ווןר באפט- משקיע הערך הידוע
אלמוג עזר
20/12/2010
לפני שבועיים, פורסם מאמר באתר על היתכנות הסיבה להשקת קרן נאמנות שעוסקת בהשקעה באג"ח ממשלתי של מדינות הPIGS. הדברים נוסחו כך:
"שיטת הערך הינה שיטה בה המשקיע מחפש לקנות מניות- במחיר נמוך מערכן הנוכחי. כלומר מניות שערכן הנסחר נמוך מחמת מיני השלכות שאינן קשורות דווקא באופן ישיר לחברה עצמה, לתפקודה ועתידה.
במקרה הטוב, השיטה שולחת את מנהלי השקעות היישר אל השווקים אשר עדיין לא החלימו מן המשבר הפיננסי. במקרה הרע, היא שולחת אותם אל השווקים שמצבם אף הורע. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא מדינות ה- PIGS (פורטוגל, יוון, ספרד, אירלנד) באירופה.
לטענת המנהלים, בשווקים אלו, הנשענים על כרעי תרנגולת, בכל הקשור לנתוני המאקרו (צמיחה, חוב, אבטלה), ניתן למצוא חברות ציבוריות שנסחרות במחירי מציאה של ממש. זאת מן הסיבה הפשוטה כי במצבם מתקיימת קורלציה נמוכה בין המצב המדיני לבין הכנסות החברה בהווה. צריך רק לחפש ולחפש טוב."
פאנדר 09/12/2010
בעקבות הפרסום פנה אליי מתי אלון. אלון הוא היועץ השקעות לקרן הנאמנות של אלומות ספרינט, שמתנהלת בשיטת הערך, בכדי להבהיר מהי אופי ההשקעה, בצורה בה הוא רואה אותה :
בכל הקשור להשקעת ערך, חשוב מאוד לנפץ את הקלישאות. למרות העניין שהנושא מעורר (הקהילה בדה מרקר קפה כבר מונה יותר מ3000 חברים), ישנה עדיין מיס קונספציה לגבי הנושא. המתווה העיקרי הוא חיפוש אחרי מניה, שתניב ערך ממשי לאורך שנים ונסחרת כיום מתחת לשווי הפנימי שלה. איננו מבקשים לקנות מניות רק על בסיס מספרים כמו מכפילים למינם או יחס חוב נמוך.
מה הביא אותך להתעמק בשיטת הערך?
לפני שעסקתי בשיטה, השקעתי בשיטה הדומה לכולם. בזמן התפוצצות בועת ההי טק, איבדתי חלק ניכר מכספי. פשוט הפסדתי כמעט את הכול. הבנתי שהשקעתי מבלי להבין באמת את מהותה האמיתית של ההשקעה.
כלומר, התחלתי להפנים שקנייה של מנייה אינה היתלות במספר, אלא רכישה אמיתית של חברה. משנת 2001, העיסוק העיקרי שלי הוא בהשקעות ערך. רוב השנים השקעתי לעצמי. התחלתי לפתח את הקהילה, לבסוף הגיע שיתוף פעולה אלומות ספרינט. אנשים שמחפשים להשקיע לטווח ארוך.
"כמו באמריקה"
כיצד ניתן להשקיע לטווח הארוך בהשקעת ערך, כאשר הפלטפורמה הישראלית של קרנות הנאמנות שונה מזו בארה"ב?
ניתן להצביע על בעיה מסוימת. מנהל השקעות מצהיר שהוא משקיע לטווח ארוך ובעקבות כך מגייס 20 מיליון. מאידך, למן הרגע שמתפתחות ירידות בשוקי ההון, הוא מפתח פחד שמא ייפדה ההון המנוהל מהקרן. הוא נמצא בתחרות קשה עם המתחרים שלו. לכן הוא מתחיל לסטות מהדרך המקורית עליה הצהיר- ומתחיל להשתמש בהגנות, אופציות ומתחיל לפעול לטווח הקצר בלבד.
