העליות הדרמטיות בדולר-שקל || מבט מחודש לכיוון המטבע שלנו

כמה עיניים מסתכלות ביום על הדולר-שקל? כנראה די הרבה, אבל לא כל כך הרבה כמו כמות העיניים המסתכלות על המניות, האג"ח, הנגזרים, קרנות הנאמנות, וכו... וזה חבל כי חשיבותו של הדולר שלנו דרמטי מכמה בחינות. בפועל, ומעבר לספקולציה הכיוונית, המט"ח המקומי חשוב לשני חלקים באוכלוסיה: אנשי הייבוא-ייצוא והמגדרים למיניהם, ובנק ישראל.

מדוע בנק ישראל? קודם כל כי זו העבודה שלהם. הם הרי אמונים על המדיניות המוניטארית הישראלית, וזה אומר: חוזקו היחסי של השקל, דהיינו היחס של השקל מול הדולר. שנית, לרמת הדולר אצלנו יש השפעה מיידית על האינפלציה בארצנו. מכיוון שאנו עדיין מייבאים המון חומרי גלם ומוצרים מחו"ל, עלייה במחיר הדולר, מול השקל, מתרגם די מהר לעלייה במחיר לצרכנים.

האגדה, שחלק מהמפיצים "בולעים" את העלויות שלהם כדי להתחרות, היא בדיוק זו: אגדה. אין תוחלת חיים לעסק שאינו יכול להעביר ללקוח הסופי את רוב רובו של השינוי במחירי חומרי הגלם ועלויות העבודה שלו. זה יכול להיעשות לתקופה קצרה, אבל, מכיוון שבעולמנו האינפלציה נוסעת כמעט תמיד בכיוון אחד (עם הפסקות) יגיע תמיד הרגע שבו יחזור האיזון בין המחיר שצריך להיות, וזה הנגבה מאתנו.

נחזור לדולר-שקל. האמת היא שהופתעתי.... אחרי הירידה המתבקשת שקרתה מאזור ה-3.75 לכיוון ה-3.55, בגלל ההקפאה של הרפורמה המשפטית והשיפור הזמני במניות המקומיות, חשבתי שהדולר שלנו ינוח על התמיכה המאסיבית הזו תקופת מה. שם יירגע לו, ויאסוף כוח למהלך הבא. היה זה פחות סביר שנראה משם מהלך יורד, כי יש עדיין המון חוסר וודאות מסביב. לכן, ההנחה הייתה שנראה חזרה מעלה איטית ומדודה, אשר תיעצר במדרגות של רמות ההתנגדות (3.60,3.65), ובהן הדולר ישהה שוב, תקופות ארוכות, של תהייה והתבוננות סטואית על סביבת הסיכונים.

מה קרה בפועל? לצורך הערכה של הדברים, הנה גרף יומי של המטבע האמריקאי במקומותינו:


בעזרת פלטפורמת TradingView

ובכן, מה שקרה הוא שקיבלנו מהלך מהיר מאוד כלפי מעלה, כאשר רמות התנגדות לא היוו אפילו תחנות ביניים מספיקות כדי לרדת מהרכבת, ולאכול איזה סנדוויץ'". מיד יתחילו המסבירים לפרוס את מרכולותיהם: ירידות במניות המקומיות למרות העליות בארה"ב, הדולר העולמי, מצב ביטחוני פנימי וחיצוני בעייתי, חזרת הרפורמה לכותרות, וכו... הכול נכון וטוב. אבל, השאלה הגדולה היא: מה קרה כאן? מה זה המומנטום המזהיר הזה?

ראינו כזה רק בחודשי 02-03 של השנה, כאשר הרפורמה נתפסה אז כמאיימת על המרקם של החברה הישראלית... ובמיוחד, עבורי, השאלה היותר מעניינת כאן היא: איפה הם אשפי הסיטי של לונדון ותל-אביב? אלו עם הדלתא שורט על הדולר, והדלתא לונג על השקל? כל הכתבות שלי בנושא היו מלאות עד כה בתשבחות עליהם, ועל יכולתם לנצל הזדמנויות כדי להאיץ מהלכים יורדים, ולהאט מהלכים עולים, בדולר-שקל שלפניכם.

והנה, הם כאילו נעלמו דום, בתקופה כה קצרה, כאשר אין באמת מצב של חרדה המחייבת איבוד שליטה. עבורי, זו השאלה הגדולה, כי אותם ספקולנטים היו בעיני החסם להשתוללות הדולר בזירת המט"ח הישראלית. בלעדיהם, השקל הישראלי יכול להפוך להיות מטבע נוסף, מהסוג ה"אקזוטי". זה שינוע באלימות גדולה באחוזם שלמים ביום, ויהפוך את מדיניות המטבע של המדינה למשימה קשה במיוחד. אין להתכחש לעובדה שהתנועה האחרונה של הדולר-שקל מכניסה ספק עתידני כזה לגבי היציבות בשקל שלנו. כמו זו שהייתה עד תחילת 2023.

וכאן,  נקודה מיידית למחשבה: מה עם הנגיד שלנו? האם התנועה האחרונה של הדולר-שקל תהווה גורם משפיע על מדיניות הבנק? לדעתי כן. ראשית, אם הנגיד האמריקאי יעשה את מה שהוא אומר (והוא תמיד עשה זאת עד כה...) לפנינו עוד 2 עליות ריבית בארה"ב, השנה. תוסיפו את הדולר שלנו הנע לכיוון ה-3.75, וקיבלתם, בצורה די וודאית, העלאות ריבית אגרסיביות נוספות במדינתנו. על כל ההשלכות לכך, עבור העסקים והפרטיים.

זה יכול להיות טוב לבנקים המסחריים, אבל, לבעלי המשכנתאות המשתנות (ויש הרבה מאוד כאלו) זה יהיה באמת אסון גדול. אסון שיכול לקרב בעיה גדולה של גידול בהיקף אי העמידה בתשלומים של אותם פרטים ועסקים, ועל ידי כך, בצורך של הבנקים להתייחס לזה כחובות מסופקים. במיוחד מדובר בבנקים למשכנתאות. שלא נדבר על ההשלכה על שוק הדיור למגורים, והתחלות הבנייה של הנדל"ן הפרטי והמסחרי.

טכנית, אני לא רואה דרך שהדולר-שקל לא יגיע בקרוב לבחון את 3.75. מה הוא יעשה שם, כאשר הדולר העולמי עומד להגיע ל-104-105, וכאשר אותם ספקולנטים הפכו להיות חלשים יותר? על זה בשבועות הקרובים. המון הצלחה לכולם!