צילום: עידו שיר חן
מורן שקד
21/06/2023
על רקע עליית האינפלציה והריבית, אי היציבות בשווקים, ועוד, פאהן קנה ניהול בקרה וגולדפרב גרוס זליגמן ערכו היום (רביעי 21.6) את כנס 'מועדון ארוחת הבוקר' בו לקחו חלק מעל ל-300 דירקטורים מארגונים מובילים במשק. הכנס דן בסוגיות הבוערות לדירקטורים בחברות הישראליות ועסק באחריות הדירקטוריון בסביבת ריבית גבוהה, פיחות בשקל ואינפלציה.
'מועדון ארוחת הבוקר' הפך למסורת בקרב דירקטורים ונושאי משרה בכירים בישראל. בין הדוברים בכנס: חה"כ אביגדור ליברמן יו"ר ישראל ביתנו, רו"ח יוסי גינוסר, מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה, עו"ד עוז סאסי מגולדפרב גרוס זליגמן, ונוספים.
מתוך הסקר שנערך בקרב המשתתפים ע"י פאהן קנה ניהול בקרה עולה כי 86% מהדירקטורים סבורים שיש לבצע הערכת סיכונים מחודשת בתקציב החברה בעקבות השינויים הגיאו פוליטיים, הריבית והאינפלציה , וכ-70% מעריכים שההשפעה של פיחות השקל מהותי ומשפיע על חברתם.
כמו כן, כ-90% סבורים שנדרש דיון מחודש במדיניות ההשקעה של החברה ובדיון על יתרות המזומן הלא צמוד.
האם צפויים פיטורים? כ-24% מהדירקטורים צופים קיטון במצבת כח האדם בחברה בשנה הקרובה, לעומת כ- 15% שצופים דווקא גידול. ובהמשך לכך, כ-67% מהדירקטורים מעריכים שעקב האינפלציה, יש צפי לדרישות עתידיות מצד העובדים בחברה להעלאת שכר.
לשאלה האם בוצע מיפוי של הלוואות שנלקחו מהבנקים טרום עליות הריבית לצורך שיקול של שינוי מקורות המימון, 46% דיווחו שביצעו מיפוי מעמיק, 26% סבורים שאין צורך לשנות, ו- 28% דיווחו שטרם ביצעו מיפוי. כמו כן, 24% מהדירקטורים דיווחו שביצעו בדיקת היתכנות של כדאיות ביצוע רכישה עצמית של מניות ע"י החברה עקב ירידת מחיר המניה בבורסה, כהבעת אמון כלפי המשקיעים ולטובת חיזוק ההון בעתיד.
באשר לבינה המלאכותית - הדירקטורים חצויים. 38% מהם סבורים שהבנה המלאכותית לא חשובה כרגע לפעילות החברה או שיכולה לתרום במידה מועטה. ובהתאמה 62% מהם ענו שהנושא טרם נידון בארגונם, לעומת 20% שענו שמתקיימים דיונים בנושא, 16% שענו שכבר מיישמים אותה בארגון, ו-2% שדיווחו שיש כבר תוכנית קונקרטית בעניין.
בתוך כך, רו"ח דורון כהן שותף בפאהן קנה ניהול בקרה התריע על גידול בקנסות מנהליים ע"י הרשות לניירות ערך בשנים האחרונות, ועל כך שתוכניות אכיפה שאמורות להקטין את הסיכון לקנסות, מתגלות בהרבה חברות כלא אפקטיביות.
רו"ח יוסי גינוסר, מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה שפתח את הכנס אמר כי: "אנחנו נמצאים בתקופה של שינויים, שבה האינפלציה עולה, יש פיחות בשער השקל, וכתוצאה מכך קשיים בקבלת אשראי. אומנם ככל הנראה אנחנו לא בתקופת האינפלציה של שנות ה80, אך עדיין נדרש להתכונן לאתגרים שעומדים בפתחנו, ולא בטוח שרוב המנכלים היום, שהיו ילדים באותה התקופה יודעים להתמודד עם זה. על תפקיד הדירקטורים, שרובם מבוגרים יותר, לתת זווית ראייה אחרת, עם ניסיון חיים, למנכלים בעניין הזה. גם השנה פאהן קנה ניהול בקרה הוגדרה ע" דן אנד ברדסטריט כמס' אחד בארץ בתחום הביקורת הפנימית והביקורת החקירתית".
חה"כ אביגדור ליברמן, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו: ״הבעיה בכלכלה במדינת ישראל, שהיא לא מנוהלת. כשהגעתי לתפקיד שר האוצר, קיבלתי את המשרד עם 144 מיליארד ₪ גירעון. היתרון היחסי של המדינה נמצא במוח היהודי. אם אנחנו רוצים להצליח בכלכלה, אנחנו חייבים להשקיע ביתרון היחסי שלנו. ההייטק הישראלי הוא הקטר של הכלכלה, מבחינת התעסוקה הוא מעסיק 10.5% מהמשק, אבל תורם 40% לצמיחה של כל הכלכלה.
כל מה שקורה היום מבחינת המדיניות והתפיסה הכלכלית, זה אבסורד אחד גדול. הבעיה הגדולה ביותר של הכלכלה הישראלית זה הפריון. וכשיש שתי קבוצות באוכלוסייה שלא משתתפות בכוח העבודה: גברים חרדים ונשים ערביות, ולא משקיעים ביתרון היחסי שלנו, אלא להפך- המדינה נותנת תמריצים שליליים ליציאה לעבודה.
