שוק המניות האמריקאי מהווה עדיין תצוגה של מגמה חיובית מדהימה. ההאטה באותה מגמה, והירידות במניות הטכנולוגיה הגדולות, עקב דוחות כספיים קצת פחות טובים מהצפוי, עדיין לא קבעו שינוי בסיסי במהות של השוק: יש כאן הרבה כסף שמחפש לעשות שני דברים: לצאת מפוזיציה שלילית שנלקחה בתחתיות של אוקטובר 2022, ינואר 2023, ומרץ 2023 (שורט סקוויז), והרבה כסף שהשתכנע שהפדרל רזרב עושה עבודה נאותה בכך שהוא מנרמל את הריביות, ברמה "היסטורית רגילה", מבלי לגרום למיתון משמעותי.
למעשה, בתקופה האחרונה, הפסימיים דוגלים ב-
Soft Landing, כאשר האופטימיים טוענים שלא יהיה בכלל
Landing, ושלא נראה שני רבעוני צמיחה שליליים רצופים. איך הפד הצליח לעשות את ה"נס" הזה? פשוט מאוד: מה שמכרו לנו כמדיניות של ספיגה של כסף (
QT), בצמוד להעלאת עלות המימון של הפעילות הכלכלית, בוטל על ידי הצד הפיסקאלי של המשוואה. הפד (ה-"
Bad Cop") מאט ומצמצם, כאשר האוצר והממשל (ה-"
Good Cop") מרחיב ושופך כסף בטריליונים בתוכניות סביב התשתיות, האנרגיה הירוקה, והרחבת התוכניות הסוציאליות.
כאשר נשאל ג" פאול, ראש הפד, על כך בסנאט: "האם אתם משוחחים עם ג"נט יילן (שרת האוצר) על הפעילות התקציבית הנוגדת את מדיניות הצמצום שלכם?" הוא ענה בצורה המשכנעת ביותר: "לא". עכשיו, תוסיפו לכך את שחקני המומנטום, את כל האופציות החדשות (יומיות בעיקר...), את הפעילות האדירה של
Swaps עם בנקים מרכזיים אחרים (יפן,
ECB) ובמיוחד, את הגאונות של מציאת ה-
AI כנושא שעליו ניתן לעוף לשמיים, וקיבלתם שוק מניות שמצפצף על הגרביטציה.
במרץ 2023 ראינו שער של 3800, עכשיו, ביולי, המדד עומד סביב 4540-30. עלייה של 19.4% במדד העיקרי תוך כ-4 חודשים (!).
אוקי, האם הגורמים המשפיעים ישתנו בקרוב? זה לא נראה כך: הצד של הממשל ממשיך להזרים כספים, מדיניות הנרמול של הריביות וה-
QT מתנהלים כרגיל, והאופטימיות עדיין בשמיים. מה שחסר לנו הוא תיקון טכני קטן מטה כדי לקבוע את מידת הביטחון העצמי של השחקנים במהות החדשה. אזכיר: ככל שתיקון מגמה עמוק יותר, כך נדע שהביטחון נמוך והמגמה בסכנה. לכן, ראו בפסקה מטה את הבחינה של הרמות שבהן אותו תיקון מטה יבטא את אותו אמון.
לגבי השוק שלנו אומר: מה שקרה בשבועיים האחרונים, במדד העיקרי שלנו, ובכלל בבורסה שלנו, הוא שחרור קפיץ. מה שהחזיק מטה את המשקיעים הייתה הרפורמה המשפטית, דרך תופעות הלוואי שלה בבריחת הכספים, הדולר-שקל, והעימותים מול גופים בינלאומיים (למשל, חברות הדירוג...). בפועל, מדיניות הריביות של בנק ישראל הפסיקה להשפיע מאז תחילת 2023.
