איור פאנדר
משה שלום
19/06/2023
האמת היא שקשה להבין את החולשה האחרונה בדולר הגלובלי. נכון שכל הבנקים המרכזיים העלו ריבית, והפדרל רזרב נמנע מלעשות זאת בשבוע שעבר, אבל זה לא נראה לי כעניין עקרוני כזה שיכול להביא את הדולר קרוב לרמתו הנמוכה מאז תחילת 2023. יותר מזה: העובדה שהוא נמצא בדשדוש צר יחסית, בין 101 ו-105, קצת יותר מ-7 חודשים, מעורר פליאה.
אחרי הכול, הריבית עליו עלתה מאזור ה-0 ומיועדת לעלות, על פי ה-Dot-Plot, עד כ-5.6-5.8%. ואחרי שחופרים קצת במחשבות מגיעים למסקנה הפשוטה: הירידה בדולר אינה מצביעה בהכרח על חולשת המטבע עצמו, ובהשלכה, על חולשה בכלכלה האמריקאית, ביחס למדינות וגושי מדינות בעולם. המספרים הנוגעים לתוצר, צמיחה, ובמיוחד בתחום התעסוקה, אומרים משהו אחר לגמרי.
אז מה קורה כאן? נחזור למה שלימדו אותנו: ירידה בנכס פיננסי אומרת שיש יותר היצע מביקוש בו. זה טריוויאלי, אבל זה כמעט תמיד נקודת ההתחלה של ההבנה. ומאיפה מגיעה כמות כזו של דולרים? עכשיו או חזויה? מהגידול העצום בגירעון, ומההסכם שהגיעו אליו בנוגע לתקרה החוב. תחזית מחלקת המחקר של הקונגרס מנבה גירעון תקציבי של 2 טריליון דולר לשנה, ב-10 השנים הקרובות, כאשר כל זה, יחד עם גלגול כל החוב הקיים, מהווה נקודת פיבוט עצומה בנושא האג"ח הממשלתי האמריקאי.
אסביר: אנו יודעים שהזרים, ובמיוחד רוסיה וסין, כבר אינם בין רוכשי האג"ח האמריקאי, אלא נמצאים בצד המוכרים דווקא, כאשר את הרזרבות שלהם נבנות סביב הזהב, ונכסים פיזיים אחרים. גישה זו מתחילה לחלחל במדינות BRICS נוספות (הודו, ברזיל...), ואף בהרבה מדינות עולם שלישי, שאינן מעוניינות שרכושן יעוקל אם ארה"ב תקום בצד הלא נכון של המיטה כלפיהן.
כך, ככל שיעבור הזמן, הכמויות האדירות של ההנפקות ייאלצו להיות קנויות על ידי אמריקאיים בעצמם. חלקם, פרטים ומוסדיים, מרצון או מתוך כפייה רגולטורית. אבל, זה לא מספיק. בסופו של דבר, וכמו שזה נעשה כבר היום ביפן, החוב יעבור תהליך של Monetization. מה הכוונה? יד ימין (הפד) קונה מיד שמאל (האוצר) את החוב. נקראה לזה QE או XX זה ממש לא משנה.
ייתכן מאוד שהמנגנון שייבנה גם יאחסן את האג"ח במקום אחר מאשר במאזן הפד... התוצאה אחת: יצירת דולרים יש מאין, כדי לממן את הוצאות הממשלה. איך כל זה קשור לירידת הדולר? חוץ מסין ויפן, אין מדינות שנכנסו לתהליך כזה, ואצל שתיהן, המטבע פשוט נופל היסטורית. התהליך כנראה מתחיל להיות חלק מהתפיסה כלפי הדולר, יחד עם מאמצי הדה-דולריזציה הממשיכים לפעות במלוא העוצמה, בראשות רוסיה וסין.
