נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

פנסיה: כרוניקה של סגירת פרצות

עד שנת 1999 סבל החיסכון הפנסיוני בישראל מפרצות מס רבות, שניתן היה לנצלן לצורך משיכת כספים הוניים חד-פעמיים פטורים ממס, בניגוד לכוונת המחוקק להותירם לקצבה לגיל פרישה. השוק גם סבל מחסמים רבים ונראה היה כי אינו משיג את המטרה העיקרית לשמה הוא קיים – חיסכון לגיל פרישה בצורת קצבה.

 

 
 

צביקה משבנק ויובל כהן
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
03/02/2011

עד שנת 1999 סבל החיסכון הפנסיוני בישראל מפרצות מס רבות, שניתן היה לנצלן לצורך משיכת כספים הוניים חד-פעמיים פטורים ממס, בניגוד לכוונת המחוקק להותירם לקצבה לגיל פרישה. השוק גם סבל מחסמים רבים ונראה היה כי אינו משיג את המטרה העיקרית לשמה הוא קיים – חיסכון לגיל פרישה בצורת קצבה.

מסקירת התיקונים שנעשו בעשור האחרון, שיוצגו כאן, ניתן לראות בבירור, כי האוצר ונציבות מס הכנסה פעלו באופן עקבי לסגירת ומניעת פרצות מס בשוק הפנסיוני בישראל ושהחיסכון הקצבתי הנו האפיק המרכזי והמועדף על-ידי המחוקק בישראל. אנו צופים כי תהליך זה ימשיך גם בשנים הבאות בצורה של תיקונים נוספים שינסו לפשט את השוק, להגדיל את האטרקטיביות שלו ואת התחרות המצויה בו, כל זאת לטובת ציבור החוסכים בישראל.

בשנת 2000 נכנס לתוקף תיקון 120 לפקודת המס, שקבע כי כספים המופקדים בקופות לקצבה ממועד זה ואילך יימשכו כקצבה בלבד וכי משיכתם בסכום חד-פעמי תמוסה בקנס של 35%. עוד קבע התיקון כי מי שניצל במועד הפרישה מענק פטור ממס ובחר בהסדר של רצף קצבה על חלק המענק החייב במס (הסדר בו העמית בוחר שלא למשוך את כספי המענק החייב במס אלא להותירו בקופה לטובת קבלת קצבה בגיל פרישה), לא יוכל להתחרט לאחר מכן על בחירה זו וליהנות מפטור נוסף למענק במועד החרטה (מי שבחר בהסדר הנ"ל עד למועד זה היה רשאי לאחר עשר שנים להתחרט ולקבל פטור מלא נוסף מעבר לפטור שנתקבל במועד הפרישה). המחוקק גם קבע לראשונה תקרה מרבית לשכר שניתן לבטח בקופה לקצבה מבלי שהעובד ימוסה כבר במועד ההפרשה, והעמידה על ארבע פעמים השכר הממוצע במשק. יצוין כי תקרה זו עומדת על כנה עד עצם היום הזה.

בשנת 2003 הטיל המחוקק לראשונה מס על רווחים ריאליים שנצברים בקופות הוניות וקרנות השתלמות במסגרת תיקון 132 לפקודה (ועדת רבינוביץ'). מס זה היה קיים מספר שנים, אך במהלך שנת 2009, עת הפיכתן של הקופות ההוניות לקופות לקצבה, בחר המחוקק לבטל מס זה וכיום לא ממסים יותר את הרווחים שנצברים בקופות הוניות. יצוין כי מס זה שריר וקיים בקרנות השתלמות ובפוליסות פרט המתנהלות בחברות הביטוח בישראל (בקרן השתלמות קיים פטור עד לתקרה הקבועה בחוק).

בשנת 2004 בוטל הזיכוי ממס שניתן למרכיב החיסכון בפוליסת פרט בחברת ביטוח (הזיכוי ניתן מכוח נוהג מקובל בשוק, למרות שפוליסת פרט אינה עונה להגדרת קופת גמל), ומאותו מועד ואילך זיכוי ממס ניתן רק על מרכיב הריסק למקרה מוות שבפוליסה ולא למרכיב החיסכון שבה. שיעור הזיכוי ממס הנו 25% בלבד.

