20 קרנות סל חדשות נרשמו למסחר במחצית הראשונה של 2023 ; הבנקים גייסו כ-14 מיליארד שקלים

המסחר בבורסה בת"א במחצית הראשונה של 2023 הושפע מהמשך העלאת הריבית במשק על מנת לרסן את האינפלציה, זאת בדומה למגמה הכלל עולמית, והושפע בעיקר מאי הודאות לגבי הרפורמה המשפטית, שהוקפאה על מנת לקיים מגעים בין הצדדים במטרה להגיע להסכמה רחבה. 

המסחר במניות בתל-אביב הסתכם במגמה מעורבת במדדים המובילים, תוך תנודתיות, והתאפיין במחזורי מסחר נמוכים לעומת השנה הקודמת.

מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ-1%-3%, לעומת עלייה של כ-12% במדד MSCI העולמי.  

מגמה מעורבת אפיינה את המדדים הענפיים. מדד ת"א-נפט וגז שבלט לחיוב, זינק בכ-28% החל במחצית מרץ 2023 ובסיכום המחצית הראשונה של השנה הוביל בעלייה של כ-14%. 

מחזור המסחר היומי במניות הסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2023 – נמוך בכ-9% מהמחזור הממוצע בשנת 2022.

הגיוסים בשוק המניות רשמו ירידה חדה במחצית הראשונה של 2023 והסתכמו בכ-4 מיליארד שקל, ירידה של כ-72% לעומת המחצית הראשונה אשתקד. 

רק חברה אחת ביצעה במחצית הראשונה של השנה הנפקה ראשונית (IPO)- חברת האנרגיה המתחדשת "זפירוס", שתי חברות נרשמו ברישום כפול ("אונדס" ו"סיאון") וחברה אחת פוצלה מחברה בורסאית ("נתנאל מניבים"). 

איגרות החוב צמודות המדד בראשן איגרות החוב הקונצרניות רשמו עלייה של עד כ-6%, בעוד איגרות החוב הממשלתיות שקליות, בראשן איגרות החוב הממשלתיות שקליות ל-10+ שנים ירדו בכ-1.7%.

מדד איגרות החוב הקונצרניות תל בונד-דולר עלה בכ-7.7% בהשפעת התחזקות הדולר ביחס לשקל, והגיע בתחילת יוני לשיא כל הזמנים. 

מחזור המסחר היומי באיגרות חוב הסתכם בכ-3.8 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2023 – גבוה בכ-9% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. עיקר העלייה באיגרות החוב הממשלתיות, בהשפעת העלייה בפעילות משקיעי חוץ.

עלייה בהיקף גיוסי החוב הסחיר ע"י הממשלה בהשפעת הירידה בהכנסות ממיסים לצד העלייה המתוכננת בהוצאות הממשלה בתקציב לשנים 2024-2023.

הסקטור העסקי גייס כ-42.3 מיליארד שקל בהנפקות ובהקצאות פרטיות של איגרות חוב לציבור ולמוסדיים – נמוך בכ-7% מהגיוס במחצית הראשונה אשתקד. 

שווי השוק של קרנות הסל בסוף המחצית הראשונה של 2023 הסתכם בכ-109.7 מיליארד שקל, גבוה בכ-12 מיליארד שקל לעומת השווי בתחילת השנה.

הציבור הסיט כספים מקרנות הקרנות הפתוחות המשקיעות במניות ובאג"ח בתל-אביב – בסכום של כ-20.5 מיליארד שקל, והעביר לקרנות הכספיות כ-28.2 מיליארד שקל, ולקרנות הסל והקרנות הפתוחות המשקיעות בחו"ל  כ-8 מיליארד שקל.

יתרות המק"מ שבידי הציבור הגיעו לשיא של כ-281.6 מיליארד שקל בסוף יוני 2023, לעומת כ-209.3 מיליארד שקל בסוף שנת 2022.

בסיכום המחצית הראשונה של שנת 2023 רשמו מדדי המניות המובילים בתל-אביב ביצועי חסר לעומת מדדי המניות בבורסות מובילות בעולם, ההנפקות הראשוניות נבלמו,  וגיוסי ההון והחוב ע"י החברות הנסחרות הואטו בהשוואה למחצית הראשונה של שנת 2022. הציבור הסיט את כספו מקרנות הנאמנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בארץ לקרנות הכספיות, לקרנות סל ולקרנות פתוחות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בחו"ל. 

המסחר בשווקים בעולם במחצית הראשונה של 2023 התנהל על רקע המשך האינפלציה שהתפרצה במהלך שנת 2021, והמשך העלאת הריביות ע"י בנקים מרכזיים – בהמשך למגמה שהחלה בסוף הרבעון הראשון של שנת 2022. 

על מנת להילחם באינפלציה הגבוהה וחרף החשש מפני האטה בפעילות הכלכלית, המשיכו הבנקים המרכזיים בהעלאת הריבית: הפד העלה את הריבית בארה"ב ברבע אחוז שלוש פעמים, בהמשך לשבע העלאות רצופות בשנת 2022, ל-5.25%, הבנק המרכזי באירופה (ECB) שהעלה את הריבית  שלוש פעמים, בהמשך לארבע העלאות רצופות בשנת 2022, ל-3.75%, והבנק המרכזי באנגליה (BOE) שהעלה את הריבית ארבע פעמים, בהמשך לשמונה העלאות בשנת 2022, ל-5.0%. 