האם ערכו של הדולר נידון למגמה שלילית? ממש לא. הוא עדיין מהווה מפלט, כמו האג"ח של הטווח הקצר, בזמנים של משבר סיסטמי. אבל, כאשר השגרה חוזרת, ואנו נמצאים כעת בתקופה של שאננות גדולה, הנטייה כלפיו תהיה של מכירה, ולא של קנייה.
אצלנו: הדולר-שקל עשה שוב תרגיל קטן למאמיניו: הירידה מאזור 3.75 לא הפתיעה אף אחד, כאשר ראינו את החיוב במניות, ההקפאה של הרפורמה, הרגיעה בביטחון, ובמיוחד כאשר הדולר העולמי החל את מסעו דרומה. מה שהפתיע הייתה העוצמה של הירידה. זו הזכירה נשכחות. שנים רבות ציינתי את התפעלותי מכוחם הבלתי נלאה של הספקולנטים, בזירת המט"ח שלנו, להגן על הדלתא-שורט-דולר-דלתא-לונג-שקל שלהם. אבל, מאז פברואר 2023, נראתה חולשה אצלם, והם נתנו למטבע האמריקאי לעוף בצורה קצת לא מבוקרת. מאז 3.75, הם חזרו, ובגדול. עוצמת הירידות, ימי, ושעות המסחר, וההגעה ל-3.55 כתמיכה היסטורית, כל אלו הוכיחו שוב שהם עם היד על הכפתור, ושולטים במצב.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המטבעות...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
Dollar Index (DXY)
אין הרבה מה לומר על מצבו הטכני של הדולר אינדקס. כאמור לעיל, הוא נמצא בדשדוש אופקי כבר זמן רב. בין אזורי המחיר התוחמים תחום צר: 100-101 – 105-106. זה מאוד תואם את החיוב במניות. זה האחרון ניתן למיקום סביב אוקטובר 2022, כאשר הדולר היה אז בשיאו: אזור 114. הקורלציה ההפוכה בין המניות והמטבע הוכחה שוב, ובצורה מאוד ברורה. תוסיפו לכך את הרקע הגלובלי שתיארתי לעיל, וקיבלתם התייצבות מעל 100. השאלה הגדולה נמצאת בעתיד:
מה יקרה לדולר כאשר נראה תיקון יורד ראשון מההתלהבות הקיימת במניות? האם הוא יצליח לפרוץ את 105-6? במקרה כזה, נסיק מסקנות לגבי אותו תיקון, כמשהו משמעותי הרבה יותר מאשר תיקון קל... למעשה, הירידה מ-110 ועד 106 הייתה חדה כל כך שניתן להתייחס אליה כפער מחירים, וזה אומר שפריצה של 105-6 תכוון מיד לסגירת אותו פער.
לכן, לחיוביים אין הרבה מה לומר חוץ מלשמור בקנאות על 100. שבירתה תהיה פשוט טראגית. ולשליליים? אותו המסר, אבל הפוך: אתם חייבים לשבור את 100, כהוכחת יכולת, ועל מנת ליהנות ממפולת פקודות קטיעת ההפסד העומדות שם.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
USDILS
אחרי הכול, שוק המט"ח המקומי הוא באמת "כלום ושום דבר" בתמונה הכוללת של המט"ח העולמי. אבל, עבור מדינתנו הקטנה, הוא הרבה מעבר לרווח או הפסד של כמה סוחרי Spot ואופציות. שערו של הדולר, מול השקל, קובע המון לגבי האינפלציה אצלנו, דרך הייבוא, ועל ידי כך, בהשלכה, על גובה הריבית שבנק ישראל אמור להנהיג כאן.
כמו כן, כסמן של חשש או חיוב, ביחס לכלכלה האמיתית, מגנט להשקעות זרים, וכו... זוג המטבעות הזה מהווה ציר משמעותי מאוד עבור כל שוק ההון שלנו. העובדה ש-3.75 מהווה שיא זמני, תלוי אירועי המהומה השלטונית, והעוצמה של החזרה מטה, כל אלו מצביעים על נטייה כלפי מטה, יותר מאשר ההיפך. במיוחד כאשר שמענו עכשיו על תוכניות ההשקעה של אינטל בארץ. לשני צידי המתרס: 3.55 כרמה קריטית במיוחד של המשך, או של דחייה.
