רונן שם טוב
04/02/2011
1.נדל"ן בארה"ב
קשה להאמין, אבל שוק הנדל"ן האמריקאי שהצית את המשבר הפיננסי העולמי טרם התאושש ואף חזר לרדת. מדד קייס-שילר מראה על ירידות במשך שלושה חודשים רצופים והירידות החלו אף להתחזק. אם שנת 2011 תהייה השנה של התחתית בשוק, אזי המשקיעים שיבחרו לשים את כסף בחברות הנדל"ן, הבנקים והקמעונות בארה"ב יהנו מרווחי הון משמעותיים. בנוסף, התאוששות בשוק הנדל"ן תשנה את מפת המט"ח העולמית, וסטנלי פישר יוכל סוף-סוף להפסיק לרכוש דולרים. התאוששות כזו תשנה גם מפת הריביות בעולם, ותחזיר אותם לרמות שנחשבו "נורמליות."
לעומת זאת, אם שוק הנדל"ן האמריקאי ימשיך להפגין סימני חולשה, צפו לצעדי תמרוץ נוספים מצד הבנק הפדרלי והממשל האמריקאי. חולשה כזו לצד צעדי תמרוץ נוספים צפוייה ליצור לחץ נוסף על הדולר ולמשוך מעלה את מחירי הסחורות.
2. אירופה והיורו
על אף העובדה ששוק ההון האמריקאי, הגרמני והמקומי בחרו להתעלם מהמשבר באירופה, הרי ששוק האג"ח הממשלתי באירופה רחוק מלהיות יציב. אנו פותחים את השנה שהמרווחים בין אג"ח גרמני לאג"ח יווני, אירי, פורטוגזי, ספרדי, איטלקי ובלגי הם ברמות שיא מאז השקת המטבע המשותף. אם המשבר יתפשט למדינות גדולות כגון ספרד ואיטליה הרי שהאחדות הפוליטית באירופה תעמוד למבחן. סימני שאלה רבים עומדים סביב היכולת הפיננסית והפוליטית של גרמניה וצרפת לחלץ מדינה גדולה כגון ספרד.
התמודדות מוצלחת עם המשבר תייצב את המטבע האירופאי החבוט, ותאפשר לשוקי ההון להתרכז בתמחור החברות, שעל אף בעיות מאקרו כלכליות רבות נהנות מרווחי שיא ומרמת ריבית אפסית. אם מדינות אירופה יכשלו בטיפול במשבר, הרי ששנת 2011 עשויה להיות השנה בה משקיעי ה"מאקרו" יחזרו לתת את הטון.
3. שוק הנדל"ן המקומי
אין זה סוד ששוק הנדל"ן המקומי רותח. סטנלי פישר התבטא באופן ברור ונחרץ באומרו כי המשך עליות יעביר את שוק הנדל"ן לטריטוריה המסוכנת של בועה פיננסית. בנוסף, טוענים כי בחדרי חדרים בנק ישראל מתייחס כבר היום אל מה שקורה בשוק הנדל"ן כאל בועה פיננסית. אם סטנלי פישר יצליח לבצע הידוק מונטירי שיקרר את שוק הנדל"ן אולם לא יכניס את המשק למיתון הרי שהוא יצליח היכן שתלמידו ברננקי נכשל.
למי שזוכר, בשנים 2006-2007 דובר על האפשרות ל"נחיתה רכה" של הכלכלה האמריקאית. הבנק המרכזי העלה את הריבית באיטיות ובזהירות מתוך תקווה לעצור את העליות בשוק הנדל"ן מבלי לגרום לפגיעה בשאר חלקי הכלכלה. ניסיון זה כמובן נכשל, והירידות בשוק הנדל"ן יצרו את המשבר הפיננסי החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.
אם שוק הנדל"ן המקומי ייעצר ללא זעזועים מיוחדים הרי שהמשקיעים יוכלו להמשיך ולהתרכז בקידוחי גז, וברווחי שיא של חברות רבות במשק. לעומת זאת, המשך העלויות יעוררו נורה אדומה אצל בנק ישראל, שוודאי יפעל בשנית לצינון הבועה. ירידות חדות במחירי הנדל"ן, מה שנראה כעת כמעט בלתי אפשרי עלולים להסתיים במפח נפש למשקיעי הנדל"ן ולמשקיעים בשוק ההון.