העלאות הריבית אמנם תרמו לריסון האינפלציה בשווקים, אך מנגד - הגורמים שהביאו להתפרצותה בהם - משבר האנרגיה באירופה, משבר האקלים, ומלחמת רוסיה באוקראינה שהחלה בפברואר 2022, עדיין קיימים, זאת לצד ממשלות שהגדילו השנה את הגרעון התקציבי. לכן קצב האינפלציה השנתית בשווקים עדיין גבוה מהיעד (כ-2%) ומגיע לכ-4% בארה"ב, לכ-6.1% בגוש האירו ולכ-8.7% בבריטניה. לאור זאת, בנקים מרכזיים מכוונים להמשך העלאת הריבית, ביניהם הפד שאותת על שתי העלאות ריבית נוספות עד סוף שנת 2023.

המסחר בתל-אביב, בדומה למגמה הכלל עולמית, הושפע מהמשך העלאת הריבית במשק. בנק ישראל העלה את הריבית בחצי אחוז בכל אחד מהחודשים ינואר ופברואר 2023 וברבע אחוז בכל אחד מהחודשים אפריל ומאי 2023, בהמשך לשש העלאות רצופות בשנת 2022, ל-4.75%. למרות זאת, שיעור האינפלציה השנתית  במשק ממשיך להיות גבוה ברמה של כ-4.6% נכון לסוף מאי 2023, לעומת יעד בנק ישראל שעומד על רף של 3%. 

גם בארץ העלאת הריבית לוותה בחשש מפני האטה בפעילות הכלכלית, כשסימנים ראשונים לה ניתן לראות בירידה בהכנסות המדינה ממיסים, ובעלייה בהוצאות הממשלה: מנתוני האוצר עולה כי בסיכום 12 החודשים המסתיימים במאי 2023 נרשם גירעון ממשלתי בסך כ-10.7 מיליארד שקל המהווה כ-0.6% מהתוצר, זאת לעומת עודף תקציבי בשיעור של כ-0.6% מהתוצר בכל שנת 2022. לגירעון התקציבי תרמה הירידה בהכנסות הממשלה בחודשים ינואר עד מאי 2023 בכ-5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד,  לצד העלייה בהוצאות הממשלה בכ-8.7% במקביל. 

בנוסף, המסחר בתל אביב הושפע לשלילה מהרפורמה המתוכננת במערכת המשפטית ע"י הממשלה שהחלה לכהן בינואר 2023 - המחאה הגוברת נגד הרפורמה והחשש מפני השלכותיה על הכלכלה הישראלית.  יצוין כי, בעקבות התגברות המחאה במשק כנגד הרפורמה המשפטית, עד לכדי שביתה כללית, הודיע רה"מ לקראת סוף חודש מרץ 2023 על השהיית החקיקה במסגרת הרפורמה לשם הידברות. המסחר ברבעון השני של שנת 2023 התנהל על רקע אי וודאות ומתיחות סביב המגעים לקידום הסכמה רחבה בנושא הרפורמה המשפטית, כשביוני הודיע רה"מ על חידוש החקיקה, חרף אי הגעה להסכמה.

בעקבות המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית והתגברות המתיחות הביטחונית בארץ, השקל נחלש במחצית הראשונה של 2023, תוך תנודתיות, בכ-3.4% ביחס לדולר ובכ-6.1% ביחס לאירו. היחלשות השקל מייקרת את הייבוא ותורמת להמשך התייקרויות במשק. 

מנגד, רוח גבית חיובית למסחר בתל-אביב היתה לנתונים מקרו כלכליים חיוביים למשק, ביניהם: 

המשך צמיחה חיובית וגבוהה ביחס למדינות OECD - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתוני אומדן, לפיהם: התוצר המקומי גולמי במחירים קבועים עלה ברבעון הראשון של שנת 2023 ב-3.1% בחישוב שנתי לעומת הרבעון הקודם, לאחר עלייה של 5.3% ושל 1.8% ברבעון הרביעי וברבעון השלישי של שנת 2022, בהתאמה. 

שיעור הצמיחה (הכמותי) בארץ ברבעון הראשון של 2023 (0.8%) הינו השני בגובהו מבין מדינות ה-OECD שדיווחו, ביניהן ארה"ב (0.3%), בריטניה (0.1%) וגרמניה (0.3%-). 

שיעור אבטלה נמוך - שיעור הבלתי מועסקים במשק ללא נעדרים זמנית מעבודתם, ירד הגיע לכ-3.5% במאי 2023, לעומת כ-4.3% בדצמבר 2022. יצוין כי משבר ענף ההייטק שבא לידי ביטוי בצמצום כח אדם, בדומה למגמה בעולם, טרם הביא לעלייה בשיעור האבטלה במשק. 