אחרי הכול, הריבית עליו עלתה מאזור ה-0 ומיועדת לעלות, על פי ה-Dot-Plot, עד כ-5.6-5.8%. ואחרי שחופרים קצת במחשבות מגיעים למסקנה הפשוטה: הירידה בדולר אינה מצביעה בהכרח על חולשת המטבע עצמו, ובהשלכה, על חולשה בכלכלה האמריקאית, ביחס למדינות וגושי מדינות בעולם. המספרים הנוגעים לתוצר, צמיחה, ובמיוחד בתחום התעסוקה, אומרים משהו אחר לגמרי.
אז מה קורה כאן? נחזור למה שלימדו אותנו: ירידה בנכס פיננסי אומרת שיש יותר היצע מביקוש בו. זה טריוויאלי, אבל זה כמעט תמיד נקודת ההתחלה של ההבנה. ומאיפה מגיעה כמות כזו של דולרים? עכשיו או חזויה? מהגידול העצום בגירעון, ומההסכם שהגיעו אליו בנוגע לתקרה החוב. תחזית מחלקת המחקר של הקונגרס מנבה גירעון תקציבי של 2 טריליון דולר לשנה, ב-10 השנים הקרובות, כאשר כל זה, יחד עם גלגול כל החוב הקיים, מהווה נקודת פיבוט עצומה בנושא האג"ח הממשלתי האמריקאי.
אסביר: אנו יודעים שהזרים, ובמיוחד רוסיה וסין, כבר אינם בין רוכשי האג"ח האמריקאי, אלא נמצאים בצד המוכרים דווקא, כאשר את הרזרבות שלהם נבנות סביב הזהב, ונכסים פיזיים אחרים. גישה זו מתחילה לחלחל במדינות BRICS נוספות (הודו, ברזיל...), ואף בהרבה מדינות עולם שלישי, שאינן מעוניינות שרכושן יעוקל אם ארה"ב תקום בצד הלא נכון של המיטה כלפיהן.
כך, ככל שיעבור הזמן, הכמויות האדירות של ההנפקות ייאלצו להיות קנויות על ידי אמריקאיים בעצמם. חלקם, פרטים ומוסדיים, מרצון או מתוך כפייה רגולטורית. אבל, זה לא מספיק. בסופו של דבר, וכמו שזה נעשה כבר היום ביפן, החוב יעבור תהליך של Monetization. מה הכוונה? יד ימין (הפד) קונה מיד שמאל (האוצר) את החוב. נקראה לזה QE או XX זה ממש לא משנה.
ייתכן מאוד שהמנגנון שייבנה גם יאחסן את האג"ח במקום אחר מאשר במאזן הפד... התוצאה אחת: יצירת דולרים יש מאין, כדי לממן את הוצאות הממשלה. איך כל זה קשור לירידת הדולר? חוץ מסין ויפן, אין מדינות שנכנסו לתהליך כזה, ואצל שתיהן, המטבע פשוט נופל היסטורית. התהליך כנראה מתחיל להיות חלק מהתפיסה כלפי הדולר, יחד עם מאמצי הדה-דולריזציה הממשיכים לפעות במלוא העוצמה, בראשות רוסיה וסין.
האם ערכו של הדולר נידון למגמה שלילית? ממש לא. הוא עדיין מהווה מפלט, כמו האג"ח של הטווח הקצר, בזמנים של משבר סיסטמי. אבל, כאשר השגרה חוזרת, ואנו נמצאים כעת בתקופה של שאננות גדולה, הנטייה כלפיו תהיה של מכירה, ולא של קנייה.