4. סין
בעולם המוזר בו אנו חיים הכלכלה אשר צומחת בקצב המהיר ביותר היא גם זו עם שוק ההון החלש ביותר. הבורסה הסינית רשמה ירידות במרבית שנת 2010, כתוצאה מצעדי הידוק אגרסיביים של הבנק המרכזי הסיני. הבנק המרכזי הסיני דואג מאינפלציה גואה ומבועת נדל"ן שדומה שהתפתחה בערי סין המרכזיות. אם מקבלי ההחלטות בסין יצליחו (יחד עם פישר כמובן) ליצור "נחיתה רכה" הרי שהשקעה בבורסה הסינית תהייה אחת ההשקעות הנבונות של השנה. בסופו של דבר, יטענו השוורים, הכלכלה הסינית היא הכלכלה הגדולה היחידה שצומחת במהירות ולא ייתכן כי הבורסה תמשיך לרדת בעוד המשק עצמו מראה סימני חוזקה.
לעומת זאת, אם הכלכלה הסינית תאט משמעותית כתוצאה מצעדי הידוק נוספים ו/או פיצוץ של בועת הנדל"ן הרי שהדבר עלול לזעזע לא רק את השוק הסיני המקומי אלא שווקים רבים ברחבי העולם, ובראשם מדינות אשר תלויות בסחורות.
5. סחורות
שנת 2010 הייתה שנה בה הסחורות חזרו לככב. מחירי תבואה כגון סוכר וכותנה, רשמו שיאים חדשים, ומרבית מחירי המזון עלו בשיעור של עשרות אחוזים. הנפט חזר לרמות מחירים אשר מתקרבות לאלו אשר עוררו ירידה חדה בביקושים בשנת 2008, ומחירי הזהב והכסף גם הם הגיעו לשיאים חדשים.
שני דברים ישפיעו על מחירי הסחורות בשנה הבאה, כפי שהם השפיעו עליהם בשנים שחלפו. הראשון הוא הביקוש מצד השווקים המתעוררים, ובראשם סין. סין היא היום הצרכנית הגדולה ביותר של מתכות תעשתיות, ובנוסף הינה הצרכנית השולית הגדולה ביותר של נפט ומזון. המשך צמיחה מואצת בסין תטיס את הסחורות לשיאים חדשים, בעוד האטה, ולו הקלה ביותר עלולה לרסק אותם.
הדבר השני אשר משפיע על שוקי הסחורות, ובמיוחד על הכסף והזהב הוא הדולר האמריקאי. המשך חולשה כללית בדולר, לצד בעיות באירופה, עשויה להמשיך ולמשוך "כסף חם" לתוך שוקי הסחורות. החיסרון הגדול של הסחורות הוא שאין להם תזרים והעובדה כי הם לא מחלקות ריבית או דיבידנד. אולם, בעולם בו הריבית אפסית, ובנקים מרכזיים מדפיסים מיליונים מדי שנה, הרי שחיסרון זה מאבד ממשמעותו. המשך של החולשה הכלכלית במדינות המערביות הגדולות לצד מעשי תמרוץ אגריסביים, עשויים להביא חלק מהסחורות לשיאים חדשים.
מצד שני חשוב לזכור כי ברגע שמחירי סחורות מסויימים מגיעים לרמות גבוהות(במיוחד מזון) הם יוצרות אי שקט חברתי ותסיסה פוליטית. כך ארע בשנת 2008, טרם פרוץ משבר האשראי. אם נגיע שוב למצב כזה, ייתכן וקובעי המדינות יאלצו לנהוג בצעדי הידוק מוניטרי על אף החולשה הכלכלית.
6. אג"ח מוניציפאלי בארה"ב
בעיות החוב באירופה השכיחו את העובדה שלארה"ב בעיית חוב ריבוני משל עצמה. המדינות והעיירות צברו חובות של 3 טרילון דולר, ונדמה כי שוקי ההון עשויים לאבד מסבלנותם. אם ממשלת ארה"ב תאלץ להתחיל ולחלץ את המדינות השונות כתוצאה מאובדן אמון בשוקי ההון הרי שלבעיות אלו פוטנציאל להרעיד את השווקים הפיננסים לא פחות ממשבר חובות נוסף באירופה.
תוכנית חילוץ נוספת עלולה להגדיל עוד יותר את החוב הממשלתי הטופח, וכלל לא בטוח שקונגרס רפובליקני יסכים לתוכנית כזו. מרדית וויטני כבר צוטטה כמי שאומרת שמשבר באג"ח המוניצפילי יכול לגרום הפסדים המשתווים לאלו של משבר הסאב-פריים, והעובדה כי היא חזתה נכונה את הבעיות שיצוצו בשווקים הפיננסים ב2008 גורמת להרבה משקיעים לקחת את עצתה ברצינות.
7. אג"ח ממשלת ארה"ב
אם היינו אומרים לכם שיש מדינה שמנהלת במשך 3 שנים רצופות גירעון תקציבי בשיעור של עשרה אחוז תוצר, סובלת מגירעון סחר כרוני של בין שלושה לחמישה אחוז תוצר, וממנת את מרבית הגירעון התקציבי שלה על ידי הדפסת כסף הייתם וודאי חושבים שמדובר באיזו רפובליקת בננות בדרום אמריקה.