השקעות הערך הן נדירות לענף הקרנות בישראל. הקרנות באמריקה, ההון המנוהל בהן לא יכול להיפדות אלא במועדים מסוימים. כלומר הפלטפורמה עצמה מעידה; " אם אין לי מה לקנות אני לא קונה".
מדברי אלון ניתן להבין שאין צורך להתעסק יתר על המידה בהשקפה מאקרו כלכלית, כאשר זו מתבטאת ממילא בתוך מחירי המניות עצמן. לכן בשנת 2008, למרות הלחץ הציבורי הוא לא החזיק יותר מדי מניות ותכתיבי השוק הביאו אותך להחזיק 50% במזומן. לכן התשואה שלו בסיכום השנה הייתה שלילית בגובה של 37%. גדולה ככל שתהיה, היא נמוכה הייתה ממדד היחס.
מה סיבות הירידות בקרן בשנת 2008?
באפט אמר בזמנו, שהסיכון אינו נובע מן התנודתיות, אלא מכך שהמשקיע אינו יודע מה אתה עושה.
כאשר השווקים מתממשים ומחיר המניה יורד ב50%. מאידך, שום דבר לא השתנה בנתונים הפיננסים של החברה.
מה המקסימום באחוזים שתמליץ להחזיק במניה אחת בקרן הנאמנות?
המכסימום המותר לי- עד 10%. השקעות ערך אינן מובנות על פיזור. הפיזור הוא פיקציה.
פיזור הוא דבר טוב למשקיעים שאינם מבינים בשוק ההון. אם אני לא מבין, עדיף שאני אפזר כך אמתן את הסיכון שלי. אך אם אני לומד את המנייה לעומק ומצליח לפענח את השווי הפנימי שלה, אני משול לאדם שמצא תרנגולת אשר מטילה ביצי זהב.
מי אלו המשקיעים הידועים להשקעות ערך מהם את ה לוקח דוגמה?
ניתן להזכיר את הגדולים שבינם- טום גייטנר (ממרקל), ברוס ברקוביץ (פייר הום) , קרן סקויה וכמובן וורן באפט. כולם משקיעים במספר מצומצם של חברות.
לא ניתן להשוות קרן שמחפשת להשקיע במניות בספציפיות לעומת קרן שפועלת על פי שיטה פונדמנטאלית. התוצאה הצפויה היא כי בטווח הקצר, סטיית התקן של קרן בעלת השקעות הערך תהייה רחבה יותר. לעיתים מנהל הקרן מעדיף את הפיזור על פני ההשקעה, לכן הוא משקיע בתעודת סל. מדוע יש לשלם דמי ניהול של 3%- בכדי לרכוש תעודת סל?
כיצד החל הייעוץ לקרן הערך באלומות ספרינט?
הקשר התחיל דרך מכר משותף. אני מייעץ והשיתוף פעולה כיום ממש פורה. כשהתחלנו ב2009, פיגרנו בגיוסים ובתשואות על פני השוק. חששנו שמא המשקיעים בישראל אינם חשופים מספיק ליתרון של קרן שמשקיעה השקעות ערך. היום החששות האלו מאחורינו
נתונים יכולים להעיד במקומי-הקרן גדלה משווי שוק של 600 אלף שקל ל20 מיליון. כאשר הגידול האמיתי הגיע ממש לאחרונה.
לכן אתה מגדיר את שנת 2010 כשנה שהייתה טובה להשקעות ערך?
מבחינתי 2010, הייתה שנה קלאסית להשקעות ערך. בניגוד ל2009, זו הייתה שנה שהתנתה השקעה יותר ממוקדת ונקודתית לשם הצלחה.
תשקול לרכוש מניות של חברות מחוץ לארה"ב, במקומות בהם סימני השאלה הכלכליים גדולים יותר? דוגמת יוון או ספרד?
