איור פאנדר
משה שלום
11/06/2023
תוך 4 ימי מסחר הדולר-שקל איבד כ-4.50% מערכו (3.75-3.58). זו קריסה של ממש! במיוחד במונחי מטבע... מה קורה כאן? מה עומד מאחורי אותה תנועה אסרטיבית מאוד כלפי מטה? ומה היא אומרת לנו לגבי העתיד המיידי עבור ההשלכות לכלכלה, לריביות, לשוק המניות, ובכלל, גם לגבי מצבו של השקל שלנו. לפני שאמשיך, הנה גרף יומי של זוג המטבעות, כפי שהוא נסחר מאז אוקטובר 2022, דהיינו מאז המהפך בשוקי ההון בעולם:
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
לפני שאתחיל למנות את הסיבות הפונדמנטליות שיכלו להביא למהפך הזה, ננתח טכנית את המהלך, ונראה שמה שראינו בתנועת הדולר-שקל היא מהלך טכני קלאסי של נכס הנמצא בסוג של פסגה ושיא. שימו לב שהדולר-שקל הגיע לאזור ה-3.70 בתחילת מרץ 2023, ומאז ועד סוף מאי, הוא פשוט דשדש למוות עם היצרות התנועה הפנימית באזור הדשדוש. מספיק להסתכל על המומנטום כדי להיווכח שהשחקנים הקובעים כאן פשוט חיכו למשהו...
בתחילת יוני, ה"משהו הזה הגיע". ואז, בוצעה פריצה משמעותי לכיוון ה-3.75. האם היה אירוע חריג באותה תקופה? לא ממש. גם נושא הריביות, וגם נושא הרפורמה, לא יצאו מתחום הגדר שבו הן השפיעו. והשאלה שנשאלה אז, בפי כל טכנאי מתחיל הייתה: האם מדובר בפריצת שווא או לא? הבדיקה המסורתית מטה של 3.70, אחרי הפריצה, הייתה אמורה לאשר את אמיתות הפריצה, והיא נכשלה בצורה חריפה.
כך, חציית הממוצע הנע 20, ושבירת 3.70 כלפי מטה פתחו את הסכר לפקודות קטיעת ההפסד שעמדו מתחת ל-3.68, והביאו לשלושה ימים של סערה שלילית, עד רמת התמיכה הבאה: 3.58-3.55. שם נקבעה התחתית לתנועה הנוכחית, ושם אמור להיות אזור ההתייצבות של המטבע. שבירת אזור תמיכה זה יכוון מיד לאזור התמיכה המשמעותי הבא, והוא 3.40. אולי לא בצורה מהירה כל כך, אבל בהחלט כיעד שכולם מסתכלים עליו כבר השגה. בסה"כ, נסכם: דשדוש ארוך, פריצה, בדיקה שנכשלה, והצטרפות של אנשי מומנטום, כאשר השבירה קרתה. מהלך טכני מהספרים ממש!
ועכשיו, נדון בגורמים המהותיים יותר: מה יכלו להיות הסיבות לכך? ונתחיל בשאלה הפשטנית ביותר: האם הדולר העולמי עשה מהלך שחייב את הדולר-שקל להתנהל כך? הנה הגרף היומי של הדולר-אינדקס, עבור אותה תקופה:
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
לא צריך להיות גאון טכני גדול כדי להבין מהתצוגה הזו שהדולר-העולמי אינו "אשם" במהלך של הדולר-שקל. נכון שהייתה ירידה קטנה בו, אבל ממש לא בקנה מידה שחייבה התנהלות כה ברוטאלית. ולכן, מכאן נמשיך: האם יש מכירה גדולה של חברה ישראלית לגורם זר? האם יש מהלך מיקרו כלכלי הדורש ירידה כזו? לא שאני יודע.
האם בנק ישראל החליט למכור דולרים כדי להוריד את הדולר-שקל, ועל ידי כך להקל על האינפלציה? זה בהחלט יכל להיות מאוד מעניין אם יכולנו לומר זאת בצורה ברורה. זה גם היה מעלה מאוד את ההשערה שלא תהיה אז עוד העלאת ריבית קרובה, כי ירידה כזו של הדולר אצלנו מהווה שוות-ערך, לפחות, לרבע אחוז או חצי אחוז של ריבית נוספת... לצערי, קשה להאמין שמדובר בפקידי הבנק המרכזי. מדוע? כי רוב התנועה נגרמה בשעות, ובימי מסחר, שאינן שעות העבודה של אותם פקידים בירושלים. למשל, חלק גדול מהתנועה נעשתה ביום שישי בערב, ובלילה. האם הם עדיין פעילים אז? אם לא הם, ואם זה לא בגלל הדולר העולמי, אז מי הדוחף מטה כאן? לפני שאשיב, ואתן דעתי בנושא, הקדמה קצרה.