בעקבות זאת, אושרר דירוג האשראי הגבוה של ישראל, ע"י חברות הדירוג הבינלאומית: Fitch אשררה את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+ תחזית "יציבה";- Moody's אישרה בחודש את דירוג האשראי של ישראל ברמה של A1 אך הורידה את תחזית הדירוג מ"חיובית" ל"יציבה"; S&P  אשררה את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של AA- עם תחזית יציבה. יצוין כי הותרת דירוג האשראי ללא שינוי ע"י שלוש החברות, לוותה באזהרה מפני ההשלכות שיהיו לרפורמה במערכת המשפטית במידה ותושלם.

שוק המניות

בסיכום המחצית הראשונה של 2023 ירדו מדדי ת"א-35  ת"א-90 בכ-1%-3% ומדד ת"א-SME60 עלה בכ-1%. 

מדד ת"א-125 ירד במחצית הראשונה של השנה בכ-2.5%, זאת לעומת מדדי ה-Dow Jones בארה"ב וה- Shanghai SE בסין שרשמו עלייה מתונה של כ-2%-3% כל מדד, ולעומת עלייה של כ-13%-14% בכל אחד ממדדיS&P 500  בארה"ב ו- EURO STOXX 50 באירופה.

מגמה מעורבת אפיינה את המדדים הענפיים. 

את עליות השערים במחצית הראשונה של 2023 הוביל מדד ת"א נפט וגז שזינק בכ-28% החל ב-20.3.2023 עקב התגבשות עסקת ענק לרכישת כ-50% משותפות "ניו מד" המחזיקה כ-45% משדה הגז "לוויתן" ע"י שתי חברות אנרגיה בינלאומיות. בסיכום המחצית הראשונה של השנה עלה המדד בכ-14%, בהמשך לעלייה של כ-35% בשנת 2022, זאת בהשפעת העלייה בביקוש לגז טבעי מישראל. 

יצוין כי מחירי הנפט והגז בעולם ירדו במחצית הראשונה של 2023 בשיעור של 12% עד 40%, בהשפעת האטה בפעילות היצרנית באירופה ובארה"ב. 

מדדי חברות ההייטק, ת"א טק-עילית ות"א-טכנולוגיה, בלטו אף הם בעלייה של כ-8% כל מדד, זאת בהשוואה למדד הנאסד"ק שעלה בכ-30%. 

מדד ת"א-ביטוח ושירותים עלה בכ-5%, בהשפעת העלייה ברווחיות החברות עקב הגידול בהכנסות מימון כתוצאה מעליית האינפלציה והריבית במשק. מדד ת"א בנקים-5 רשם עלייה זניחה של כחצי אחוז, חרף העלייה ברווחיות הבנקים, זאת בשל משבר הנזילות שפקד בנקים אזוריים בארה"ב ובאירופה החל בחודש מרץ 2023 והחשש כי יהיו לכך השפעות שליליות על בנקים בארץ שיש להם סניפים ו/או חברות בנות בחו"ל.

מנגד, ירידות שערים אפיינו את המדדים ענפים שנפגעו יותר מהעלאת  הריבית: מדד ת"א תקשורת וטכנולוגיות מידע שבלט בירידה של כ-14%, ומדדי ת"א-תשתיות ואנרגיה, ות"א-קלינטק שירדו בכ-9% בממוצע. מדד ת"א נדל"ן עלה בכ-6.5% ביוני 2023 לאחר ירידה של כ-11%  בחודשים ינואר-מאי 2023 בהשפעת התמתנות האינפלציה בארץ וציפיות להותרת הריבית במשק ללא שינוי במועד העדכון הקרוב (ב-10 ביולי), ובסיכום המחצית הראשונה של 2023 רשם ירידה מתונה יחסית של כ-5%. 

היחלשות ענף הנדל"ן הינה תוצאה של העלאת הריבית המייקרת את המשכנתאות, ובאה לידי ביטוי במחירי הדירות. על פי נתוני הלמ"ס בחודשים מרץ – אפריל ירדו מחירי הדירות ב- 0.2% לעומת החודשיים הקודמים, וקצב ההתייקרות השנתי ירד ל-9.6% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת, זאת לאחר שעלו בשיעור שנתי של כ-12.7% בכל שנת 2022. 

במועד העדכון החצי שנתי של מדדי המניות, שחל ב-5.2.2023, מניית חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט אנרגיה התווספה למדד ת"א-35, ומניית חברת הביומד הדואלית אופקו נגרעה מהמדד. יצוין כי מועד עדכון המדדים החצי שנתי הבא נדחה מאוגוסט 2023 לנובמבר 2023 – מועד כניסה לתוקף של הרפורמה המתוכננת במדדי המניות..

המחזור היומי בשוק המניות, כולל קרנות סל, הסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה, נמוך בכ-9% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. לירידה במחזורי המסחר תרמה הירידה בפעילות משקיעי חוץ, כפי שעולה מנתוני בנק ישראל.

משקיעי חוץ רכשו מניות בתל-אביב בסכום כולל של כ-3.8 מיליארד שקל נטו בחודשים ינואר-אפריל 2023, בהמשך לרכישות בסכום של כ-14.1 מיליארד שקל בכל שנת 2022. 

הגיוסים בשוק המניות בתל-אביב רשמו ירידה חדה במחצית הראשונה של 2023 והסתכמו בכ-4 מיליארד שקל, נמוך בכ-72% מהגיוס במחצית המקבילה שנת 2022. 