בנוסף, אם היינו מבקשים ממכם להמר מהי הריבית לעשר שנים של האג"ח הממשלתי של אותה מדינה הייתה בוודאי זורקים מספרים דו ספרתיים. אולם, מכיוון שהמדינה האמורה הינה ארצות הברית הרי שאג"ח לעשר שנים נחסר כעת בתשואה מגוחכת של 3.3%. העובדה שהסקטור הפרטי מקרטע איפשרה לממשל ללוות סכומי עתק ובמקביל להנות משערי ריבית נמוכים מאוד.
רבים שואלים, עד מתי? האם ייתכן ששנת 2011 תהייה סוף-סוף השנה בה שערי הריבית בארצות הברית יעלו לרמות גבוהות, ואם כן, מה תהייה תגובת הממשל והאם המשק האמריקאי בכלל מסוגל לעמוד בשערי ריבית גבוהים?
אלו הן שאלות שייתכן שנקבל עליהן תשובה חלקית או מלאה ב2011 אולם סביר שנשוב ונשאל אותן בתחילת שנת 2012...
8. מניות הגז בישראל
עכשיו, לאחר שברור הגודל ההיסטורי של התגלית נותר רק לראות מה יהיו המסקנות הסופיות של הדרג הפוליטי. אם יצליחו להגיע לפשרה מתקבלת על הדעת בין המדינה למשקיעה הרי שמניות הגז ימשיכו לבלוט לחיוב. צעדי מיסוי חריפים עלולים לפגוע ברבים מהמשקיעים, במיוחד אלו אשר הצטרפו לחגיגה מאוחר מדי.
נקודה נוספת למעקב הינה מחיר הגז הטיבעי. הגז הטיבעי הינה הסחורה היחידה שלא הצליחה להתרומם מאז השפל של שנת 2009. רבים טוענים כי מצב זה לא בר קיימא, שכן הגז הטבעי הינו מוצר תחליפי לנפט ומכיוון שהאחרון הנו יקר מאוד ביחס לגז הרי שמצב זה יעודד שימוש מוגבר בגז טיבעי. אולם, חשוב לזכור כי מרבית ההערכות של השווי של חברות הגז לוקחות בחשבון מחיר גז טיבעי אשר הנו כפול ממחירו היום בשוק.
9. אג"ח ממשלת ישראל
המשקיע הישראלי נהנה מתשואות גבוהות בשנת 2010 לא רק בגלל הבורסה המקומית. סיבה מרכזית נוספת הינה העליות החדות בשוק האג"ח הממשלתית. הריבית הארוכה הינה בשפל היסטורי חסר תקדים, וירידת הריבית לוותה ברווחי הון מרשימים לתחום הסולידי.
אולם, בשערי ריבית כאלו התחום הסולידי כבר לא כל-כך סולידי. עלייה של אחוז אחד בשער הריבית של אג"ח לעשרים שנה עלולה להוביל להפסדי הון של 20% ואף יותר. לא ברור אם משקיעים רבים מודעים לסיכון הרב הכרוך ב"חלק הארוך" של שוק האג"ח הממשלתי.
נקודה נוספת למחשבה הינה העובדה כי קשה להאמין שהריביות הארוכות יכולות לרדת עוד, במיוחד שבנק ישראל מעלה את הריבית. אולם, חשוב לזכור כי רבים אמרו זאת ב2010 ונאלצו לאכול את הכובע.
10. הדולר
החולשה בכלכלה האמריקאית לצד צעדי התמרוץ של הבנק המרכזי החלישו את השטר הירוק מול מרבית המטבעות, למעט היורו שנמצא במצב גרוע אף יותר... השקל נתפס כמעט כחוף מבטחים, ובנק ישראל נאלץ להילחם בירידה של שני המטבעות החשובים ביותר לייצוא המקומי. התחזקות בכלכלה האמריקאית עשויה לחזק את המטבע האמריקאי ולשים סוף ל"מלחמת המטבעות". מצד שני, גם משבר פיננסי חריף, במיוחד אם הליבה שלו לא תהייה בארה"ב עשוי לעורר בריחה אל הדולר האמריקאי אשר עדיין נתפס כחוף מבטחים.
התסריט השלילי מבחינת המטבע האמריקאי, הוא התסריט החיובי מבחינת שוקי ההון. המשך התאוששות כלכלית איטית, אשר תאלץ את הבנק המרכזי בארה"ב להמשיך ולשמור את הרגל על הגז תגרור המשך של מגמת ההחלשות של הדולר.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