כאשר השוק ניסה להתרומם מהרצפה שהוא בנה, באה ידיעה חדשה, או אירוע פתאומי, בחזית החוקתית-חברתית-ממשלית וסיכלה את הניסיון. והנה, למרות ששום דבר לא קרה מהותית להקל על חוסר הוודאות בנושא, הבורסה שלנו החליטה לשים את העניין בצד, עד סיומו, לכאן או לכאן, ולסגור בצורה מהירה את הפער השלילי שנבנה מול חו"ל. ראו מטה את תצורת הסגירה. האם שוק המניות שלנו יכול להמשיך לסגור את הפער גם כאשר וול-סטריט מבצעת תיקון יורד? זו שאלה מעניינת, ואם היא תהיה חיובית, היא תצביע על חוסן אדיר של המשקיעים הישראלים.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
מהאזור הנוכחי, סרגל ה-
Fibonacci מציג לנו אפשרות של תיקונים שונים ומעניינים. לפני הכול אזכיר: תיקון לגיטימי של סגמנט מגמתי יכול להגיע עד בין שליש ושני שליש ממנו. במקרה שלנו, החלק המגמתי נע בין 3800 לגבוה סביב 4540. שליש (38.2%) הוא 4285, ושני שליש (61.8%) הוא סביב 4100. החצי עומד סביב 4190. ומה אנו רואים? ש-4190-4200 ו-4100 היו גבולות הדשדוש הארוך מאוד שממנו ראינו את הפריצה האדירה האחרונה של השוק מעלה.
לכן, הגיוני מאוד שזהו האזור המהווה מגנט למתקנים. ונאמר כך: אם השוק יירד עד 4200, ותימצא שם תמיכה חזקה שממנה הוא יקפוץ מעלה, זהו סמן של חוזק לא קטן. אם התיקון יהיה פחות מכך, נסיק שהשוק חזק מאוד, ושכדאי מאוד להיות איתו. לעומת זאת, אם השוק יורד עד 4100, וחלילה, יורד משם, המסקנה העצובה תהיה שמה שראינו היה הרבה אוויר בבועת סבון. במקרה כזה לא יהיה מנוס מלשער שהשוק יגיע לבדוק שוב את התחתית הקשיחה של 3800.
מעבר למחיר, שימו לב גם למומנטום: חזרה ממצב קניות היתר, עד אזור ה-0, לגיטימי מאוד. ירידה מתחת ל-0 קצת פחות נעימה ותהיה סמן של שלילה גדולה. ראו מה קרה למומנטום בתאריכים שהזכרתי בפתיחה. מכל זה ברור לחיוביים שהם צריכים להישאר בגבולות השליש-חצי ושהשליליים צריכים לדחוף מטה מ-4100. הבעיה היא שהם כואבים מאוד את העלייה האחרונה, וקשה לי לראות אותם נכנסים בכוח, שוב, אחרי תקופה כה קצרה של כאב חד.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
אני יכול לקצר את כל הפסקה ולומר: 1700 תמיכה אסטרטגית, ו-1840 התנגדות שנפרצה, ועכשיו מהווה תמיכה להמשך חיובי, אם וכאשר תתבצע בדיקה מלמעלה של אותה רמה, והמדד יצליח לעמוד איתן בה. בכך, יהיה גם ברור תפקיד החיוביים (לעמוד ב-1840-1830 ולהמשיך הלאה), ושל השליליים (לשבור מטה את 1830). אבל, זה לא יספיק כדי לתאר את המצב האמיתי של הדברים, מנקודת המבט הטכנית:
יש כאן פריצה מהירה, מלווה במחזורים גדולים, אחרי תקופה ארוכה מאוד של דשדוש אופקי (תחילת 2023 ועד אמצע יולי). כאשר מתקיים דשדוש כה ארוך, בתחום כה צר, נבנה מומנטום אצור שמשתחרר בצורה אסרטיבית מאוד. ראינו זאת במחצית השנייה של יולי, כאשר המדד עלה בצורה חדה במיוחד. אבל, זו התגובה הראשונית הידועה. האם יהיו "כיסים" עמוקים שירצו להשקיע עכשיו ולדחוף מעלה את השוק למדרגה נוספת? לדעתי, כן, בתנאי שוול-סטריט תשתף פעולה.
הסיבה לכך היא שהמכפילים ושווי השוק של חלק גדול מהמניות שלנו ממש נמוכים ביחס למה שהגיוני שיהיו אם המשק ממשיך להתנהל בצורה רגילה: גרעון-מיסוי-ייצוא-שוק העבודה. רק אם יקרה משהו דרמטי מאוד בחזית הרפורמה, או שארה"ב תרד בצורה מהירה מדיי, נראה סיבה טובה לשוק שלנו לעצור את סגירת הפער השלילי שנבנה ולרדת שוב.
חודשים ראינו את ההשפעה האדירה של שני סקטורים במדד: הבנקים והנדל"ן, בנוסף לאנרגיה ולטכנולוגיה. ולפחות בחזית הבנקים נראה שהם הגיעו לחלק העליון שלהם, דהיינו מול האפשרות שלהם לייצר שיאים חדשים.
