מתיחות שיא לקראת הודעת הריבית ביום שני!

התכונה בשוק המט"ח תלך ותגבר לקראת יום  שני – כשבנק ישראל יודיע על הריבית ובעיקר יפרסם תחזית כלכלית חדשה.

המתח רב לא בגלל החלטת הריבית עצמה – שהרי המסר החריג ששלח בנק ישראל השבוע מאותת על כך שאין לצפות להורדה ניכרת של הריבית, אם בכלל.

לתחזית התלת-חודשית החדשה תהייה הפעם חשיבות רבה יותר וכך גם למסיבת העיתונאים של הנגיד ירון.

עצם קיומה של מסיבה זו מהווה מאורע בפני עצמו שכן טרם פרוץ המלחמה סברו רבים כי הנגיד יודיע על סיום תפקידו וכבר החלו לעסוק בשאלת המחליף. כעת, נוכח המלחמה, השוק קיבל דבר שהיה חשוב לו – המשכיות של המדיניות המוניטרית – גם אם על הטריגר היה מעדיף לוותר.

אשר לתחזית – העניין עצום על רקע הדיווחים כי במשרד האוצר ביקשו לדחות את המועד שבו יחויבו לדווח לכנסת על תחזית ההכנסות לשנת 2024 מתחילת נובמבר לאמצע החודש. בקשה זו עשויה להצביע על קושי להעריך כיום את משך המלחמה ותקופת החירום שתחייב, את התפתחותה ואת עוצמתה.

כבר כיום ברור כי צמיחת הפעילות הכלכלית תהייה נמוכה יותר מכפי שהעריכו טרם המלחמה השנה ותושפע עוד יותר בשנה הבאה. יצוין, כי עוד קודם למלחמה היה ברור כי הממשלה תפספס את יעד הגירעון ל-2023 ו-2024 ויהיה צורך לבצע קיצוצים בתקציב. הדבר נכון במשנה תוקף כיום.

על רקע זה – בנק ישראל צפוי להיות הגוף הרשמי (והאמין; נטול פניות) הראשון שמפרסם תחזית כלכלית שתכלול כבר את השלכותיה הישירות והעקיפות של המלחמה.

בתוך כך תפורסמנה גם ההשפעות שבנק ישראל צופה שתהיינה על האינפלציה, הגירעון הפיסקאלי והריבית עצמה.

נכון לומר כי למלחמה, ככל שתימשך ותפגע יותר בפעילות המשק ובביקושים, תהיה השפעה דיפלציונית שתצטרף להאטה שכבר מורגשת בקצב האינפלציה בחודשים האחרונים (מדד המחירים לצרכן היה נמוך מהצפוי בארבעה מחמשת החודשים האחרונים).

כמו כן, היא תגדיל הוצאות, תקטין הכנסות (הן ישירות משוקי ההון והנדל"ן והן עקיפות עקב האטת/התכווצות הפעילות הכלכלית) ולכן הגירעון יתפח מאוד (לכמה אחוזים טובים של התוצר) אם הממשלה לא תשנה את ההוצאות.

בתוך כך, מלחמה משתקפת מהר וחזק בשוק המט"ח ואכן שער השקל חלף והתבסס מעל קידומת 4. אך בנק ישראל הקדים רפואה למכה והודות ליתרות המט"ח הגדולות שלו יוכל לרכוש שקלים ולבלום תנודתיות/פיחות יתר של השקל בהתאם לשיקוליו. מדיניות זו תוכל לעזור לו להוריד ריבית, אם יחפוץ, תוך מיתון ההשפעות שתהיינה לכך על שער החליפין.

מחד, ככל שהגירעון הפיסקאלי גדל, יש לבנק ישראל פחות נטייה להקל באמצעות הריבית. מנגד, ככל שהאינפלציה פוחתת, יש לו יותר מקום לעשות זאת. מדיניות רכישת השקלים תוכל כאמור לסייע בכך וצעדים כמו רכישת אג"ח ממשלתיות/קונצרניות תוכל להשלים את הורדת הריבית/למתן אותה (אם בכל זאת פיחות השקל יגבר).

בשל כך, לא רק התחזית החדשה חשובה כל כך, אלא גם מסיבת העיתונאים של הנגיד. בנק ישראל יציין כמובן את מידת אי הוודאות העצומה של התחזית – אך גם ייתן קווים מנחים.

תחת אש, המבוגר האחראי נקרא שוב לדגל. זה תפקידו, לכן הוא נקרא lender of last resort.  גם אם הריבית לא תרד, הפעם, הוא עשוי לפזר מסרים ורמזים לגבי הורדות שלה בחודשים הקרובים.

כמובן, למשך המלחמה, התפתחותה ועוצמתה תהייה השפעה רבה וייתכן בהחלט כי התחזית תכלול הפעם תרחישים שונים. זה הופך אותה לעוד יותר חשובה, כי בשוק ההון יקבלו מושג גם לגבי תרחישי הקצה – לכל כיוון – העומדים מולם.