הגורם המשפיע ביותר לעליית המדרגה של הדולר-שקל הייתה הרפורמה המשפטית, וההשפעה שלה לגבי הממשל הישראלי, אבל גם לגבי יציבות הדירוג של ישראל, הבריחה של הכספים בקרנות ההון המוסדיים, וגם של יחידים (חברות ופרטיים). כאשר הרפורמה נכנסה למקרר של דיוני הפשרה אצל הנשיא, לא ראינו תגובה יורדת מתאימה של הדולר. להיפך. כאמור לעיל, אף ראינו פריצת שווא לכיוון 3.75...
זה נגד את ההיגיון, אבל כמו שאומרים: "עם המחיר לא מתווכחים". הגורם המשמעותי שהיה חייב לגרום להאצה מטה התחלק לשני חלקים: שהגורמים המהותיים שמאחורי המחאה ייעלמו, או יירדו משמעותית מהפרק, ושהספקולנטים בסיטי של תל-אביב, ושל לונדון, יחדשו את המאמץ שהם זנחו תקופת מה להאיץ מהלך יורד, ולהאט מהלך עולה, במטבע האמריקאי במקומותינו.
החלק הראשון התמלא כאשר ראינו את מניות הבנקים עולים בקצב מסחרר, ומעלים את הבורסה המקומית כאילו היו אלו מניות AI. וכאשר החל המסע דרומה של המטבע מ-3.75, החלק השני נכנס לפעולה: הספקולנטים נכנסו כמאיצים כי הבינו שאם לא עכשיו אימתי? הם עשו זאת בשעות שהם יודעים שהמחזורים נמוכים, ובהן רוב הציבור הסוחר בזירה הזו (דרך הבנקים, האופציות, בנק ישראל, וכו...) אינו זמין.
כרגיל, נשאר רק להוריד את הכובע למצוינות של אותם סוחרים מתוחכמים.
ומה לגבי ההשלכות? האמת היא שהן גדולות ומרשימות: כאמור, הדולר-שקל היה והינו קנה המידה הלא רשמי של טיב הכלכלה הישראלית. עכשיו, שרוב הדירוג שלנו נשאר כשהיה, שקל מתחזק משדר לעולם יציבות, ומבט של שגשוג וצמיחה אצלנו. העובדה שהזרים חוזרים מוסיפה לסה"כ החיוב לגבי המשק שלנו, ומעל הכול, המטבע האמריקאי היורד עושה הרבה מאוד על מנת להוריד את האינפלציה שלנו כך שלבנק ישראל הרבה יותר קל עכשיו לעצור את נרמול הריבות לרמה הנוכחית.
נכון שהבנק המרכזי שלנו נוטה לעשות כפדרל רזרב, אבל, גם שם אנו שומעים על מדיניות של Skip (אפשרות העלה פעם בשתי ישיבות החלטה – על בסיס נתונים). השלכה חיובית נוספת וברורה היא לשוק המניות: דולר-שקל יורד הוא טוב לשוק המניות, עקב הקורלציה ההפוכה בינו לבין הדולר, אבל, בעיקר, עקב ההשלכה שהזכרתי כאן בתחום האינפלציה והריביות.
האם יש משהו שלילי בתנועה מטה של הדולר-שקל? ההשלכה השלילית הראשונה תהיה חידוש הכאב של היצואנים. אחרי תקופה קצרה של נחת, הם חוזרים למצב שבו הם חייבים לשלם בשקל חזק את ההוצאות שלהם מול הכנסות דולריות מתדרדרות. נקווה שחלק גדול מהם עשו גידור מתאים. ולבסוף, נזכיר שלילה נוספת, והיא לגבי כל אלו אשר העדיפו לאחרונה להשקיע בחו"ל במקום בארץ, עקב אותה רפורמה משפטית, הטירוף סביב ה-AI, או כל סיבה אחרת.
