לתוספת שירותי תחבורה ציבורית באזור מסוים יש, בממוצע, השפעה קטנה בלבד על מחירי השכירות באותו אזור. כלומר, "פרמיית הנגישות" שהיא הערך ששוכרי הדירות באזור מייחסים לנגישות באמצעות תחבורה ציבורית אינו גבוה.
הפרמיה לתוספת שירותי תחבורה ציבורית גבוהה במיוחד באזורים בהם טיב שירותי התחבורה הציבורית נמוך מהצפוי לפי מאפייני האזור. הפרמיה פוחתת ככל שרמת השירות עולה בהשוואה לרמה הצפויה, ומעבר לרף מסוים אינה תורמת, ויכולה אף לפגוע במחירי השכירות באזור. תוצאה זו נובעת כנראה ממפגעי רעש וזיהום בסמוך למרכזי תחבורה גדולים.
אזור צפוף בנוסעים פוטנציאליים, אזורים המשמשים הן למגורים והן לתעסוקה ("עירוב שימושים"), וקרבה לתחנות רכבת (ובפרט בקרבת תחנות חדשות של רכבת ישראל שנחנכו במהלך תקופת המחקר והרכבת הקלה בירושלים) מעלים את פרמיית הנגישות לתחבורה ציבורית.