הבנק המרכזי של יפן, גם תחת הנגיד החדש, ממשיך, בינתיים, עם המדיניות המוניטרית החריגה מאוד שלו בעידן של אינפלציה עולמית גבוהה.
ביום שישי הוא הודיע על המשך ריבית שלילית של מינוס עשירית אחוז והמשך רכישת אג"ח ממשלתית ל-10 שנים כך שתשואת הפדיון שלה תהיה ½± אחוז.
בכך הוא מנווט למעשה את ריביות השוק בכל טווחי הפדיון.
מה שמעניין בהודעה הוא שהיו ציפיות שהבנק אולי לא ישנה את הריבית עצמה, אך יאותת על כוונותיו לעבור למדיניות מרחיבה פחות בכך שירחיב את תחום הניוד של תשואת הפדיון ל-10 שנים. כאמור, הדבר לא קרה.
בבנק סבורים כי האינפלציה תרד, בהמשך השנה (בינתיים היא עלתה ל-3.5% בחודש האחרון ונמצאת כבר יותר משנה מעל יעד האינפלציה של 2%; עם זאת בחודש ינואר היא הייתה גבוהה יותר והגיעה לשיא של 4.1% בסבב האחרון). האינפלציה ללא מזון ואנרגיה, שהבנק מכוון יותר אליה, עלתה 3.4% בשנה החולפת, גם היא פחות מהשיא שנרשם בתחילת השנה (4.2%).
הבנק צופה כי ירידת האינפלציה תתרחש תוך כדי שיפור של הכלכלה המקומית, הגם שמחוץ לגבולות המדינה נרשמת האטה. לדבריו, הייצוא מיפן אמנם נפגע מכך, אך מנגד מגבלות שהיו בצד ההיצע הולכות ומתמעטות וכלכלת יפן נהנית מכך. הוא גם חוזה השפעה פוחתת של ההתייקרויות המצטברות על הצריכה הפרטית במדינה.
אין חולק כי המתנה לירידת האינפלציה ללא ריסון מוניטארי הינה מדיניות יוצאת דופן בקרב המדינות המפותחות. נראה כי הדבר קשור הן לכך שהאינפלציה ביפן בעשורים האחרונים הייתה נמוכה מאוד (חרגה לעיתים רחוקות מרמת היעד) והן משום שבשנה וחצי האחרונות היא אומנם עלתה – אך נותרה משמעותית נמוכה מרוב המדינות המפותחות. ויש סיבה נוספת – הבנק אומר שיש מידה יוצאת דופן (קיצונית) של סיכונים לכלכלה המקומית, לנוכח ההתפתחויות בחו"ל, שוקי הסחורות והמשך המלחמה באוקראינה. לכן היה רוצה להישאר זהיר בקשר עם התחזית האופטימית שלו.
כמו כן, הותרת הריבית ביפן על כנה הגיעה יום אחד לאחר שבגוש האירו הריבית עלתה ב-¼ אחוז (ונראה כי תמשיך לעלות) ויומיים לאחר שהריבית בארצות הברית אמנם לא עלתה, אך היא גבוהה בהרבה מזו של יפן.
סביר להניח כי הריבית תישאר ללא שינוי בחודשים הקרובים, אך עדיין ייתכן כי רצועת הניוד סביב תשואת הפדיון הממשלתית ל-10 שנים תורחב בהמשך – איתות למעבר עתידי למדיניות מרחיבה פחות.