אצלנו: הדולר-שקל עשה שוב תרגיל קטן למאמיניו: הירידה מאזור 3.75 לא הפתיעה אף אחד, כאשר ראינו את החיוב במניות, ההקפאה של הרפורמה, הרגיעה בביטחון, ובמיוחד כאשר הדולר העולמי החל את מסעו דרומה. מה שהפתיע הייתה העוצמה של הירידה. זו הזכירה נשכחות. שנים רבות ציינתי את התפעלותי מכוחם הבלתי נלאה של הספקולנטים, בזירת המט"ח שלנו, להגן על הדלתא-שורט-דולר-דלתא-לונג-שקל שלהם. אבל, מאז פברואר 2023, נראתה חולשה אצלם, והם נתנו למטבע האמריקאי לעוף בצורה קצת לא מבוקרת. מאז 3.75, הם חזרו, ובגדול. עוצמת הירידות, ימי, ושעות המסחר, וההגעה ל-3.55 כתמיכה היסטורית, כל אלו הוכיחו שוב שהם עם היד על הכפתור, ושולטים במצב.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המטבעות...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
Dollar Index (DXY)
אין הרבה מה לומר על מצבו הטכני של הדולר אינדקס. כאמור לעיל, הוא נמצא בדשדוש אופקי כבר זמן רב. בין אזורי המחיר התוחמים תחום צר: 100-101 – 105-106. זה מאוד תואם את החיוב במניות. זה האחרון ניתן למיקום סביב אוקטובר 2022, כאשר הדולר היה אז בשיאו: אזור 114. הקורלציה ההפוכה בין המניות והמטבע הוכחה שוב, ובצורה מאוד ברורה. תוסיפו לכך את הרקע הגלובלי שתיארתי לעיל, וקיבלתם התייצבות מעל 100. השאלה הגדולה נמצאת בעתיד:
מה יקרה לדולר כאשר נראה תיקון יורד ראשון מההתלהבות הקיימת במניות? האם הוא יצליח לפרוץ את 105-6? במקרה כזה, נסיק מסקנות לגבי אותו תיקון, כמשהו משמעותי הרבה יותר מאשר תיקון קל... למעשה, הירידה מ-110 ועד 106 הייתה חדה כל כך שניתן להתייחס אליה כפער מחירים, וזה אומר שפריצה של 105-6 תכוון מיד לסגירת אותו פער.
לכן, לחיוביים אין הרבה מה לומר חוץ מלשמור בקנאות על 100. שבירתה תהיה פשוט טראגית. ולשליליים? אותו המסר, אבל הפוך: אתם חייבים לשבור את 100, כהוכחת יכולת, ועל מנת ליהנות ממפולת פקודות קטיעת ההפסד העומדות שם.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
USDILS
אחרי הכול, שוק המט"ח המקומי הוא באמת "כלום ושום דבר" בתמונה הכוללת של המט"ח העולמי. אבל, עבור מדינתנו הקטנה, הוא הרבה מעבר לרווח או הפסד של כמה סוחרי Spot ואופציות. שערו של הדולר, מול השקל, קובע המון לגבי האינפלציה אצלנו, דרך הייבוא, ועל ידי כך, בהשלכה, על גובה הריבית שבנק ישראל אמור להנהיג כאן.
כמו כן, כסמן של חשש או חיוב, ביחס לכלכלה האמיתית, מגנט להשקעות זרים, וכו... זוג המטבעות הזה מהווה ציר משמעותי מאוד עבור כל שוק ההון שלנו. העובדה ש-3.75 מהווה שיא זמני, תלוי אירועי המהומה השלטונית, והעוצמה של החזרה מטה, כל אלו מצביעים על נטייה כלפי מטה, יותר מאשר ההיפך. במיוחד כאשר שמענו עכשיו על תוכניות ההשקעה של אינטל בארץ. לשני צידי המתרס: 3.55 כרמה קריטית במיוחד של המשך, או של דחייה.
