איור פאנדר
משה שלום
15/10/2023
אני יודע שקשה להתרכז על משהו אחר חוץ מאירועי המלחמה שלפנינו. גם השלכותיה הכלכליות-פיננסיות מאוד חשובות לנו. אבל מדד חיצוני? כמו S&P500? אין מנוס מלהודות שמי שעוסק בשוקי ההון חייב להיות קשוב למה שקורה גם שם. מדוע? כי חלק די גדול מהחסכונות שלנו תלויות בו. איך?
ראשית, לפני שהחלה המלחמה הזו, הצליחו לשכנע די הרבה אנשים להיות צמודים לאותו מדד אמריקאי. זאת, עקב ביצועיו הטובים, וביצועי החסר שהניבה הבורסה הישראלית, בגלל גורמים מקומיים כמו הרפורמה המשפטית וכל השלכותיה היא.
שנית, בגלל שכל שוקי ההון בעולם, וגם מדדי ישראל, קורלטיביים, בצורה כללית, ועל בסיס טווח בינוני, עם מה שקורה בארה"ב. כמו שאמרתי לעיל, היינו תקופה ארוכה בביצועי חסר אבל מי שעוקב יום יום רואה איך התנועות היומיות אצלנו, הקורות מול החוזים העתידיים על המדד, ובזמן התחלת המסחר שם (עד 17:30 אצלנו...) מושפעות. בכל מקרה, מדד S&P500 הוא עיקר מהעיקרים בעולם הפיננסי הגלובלי, וכדאי מאוד לבחון אותו תמיד.
מהו מצבו? ומהו הוא מסמן לנו לטווח קצר-בינוני? הנה לפניכם הגרף היומי של המדד האמריקאי החשוב ביותר, הנסחר ביותר, והמייצג ביותר (נעשה בעזרת TradingView):
אם יכולנו לתת ציון לקובעים, בשוק הזה, היינו נותנים להם בין 8 ל-9. למה לא 10? התשובה בהמשך. בגדול, ראינו שוב מהלך טכני קלאסי במיוחד: אחרי השיא של תחילת אוגוסט, סביב 4607 המדד החל את המסע דרומה של התיקון הטכני היורד, שעליו דברנו כה רבות. אף פעם לא יודעים מראש מה יהיה הטריגר של ירידה כזו. בהתחלה, אנו נתלים על עונתיות, מצבי קניות יתר, סנטימנט גבוה מדיי (Greed), תצוגה של סטיות שליליות במומנטום, וכו...
אחרי תקופה קצרה מגיעה ה"סיבה" האמיתית שעליה כולם נתלים. במקרה הזה: עליית הנפט, שוק העבודה שאינו רוצה להירגע, ציפיות אינפלציה גבוהות מהצפוי ועל ידי כך, צפי לריבית גבוהה מהפד. כל אלו גם הפעילו לחץ עצום על האג"ח הארוך (10-30 שנים) עד כדי קריסה של האג"ח, וקפיצה גדולה של התשואות שלהם.
יש שחישבו שהירידה בערך האג"ח שקרתה מהשיא של תחילת 2022, ועד עכשיו, כבר דומה לאיבוד כל מה שאבד כספית בשוקי המניות במשבר 2007-9... וכך, הירידה לבשה צורה והשילה צורה, אבל כרגע, אנו מסתכלים על מבנה של ABC, קלאסי גם הוא, אשר תיקן בדיוק שליש (38.2%) מהעלייה קודמת. קלאסי אמרנו?
השאלה הגדולה היא זו: האם העליות, מאז תחילת אוקטובר, הן ראשית המסלול לגל מגמתי משמעותי עולה חדש? כזה שישיג שיא גבוה מקודמו (4607)? כל מה שציינתי לגנותו של המדד, בדרך היורדת של התיקון הטכני עכשיו, עומד לטובתו! דהיינו, עונתיות חיובית, יציאה ממצב של מכירות יתר, קפיצה מאזור 4200 (!) אשר מהווה תיקון פיבונצ"י וגם אזור תמיכה היסטורי ממשי, וגם, סנטימנט של פחד גדול.
מתי נדע שכל זה אכן מאושר? על ידי מעבר המדד מעל 4400. אזור של חציית קו המגמה היורד המהווה את הגבול העליון של התעלה היורדת. כרגע, המדד נמצא סביב 4320-4330. אזור קטיעת ההפסד ההגיוני ביותר הוא 4200, כאשר היעד ההגיוני גם הוא, במינימום, נמצא בדיקתה של פסגה כפולה סביב של 4600. נחשב כעת: יחס סיכוי-סיכון של 270/130 ((4600-4330/4330-4200. או: 2.07 ל-1. לא רע בכלל... ואם תיווצר הזדמנות לנצל ירידה מינורית נוספת לכיוון 4200, הסיכוי-סיכון הזה ישתפר עוד יותר.
אז למה לא ציון 10? פשוט מאוד: גורמי היסוד של הירידה עדיין מאיימים להם: כמו שראינו ביום חמישי שעבר, בו "נכשלה" ספיגה של אג"ח 30 בצורה רגילה (היה ביקוש יתר של 2.3 במקום ה-2.5 הרגילים והתשואה עלתה ל-4.84 מול ה-4.35 בפעם הקודמת...), קשה עדיין לראות איך הממשל יממן את החור בתקציב, כאשר הוא צריך למכור כל כך הרבה אג"ח...
