מה שהיה הוא מה שיהיה?

חיזוי הריבית של כלכלני אנליסט מסתכם בכך שהנגיד יעלה מדי רבעון את הריבית ב0.25%

מדד המחירים לצרכן בישראל עלה בחודש דצמבר ב-0.4 אחוז, ובכל שנת 2010 ב-2.7%, בתוך תחום היעד. על פי נתוני המגמה בשלושת החודשים האחרונים קצבי הגידול השנתיים היו גבוהים - מדד המחירים לצרכן עלה ב-4.6%, המדד ללא דיור ב-5% והמדד ללא דיור וללא ירקות ופירות ב-4.1%. בסקירתו המוניטרית האחרונה מעריך בנק ישראל כי עד לסוף השנה תעלה הריבית לכ-3.3% והאינפלציה במהלך 2011 תסתכם ב-2.6%. העלאת הריבית תלויה בהתפתחויות בשוק הדיור, בהתפתחויות הגלובליות וכן בהתפתחות שער החליפין של השקל בעיקר מול הדולר. ההערכה היא שבממוצע יעלה בנק ישראל את הריבית השנה בכל רבעון ב-0.25%.

המשך ההרחבה המוניטארית? האם בארה"ב, ימשיכו לדחוף את המשק קדימה על ידי הרחבה של בסיס הכסף, היא השאלה שמטרידה כל משקיע גלובאלי. ניתן להניח שגם את המקיע הישראלי, בטח אחרי הנתונים כי האחרון החל להגדיל את הפוזיציה המנייתית העולמית שלו:

תביעות לדמי אבטלה בארה"ב עלו בשבוע שמסתיים ב-8 לינואר בחדות ל-445 אלף בהשוואה להערכות מוקדמות של 405 אלף. חלק מעלייה זו מוסבר בגלל תקופת החגים שקדמה לדו"ח וחלקה מדחיות של תביעות לתחילת השנה שהגדילו את דמי האבטלה. בדצמבר עלה מספר המשרות החדשות מתחת למצופה - 130 אלף בהשוואה להערכות מוקדמות של 180 אלף.

במקביל ירד שיעור האבטלה מ-9.8% ל-9.4%, זאת בין היתר כתוצאה מירידה בשיעור ההשתתפות (נתון שאינו חיובי). מדדי  מנהלי הרכש של מגזרי השירותים והתעשייה עלו בדצמבר לכ-57 נקודות, נתון המבטא התרחבות בפעילות הכלכלית. בדצמבר עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.5% למול עלייה מתונה של 0.1% במדד הליבה, כאשר בכל שנת 2010 הסתכמה האינפלציה ב-1.5% כאשר מדד הליבה עלה רק ב-0.8%.

בן ברננקי: ימשיך להרחיב?

הפער הניכר ביניהם בשנה האחרונה נובע בעיקר מעלייה חדה של 7.7% במחירי האנרגיה. המכירות הקמעונאיות עלו בדצמבר ב-0.6% (ההערכה המוקדמת הייתה 0.8%), זאת לאחר עלייה של 0.8% בנובמבר. מדד אמון הצרכנים ירד מרמה של 74.5 ל-72.7 בעיקר עקב החולשה המתמשכת בשוק העבודה. תכנית ההרחבה הכמותית ממשיכה כמו גם המשך התמריצים הפיסקליים. חלק מהנתונים בחודשים האחרונים מצביעים על שיפור מה בכלכלה האמריקאית, אך הנתונים החלשים משוק העבודה ואינפלציית הליבה היחסית נמוכה יתבטאו, על פי ההערכות, בהמשך המדיניות המוניטרית המרחיבה של ה-FED בתקופה הקרובה.

באירופה, למרבה הפלא החלו להתעורר חששות לגבי התאוששותה של גרמניה. הרציונאל אומר כי ככל שהאומה הגרמנית תבדל עצמה מן שאר היבשת, כך תחוש היא כי השארותה באיחוד מיותרת. מן ההכרח, שצמיחה כלכלית תלווה גם בעליית מחירים מקומית מסוימת (עם העלייה במחירי המשכורות), נתון שידחוף את קברניטי המשק הגרמני להתנגד נחרצות להמשך מדיניות מוניטארית מרחיבה.

כך רואים את המצב של הגוש האירופאי באנליסט:  

"הפערים בין המדינות מתרחבים, בעוד שבגרמניה הנתונים יחסית חיוביים, הרי במדינות ה-PIGS הבעיות ממשיכות. בפורטוגל ובאיטליה הבעיות הכלכליות קיימות עוד טרום המשבר כאשר ממוצע שיעור הצמיחה במדינות אלו בשנים 2000-7 היה נמוך, כ-1.5%, זאת עקב העדר תחרותיות, פריון נמוך וחוסר יתרון יחסי בייצור בהשוואה למדינות האחרות, זאת לעומת יוון, אירלנד וספרד שהבעיות בהן צצו בעיקר בשנתיים האחרונות. העלייה הניכרת בחובות הפיסקליים של מדינות אלו יוצרות "מיני דרמה" לפני כל הנפקה, כאשר הצלחה בהנפקה (ראו מקרה פורטוגל) מרגיעה את השווקים עד להנפקה הבאה בתור. במצב הנוכחי הקשיים בגיוסים יימשכו (גם באירלנד ויוון המקבלות סיוע) ולכן לאורך זמן המדיניות הפיסקלית במדינות ה-PIGS תהיה מרסנת. המשמעות היא המשך דשדוש בצמיחה במדינות אלו."