גל ההנפקות הראשוניות (IPOs) שהגיע לשיא בשנת 2021 עם הצטרפותן של 94 חברות חדשות, נבלם לחלוטין כבר באוגוסט 2022. במחצית הראשונה של 2023 הצטרפה חברה חדשה אחת – חברת האנרגיה המתחדשת זפירוס – שגייסה כ-145 מיליון שקל, זאת לעומת 9 חברות חדשות שגייסו כ-1.4 מיליארד שקל במחצית הראשונה של שנת 2022. החברה עוסקת בהקמה וניהול הפעלה ותחזוקה של חוות רוח ומערכות פוטו וולטאיות לייצור חשמל נקי בפולין. שוויה לאחר ההנפקה הגיע לכ-938 מיליון שקל.

בנוסף לזפירוס, שלוש חברות חדשות נוספות הצטרפו לשוק המניות:

שתי חברות הצטרפו ברישום כפול:  

חברת הטכנולוגיה אונדס שמניותיה נסחרות ב-NASDAQ, מיזגה לתוכה את חברת הטכנולוגיה איירובוטיקס ונרשמה במקומה למסחר בתל-אביב.  אונדס עוסקת בהנגשת וניתוח מידע אוטומטי באמצעות רחפנים ובפיתוח ושיווק ציוד תקשורת אלחוטית. שוויה של אונדס ערב הרישום בתל-אביב הגיע לכ-256 מיליון שקל.

סיאון - חברה אמריקנית העוסקת במתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים בארה"ב, שמניותיה נסחרות ב-NYSE ושוויה ערב הרישום הכפול היה כ-2.2 מיליארד שקל נרשמה למסחר בתל-אביב. ערב רישום המניות למסחר בת"א, החברה גייסה כ-296 מיליון שקל בהנפקה ראשונה של איגרות חוב בתל-אביב.

פיצול מחברה נסחרת: 

פעילות הנדל"ן מניב של חברת הנדל"ן נתנאל גרופ פוצלה ע"י חלוקת מניות "נתנאל מניבים" כדיבידנד בעין לבעלי המניות של "נתנאל גרופ" ורישומה למסחר בבורסה. שווי חברת נתנאל מניבים ערב הרישום היה כ-133 מיליון שקל.

גם בגיוסי החברות הותיקות חלה ירידה חדה במחצית הראשונה של שנת 2023 והם הסתכמו בכ-3.8 מיליארד שקל בהנפקות ובהקצאות פרטיות, לעומת כ-12.9 מיליארד שקל שגייסו חברות נסחרות במחצית המקבילה אשתקד.

הגיוסים הבולטים ע"י חברות נסחרות השנה הם: כ-716 מיליון שקל גויסו בהנפקת זכויות שביצעה חברת הקלינטק ורידיס, כ-382 מיליון שקל גויסו ע"י חברת כלל עסקי ביטוח בהקצאת מניות במסגרת רכישת השליטה בחברת כרטיסי האשראי "מקס",וכ-306 מיליון שקל גויסו בהנפקה לציבור שביצעה חברת הנדל"ן המניב בחו"ל נורסטאר החזקות. 

חברה הנסחרת בת"א נרשמה למסחר מקביל בנאסד"ק: חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט, הנסחרת בתל אביב כ-29 שנה, גייסה כ-1 מיליארד שקל בהנפקה ראשונה לציבור בארה"ב ומניותיה החלו להיסחר  גם ב- NASDAQ, במקביל למסחר בתל-אביב.  

מנגד, מניות חברת התקשורת פרטנר נמחקו מהמסחר ב-NASDAQ והן ממשיכות להיסחר בתל-אביב, וחברת הביומד פרוטליקס מחקה את מניותיה מהמסחר בתל-אביב והן ממשיכות להיסחר בבורסת ה-NYSE בארה"ב. כיום נסחרות בתל-אביב 53 חברות דואליות. בחודש יולי צפויות להימחק מהמסחר בת"א שתי חברות דואליות נוספות-"ברנמילר" ו"אייסקיור".

שוק איגרות החוב 

המסחר בשוק איגרות החוב התנהל תוך תנודתיות רבה, והסתכם בעליות שערים במרבית מדדי איגרות החוב. 

איגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד עלו במחצית הראשונה של שנת 2023 בשיעור של עד כ-6%, ואיגרות החוב הממשלתיות צמודות מדד רשמו עלייה מתונה יותר של עד כ-2%.

האפיק השקלי התאפיין במגמה מעורבת, כאשר איגרות החוב הקונצרניות שקליות עלו בכ-1.5% בממוצע, ואילו איגרות החוב הממשלתיות שקליות בריבית קבועה ל-10+ שנים ירדו בכ-1.7% במחצית הראשונה של השנה. התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים עלתה מכ-3.6% בסוף דצמבר 2022, לכ-4.2% בתחילת מרץ 2023, וירדה לכ-3.7%  בסוף יוני 2023. זאת בדומה לתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים שעלתה מכ-3.9% בסוף דצמבר 2022 לכ-4.1% בתחילת מרץ 2023, וירדה לכ-3.8%  בסוף יוני 2023. 