בשום אופן לא. המומחיות שלי היא בשוק המניות בארה"ב. בנוסף, בכדי להשקיע השקעת ערך אמיתית, עליך להבין את התרבות ותרבות הצריכה של השוק בו אתה משקיע. אפילו פיזית, יש לבדוק את מוצרי החברה, את חווית הקנייה שמספקת החברה וכו'. אם לא תנהג כך, לא תוכל להעריך את שולי הרווח של החברה.
משום שווי פנימי הוא מושג ערטילאי, יש להתנות אותו בכמה שיותר פרמטרים.
• פעילות היסטורית של החברה
• הנהלת החברה ועד כמה היא משפיעה על אופי המוצר
• רווחים של החברה
כל אלו לא תמיד מופיעים תחת שיקול קבוע.
החולשה של מנתחי המניות מתגלה במלוא עוצמתה, כאשר הם אינם לוקחים בחשבון מצבים של מיתון כלכלי עתידי במשק. הם נוטים תמיד לתת הערכות הכנסה שסובלות מאופטימיות יתר. האם יש יכולת של משקיע ערך להתחמק מהנטייה הזו?
הגישה שלנו סוברת כי השווקים הם יעילים, אך לא כל הזמן. אני אופטימי מטבעי, אם משבר נוסף יגיע, גם ממנו נדע כיצד לצאת. קטונתי מלחזות מה יהיה בעתיד או להכיר מישהו שכן יכול לעשות כך.
בשנה האחרונה אלון סגר מעגל כאשר תרם לתרגום הספר שמהווה את הבסיס להשקעת ערך- המשקיע הנבון. לטענת אלון, יש ללמד את הספר כחלק מההכשרה של יועץ השקעות בישראל. כך יוכלו הם להבין עד תום את ההבדל שבין השקעה לספקולציה.
קרן במוקד: אלומות – ספרינט מניות ערך חו"ל
מדיניות הקרן: לפחות 50% מהשווי הנקי של ההון המנוהל- יהיה חשוף ל"מניות ערך" בחו"ל. יתרת נכסי הקרן תושקע על פי שיקול דעתו הבלעדי של מנהל הקרן. החשיפה למט"ח ולמניות לא תעלה על 120% מההון המנוהל בקרן. מנהלי הקרן משקיעים בצורה זו מאז 17/08/2009.
החשיפה בתחילת אוקטובר למט"ח הינה 93.54% ולמניות היא ולמניות הינה 90.32%.
תשואות: מתחילת השנה הקרן הניבה תשואה של 11.37%. מקום שני בקטגוריה מתוך 24 קרנות שונות. הקרן הראשונה בקטגוריה לתשואה שנתית היא יובנק מניות חו"ל עם תשואה של 16.08%. התשואה הממוצעת בקטגוריה היא תשואה חיובית של 4.34%. מימין: גרף תשואות הקרן מן השנה שעברה
דמי ניהול: דמי ניהול הקרן הינם ממוצעים לקטגוריה ומסתכמים ב2.8% (מקום 14 מתוך 29), כאשר יש להוסיף דמי הנאמנות בסך של 0.1%.
הון הקרן: למרות הצלחה השנתית של הקרן, היא עדיין אחת הקטנות בקטגוריה, עם הון מנוהל של 18.6 מליון שקלים.
החזקות בולטות: נכון לתחילת אוקטובר מנהלי הקרן באלומות ספרינט החזיקו ב20 מניות שונות.
הנה הבולטות מהן-
שם נכס | אחוז מהקרן | שווי באלפי בשקלים | כמות ניירות |
8.26% | 1,458.27 | 11730 | |
7.62% | 1,345.61 | 14436 | |
6.85% | 1,209.57 | 4505 | |
6.10% | 1,078.01 | 56707 | |
5.92% | 1,045.41 | 14580 | |
5.64% | 996.26 | 1215 | |
5.57% | 983.55 | 5067 | |
5.40% | 954.51 | 8355 | |
5.35% | 944.74 | 10800 | |
5.12% | 904.43 | 2961 | |
4.10% | 724.93 | 12299 |
כל הנתונים נכונים ל16 בדצמבר.
תונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
