בנק דיסקונט: ממליצים להגדיל את הרכיב הממשלתי בתיקים לאחר זמן רב בו נמנענו מהמלצה זו

לאור זאת ולאור גורמים נוספים אנו ממליצים להגדיל את הרכיב הממשלתי בתיקים לאחר זמן רב בו נמנענו מהמלצה זו. 

בהודעת הריבית עצמה היו מספר שינויים מתונים שבעיקר שיקפו את המגמות שהיו מאז ההחלטה הקודמת:

צוין כי האינדיקטורים האחרונים מצביעים כי "הפעילות הכלכלית התרחבה בקצב חזק ("strong pace") ברבעון השלישי". זאת לעומת נוסח קודם בו צוין כי "הפעילות הכלכלית מתרחבת בקצב איתן" ("solid pace"). הנוסח הפעם אופטימי יותר לגבי הצמיחה. זאת בשל פרסום נתון הצמיחה החזק יחסית ברבעון השלישי: צמיחה של 4.9% שהינה חזקה מאוד לעומת הממוצע הרבעוני בעשור שלפני משבר הקורונה (2.4%) וחזקה יחסית לרבעונים האחרונים. 

לגבי שוק העבודה צוין כי "הגידול במשרות התמתן מאז מוקדם יותר השנה". מדובר בשינוי קל לעומת פעם קודמת בה צוין כי "הגידול במשרות הואט בחודשים האחרונים". כמו בפעם קודמת גם הפעם צוין כי תוספת המשרות נותרה חזקה ושיעור האבטלה נותר נמוך.

צוין כי "תנאי אשראי ופיננסים הדוקים יותר למשקי בית ולעסקים צפויים להכביד על הפעילות הכלכלית". (ההדגשה שלנו). בפעם הקודמת (20/9) הוזכר משפט זה ללא המילה "פיננסים". נראה כי התוספת הפעם היא על רקע העלייה בתשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב.

גם הפעם חזר המסר לגבי המחויבות להחזרת האינפלציה ליעד:

"The Committee is strongly committed to returning inflation to its 2 percent objective."

בהודעת הריבית הפעם לא היה עדכון של תחזיות מאקרו וריבית, אך המסר של נגיד הפד נטה לכיוון הפחות ניצי (פחות תומך בהעלאות ריבית): 

פאואל ציין כי עדיין יש עוד "דרך ארוכה" עד שהאינפלציה תרד ל-2% באופן בר קיימא

"The process of getting inflation sustainably down to 2% has a long way to go”.

  

להערכתנו: אין זה אומר שנגיד הפד מאותת על עוד העלאת ריבית מאחר ורמת הריבית הנוכחית והתנאים הפיננסים כיום הם הדוקים יחסית. 

פאואל ציין כי חברי הפד "ממשיכים בזהירות" ("“proceeding carefully”) וציין כי היעילות של תחזיות הריבית של חברי הפד (Dot Plot) מתפוגגת ככל שעובר הזמן (the efficacy of the dot plot decays"”). במילים אחרות: תחזית חברי הפד מספטמבר להעלאת ריבית נוספת השנה איננה מחייבת את הפד ובפרט לאור הזמן שעבר מאז התחזית. 

פאואל שב והדגיש כי התנאים הפיננסים התהדקו באופן ברור והפנה את תשומת הלב לעלייה בריבית המשכנתאות "שיכולה להיות לה השפעה די משמעותית על הדיור". נראה כי העלייה החדה בתשואות ובריבית המשכנתאות מפחיתה את הצורך של הפד לבצע העלאות ריבית נוספות בעתיד. 

צוין כי קצב צמיחת השכר "קרוב יותר באופן משמעותי" להיות עקבי עם אינפלציה של 2%. נקודה זו מהותית מבחינת החלטות הפד מאחר והיא מציינת כי מתמתן הלחץ הבסיסי לאינפלציית השירותים. 

אולם חשוב לציין גם את דברי הנגיד כי הוא וחברי הפד (ע"פ רוב) מאמינים כי שצריך לראות צמיחה איטית יותר וריכוך של שוק העבודה בכדי להחזיר את יציבות המחירים במלואה.

הפחתת ריבית כלל אינה על הפרק כעת:

“The fact is the committee is not thinking about rate cuts right now at all. We’re not talking about rate cuts”

צוין כי הפד העריך בחסר את חוזקת המאזנים של משקי הבית והעסקים הקטנים.

וועדת חברי הפד לא שוקלת לשנות את קצב הפחתת המאזן:

“The committee is not considering changing the pace of its balance sheet runoff. It’s not something we’re talking about considering”

בשורה התחתונה סביר מאוד להניח כי תהליך העלאות הריבית בארה"ב הסתיים ובפרט על רקע הערכתנו כי תימשך המגמה הכללית של התמתנות באינפלציה בארה"ב בעתיד, לצד ההערכה כי הכלכלה האמריקאית תתקשה לצמוח בקצב החזק שהיה עד לאחרונה וצפויה לפחות חולשה בצמיחה. יחד עם זאת לא ניתן לשלול העלאת ריבית נוספת באם נתוני המאקרו (ובפרט האינפלציה) יפתיעו כלפי מעלה.

נציין כי אתמול האוצר האמריקאי הודיע על כמות הנפקות רבעונית בהיקף של  112 מיליארד דולר. מדובר בהגדלה לעומת היקף ההנפקות בהודעה הרבעונית בעבר (103 מיליארד דולר), אך בסכום מעט מתון יותר מאשר התחזיות בסקר בלומברג (114 מיליארד). ההנפקות הארוכות יהיו מתונות מהתחזיות בשוק : הנפקה של 40 מיליארד דולר ל-10 שנים (לעומת צפי ל-41 מיליארד) והנפקה של 24 מיליארד ל-30 שנים (מול צפי ל-25 מיליארד). ההנפקות ל-3 שנים יהיו בהתאם לציפיות: 48 מיליארד דולר.

לאחר שבמשך זמן נמנענו מהמלצה על הגדלת הרכיב הממשלתי בחו"ל או בארץ – אנו ממליצים כעת להגדיל בהדרגה את הרכיב הממשלתי בחו"ל/ בארץ. מוצע לבצע זאת באופן מדורג תוך התחשבות בקלנדר פרסום הנתונים השונים. 

לגבי ישראל נציין בקצרה כי למרות שאנו צופים עלייה חדה בגירעון בשנה הבאה ומעבר לתחזית הגירעון של בנק ישראל, עדיין נראה כי גורם זה לא יהיה Game Changer על התשואות, בוודאי שלא לאורך זמן. 

נראה כי הערכת האוצר לגירעון של 5% בשנה הבאה נראית סבירה ובפרט שצפוי להתבצע קיצוץ/ תוכניות מיוחדות למימון חלק מההוצאות. המגמה בתשואות בארה"ב והמגמה בריבית בישראל ימשיכו להיות הגורמים העיקריים שישפיעו על התשואות בישראל.