מדד תל בונד דולר הכולל את איגרות החוב הקונצרניות צמודות המט"ח עלה בכ-10% מתחילת שנת 2023 ועד 4 ביוני 2023 והגיע לרמת שיא כל הזמנים, זאת במקביל להתחזקות הדולר ביחס לשקל בכ-6.4%. התחזקות הדולר נבעה מהעלאות ריבית הפד, ומהסטת כספי הציבור לקרנות המשקיעות בחו"ל. 

החל ב-5 ביוני 2023 ועד סוף החודש, נחלש הדולר ביחס לשקל בהשפעת הודעת הפד על הותרת הריבית בארה"ב ללא שינוי וציפיות דומות לגבי הריבית בארץ, ומדד תל בונד-דולר  ירד בכ-2%. בסיכום המחצית הראשונה של 2023 עלה המדד בכ-7.7% במקביל להתחזקות הדולר ביחס לשקל בכ-3.4%. 

הבורסה השיקה ב-30 באפריל 2023 מדד איגרות חוב חברות חדש - מדד תל בונד-קוקו  AA. המדד כולל את כל איגרות החוב התאגידיות מסוג COCO צמודות מדד בריבית קבועה אשר הנפיקו הבנקים ונכללות במאגר התל-בונד אשר דורגו במינימום דירוג מידרוג של (Aa3) או שדורגו במינימום דירוג מעלות של (AA-). המדד עלה בכ-2% מאז השקתו.

המחזור היומי באיגרות חוב (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-3.8 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה, גבוה בכ-9% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. 

העלייה במחזורי המסחר נבעה בעיקר מאיגרות החוב הממשלתיות שקליות – שהמחזור בהן הסתכם בכ-1.9 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2023, גבוה בכ-21% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. באג"ח ממשלתי צמוד מדד נרשמה עלייה מתונה יותר במחזורי המסחר, והמחזור היומי בהן הסתכם בכ-0.9 מיליארד שקל במחצית הראשונה של שנת 2023, גבוה בכ-5% מהמחזור הממוצע בשנת 2022.

לעלייה במחזורי המסחר באיגרות החוב הממשלתיות תרמה העלייה בפעילות משקיעי חוץ כפי שעולה מנתוני בנק ישראל – משקיע חוץ רכשו איגרות חוב ממשלתיות בת"א בסכום של כ-12.1 מיליארד שקל נטו בחודשים ינואר-אפריל 2023, זאת לעומת מכירות בסכום של כ-1 מיליארד שקל נטו בכל שנת 2022.

מנגד, המחזור היומי באיגרות החוב הקונצרניות (כולל קרנות סל) ירד במחצית הראשונה של שנת 2023 והסתכם בכ-1.0 – נמוך בכ-4% מהמחזור הממוצע בשנת 2022.

גיוסי האוצר בהנפקות של איגרות חוב בארץ ובחו"ל הסתכמו בכ-40.1 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2023, עלייה של כ-37% בהשוואה לגיוס במחצית המקבילה אשתקד. לעלייה בגיוסים תרמה הירידה בהכנסות הממשלה ממיסים במקביל לעלייה המתוכננת בהוצאות הממשלה הנכנסת. 

הגיוסים בהנפקות של איגרות החוב ע"י האוצר בתל-אביב הסתכמו בכ-33 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2023, כ-65% מהסכום גויס באג"ח שקלי וכ-35% גויס באג"ח צמוד מדד. בנוסף האוצר גייס בחו"ל, בינואר 2023, כ-7.1 מיליארד שקל בהנפקה ראשונה של אג"ח "ירוק", שתמורת ההנפקה מיועדת לטיפול הממשלה בנושאים של אקלים ואיכות הסביבה.

סך הגיוסים בשוק איגרות החוב ע"י החברות במחצית הראשונה של השנה הגיע לכ-42.3 מיליארד שקל, מתוכם כ-5.1 מיליארד שקל באג"ח שנרשם למסחר ב-TASE UP, לעומת כ-45.7 מיליארד שקל שגויסו במחצית המקבילה אשתקד. 

לירידה המתונה בגיוסי החוב במחצית הראשונה של 2023, כ-7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לעומת הירידה החדה בגיוסי ההון (כ-72%), תרמה העלייה בביקוש להשקעה באג"ח לנוכח העלייה בתשואות האג"ח.

עיקר הירידה בגיוס במחצית הראשונה של השנה מקורה בגיוסי הבנקים, חברות הנדל"ן וחברות המסחר והשירותים.

הסקטור הפיננסי גייס השנה כ-17.0 מיליארד שקל מהציבור וממוסדיים, מתוכם כ-4.5 מיליארד שקל שגויסו באג"ח למוסדיים שנסחר ב-TASE UP, לעומת כ-19.3 מיליארד שקל שגויסו במחצית המקבילה אשתקד. 

הבנקים גייסו במחצית הראשונה של 2023 כ-14 מיליארד שקל מהציבור וממוסדיים, לעומת כ-15.4 מיליארד שקל שגייסו במחצית המקבילה אשתקד. לירידה בגיוסי הבנקים השנה גרמו הירידה בביקוש לאשראי מצד רוכשי דירות עקב התייקרות המשכנתאות ומצד חברות נדל"ן עקב היחלשות שוק הנדל"ן והירידה בהתחלות בניה. 

