התגובות להודעת הריבית - מוקדם לחגוג הדברת האינפלציה

מנכ"ל FUNDER, אודי אלוני אמר כי החלטת הנגיד תעודד רכישת דולרים. אלוני צופה מזה זמן רב כי הדולר בדרכו ל 4 שקלים ולאחרונה אף העלה את רף התחזית ל 4.2 שקלים לדולר "ככל והממשלה תמשיך לכהן בגרסתה הנוכחית."

לאומי: הנימוק של הבנק ישראל היה פחות חד מהחלטות קודמות

הכלכלן הראשי של בנק לאומי, הד"ר גיל בפמן מסר בתגובה להחלטת הריבית, כי נראה שבנק ישראל נימק את ההחלטה שלא לשנות את הריבית בצורה "פחות חדה" מאשר בהחלטות קודמות, שהיו החלטות של העלאת הריבית. הבנק ציין שהאינפלציה מתמתנת, אך מנגד מקיפה עדיין "מנעד רחב של סעיפים ועומדת על 4.6% בשנה האחרונה", וזאת תוך כדי חריגה ניכרת מן הגבול העליון של יעד יציבות המחירים.

בהודעה צוין שבהסתכלות על טווחים זמן קצרים יחסית ישנם סימנים לירידת האינפלציה. גם הציפיות והתחזיות לאינפלציה מצויות בתוך היעד, בסביבת הגבול העליון שלו.  עם זאת, בדבריו, הנגיד הדגיש את הסיכונים המשמעותיים לכך שהאינפלציה לא תשוב ליעד, מה שיחייב צעדי העלאת ריבית נוספים.  כלומר שמדובר במצב שברירי מאוד.

הנגיד דיבר באופן מפורש על פיחות השקל הנובע מהתפתחויות מקומיות, ובפרט התגברות ניכרת של מידת אי-השקט החברתי וירידת מידת האטרקטיביות של המשק והשוק הישראלי. צוין על ידי הנגיד שפיחות "עודף" זה תרם כתוספת של 1.0-1.5% לאינפלציה. ככל שהפיחות יימשך, הדבר יגרור תגובת ריבית מצד בנק ישראל. ההודעה של בנק ישראל מציינת שבתקופה האחרונה אנו עדים לירידה בהיקף הגיוסים להשקעות בחברות הזנק בישראל במידה חזקה יחסית לעולם. באופן דומה, מדדי הפעילות השונים בתעשיית ההייטק בישראל מצביעים על התמתנות קלה בלבד, לאחר קצב צמיחה גבוהה ב-2022, אך המשך הירידה בהשקעות ההזנק מהווה סיכון לתחזית הצמיחה וגם סיכון של פיחות נוסף שער החליפין.

לגבי הפעילות הכלכלית, בנק ישראל מציין שזו מוסיפה להיות איתנה, אך מנגד חלק מהאינדיקטורים מצביעים על התמתנות בפעילות. באופן דומה, שוק העבודה מוסיף להיות הדוק ובסביבת תעסוקה מלאה, אך נמשכת מגמת הירידה בשיעור המשרות הפנויות. כחלק מן התמונה החיובית יחסית, חטיבת המחקר עדכנה כלפי מעלה את התחזית המקרו-כלכלית שלה לשנה הנוכחית ומעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2023 ובשנת 2024 בשיעור של 3% בכל אחת מהשנים.

בהמשך לאמור לעיל, בנק ישראל ממשיך להדגיש שהסיכון המרכזי לתחזית הצמיחה הוא התממשות תרחיש בו שינויים חקיקתיים ומוסדיים ילוו בעלייה נוספת בפרמיית הסיכון של המדינה וזאת תוך כדי המשך הפיחות של השקל, פגיעה ביצוא כתוצאה מירידת מידת האטרקטיביות של ישראל כשותפת סחר, ובירידות בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית. בנק ישראל חוזר ומציין התחזית המפורטת בנושא זה מחודש אפריל.