ירידה של כ-5%, בערכי שקל, מוחקת לא מעט מהרווחים שהושגו במונחי דולר. זה כואב, ובמיוחד זה כואב במהירות שזה נעשה. אבל, כידוע, זה בהחלט חלק מהתמודדות מול שוקי ההון. לעיתים, מזלזלים במהות של הגידור המטבעי, ורגעים כמו אלו שחווינו עכשיו בדולר-שקל, מזכירים לנו כמה עיקרון פשוט זה יכול להציל את רוב הרווחיות בתיקי השקעות מגוונים גיאוגראפית. המון הצלחה לכולם!
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
לפני שאתחיל למנות את הסיבות הפונדמנטליות שיכלו להביא למהפך הזה, ננתח טכנית את המהלך, ונראה שמה שראינו בתנועת הדולר-שקל היא מהלך טכני קלאסי של נכס הנמצא בסוג של פסגה ושיא. שימו לב שהדולר-שקל הגיע לאזור ה-3.70 בתחילת מרץ 2023, ומאז ועד סוף מאי, הוא פשוט דשדש למוות עם היצרות התנועה הפנימית באזור הדשדוש. מספיק להסתכל על המומנטום כדי להיווכח שהשחקנים הקובעים כאן פשוט חיכו למשהו...
בתחילת יוני, ה"משהו הזה הגיע". ואז, בוצעה פריצה משמעותי לכיוון ה-3.75. האם היה אירוע חריג באותה תקופה? לא ממש. גם נושא הריביות, וגם נושא הרפורמה, לא יצאו מתחום הגדר שבו הן השפיעו. והשאלה שנשאלה אז, בפי כל טכנאי מתחיל הייתה: האם מדובר בפריצת שווא או לא? הבדיקה המסורתית מטה של 3.70, אחרי הפריצה, הייתה אמורה לאשר את אמיתות הפריצה, והיא נכשלה בצורה חריפה.
כך, חציית הממוצע הנע 20, ושבירת 3.70 כלפי מטה פתחו את הסכר לפקודות קטיעת ההפסד שעמדו מתחת ל-3.68, והביאו לשלושה ימים של סערה שלילית, עד רמת התמיכה הבאה: 3.58-3.55. שם נקבעה התחתית לתנועה הנוכחית, ושם אמור להיות אזור ההתייצבות של המטבע. שבירת אזור תמיכה זה יכוון מיד לאזור התמיכה המשמעותי הבא, והוא 3.40. אולי לא בצורה מהירה כל כך, אבל בהחלט כיעד שכולם מסתכלים עליו כבר השגה. בסה"כ, נסכם: דשדוש ארוך, פריצה, בדיקה שנכשלה, והצטרפות של אנשי מומנטום, כאשר השבירה קרתה. מהלך טכני מהספרים ממש!
ועכשיו, נדון בגורמים המהותיים יותר: מה יכלו להיות הסיבות לכך? ונתחיל בשאלה הפשטנית ביותר: האם הדולר העולמי עשה מהלך שחייב את הדולר-שקל להתנהל כך? הנה הגרף היומי של הדולר-אינדקס, עבור אותה תקופה:
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
לא צריך להיות גאון טכני גדול כדי להבין מהתצוגה הזו שהדולר-העולמי אינו "אשם" במהלך של הדולר-שקל. נכון שהייתה ירידה קטנה בו, אבל ממש לא בקנה מידה שחייבה התנהלות כה ברוטאלית. ולכן, מכאן נמשיך: האם יש מכירה גדולה של חברה ישראלית לגורם זר? האם יש מהלך מיקרו כלכלי הדורש ירידה כזו? לא שאני יודע.
האם בנק ישראל החליט למכור דולרים כדי להוריד את הדולר-שקל, ועל ידי כך להקל על האינפלציה? זה בהחלט יכל להיות מאוד מעניין אם יכולנו לומר זאת בצורה ברורה. זה גם היה מעלה מאוד את ההשערה שלא תהיה אז עוד העלאת ריבית קרובה, כי ירידה כזו של הדולר אצלנו מהווה שוות-ערך, לפחות, לרבע אחוז או חצי אחוז של ריבית נוספת... לצערי, קשה להאמין שמדובר בפקידי הבנק המרכזי. מדוע? כי רוב התנועה נגרמה בשעות, ובימי מסחר, שאינן שעות העבודה של אותם פקידים בירושלים. למשל, חלק גדול מהתנועה נעשתה ביום שישי בערב, ובלילה. האם הם עדיין פעילים אז? אם לא הם, ואם זה לא בגלל הדולר העולמי, אז מי הדוחף מטה כאן? לפני שאשיב, ואתן דעתי בנושא, הקדמה קצרה.