הגיוסים הבולטים היו: 

בנק לאומי גייס כ-3.8 מיליארד שקל בהנפקת איגרות חוב לציבור. כ-2.4 מיליארד שקל גויסו בסדרה חדשה של נע"מ בריבית משתנה, וכ-1.4 מיליארד שקל גויסו בהרחבת סדרה של אג"ח צמוד מדד.

בנוסף, גייס הבנק כ-1.7 מיליארד שקל בהנפקה פרטית בינלאומית למשקיעים מוסדיים של אג"ח  "ירוק" שנרשם ב-TASE UP - תמורת ההנפקה מיועדת למימון "פרויקטים ירוקים". הגיוס בוצע באג"ח COCO הכולל מנגנון לספיגת הפסדים ע"י המרה למניות, בדירוג בינלאומי BBB ע"י חברות הדירוג S&P ו- Fitch.

בנק דיסקונט גייס (ביוני 2023) כ-2.0 מיליארד שקל בהנפקת איגרות חוב לציבור - בהרחבת שתי סדרות של אג"ח צמוד מדד, מתוכם כ-0.4 מיליארד שקל גויסו באג"ח COCO הכולל מנגנון לספיגת הפסדים ע"י מחיקת הקרן.

בנוסף, גייס הבנק כ-2.7 מיליארד שקל בהנפקה פרטית בינלאומית למשקיעים מוסדיים של אג"ח שנרשם ב-TASE UP. הגיוס בוצע בסדרה חדשה של אג"ח דולרי בדירוג בינלאומי A ע"י Fitch ובדירוג A2 ע"י Moody's.

בנק מזרחי טפחות גייס כ-3.1 מיליארד שקל בהנפקות של איגרות חוב לציבור – 

כ-2.0 מיליארד שקל גויסו (ביוני 2023) בסדרה חדשה של אג"ח צמוד מדד, וכ-1.1 מיליארד שקל גויסו בסדרה ראשונה של ניירות ערך מסחריים בריבית משתנה.

בין חברות ענף הסקטור הפיננסי שגייסו השנה, חברת עוגן 2 (לא בורסאית) שרשמה למסחר ב- TASE UP (ביוני 2023) "אג"ח חברתי" – ראשון בבורסה, שתמורת ההנפקה משמשת לרכישת תיק הלוואות חברתיות שניתנו ע"י חברת האם "עוגן – הקרן להלוואות חברתיות בע"מ" לעסקים קטנים ולמלכ"רים בהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידה.

הסקטור הריאלי גייס השנה כ-25.3 מיליארד שקל מהציבור וממוסדיים, מתוכם כ-0.6 מיליארד שקל שגויסו באג"ח למוסדיים שנסחר ב-TASE UP, לעומת כ-26.4 מיליארד שקל שגויסו במחצית המקבילה אשתקד. הירידה בגיוסי הסקטור הריאלי משקפת שילוב של הצורך למחזר פדיון אג"ח סחיר, ואת הירידה בפעילות ענף הנדל"ן.

יותר מ-50 חברות נדל"ן ובנייה גייסו במחצית הראשונה של השנה חוב סחיר בהיקף של כ-13.7 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

המנפיקות הבולטות הן חברות הנדל"ן מניב בישראל: מבנה (כ-2.2 מיליארד שקל), נכסים ובנין  (כ-1.8 מיליארד שקל), אלוני חץ (כ-0.9 מיליארד שקל), איירפורט סיטי (כ-0.7 מיליארד שקל) וחברת הקניונים מליסרון והכשרת הישוב (כ-0.6-0.5 מיליארד שקל, כל אחת).

גם בגיוסי חברות ענף המסחר והשירותים חלה ירידה והם הסתכמו בכ-4.4 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2023 – לעומת כ-5.2 מיליארד שקל שגויסו במחצית המקבילה אשתקד. בלטו: חברות העוסקות בייבוא ו/או בליסינג לרכב – קרסו מוטורס ואלדן תחבורה שגייסו כל אחת כ-1.0-0.9 מיליארד שקל, והחברות יוניברסל מוטורס, ושלמה החזקות שגייסו כל אחת כ-0.6-0.5 מיליארד שקל, וחברת התקשורת בי קומיוניקיישנס שגייסה כ-0.5 מיליארד שקל. מרבית הגיוסים למיחזור אג"ח סחיר שהגיע לפידיון.

מנפיקה בולטת נוספת השנה היא חברת החשמל שגייסה כ-2.6 מיליארד שקל בהנפקת אג"ח לציבור (ביוני 2023) סדרות חדשות של אג"ח צמוד מדד, בעיקר למיחזור אג"ח סחיר שהגיע לפידיון. לחברה צפויים פדיונות אג"ח סחיר בסך כ-6.5 מיליארד שקל בשנים 2024-2023.

בין המגייסות חוב במחצית הראשונה של 2023 ארבע חברות אג"ח חדשות  שגייסו כ-819 מיליון שקל: שלוש חברות נדלן – דלק נכסים חברת נדל"ן מניב בארץ (כ-418 מיליון שקל) שהנפיקה אג"ח צמוד מדד בדירוג A- ("מעלות") והחברות אמפא יובלים חברת נדל"ן מניב למגורים בארץ (כ-55 מיליון שקל) וחברת הבנייה אשל הירדן (כ-50 מיליון שקל), שהנפיקו אג"ח שקלי ללא דירוג, וחברת אשראי חוץ בנקאי אמריקנית - סיאון ,שהנפיקה אג"ח דולרי בדירוג A1 "מידרוג" (כ-296 מיליון שקל) ערב רישום מניותיה למסחר כפול בתל-אביב. 