במסגרת התחזית העדכנית, שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים הועלה וצפוי להיות 3.0% וב-2024 הוא צפוי לעמוד על 2.4%. האינפלציה בשנת 2023 צפויה להסתכם בכ-3.5%. על פי התחזית, ברבעון השני של  2024 הריבית צפויה לעמוד על 4.75-5.00%, כלומר "פתיחת הדלת" להעלאת ריבית נוספת, בפרט אם השקל ימשיך וייחלש וגם הרחקת המועד לתחילת הורדת הריבית.

מלבד הסיכון של פיחות נוסף של השקל "שיתגלגל" למדד, ישנו גורם סיכון נוסף לתחזית והוא האינפלציה בחו"ל. לאור קצב ירידה איטי יחסית של האינפלציה במחירי השירותים בארה"ב ובגוש האירו, וגם לנוכח סיכונים אפשריים בתחום מחירי הסחורות כתוצאה מאירועים אקלימים וגיאו-פוליטיים, קיים סיכון כי קצב ההתכנסות האינפלציה בעולם יהיה איטי ויתרום לאינפלציה מקומית גבוהה יותר ולמדיניות מוניטרית מרסנת יותר.

עופר קליין: מוקדם לחשוב שהושג נצחון על האינפלציה

עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים אמר כי בפעם השנייה ברציפות בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.75 אחוזים. עם זאת, למרות ההתמתנות האחרונה להערכתנו, מוקדם עדיין לטעון שהושג ניצחון על האינפלציה ולהכריע שהריבית בישראל הגיעה לשיא. זאת, במיוחד על רקע:

ההשפעה הגדולה יחסית של שער החליפין על האינפלציה בישראל דרך מחירי היבוא (משק קטן ופתוח).
ההשפעה הגדולה של שכר הדירה על המדד, המושפעת כרגע גם מגל העלייה מרוסיה ואוקראינה.
השפעת השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים הישראלים (שפורסם היום) ושעלה ב-6.2 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים – קצב מהיר יותר מהאינפלציה שעלתה "רק" ב-3.3 אחוזים. נתון זה ממשיך לתת רוח גבית לאינפלציה, במיוחד כשחלק גדול מהתרומה לעלייה בשכר הממוצע בחודשים האחרונים מגיע מהעשירונים הנמוכים, הנוטים לצרוך חלק גדול יותר מהתוספת בשכר (ופחות לחסוך).
 בהודעת הבנק יישנה התייחסות מפורשת לתרומת הפיחות בשקל לדינמיקת האינפלציה וצוין במפורש שהועדה רואה "היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטותיה הבאות..."

 בשורה התחתונה, החלטת הבנק שלא להעלות את הריבית החודש סבירה בהחלט על רקע הנתונים הנוכחיים (של האטה בקצב הצמיחה והתמתנות מסוימת בקצב האינפלציה), ואיננה מפתיעה. יחד עם זאת, אנחנו לא פוסלים שאכן נראה עליית ריבית אחרי החגים במיוחד אם נראה המשך פיחות בשקל.

מגדל שוקי הון: בנק ישראל מעדיף להמתין לנתונים נוספים שיתמכו בהתמתנות האינפלציה

במחלקת המחקר של מגדל שוקי הון סבורים, כי בנק ישראל מעדיף להמתין ולראות את המשך כניסת האינפלציה ליעד, לאחר החלטתו להותיר את הריבית לחודש ספטמבר על כנה, ברמה של 4.75%, בהתאם לתחזיות המוקדמות.

