כבר מגיל צעיר אתה לומד שיש משפטים ותאוריות נפוצות שבינם ובין המציאות יש קשר רופף במקרה הטוב. לדוגמא, משפטים כמו "סמוך עליי" או "אל תדאג, יהיה בסדר", שכאשר אני שומע אותם אז ברור לי שכלום לא יהיה בסדר והקטסטרופה בדרך. דוגמא נוספת היא התאוריה שהקומוניזם אמור ליצור חברה שוויוניות ואוטופית – אז התאוריה אומרת... או כמו שאמר אחד משרי ממשלתנו – "הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים...".
עוד משפט כזה (והסיבה שהתכנסנו כאן היום) היא התאוריה כי סביבה של ריבית עולה היא שלילית עבור שוק המניות. על פי התאוריה, עליית התשואות על אגרות החוב הממשלתיות או עליית הריבית אמורות לגרום לשוק המניות להיות פחות אטרקטיבי ממספר סיבות, כגון:
1. עליית הוצאות המימון של הפירמות גורמת לקיטון ברווחיהן; 2. הסטת כספים מהאפיק המנייתי לאפיק האג"חי;
3. הקטנת התמריץ לחברות לבצע השקעות הוניות בציוד;
4. האשראי הצרכני מתייקר ובכך הצריכה הפרטית, שאחראית על חלק ניכר מהתמ"ג, קטנה.
בתאוריה זה נשמע מאד הגיוני, אבל השאלה אם הדבר אכן מתקיים במציאות. מחקר חדש שפורסם לאחרונה בארה"ב ע"י פרופ' ג'ף מילר והצוות שלו, ביקש לבחון בדיוק את אותה סוגיה. המחקר השווה בין התשואה על אגרות החוב של ממשלת ארה"ב לתקופה של 10 שנים לבין מכפיל הרווח העתידי של מדד ה-500 S&P בשנים 1979 עד 2005.
התוצאות, כפי שניתן לראות בגרף המצורף למטה, מראות כי יש קשר, אבל הוא לא בהכרח שלילי:
1. בסביבה של ריבית גבוהה התאוריה מוכיחה את עצמה. עלייה של הריבית מעל רמה של 5% -6% אכן גורמת לירידה במכפיל הרווח העתידי של שוק המניות.
2. בסביבה של ריביות נמוכות קורה בדיוק ההפך! ניתן לראות בחלק השמאלי של הגרף כי הקשר בין ריבית גבוהה למכפילים נמוכים נשבר באופן טוטלי בסביבה של ריביות נמוכות. עלייה של הריבית מסביבה אולטרה-נמוכה לכיוון רמה של 5% דווקא מלווה בעליית המכפיל העתידי של שוק המניות.
הסיבה לכך היא פסיכולוגיה פשוטה, סביבה של ריבית אפסית מעידה כי קיימים חששות כבדים ממיתון ומדפלציה. במקרה זה המשקיעים פסימיים מאד ביחס לצמיחה כלכלית וביחס ליכולת החברות להרוויח יותר כסף, ולכן הם מוכנים לשלם הרבה פחות כסף על מניות.
מגמה של עליית התשואות מרמה אפסית מראה כי המשקיעים הופכים אופטימיים יותר ביחס למצב הכלכלה ומרגישים יותר בטחון ביכולתן של החברות להרוויח יותר כסף. בשוק המניות, שבו המרכיב הפסיכולוגי הוא קריטי, משמעות האופטימיות היא עליית התיאבון לסיכון, הסטת כספים לשוק המניות ועליית המכפיל.
עליית התשואות בחודש האחרון מצביעה כנראה על נקודת מפנה באמון המשקיעים בכלכלה ועל התפוגגות הפחד ממיתון כפול. כאשר המכפיל העתידי הממוצע של מדד ה-500 S&P עומד כיום על 17, בהתבסס על נתונים היסטוריים, שוק המניות האמריקאי עדיין לא סיים לבצע את התיקון למעלה ויש מקום לעליות שערים נוספות.
נקודה נוספת שחשוב לזכור היא שבניגוד למשברים קודמים, המגזר שהוביל את המשבר היה מגזר הבנקאות. למגזר זה סביבה של ריבית עולה דווקא תורמת באופן ישיר לרווח ומהווה תמריץ להגדיל את האשראי לציבור.
מחקר זה מחזק את דעתנו, כי שוק המניות ימשיך להציג תשואה עודפת מבין כל האפיקים בטווח הזמן הקרוב. לפיכך אנו ממשיכים להחזיק חשיפה מנייתית גבוהה בכל הקרנות שלנו.