מאפיינים נוספים לגיוס באג"ח חברות מהציבור במחצית הראשונה של 2023: 

עלייה במשקל הגיוס באג"ח שקלי לכ-46% מסך הגיוס באג"ח במחצית הראשונה של 2023, רובו בריבית קבועה, לעומת כ-41% בשנת 2022; ירידה במשקל הגיוס באג"ח צמוד מדד לכ-53% מסך הגיוס באג"ח במחצית הראשונה של 2023, לעומת כ-58% בשנת 2022;  וכ-1% מהגיוס השנה בוצע באג"ח צמוד דולר זאת בדומה לשנת 2022. 

עלייה במשקל הגיוס  באג"ח בדירוג גבוה מקבוצת "A" ומעלה לכ-91% מהגיוס באג"ח במחצית הראשונה של השנה, לעומת כ-89% בשנת 2022; עלייה במשקל הגיוס באג"ח בדירוג נמוך יותר לכ-5% מהגיוס באג"ח במחצית הראשונה של השנה, לעומת כ-2%  בשנת 2022; ירידה במשקל הגיוס באג"ח ללא דירוג לכ-4% מהגיוס באג"ח במחצית הראשונה של השנה, לעומת כ-9%  בשנת 2022. 

שלוש חברות נדל"ן ובניה חדשות פרסמו תשקיף להשלמה במסגרתו הן מתכננות לגייס עד כ-347 מיליון שקל בהנפקה ראשונה של איגרות חוב בבורסה –מ.ו. השקעות (כ-177 מיליון שקל), אנשי העיר רוטשטיין (כ-90 מיליון שקל) ורם אדרת (כ-80 מיליון שקל).

במחצית הראשונה של 2023 גויסו כ-2.8 מיליארד שקל בחמש הנפקות לציבור של אג"ח מובנה מגובה בפיקדונות בבנקים מקומיים, לעומת סכום זניח של כ-64 מיליון שקל בלבד שגויס במחצית המקבילה אשתקד. 

כ-2 מיליארד שקל גויסו ע"י אלה פקדונות בשלוש הרחבות סדרה ובהנפקת סדרה חדשה של אג"ח שקלי בריבית משתנה, מדורג AAA ע"י "מעלות", וכ-0.8 מיליארד שקל גויסו ע"י הראל פקדון סחיר בהרחבת סדרה של אג"ח שקלי מדורג Aaa ע"י "מידרוג".

שוק הנגזרים

באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) הסתכם המחזור היומי בממוצע בכ-107 אלף יחידות במחצית הראשונה של 2023, נמוך בכ-6% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. בינואר 2023 נסחרו כ-90 אלף יחידות ביום, ואילו בחודשים פברואר-מרץ בהם התגברה המחאה במשק נגד הרפורמה המשפטית עלה המחזור בהדרגה לכ-130 אלף יחידות ביום בממוצע בחודש מרץ 2023. ברבעון השני של שנת 2023, בהשפעת מגעים בין הצדדים כדי להגיע להסכמה בנושא הרפורמה, הסתכם המחזור הממוצע בכ-103 אלף יחידות ביום.

המסחר הושפע מהתנודתיות במסחר במניות, כאשר מדד התנודתיות VTA35 עלה מכ-16 נקודות בסוף דצמבר 2022, לכ-27 נקודות ב-19 במרץ 2023, והתייצב ברמה של כ-18 נקודות בסוף המחצית הראשונה של 2023. זאת בדומה למדד ה-VIX שעלה מכ-22 נקודות בסוף דצמבר 2022 לכ-26 נקודות ב-15 במרץ 2023, וירד לכ-14 נקודות בסוף המחצית הראשונה של 2023. 

לאור הצלחת האופציות השבועיות על מדד ת"א-35 והשימוש ההולך וגובר בהן מאז השקתן– מחזור של כ-12 אלף יחידות ביום בממוצע בשנת השקתן 2013 לעומת מחזור של כ-45 אלף יחידות ביום במחצית הראשונה של שנת 2023 - הבורסה משיקה החל ב-4 ביולי 2023 סדרה שבועית נוספת באופציות על מדד ת"א-35 לפקיעה בימי שלישי, המתווספת לפקיעה השבועית הקיימת כיום בימי חמישי. 

באופציות הדולריות נרשמה מגמה דומה של מחזורים ערים בפברואר-מרץ 2023 (כ-44 אלף יחידות ביום בממוצע) גבוהים מהמחזורים בחודש ינואר 2023 וברבעון השני של השנה (כ-35 אלף יחידות ביום). בסיכום המחצית הראשונה של 2023 נסחרו כ-38 אלף יחידות ביום בדומה למחזור הממוצע בשנת 2022. 

