איור: פאנדר
עמי גינזבורג
19/10/2023
1. תמריץ כלכלי מונע או מקטין טרור
לאורך השנים האמינו רבים בישראל, כולל כותב שורות אלה, שתמריץ כלכלי לעם הפלשתיני יכול לצמצם את הטרור. זהו הלך מחשבה מערבי הגיוני. שהרי מה חשוב יותר מכלכלה?
האמונה הבסיסית של העולם המערבי באפשרות של "שלום כלל עולמי" מבוססת בראש ובראשונה על המחשבה ששגשוג כלכלי ימנע את מלחמות העתיד. הדוגמא ההיסטורית החזקה ביותר היא כמובן גרמניה.
בתום מלחמת העולם הראשונה אומות העולם החליטו להשפיל את גרמניה. הן הטילו עליה עונשים כלכליים כבדים, וחייבו אותה להשיב להן פיצויי עתק. הגרמנים, במיוחד באגפים הימניים, לא השלימו עם זה. המפלגה הנאצית חרתה על דגלה את הדרישה להפסיק לשלם כסף למערב.
בתחילת הדרך היה לה קשה לאסוף תומכים בגלל השגשוג הכלכלי שחוותה אירופה במחצית השנייה של שנות ה-20'. שגשוג שנשען על יסודות מזויפים ועל הבועה בוול סטריט. קריסת הבורסות באוקטובר 29' יחד עם ההיפר-אינפלציה בגרמניה נתנה למפלגה הנאצית את התמיכה הדרושה כדי לכבוש את השלטון בגרמניה.
בתום מלחמת העולם השנייה הובילה ארה"ב כיוון שונה – שיקום גרמניה תחת תוכנית מרשל. הניסיון ההיסטורי מראה שהתוכנית הזו עבדה. לפחות עד עתה. גרמניה השתקמה לחלוטין והפכה לכוח הכלכלי המוביל באירופה.
גם בסכסוך הישראלי-עזתי היה לכלכלה מקום מכריע. רבים בעולם ובישראל טעו לחשוב שהעברת מזוודות דולרים לחמאס לצד פתיחת מעברי הגבול לעובדים פלשתיניים תגרום בהדרגה לדעיכה ברצון של חמאס לפגוע בישראל. השר ישראל כץ אפילו חלם על אי מלאכותי מול חופי עזה שיכלול נמל ימי. אפשר להניח שקטאר וסעודיה היו נרתמות די בקלות למימון פרויקט כזה.
כל זה היה נכון עד לטבח שמחת תורה. תושבי עזה וחמאס בראשם הראו שכלכלה וחיים טובים אינם נמצאים בראש סדר העדיפויות שלהם. רצח ישראלים חפים מפשע בשם ציווי אלוהי מופרך קודם לכל.
כאשר תסתיים יום אחד המלחמה הזו – הקונספציה זו תעמוד שוב למבחן. המחשבה שתמריצים כלכליים יקטינו את התמריץ לרצוח יהודים רק כי הם יהודים תצטרך להיבחן שוב ושוב.
מדע הכלכלה מבוסס על הנחות יסוד ובראשן שהאדם הוא יצור רציונאלי. אחרי מה שראינו בשבועיים האחרונים - וכנראה עוד נראה – צריך להיות ברור לכולנו – האויב שלנו אינו רציונלי. ועם אויבים לא רציונלים צריך לנקוט בפתרונות אחרים.
2. ישראל חזקה ועשירה מספיק כדי להילחם לבדה
בשעה ששורות אלו נכתבות נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מבקר בישראל. הוא יושב בישיבות קבינט, נפגש עם משפחות החטופים והנעדרים, ומזיל ביחד איתנו דמעות נוכח הזוועות שהותירה מתקפת הטרור הרצחנית.
בשנים האחרונות נדמה היה שישראל עושה הכל כדי לנער מעצמה את התדמית "המדינה הקטנה והמסכנה שמוקפת אוייבים". לא רצינו להיות סמוכים על שולחנה של המעצמה הגדולה בעולם.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו היה ממובילי הקו הזה. הוא הוביל קו לוחמני נגד הנשיא הדמוקרטי, ברק אובמה, בניסיונו לגרור את ארה"ב החוצה מהסכם הגרעין מאיראן. הוא אף עקף אותו כשדיבר ישירות מול הקונגרס האמריקאי.