בשנת 2005 הופחתה תקרת השכר שניתן היה לבטח בקופה הונית מבלי שהעובד ימוסה כבר במועד ההפרשה ובמקביל הועלו שיעורי ההפרשה המרביים לכל קופות הגמל בישראל ל- 7.5% על חשבון המעביד ול- 7% על חשבון העובד. ההפרשה לפיצויים נותרה עם תקרה של 8.33%.
"על הדרך" תוקנו גם כללי המשיכה מהקופות ההוניות ונקבע לגבי שכיר כי כספים שנחסכו עבורו בקופות הוניות משנת 2004 יימשכו רק בגיל 60. לגבי עצמאי נקבע כי יוכל למשוך כספים שחסך בקופות הוניות משנת 2005 רק בגיל 60. מתיקון זה ניתן לראות את כוונת האוצר לכוון את החיסכון הפנסיוני לגיל פרישה ולא לאפשר משיכת הכספים שנחסכו במועד מוקדם יותר.

בשנת 2006 נעשתה רפורמה בהטבות המס לציבור המפקידים בקופות הגמל ונקבע לראשונה כי מי שירצה ליהנות מקופה הונית יחויב תחילה להפריש כספים לקופה קצבתית. אם יעשה כך, יוכל ליהנות מהטבות מס מוגדלות. תיקון זה כוון בעיקר לציבור העצמאים בישראל, אך בשנת 2007 הוא הורחב גם לציבור השכירים בישראל ביחס לחיסכון הפרטי לגבי רכיבי שכר שאינם מבוטחים על ידי המעבידים. לאור הפיכתן של הקופות ההוניות לקופות לקצבה, במסגרת תיקון 3 לחוק קופות הגמל משנת 2008, הפכה הוראה זו לחסרת משמעות, אך הטבות המס המוגדלות נותרו על כנן עד עצם היום הזה, כפי שיוצג בהמשך.

בינואר 2008 נכנס לתוקף צו ההרחבה לפנסיית חובה במשק שחל על כמיליון עובדים נוספים שלא היו מבוטחים עד למועד זה בכל הסדר פנסיוני שהוא. הצו חל רק על אותם עובדים שאין להם הסדר פנסיוני מיטיב אחר, דהיינו, עובד שחל עליו הסדר פנסיוני מיטיב לא יינזק וההסדר הקיים ימשיך לחול עליו במתכונת הקיימת. לצו חשיבות עליונה בכל הקשור למבנה הפנסיוני בישראל, כי הוא מצרף למעגל המבוטחים בפנסיה כמיליון עובדים נוספים שיקבלו קצבה בגיל פרישה מעבר לקצבת הזקנה מהמוסד לביטוח לאומי.

באותה שנה קבעה נציבות מס הכנסה תקרה חדשה לסכום מענק הפרישה שניתן לייעד לרצף פיצויים לאחר פרישה מעבודה. רצף פיצויים הנו הסדר מלאכותי לעניין דיני המס בלבד שעיקרו דחיית אירוע המס לגבי מענק הפרישה כולו למועד "נוח" יותר מבחינת העובד, דהיינו, למועד בו חבות המס על המענק החייב במס תהא נמוכה יותר (בשל ירידה ברמת ההכנסה שלאחר הפרישה, פריסה קדימה לשנים שלאחר הפרישה והפחתת שיעורי המס הקבועה בחוק). עד מועד זה ניתן היה להפקיד בקופת פיצויים אישית כל סכום מענק שהוא ולדחות את אירוע המס למועד "נוח" יותר כאמור. החל מתיקון זה נקבעה תקרה של 100% חבות פיצויים לפי חוק פיצויי פיטורים ועוד תקרה חד-פעמית של ארבע פעמים השכר הממוצע במשק לכל שנת עבודה.
הנפגעים המרכזיים משינוי המדיניות הנם המנהלים הבכירים שעובדים תקופות קצרות ומקבלים מענקי פרישה "שמנים" מאוד. לאור ההנחיות החדשות סביר להניח כי בגין החלק הארי של מענקים אלה ישולם מס בשיעור המרבי הקבוע בחוק.

בשנת 2008 גם נכנסה לתוקף רפורמה מקיפה בניוד כספים בין קופות הגמל השונות. הרפורמה ביטלה חסמים שהיו קיימים עד למועד זה ואפשרה מעבר כספים בלתי מוגבל כמעט בין הקופות השונות. זאת ועוד, לראשונה בישראל אפשר המחוקק לשנות ייעוד של כספים אגב הניוד מהאפיק ההוני לאפיק הקצבתי ואפשר גם לאחד ולפצל קופות גמל. רפורמה זו באה להגביר את התחרות בין מנהלי הקופות והשמירה על כל לקוח הפכה לקשה הרבה יותר.