המסחר הושפע מהתנודתיות בשער הדולר ביחס לשקל, כאשר שער הדולר ירד מכ-3.52 שקל בתחילת השנה לכ-3.37 שקל ב-25 בינואר 2023, בהשפעת עליות השערים בשוקי חו"ל והשפעתן על אסטרטגיית הגידור של המשקיעים המוסדיים בארץ. החל ב-25 בינואר 2023 שער הדולר עלה תוך תנודתיות, והגיע לשער של כ-3.745 בתחילת יוני 2023 – הגבוה ביותר מאז מרץ 2020, וירד בחזרה לשער של כ-3.64 לקראת סוף המחצית הראשונה של 2023.

קרנות החוץ

כיום נסחרות בתל-אביב 36 קרנות חוץ הנסחרות במקביל בחו"ל -  23 קרנות חוץ  בניהולה של "בלאקרוק", ו-13 קרנות חוץ בניהולה של "אינבסקו" - זאת לאחר שבחודש מרץ 2023  נמחקו מהמסחר בתל-אביב שלוש קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים של תאגיד ניהול ההשקעות הבינלאומי  ליקסור. 

שווי החזקות הציבור ב-36 קרנות החוץ הנסחרות במקביל בתל-אביב מגיע לכ-4.1 מיליארד שקל בסוף המחצית הראשונה של 2023, גבוה בכ-1.4 מיליארד שקל  משווי החזקות הציבור בקרנות החוץ שנסחרו בת"א בסוף שנת 2022: עלייה של כ-0.9 מיליארד שקל בשווי החזקות הציבור עקב רכישות הציבור ומשקיעים מוסדיים של קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים ,בעיקר קרנות על מדד S&P 500, וכ-0.5 מיליארד שקל עלייה שמקורה בעליית מדדי המניות בחו"ל.

בקרנות הנאמנות, נרשמה במחצית הראשונה של 2023 מגמה מעורבת - יציאה של כספי הציבור מהקרנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בתל-אביב, והזרמת כספי הציבור לקרנות הכספיות ולקרנות הנאמנות המשקיעות בחו"ל. 

הציבור משך מהקרנות המשקיעות באג"ח בת"א בעיקר בקרנות האקטיביות, כ-16.8 מיליארד שקל נטו במחצית הראשונה של 2023, בהמשך לפדיונות ענק בסך כ-24.6 מיליארד שקל בכל שנת 2022. בנוסף, הציבור משך מהקרנות המנייתיות המשקיעות בת"א כ-3.7 מיליארד שקל נטו במחצית הראשונה של 2023, כ-3.3 מיליארד שקל מתוכם קרנות מחקות בעיקר אחר מדדי ת"א-125, ת"א-90 ות"א-35 וכ-0.4 מיליארד שקל קרנות אקטיביות, לאחר שהזרים כ-0.8 מיליארד שקל נטו לקרנות אלה בשנת 2022. 

מנגד, בקרנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בחו"ל הציבור הזרים במחצית הראשונה של 2023 כ-4.9 מיליארד שקל נטו, כ-3.6 מיליארד שקל מתוכם קרנות מחקות בעיקר אחר מדדי S&P 500 ו- NASDAQ 100 וכ-1.3 מיליארד שקל קרנות אקטיביות, זאת לאחר שמשך כ-3.2 מיליארד שקל מקרנות אלה בכל שנת 2022. 

בקרנות הכספיות התגברה הזרמת כספי הציבור, בהמשך למגמה שהחלה במאי 2022 בעקבות העלייה המתמשכת בשיעור הריבית במשק. הציבור הזרים במחצית הראשונה של 2023 כ-28.2 מיליארד שקל נטו לקרנות אלה, בהמשך לרכישות בסך כ-32.5 מיליארד שקל במאי-דצמבר 2022. 

בהקשר זה יצוין כי בנק ישראל מכר לציבור מק"מ בסך כ-91 מיליארד שקל נטו במחצית הראשונה של שנת 2023, לעומת כ-20 מיליארד שקל נטו שגויסו בתקופה המקבילה אשתקד, ויתרות המק"מ שבידי הציבור הגיעו לשיא של כ-281.6 מיליארד שקל, לעומת כ-209.3 מיליארד שקל בסוף דצמבר 2022.

מחזור המסחר היומי במק"מ זינק במחצית הראשונה של שנת 2023 והסתכם בכ-1.4 מיליארד שקל, גבוה בכ-73% מהמחזור הממוצע בשנת 2022. לעלייה במחזורי המסחר תרמו משקיעי חוץ, שעל פי נתוני בנק ישראל מכרו מק"מ בינואר-אפריל 2023 בסכום של כ-21.5 מיליארד שקל נטו, לאחר רכישות בהיקף דומה בכל שנת 2022.

השקת מכשיר השקעה חדש - קרנות גידור בנאמנות : במסגרת פעילות הרשות לשכלול שוק ההון הציבורי על ידי הגברת התחרות ויזום של מוצרים חדשים, החליטה רשות ני"ע להנגיש את קרנות הגידור לציבור הרחב תוך הפיכתן למוצר השקעה מפוקח, והסדירה את הנושא בתקנות. 

שווי נכסיהן של 17 קרנות גידור בנאמנות הראשונות שנרשמו בבורסה , מגיע לכ-50 מיליון שקל.

לגרף הבורסה לני״ע בת״א לחצו כאן