מתי נדע האם הנגיד ממשיך בתפקידו ?

בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה, ב-4.75%. את זה אתם כבר יודעים, ואין ספק שאני לא אוכל להרחיב יותר על המהות הזו, מאשר הסקירה על החלטת הנגיד שהבאנו כאן. זאת, יחד עם הנתונים שהביאו לאותה החלטה. למרות זאת, יש כמה נקודות מעניינות שבלטו, ואשר, לדעתי, ראוי שנדגיש אותן. לא כציטוט ישיר אלא כרעיונות:

·  הריבית הזו מרסנת דיה, גם אם היא לא תועלה יותר, אלא ימשיכו איתה תקופה ארוכה

·  בגלל אירועי המהפכה המשפטית, ההשקעות בהיי-טק הישראלי כנראה יורדות יחסית יותר מאשר הירידה בהיי-טק העולמי.

·  אם נראה המשך פיחות של השקל מול הדולר, ובגלל זה, עלייה באינפלציה, הבנק לא יהסס להעלות שוב את הריבית. העצירה אינה סימן של סיום מוחלט (מ.ש. זוכרים את מושג ה"Skipping" שהעלינו כאן, כאשר הפד עשה את העצירה שלו? אגב, הפד יעלה, כמעט בוודאות, ביולי, ב-0.25%).

·  יש עדיין צמיחה מעל הציפיות, ואבטלה נמוכה מאוד. אבל, הכול "מתייצב".

·  קיים פיחות עודף של כ-1%, שכבר משפיע לרעה על האינפלציה. הבנק בהחלט עוקב בשבע עיניים אחרי זירת המט"ח, ומוכן לעשות את הנדרש בנושא. יש לבנק ישראל כלים רבים מאוד במידה ויהיה צורך למתן את הפיחות הנובע מהמהומה הממשלית.

·  אנו עדיין דוגלים בצמיחה של 3% (מול 3.5%  בעבר) עבור 2023 ו-2024.

·  החלטת הנגיד להישאר בתפקיד, או לא, תילקח סביב החגים, בתיאום עם ראש הממשלה ושר האוצר. בינתיים, בנק ישראל שומר על יוקרה גדולה מאוד בעולם.

·  גם גופים בינלאומיים, כמו ה-IMF מודאגים מחוסר הוודאות שמייצרת החקיקה החדשה. על הכלכלה האמיתית, ועל שוקי ההון שלנו. במיוחד בעייתיים הצעדים המוצעים לגבי שיתוף גורמים חיצוניים לבנק בהחלטות של מדיניות מוניטארית או רגולציה.

·  מילת המפתח לעניין החקיקה היא: הסכמה. השינויים חייבים להיעשות בהסכמת נציגי שני המחנות.

למעשה, ניתן לומר שרוב רובה של מסיבת העיתונאים, שבאה אחרי ההחלטה הרשמית (16:15), נסובה סביב שלושה נושאים שחזרו שוב ושוב: מה הנגיד והבנק עושים כדי להזהיר את הממשלה בדבר ההשפעות הרעות של הרפורמה המשפטית, עניין הדולר-שקל כמייצר אינפלציה ומסכן את העצירה של הריביות, וגורלו האישי של הנגיד: האם הוא מעוניין-יכול להמשיך בתפקידו.

וכצפוי, התשובות היו ברורות וחדות אבל בלתי מחייבות:

·  הבנק והנגיד מעביר את המסרים למי שצריך מבלי להיות חלק מהתהליך הפוליטי עצמו. גם כאשר המסרים מצביעים על השפעות מקומיות ובינלאומיות קשות עכשיו, והרות אסון בפוטנציאל בעתיד.

·  הדולר-שקל נמצא תחת מיקרוסקופ יום-יומי, וה"נושא הזה" בטיפול, ויטופל. במיוחד כאשר השווקים יתחילו להתנהג בצורה מאיימת, ולא מסודרת. בקיצור, עוד לא היו "כשלי שוק". הנגיד הדגיש את החשיבות של הנושא ברמה הכללית של המוסד, וברמה האישית שלו.

·  האם הנגיד ימשיך בתפקידו ? נשוחח על העניין "אחרי החגים..." אמר. בינתיים, יש יחסי עבודה תקינים בין הנגיד לממשלה, לכנסת, ולכל מי צריך להיות איתו בקשר לצורכי עבודה. היחס למוסד ממשיך להיות של כבוד ועיקר. השאלה היא האם הדולר ימתין (בשקט) עד אז ? לא בטוח....

עבדכם הנאמן שאל גם שתי שאלות שחרגו קצת מהקו הכללי של אותן שאלות:

פאנדר: האם יש כבר תופעה של בעיה בתשלומי המשכנתא אצל לקוחות שלקחו חוב גדול מדיי? כזה שהיה זמין בזמן הריביות האפסיות?

הנגיד: הבנקים עשו המון צעדים כדי לבוא לקראת הלקוחות שנכנסו לבעיה, ועושים איתם הסדרים. הכמות של הבעיות היא כרגע מזערית ממש, ויש בעיות פיגורים ממש בקצה. זו אינה בעיה שצריך לטפל בה ברמת הבנק המרכזי כרגע כי הבנקים למשכנתאות עושים עבודה טובה. אנחנו מבינים מאוד את הכאב של הציבור בתחום המשכנתאות אבל אני רוצה להזכיר שוב את הצורך לדכא את האינפלציה כי זו תהיה בעיה כואבת לכולם. אני גם רוצה להזכיר שהמשכנתאות ניתנו, וניתנות כיום, בצורה יחסית שמרנית, ולכן מבחינה מערכתית, לא רואים כרגע בעיה.

פאנדר: האם אתם רואים שהעלאות הריבית גרמו להקשחת תנאי האשראי לעסקים? במיוחד בתחום הנדל"ן? כמדיניות של הבנקים?

הנגיד: אנו כן רואים ירידה בפעילות, ואני חושב שבאופן טבעי כאשר מגיעים ממצב "חם" בסקטורים כמו בנדל"ן, ברור שתהיה האטה מסוימת. יש לזכור שבתחום הנדל"ן העלינו ל-20% את הצורך בהון עצמי. כך שזה קצת צמצם את ההיקפים של האשראי בסקטור.

לסיכום:

גם כנוכח במסיבת העיתונאים, וגם כפרשן של החלטות הריבית של הבנק המרכזי שלנו, אני מרשה לעצמי לומר שצעד העצירה הנוכחי היה מתבקש מכמה בחינות. הנתונים דרשו זאת, המהומה המשפטית והדולר-שקל דרשו זאת (הדולר נעצר סביב 3.7 בלי כשלי שוק), וגם הכאב של הציבור דרש זאת. בסה"כ, היה לפנינו נגיד שידע את החומר, ולקח את ההחלטה הטובה ביותר לעת הזו, יחד עם הוועדה מייעצת שלו.

הוא הצליח לדחות באלגנטיות את הלחצים העיתונאים שרצו ממנו הצהרות נוקשות יותר בתחום הפוליטי, וגילוי "סודות" מטבח בתחום ניהול הזירה של המט"ח שלנו. המסגרת הייתה מכובדת בכך שלא יצאנו עם "כלום ושום דבר", כפי שלעיתים אנו מרגישים ממסיבות עיתונאים של נגידים בחו"ל, אלא ניסיון אמיתי לתת הסבר מוניטארי, וגם הגיוני, להחלטה לא קלה בסביבה של מדינה במערבולת.