ההחלטה האבסורדית והמטורפת ביותר, הייתה להזרים מעל לשלוש מיליארד ₪ למערכת חינוך שאוסרת על ילדים ללמוד לימודי מתמטיקה, מחשב ואנגלית. הממשלה במודע מייצרת עוני ובורות לדורות. אנשים שלצערי, יהיו תלויים כל החיים בקצבאות.
לשם השוואה, כל התקציב של ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל עומד על 12 מיליארד ₪, כשהכספים הקואליציוניים שהם חלוקת כסף למקורבים, קיבלו 14 מיליארד ₪. עבור משרד למשימות לאומיות, משרד למורשת, משרד למסורת, רשות לקידום המגזר החרדי, יחידה לחיזוק תודעה יהודית של אבי מעוז ועוד. לצערי לתקציבים הללו אין שום קשר ליהדות, זה פשוט שוד הקופה הציבורית, שמוביל אותנו ל"דד לוק".
כמדינה ציונית אנחנו מממנים יצירת דמוגרפיה אנטי ציונית. בפתיחת שנת הלימודים של 2022 42% מהילדים שנכנסו לכיתה א' היו חרדים, בדואים וערבים. בשנת 2028 זה יהיה כבר רוב. לכן אנחנו חייבים ליצור חברה הרבה יותר הומוגנית, לשלב את כל קבוצות בחברה הישראלית ולחזק את החוסן הישראלי.
כשאומרים 'ליברמן נגד החרדים' זה אבסורד, להפך, אני רוצה לסייע לאוכלוסייה הזאת ולהוציא אותה מידי העסקנים שמדכים את החברה החרדית ומחזיקים אותה כבני ערובה. במקום לתת להם השכלה, שיוכלו לעמוד על הרגליים בצורה עצמאית, הם רק מחזקים את התלות בהנהגה, ויחד עם תלושי המזון מגיע פתק ההצבעה בקלפי. ואת זה חייבים לשבור, עם ישראל ערבים זה לזה.
המחקר של בנק ישראל שהנגיד הציג בוועדת הכספים, מראה שאם לא נשנה תוך כמה שנים את סדרי המדינה, יצטרכו להעלות מיסים ישירים ב16% לכל אלה שמשלמים מיסים. ופה יש שאלות רבות שנוגעות לחוסן החברתי שלנו. אתמול סיירתי בחברות הייטק ביוקנעם, ושמעתי בכירים בחברות, ששואלים למה הם צריכים לשלם 3-4 מליון ₪ מיסים בשנה, לעשות 40 ימי מילואים, בשביל לממן את אבי מעוז, או עמיחי אליהו?
הפתרון הוא כינון חוקה, הקמת בית משפט לחוקה, כי בלי חוקה אין כללי משחק, ויש פגיעה בכלכלה לטווח הארוך. המשקיעים והקרנות לא רוצים להגיע למדינת ישראל כי אין כללי משחק. בשנת 2021-2022 ההשקעות הזרות בהייטק הישראלי עמדו על 42 מיליארד דולר, וכרגע מתחזיות האוצר, ההשקעות במהלך תקציב 2023-2024 יעמדו על אולי 8 מיליארד דולר. יתרה מכך, בחודש מרץ כ-80% מכל הסטארטאפים הישראליים נרשמו בחו"ל, וגם הקניין הרוחני. דיברתי עם כמה מהקרנות הגדולות בחו"ל לגבי המשך השקעה, והם אמרו שהם לא יכולים לעבוד ככה, כשכל שנה וחצי יש בחירות.
צריך לייצב את המדינה משפטית, חברתית וכלכלית, וגם לקבוע מדיניות ברורה והדבר הראשון זה להגיע לכינון חוקה, הדבר השני זה הפרדה בין דת ומדינה שמתייחסת לנושאים של נישואין וגירושין אזרחיים, תחב"צ ופתיחת עסקים בשבת, גיור- נכון להיום בצהל יש 7,000 חיילים שמותר להם להלחם ולמות למען המדינה אך אסור להם להתחתן בה, ובתוך כך שיוויון בנטל.
הגענו לצומת שאסור לחזור לנקודת ההתחלה. מי שעצר כרגע את ההפיכה המשפטית הם אותם אנשי מחאה שיוצאים שבוע אחרי שבוע. הפוליטיקאים כשלו. מגיע לאנשי המחאה שאפו ושזה בזכותם.
אסור לחזור לנקודת התחלה, לכן כל הטלאי על טלאי ופשרה בנושא שוויון בנטל, זה לא מקובל. אם אני חוזר לשלטון לא יהיה אפילו פטור אחד משירות. אסור להתפשר בנושאים הללו, כשמטפסים למעלה זה קשה וארוך, אבל היהתדרדרות מהירה.
אני מאמין שהכל מתחיל ונגמר בחינוך, והדבר השני הוא ניהול. בלי לשנות את שני מושגים הללו בצורה יסודית, אין לנו עתיד. כמדינה אסור לנו לממן מערכת חינוך שאוסרת על ילדים ליבה".
