הפד מוכן לתרחיש הזה?

במסיבת העיתונאים שהייתה אחרי החלטת הפדרל רזרב, לא לשנות את הריבית, ב-20-09-2023, נשאל יושב הראש אם הוא לוקח בחשבון את השינויים האחרונים באינפלציה? אלו הנובעים מהשינויים במחירי האנרגיה? והתשובה הייתה שכל הגורמים נלקחים בחשבון. הבעיה היא שתשובה כזו אינה משקפת את החשיבות היחסית של מחירי האנרגיה עבור המשק האמריקאי במיוחד.

אינני אומר שנגיד הבנק המרכזי אינו יודע את הדברים, ואת מידת השפעתם על משקו. אני חושב שהוא אינו רוצה לתת תחושה של פאניקה על גורם שאין לו שליטה עליו. וכאן, זהו גורם ממש בולט למצב כזה. דולרים, אג"חים, ועוד כל מיני ניירות, ניתן להדפיס בחדווה ושאננות גדולה. מספיק על מנת לכסות על כל מיני בעיות סיסטמיות. ראינו זאת היטב במשבר הקטן האחרון, שסבב סביב המערכת הבנקאית האמריקאית (SVB, וכו...). עקב המשברון ההוא נוצר עוד מנגנון של הדפסה של כסף יש מאין: BTFP (Bank Term Funding Program):



במסגרת תוכנית זו, וכל מה שנלווה אליה על ידי הממשל (האוצר), נלקחו שוב מהידיים של הבנקים בצרה נכסים "מזיקים" והובטחו 100% מפיקדונות הלקוחות. זאת, מעבר למה שהיה מוגדר בחובותיו של ה-FDIC (הגוף המבטח את פיקדונות הציבור בבנקים). את זה אי אפשר לעשות כאשר מדובר באנרגיה. לא ניתן לייצר יש מאין חביות נפט או קובים של גז. יותר מזה: מאז שממשל ביידן מנהל מלחמת חורמה נגד המפיקות והמחפשות מקורות של אנרגיה פוסילית חדשה, ארה"ב הפכה שוב למייבאת אנרגיה במקום למייצאת.

לפני שאמשיך, הנה גרף שבועי של מחיר הנפט, בעזרת פלטפורמת TradingView:



הגרף הזה ממש מעניין מכמה בחינות: ראשית, ה-Spike הגדול אחרי שבפברואר 2022 רוסיה נכנסה לאוקראינה. ומשם, בנייה של פסגה כפולה שממנה אנו ראינו ירידה דרמטית של המחיר. איך הירידה הזו הוסברה? פשוט מאוד: מאמץ גדול מצד האמריקאיים להוזיל את המחיר על ידי מכירת רזרבות החירום שלהם, עמידה של OPEC בצד, וחידוש הדרגתי של התפוקה הרוסית.

רגע, אבל האם זה הכול? לא ממש. הירידה הגדולה נבעה גם מהחולשה הגדולה של הכלכלות הגדולות בעולם: מאירופה, ועד סין. בכל מיני נקודות בזמן, הייתה תקווה שסין תבוא ותחדש ימיה כקדם על ידי הצלת הצמיחה הגלובלית אחרי האירוע המצער של הקורונה. זה לא קרה. העלאות הריבית יצרו האטה בייצור ובצורך בחומרי גלם והמשבר הסיני הלך וגדל.

למרות ששוקי הכספים חזרו לעלות ב-2023, מספרי ה-ISM של ה-Manufacturing המשיכו לצנוח. השירותים, וה-AI, אשר דחפו את השווקים מעלה לא צורכים כל כך הרבה נפט כמו ייצור, תעבורה, הובלה, וכו... מספיק לבחון את מחירי ההובלה הימית כדי להבין עד כמה ירד הסחר הבינלאומי. אז מה קרה בתחילת יולי? למה חודשו העליות בקומפלקס הזה?

התשובה מתחלקת לשני חלקים: התפכחות וצורך. מלחמת אוקראינה והתגובה האמריקאית של סנקציות והחרמת נכסי בנק מרכזי העירו מדיונות רבות לכיוון המחנה השני. זה הדוגל בניתוק חלקי לפחות מהדולר הכול יכול, ומהצורך בו לעסוק עסקים. כניסת מדינות כמו סעודיה למועדון ה-BRICS, הייתה דוגמה מובהקת לשינוי הזה. כמו כן, ודווקא עקב הירידה בצריכה, המפיקות החליטו להקטין תפוקה על מנת להעלות את המחיר.

בינתיים, זוהי הסיבה הראשית לעלייה הגדולה. אז מה הוא הצורך? כאן נכנסת האמרה הידועה: "סוף מעשה במחשבה תחילה". כאשר מרוקנים את רזרבות החירום, צריכים להבין שיהיה צורך למלא אותם, מתישהו... השוק יודע היטב שעומד מעליו ביקוש עצום כזה שיהיה חייב במימוש קרוב. בקיצור: שילוב של גיאו-פוליטיקה וקצת טיפשות מצד אלו שלא חשבו על הנולד...

ואם נחזור לתחילת הדברים: הפד מוכן לסבול את ההשפעה של הנפט סביב 90$. הוא הרי מתמחר עוד העלאת ריבית אחת... אבל, האם הציבור בנוי למה שהוא יצטרך לעשות כדי להתמודד עם הרמה הטכנית הבאה של 100$? זו של שני שליש עלייה מהנפילה הקודמת? האם נגיע בגלל זה ל-6% או יותר? ואיך יתמודד שוק המניות עם עניין כזה? ימים יגידו. גמר חתימה טובה לכל הקוראים!