נכתב ע"י רו"ח רון אלקון, אנליסט
אפסילון בית השקעות בע"מ
Freeport-McMoRan Copper & Gold Inc. (FCX)
יש פתגם שאומר "לא כל הנוצץ זהב הוא...", זה נכון, הוא יכול להיות גם נחושת... מי שעתידות להוביל את המגמה בשנים הקרובות בשוק המתכות, הינן מדינות ה-BRIC אשר צפויות להגדיל את הביקוש למתכות בכלל ולנחושת בפרט בצורה משמעותית, זאת על רקע תהליכי עיור ומודרניזציה אשר מתהווים כבר כיום וצפויים להמשך בשנים הבאות. הערכות בשוק הן כי עד לשנת 2030 האוכלוסיה העירונית בעולם תגדל ב-1.6 מיליארד איש (!) ותהווה כ-60% מסך אוכלוסיית העולם.
נחושת הינה רכיב עיקרי, אשר פעמים רבות אינו ניתן להחלפה, בתעשיות רבות ביניהן תעשיית הבנייה, כלי הרכב, חשמל ואלקטרוניקה, תשתיות לתעבורת נתונים, מוצרי צריכה רבים כגון מחשבים, טלוויזיות, טלפונים ניידים ועוד. מבין מדינות ה-BRIC, השחקנית החשובה בשוק הנחושת הינה סין שמהווה את הצרכן מס' 1 בעולם לסחורה. כיום בסין עוברים כמיליון איש מהכפר אל העיר מידי שבוע, מה שממחיש את פוטנציאל הצמיחה בביקושים העתידיים לבתים, כלי רכב ומשאיות, אמצעי חימום וקירור ועוד שכאמור, הנחושת הינה רכיב הכרחי בכל אחד ואחד מהם.
לאור זאת קיבלה הנחושת את הכינוי ""Dr. Copper שכן למחירי הנחושת מתאם גבוה עם הצמיחה הגלובלית של הכלכלה העולמית כפי שמשתקף בגרף הבא, שמראה את הקשר בין מחירי הנחושת לבין מדד המניות הכללי בחצי השנה האחרונה:
בצד ההיצע, הערכות בשוק מאותתות כיום על מחסור צפוי בהיצע הנחושת בשנים הקרובות ועד לשנת 2013 לפחות. בנוסף ע"פ הערכות בשוק כ-60% מהמכרות הקיימים כיום ירוקנו עד לשנת 2021 וניתן יהיה להפיק מהם פחות ופחות נחושת מידי שנה. בעיית המחסור בנחושת אינה צפויה להיפתר באופן מיידי כיוון שמשך הזמן הממוצע מיום השקעה הראשונית במכרה נחושת ועד לתחילת הפקת המתכת בפועל הינו כ-15 שנה.
חברת Freeport-McMoRan הינה החברה הציבורית הגדולה בעולם שעוסקת בחיפוש, כרייה, הפקה ומכירה בינ"ל של נחושת וזהב כאשר מעל ל-75% מהכנסותיה נובעות ממכירת נחושת והשאר ממכירות זהב ומוליבדן (יסוד מתכתי). לחברה זכויות במכרה המכיל את מאגר הנחושת הגדול בעולם באינדונזיה, וכן מכרות נוספים ברחבי העולם (צפון ודרום ארה"ב, אפריקה).
המגמות שתוארו לעיל באו לידי ביטוי בדוחות החברה לרבעון השלישי כאשר החברה הצליחה להכות את תחזיות האנליסטים גם בשורת הרווח וגם בשורת ההכנסות, ואף דיווחה על ביקושים חזקים לנחושת לא רק ע"י סין, אלא גם ע"י ארה"ב ואירופה. החברה מציגה מאזן חזק עם רמות מינוף נמוכות ויתרת מזומנים נאה. הדבר מותיר לה מרחב פעולה גמיש הן בביצוע השקעות קפיטליות לצורך המשך צמיחה עתידית והן בהשתתפות בפרויקטים לפיתוח מכרות חדשים, ככל שיצוצו הזדמנויות חדשות בשוק. כמו כן בעקבות חוסנה הפיננסי הגדילה השנה החברה את תשלום הדיב' לבעלי המניות ב-150% כך שהתשואה הממוצעת למשקיע הינה כ-3%. החברה נסחרת כיום במכפיל רווח נקי של 14 ומכפיל רווח עתידי של 11.5, תמחור שהינו אטרקטיבי נוכח פוטנציאל הצמיחה במכירות החברה ובעליית מחיר הנחושת.
לאור האמור לעיל, חברת ( Freeport-McMoRan (FCX מהווה אחזקה בולטת בקרן אפסילון (D4*) מניות דיבידנד פרימיום .
נכתב ע"י רו"ח דפנה יגור, אנליסטית
אפסילון בית השקעות בע"מ
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