תיקון 3 לחוק קופות הגמל יצר מהפיכה של ממש בכל הקשור לחיסכון הפנסיוני בישראל ותוצאתו הנה כי החל משנת 2008 כל החיסכון הפנסיוני, של שכירים ושל עצמאים כאחד, מופנה לאפיק הקצבתי בלבד. בשל כך, נקבע זיכוי ממס אחיד לגבי ההפרשות לכל הקופות והוא הועמד על 35% (ערב התיקון הקופות ההוניות ופוליסות הביטוח השונות נהנו מזיכוי ממס בשיעור 25% בלבד).
הדרך להשיג מטרה זו היתה באמצעות הפיכת כל הקופות ההוניות לקופות לקצבה ולאפשר את משיכת הכספים שהופקדו בהן משנת 2008 בדרך של קצבה בלבד בגיל פרישה (משיכת הכספים תהא לאחר העברתם לקרן פנסיה או לפוליסת ביטוח לקצבה). זאת ועוד, היוון של קצבה יתאפשר בגיל פרישה ובלבד שהקצבה שתיוותר לאחר ההיוון לא תפחת מ-4,000 שקל לחודש.
לאור הוראות החוק כיום, מרבית השכירים לא יכולים להוון כלל קצבה פטורה ממס אפילו שלאחר ההיוון תיוותר להם קצבה העולה על 4,000 שקל לחודש (זאת בשל בחירה במענק פרישה פטור ממס השולל בדרך כלל את הפטור ממס לקצבה).

המשמעות הנה כי בוטל לחלוטין המסלול ההוני הפטור ממס שהיה קיים בישראל עד לתיקון זה. אולם, בכוונת האוצר להגדיל באופן הדרגתי את הפטור ממס לקצבה ללא תלות בקבלת מענק פרישה פטור ממס, כך שבעתיד עמיתים יוכלו להוון קצבה פטורה ממס עד לתקרה הקבועה בחוק, גם אם ניצלו מענק פרישה פטור ממס במועד הפרישה. משמעות תיקון צפוי זה שהמסלול ההוני הפטור ממס יחזור למי שקצבתו לאחר ההיוון לא תפחת מ-4,000 שקל לחודש.

יחד עם תיקון זה נכנסו לתוקף הנחיות חדשות ביחס לכספי פיצויים שנותרים בקופות הוניות לאחר הפרישה, וכן ביחס לכספי פיצויים ותגמולים של עמית שנפטר, העוברים על-שם המוטבים בקופות לאחר פטירת המוריש. ההנחיות החדשות קובעות כי משיכת הכספים הנ"ל בסכום הוני חד-פעמי, לאחר המס ששולם בגינם (אם היה צורך בכך), תהא אפשרית עד 31 בדצמבר 2011 בלבד, וכי מי שיותיר כספים אלה לאחר מועד זה יהא רשאי למשכם בדרך של קצבה בלבד. מדובר בשינוי מהותי ביחס לדין שהיה קיים ערב התיקון, ולפיו עמיתים או מוטבים היו רשאים להותיר את הכספים בקופה ולמשכם בסכום הוני חד-פעמי פטור ממס בכל מועד שהוא. יודגש כי משיכת הכספים עד 31 בדצמבר 2011 תחייב ניכוי מס בשיעור 15% מהרווחים שנצברו בתקופה זו בלבד.

עוד נקבע בתיקון, כי החל משנת 2011 קופות מרכזיות לפיצויים לא תהיינה רשאיות לקלוט הפרשות חדשות עבור העובדים. בשנת 2008 צומצמה אוכלוסיית העובדים לגביה ניתן היה להפריש לקופות מרכזיות לפיצויים ונקבע כי ניתן יהיה לעשות כך רק לגבי עובדים שהיו אצל המעביד בסוף 2007 וזאת עד לסוף 2010. המשמעות הנה כי החל משנת 2011 כל ההפרשות לפיצויים יבוצעו לקופות אישיות על-שם העובדים בלבד.

כאמור, כאשר בוחנים את התיקונים שבוצעו בעשור האחרון, רואים כי המטרה המרכזית היא להפוך את אפיק החיסכון הקצבתי למרכזי. האתגר לשנים הבאות יהיה להשלים ביצוע תיקונים, שיסייעו בהגברת התחרות לטובת החוסכים לפנסיה.


צביקה משבנק הוא רו"ח ומשפטן, לשעבר הממונה על קופות הגמל ברשות המסים.
יובל כהן הוא רואה חשבון, כיהן כמנהל במחלקה המקצועית ברשות המסים ומשמש כיום, בין היתר, כיועץ לאיגוד הבנקים.


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x