ישראל נהנתה בשנים האחרונות מכלכלה תוססת וצמיחה מהירה בהובלת ענף הייטק. ה"סטארט אפ" ניישן הפך למותג כלל עולמי. לרגעים היה נדמה שישראל יכולה בעתיד הנראה לעין לוותר על הסיוע הצבאי האמריקאי ולהפוך סופית לעצמאית מבחינה כלכלית וצבאית.
ואז הגיעה מתקפת הטרור. כ-2,000 מחבלים מרצועת עזה הצליחו בעזרת מעשי טבח מזוויעים לערער את תחושת הביטחון של אומה שלמה. למעשה של עם שלם. הפגיעה בתחושת הביטחון מורגשת היום אצל כל יהודי בעולם – משדרות ועד לונדון, מבארי ועד ניו ג'רזי.
פתאום מתברר שאלפי קני ארטילריה שהוצבו בדרום לבנון אינם משמשים כארגטל לפרחים. יש להם יעד אחד: לירות על ישראל, להרוג את אזרחיה ולהבריח אותם מגבול הצפון.
ארה"ב התייצבה מייד לצד ישראל. אבל הפעם לא רק במילים אלא במעשים. עם שתי נושאות מטוסים, עם 2,000 חיילי מארינס, עם הבכירים ביותר בממשל שמתייצבים בישראל. ועם כסף. הרבה כסף. קרוב ל-10 מיליארד דולר כבר הקצה הממשל לטובת מאמצי המלחמה של ישראל.
כי ישראל, עם כל הרצון להרגיש חזקה ועצמאית, עדיין לא שם. היא עדיין זקוקה למטרייה האמריקאית בעת מצוקה. וטוב שעדיין יש לנו כזו. תחת נשיא אחר, כמו הליצן ההוא שהנהיג את ארה"ב עד לפני שלוש שנים (ועלול גם לחזור לתפקיד בעוד שנה) כלל לא בטוח שמטרייה כזו הייתה ניתנת לנו.
3. האג"ח של ישראל יותר בטוחות מהאג"ח של ארה"ב
והנה קונספציה כלכלית שמשום מה טרם נותצה. נכון לעכשיו, יום ד' אחה"צ, האג"ח ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב נסחרות בתשואה לפדיון של 4.62% (בשעת כתיבת המאמר, אמש הגיע ל 4.9%). האג"ח של ממשלת ישראל לאותו טווח נסחרות בתשואה של 4.30%. (בשעת כתיבת המאמר ואתמול הגיע לכ 4.5%)
המשמעות הכלכלית היא שהמשקיעים חושבים שהאג"ח של ממשלת ארה"ב מסוכנות יותר מאלו של ישראל. האם זה הגיוני?
זה לא מצב זמני. לאורך כל השנים האחרונות האג"ח של ממשלת ישראל נסחרו בתשואה שהייתה נמוכה בחצי אחוז עד אחוז מהאג"ח של ארה"ב. הסיבות לכך היו כלכליות טהורות. הכלכלה הישראלית צמחה מהר יותר, היצוא הישראלי גדל וגרם להתחזקות השקל מול הדולר, התקציב הישראלי היה מאוזן יותר, החוב ביחס לתוצר היה קטן יותר, ואפילו האינפלציה שהגיעה אחרי הקורונה היתה נמוכה יותר בישראל מאשר בארה"ב.
ועדיין, זו אג"ח ל-10 שנים. זו תקופת זמן ארוכה. מאז הקמתה מעולם לא עברו בישראל 10 שנים ללא מלחמה משמעותית, אינתיפאדה מדממת, או פצמ"רים וטילים בגבולות. קשה לחשוב שכך יקרה ב-10 השנים הבאות.
שלא לדבר על המחיר הכלכלי והאנושי העצום שהמלחמה הנוכחית תגבה מכולנו. בקרבנות, באובדן אמון בהנהגה, בכסף, ובאובדן הזדמנויות כלכליות.
חברות הייטק שלא נרשמו בישראל בגלל ההפיכה המשטרית לא יעשו אחורה פנה בעקבות האירועים הנוכחיים. המשקיעים שלהן בחו"ל לא יתנו להן. זה לבד יגרום לחוסרים עצומים בקופה הלאומית המידלדלת.
האם "קונספציית האג"ח" שעדיין עומדת על תילה תישאר כך בימים ובשבועות הקרובים? ימים יגידו.
