, והענף שכרגע סובל מריכוזיות יתר וחוסר יעילות צריך לעבור רפורמה מהותית להגברת התחרותיות במקביל לשמירה על יציבות בנקאית, ולכן מהלך בודד של מיסוי יתר לא ישפיע בכלל.

ממסקנות דוח שפרסמה הכנסת עוד בשנת 2007 עולה כי מידת התחרותיות של המערכת הבנקאית היא נמוכה מאוד, בעוד מידת הריכוזיות גבוהה ביותר בהשוואה למדינות כמו גרמניה, ספרד, הולנד שוויץ, צרפת בריטניה וקנדה, דבר שמביא לעמלות גבוהות מאוד, חוסר יעילות ומתן שירות לאזרח יחד עם תשלומי ריבית גבוהים מאוד. השליטה של הבנקים היא כה מוחלטת עד כדי כך שכל האפליקציות המובילות בשוק להעברות כספים גם הם בשליטת הבנקים (ביט של בנק הפועלים, פייבוקס של דיסקונט).

עם השנים קודמו מהלכים בודדים בלבד להקטנת כוחם של הבנקים, כמו כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים, אבל זה לא מספיק. 

בכדי לבצע שינוי אמיתי בשליטה המוחלטת של ענף הבנקאות יש לאפשר לבנקים זרים וחדשים להיכנס לשוק הישראלי, תוך שמירה על רגולציה ובקרה שלא יחשפו את המשק הישראלי לסיכונים מבחוץ. כמו כן נדרש חיזוק מעמדו של בנק הדואר למתן שירותים נוספים לאזרח, ופיתוח טכנולוגי שיאסוף נתונים מהבנקים הגדולים וינגיש שירות לאזרח, שיוכל להשוות בין עמלות הבנק השונות, החל מכספים הנמצאים בחשבון העובר ושב, ועד השוואה בין הבנקים בעת בקשה לאשראי הלוואה או משכנתא. 

בשוק בו מידע כזה מאוד לא נגיש לאזרח, וכל אדם שלוקח משכנתא נאלץ לקחת יועץ משכנתאות או יעוץ הלוואות ולשלם עבור השירות, הציבור מתקשה להיעזר ביועצים חיצוניים בלתי תלויים במערכת הבנקאית, וכך נכנע בקלות למערכת הבנקאית שגובה עמלות מנופחות וריביות חסרות פרופורציה. התוצאה של חוסר השקיפות וחוסר היכולת לערוך השוואה בין הבנקים מקטינה את התחרות ומביאה אותנו למצב של עלייה ממוצעת במשכנתאות של יותר מאלף שקלים למשפחה בחודשים האחרונים, וכך הציבור מוצא עצמו משועבד למערכת הבנקאית.

במקביל, הבנקים בישראל מקשים על העברות כספים לבנקים זרים, מאחר ובעת העברת כספים לחו"ל או בעת קבלתם כספים מחו"ל לישראל, מבקשים מסמכים רבים שיוכיחו שהכספים נקיים וחוקיים. מנגד, רשות המיסים מקדמת מהלכים מוצדקים של מלחמה בהון השחור, ומגבילה את האזרח בשימוש במזומן, ובצדק, אך התוצאה היא שבסופו של דבר האזרח מוצא עצמו במצב ללא מוצא. ושר האוצר? רודף אחר הכותרת הבאה.

רו"ח יניב אנג'ל, מנהל מחלקת המיסוי ושותף בפירמת הייעוץ AUREN ישראל

x