הגורם המשפיע ביותר לעליית המדרגה של הדולר-שקל הייתה הרפורמה המשפטית, וההשפעה שלה לגבי הממשל הישראלי, אבל גם לגבי יציבות הדירוג של ישראל, הבריחה של הכספים בקרנות ההון המוסדיים, וגם של יחידים (חברות ופרטיים). כאשר הרפורמה נכנסה למקרר של דיוני הפשרה אצל הנשיא, לא ראינו תגובה יורדת מתאימה של הדולר. להיפך. כאמור לעיל, אף ראינו פריצת שווא לכיוון 3.75...
זה נגד את ההיגיון, אבל כמו שאומרים: "עם המחיר לא מתווכחים". הגורם המשמעותי שהיה חייב לגרום להאצה מטה התחלק לשני חלקים: שהגורמים המהותיים שמאחורי המחאה ייעלמו, או יירדו משמעותית מהפרק, ושהספקולנטים בסיטי של תל-אביב, ושל לונדון, יחדשו את המאמץ שהם זנחו תקופת מה להאיץ מהלך יורד, ולהאט מהלך עולה, במטבע האמריקאי במקומותינו.
החלק הראשון התמלא כאשר ראינו את מניות הבנקים עולים בקצב מסחרר, ומעלים את הבורסה המקומית כאילו היו אלו מניות AI. וכאשר החל המסע דרומה של המטבע מ-3.75, החלק השני נכנס לפעולה: הספקולנטים נכנסו כמאיצים כי הבינו שאם לא עכשיו אימתי? הם עשו זאת בשעות שהם יודעים שהמחזורים נמוכים, ובהן רוב הציבור הסוחר בזירה הזו (דרך הבנקים, האופציות, בנק ישראל, וכו...) אינו זמין.
כרגיל, נשאר רק להוריד את הכובע למצוינות של אותם סוחרים מתוחכמים.
ומה לגבי ההשלכות? האמת היא שהן גדולות ומרשימות: כאמור, הדולר-שקל היה והינו קנה המידה הלא רשמי של טיב הכלכלה הישראלית. עכשיו, שרוב הדירוג שלנו נשאר כשהיה, שקל מתחזק משדר לעולם יציבות, ומבט של שגשוג וצמיחה אצלנו. העובדה שהזרים חוזרים מוסיפה לסה"כ החיוב לגבי המשק שלנו, ומעל הכול, המטבע האמריקאי היורד עושה הרבה מאוד על מנת להוריד את האינפלציה שלנו כך שלבנק ישראל הרבה יותר קל עכשיו לעצור את נרמול הריבות לרמה הנוכחית.
נכון שהבנק המרכזי שלנו נוטה לעשות כפדרל רזרב, אבל, גם שם אנו שומעים על מדיניות של Skip (אפשרות העלה פעם בשתי ישיבות החלטה – על בסיס נתונים). השלכה חיובית נוספת וברורה היא לשוק המניות: דולר-שקל יורד הוא טוב לשוק המניות, עקב הקורלציה ההפוכה בינו לבין הדולר, אבל, בעיקר, עקב ההשלכה שהזכרתי כאן בתחום האינפלציה והריביות.
האם יש משהו שלילי בתנועה מטה של הדולר-שקל? ההשלכה השלילית הראשונה תהיה חידוש הכאב של היצואנים. אחרי תקופה קצרה של נחת, הם חוזרים למצב שבו הם חייבים לשלם בשקל חזק את ההוצאות שלהם מול הכנסות דולריות מתדרדרות. נקווה שחלק גדול מהם עשו גידור מתאים. ולבסוף, נזכיר שלילה נוספת, והיא לגבי כל אלו אשר העדיפו לאחרונה להשקיע בחו"ל במקום בארץ, עקב אותה רפורמה משפטית, הטירוף סביב ה-AI, או כל סיבה אחרת.
ירידה של כ-5%, בערכי שקל, מוחקת לא מעט מהרווחים שהושגו במונחי דולר. זה כואב, ובמיוחד זה כואב במהירות שזה נעשה. אבל, כידוע, זה בהחלט חלק מהתמודדות מול שוקי ההון. לעיתים, מזלזלים במהות של הגידור המטבעי, ורגעים כמו אלו שחווינו עכשיו בדולר-שקל, מזכירים לנו כמה עיקרון פשוט זה יכול להציל את רוב הרווחיות בתיקי השקעות מגוונים גיאוגראפית. המון הצלחה לכולם!