במגדל שוקי הון מוסיפים, כי "בנק ישראל מניח כי תהליכי ההידוק המוניטרי והתמתנות הביקושים בישראל ובעולם כבר פועלים למיתון האינפלציה, אך הפיחות בשקל בחודשים האחרונים תורם לעלייתה. לכן, להתפתחות פיחות השקל בחודשים הקרובים תהיה השפעה על דינמיקת האינפלציה, ולמרות שהריבית נותרה ללא שינוי, בנק ישראל לא פוסל המשך העלאות ריבית ככל שסביבת האינפלציה לא תמשיך להתמתן בהתאם למצופה. על כן, לנתונים שיפורסמו בחודשים הבאים  ובפרט נתוני האינפלציה בחודשיים הקרובים תהיה תרומה משמעותית להתבהרות תמונת האינפלציה".

ההערכה במגדל שוקי הון היא, כי בהינתן התוואי הנוכחי של האינפלציה ותחזית מחלקת המחקר של מגדל שוקי הון למדדי המחירים לחודשים אוגוסט-ספטמבר שצפויים להביא לקצב אינפלציה שנתי של 4.1% וכן נתוני החשבונאות הלאומית, בנק ישראל יעדיף להמתין עם העלאת ריבית נוספת גם בחודש אוקטובר.   

נשיא ההתאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו מסר: "ההחלטה של בנק ישראל היא ההחלטה נכונה ובעת הזו על הוועדה המוניטרית לקבוע מסלול שיחל את הורדת הריבית לרמות שיאפשרו את הפסקת הקפאון בענף הבנייה והתשתיות ויחזיר את התעשיה הכי משפיעה על מדד המחירים לצרכן לעבודה מלאה. המשוואה שנוצרה במשק בחודשים האחרונים של שמירה על ריסון מונטרי מול הפגיעה בכיס של הציבור בישראל הפכה מסוכנת ביותר".

על פי ניתוח של כלכלני התאחדות הקבלנים בוני הארץ, המבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כל עליית ריבית נוספת במשק של רבע אחוז תמנע בניית 1,350 דירות חדשות השנה, תמשיך להעלות את דמי השכירות במשק ואת החזר המשכנתה בקצב הולך ועולה ובמקביל, תחתוך בכמיליארד שקל מהכנסות המדינה מענף הבנייה. תוספת של כל אחוז מלא לריבית בנק ישראל, תביא לאבדן של 5,380 דירות חדשות למשק השנה, לתוספת של אחוז בשכר הדירה הממוצע במשק ולהפסד ענק בהיקף של 3.2 מיליארד שקל מהכנסות המדינה ממיסי נדל"ן וקרקע.

רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו": "לצערי זוהי שמחת עניים. על הנגיד היה לא להסתפק בעצירת העלאות הריבית, אלא לנקוט בצעד אמיץ של הורדת הריבית לפחות ברבע אחוז, מה שהיה מקל הן על הקבלנים והן על נוטלי המשכנתאות ועשוי להתניע מחדש את שוק הדיור המקרטע ובמיוחד כששנת 2023 עומדת להסתיים עם כ-40 אלף התחלות בנייה בלבד".

דני סויסה, יו"ר צים בהרי נדל"ן מקבוצת עדי צים אחזקות: "תחושתי מעורבת. מצד אחד טוב עשה הנגיד שהחליט להפסיק את 10 העלאות הריבית הרצופות. מצד שני, את הנזק שכבר נגרם לענף הנדל"ן יש צורך לתקן ובמיוחד להכניס וודאות להתחדשות העירונית ולהחליט על המשך תמ"א 38".

צאלה רוזנבלום עמור, מנכ"לית קבוצת מ.אביב: "ההחלטה לא להעלות את הריבית אמנם נכונה, אולם המצב של נוטלי המשכנתאות נותר עגום כפי שהיה, כמו גם קבלנים שהמימון שלהם מאוד התייקר. המפתח להתאוששות הענף יהיה כעת בפתרונות שייצרו מקבלי ההחלטות לשתי סוגיות מרכזיות אלה, זאת לצד שינוי שיטת מכרזי רמ"י שרק תדלקו את רמות מחירי הדיור".