תאמרו: ומה עם העימות שלנו? הוא לא משפיע? רק מזווית הנפט. כל עוד אין סכנה לזרימתו ומחירו אינו מקפץ, העולם די יתעלם (בחזית הפיננסית) ממה שקורה בשכונה שלנו.
ראשית, לפני שהחלה המלחמה הזו, הצליחו לשכנע די הרבה אנשים להיות צמודים לאותו מדד אמריקאי. זאת, עקב ביצועיו הטובים, וביצועי החסר שהניבה הבורסה הישראלית, בגלל גורמים מקומיים כמו הרפורמה המשפטית וכל השלכותיה היא.
שנית, בגלל שכל שוקי ההון בעולם, וגם מדדי ישראל, קורלטיביים, בצורה כללית, ועל בסיס טווח בינוני, עם מה שקורה בארה"ב. כמו שאמרתי לעיל, היינו תקופה ארוכה בביצועי חסר אבל מי שעוקב יום יום רואה איך התנועות היומיות אצלנו, הקורות מול החוזים העתידיים על המדד, ובזמן התחלת המסחר שם (עד 17:30 אצלנו...) מושפעות. בכל מקרה, מדד S&P500 הוא עיקר מהעיקרים בעולם הפיננסי הגלובלי, וכדאי מאוד לבחון אותו תמיד.
מהו מצבו? ומהו הוא מסמן לנו לטווח קצר-בינוני? הנה לפניכם הגרף היומי של המדד האמריקאי החשוב ביותר, הנסחר ביותר, והמייצג ביותר (נעשה בעזרת TradingView):
אם יכולנו לתת ציון לקובעים, בשוק הזה, היינו נותנים להם בין 8 ל-9. למה לא 10? התשובה בהמשך. בגדול, ראינו שוב מהלך טכני קלאסי במיוחד: אחרי השיא של תחילת אוגוסט, סביב 4607 המדד החל את המסע דרומה של התיקון הטכני היורד, שעליו דברנו כה רבות. אף פעם לא יודעים מראש מה יהיה הטריגר של ירידה כזו. בהתחלה, אנו נתלים על עונתיות, מצבי קניות יתר, סנטימנט גבוה מדיי (Greed), תצוגה של סטיות שליליות במומנטום, וכו...
אחרי תקופה קצרה מגיעה ה"סיבה" האמיתית שעליה כולם נתלים. במקרה הזה: עליית הנפט, שוק העבודה שאינו רוצה להירגע, ציפיות אינפלציה גבוהות מהצפוי ועל ידי כך, צפי לריבית גבוהה מהפד. כל אלו גם הפעילו לחץ עצום על האג"ח הארוך (10-30 שנים) עד כדי קריסה של האג"ח, וקפיצה גדולה של התשואות שלהם.
יש שחישבו שהירידה בערך האג"ח שקרתה מהשיא של תחילת 2022, ועד עכשיו, כבר דומה לאיבוד כל מה שאבד כספית בשוקי המניות במשבר 2007-9... וכך, הירידה לבשה צורה והשילה צורה, אבל כרגע, אנו מסתכלים על מבנה של ABC, קלאסי גם הוא, אשר תיקן בדיוק שליש (38.2%) מהעלייה קודמת. קלאסי אמרנו?
השאלה הגדולה היא זו: האם העליות, מאז תחילת אוקטובר, הן ראשית המסלול לגל מגמתי משמעותי עולה חדש? כזה שישיג שיא גבוה מקודמו (4607)? כל מה שציינתי לגנותו של המדד, בדרך היורדת של התיקון הטכני עכשיו, עומד לטובתו! דהיינו, עונתיות חיובית, יציאה ממצב של מכירות יתר, קפיצה מאזור 4200 (!) אשר מהווה תיקון פיבונצ"י וגם אזור תמיכה היסטורי ממשי, וגם, סנטימנט של פחד גדול.
מתי נדע שכל זה אכן מאושר? על ידי מעבר המדד מעל 4400. אזור של חציית קו המגמה היורד המהווה את הגבול העליון של התעלה היורדת. כרגע, המדד נמצא סביב 4320-4330. אזור קטיעת ההפסד ההגיוני ביותר הוא 4200, כאשר היעד ההגיוני גם הוא, במינימום, נמצא בדיקתה של פסגה כפולה סביב של 4600. נחשב כעת: יחס סיכוי-סיכון של 270/130 ((4600-4330/4330-4200. או: 2.07 ל-1. לא רע בכלל... ואם תיווצר הזדמנות לנצל ירידה מינורית נוספת לכיוון 4200, הסיכוי-סיכון הזה ישתפר עוד יותר.
אז למה לא ציון 10? פשוט מאוד: גורמי היסוד של הירידה עדיין מאיימים להם: כמו שראינו ביום חמישי שעבר, בו "נכשלה" ספיגה של אג"ח 30 בצורה רגילה (היה ביקוש יתר של 2.3 במקום ה-2.5 הרגילים והתשואה עלתה ל-4.84 מול ה-4.35 בפעם הקודמת...), קשה עדיין לראות איך הממשל יממן את החור בתקציב, כאשר הוא צריך למכור כל כך הרבה אג"ח...
תאמרו: ומה עם העימות שלנו? הוא לא משפיע? רק מזווית הנפט. כל עוד אין סכנה לזרימתו ומחירו אינו מקפץ, העולם די יתעלם (בחזית הפיננסית) ממה שקורה בשכונה שלנו.
