הריבית ומלחמת המטבעות- כיצד תשפיע העלאת הריבית על תיקי ההשקעה?

שבוע שעבר העלה נגיד בנק ישראל את הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 2.25%, זאת לאחר 4 חודשים בהם הריבית נותרה ללא שינוי. פרופ' סטנלי פישר העלה את הריבית במהלך שנת 2010 עד לגובה של 2% בחישוב שנתי, כאשר רק לפני שנה עמדה הריבית על 0.75% בחישוב שנתי. הנגיד צפוי להעלות את הריבית בעוד 1% עד 1.25% עד סוף שנת 2011. הנגיד מעוניין להעלות את הריבית על מנת לשלוט באינפלציה שעשויה לצאת משליטה עקב עליות מחירים, בעיקר עליות המחירים בשוק הדיור, הסחורות והמזון.

העלאת הריבית האחרונה לוותה במהלך אגרסיבי של הנגיד כנגד הספקולנטים בשוק המט"ח תוך הכנסת רכיב חוסר וודאות לשוק זה. פעילות הספקולנטים להורדת שער הדולר מנעה מהנגיד את היכולת להעלות את הריבית. הקשר בין שער השקל/דולר לגובה הריבית הוא קשר ישיר, ככל שהריבית בארץ תהיה גבוהה יותר כך משקיעים מחו"ל ישקיעו יותר בשקל (במק"מ, באג"ח ממשלתי וכו') והשקל ימשיך להתחזק ביחס למטבעות אחרים בעולם.

כבר כיום הריבית בארץ גבוהה משמעותית מהריבית במרבית מדינות העולם המפותח אשר עדיין סובלות מיציאה איטית מהמשבר של 2008 ואינן בשלות להעלות את הריבית. ייסוף השקל פוגע ביכולת הייצוא של ישראל כאשר היצואנים מקבלים תמורה נמוכה יותר במונחי שקלים ככל שהמטבעות הזרים נחלשים ביחס לשקל בעוד שהמשכורות והוצאות נוספות משולמות בשקלים.

לפיכך, סטנלי פישר עלה הילוך במלחמתו בייסוף השקל ובמהלך השבועות האחרונים התבטא הנגיד לא פעם בעניין ההגבלות שבנק ישראל עומד להטיל על המסחר במט"ח. הצהרות אלה בתוספת של מהלכים שכבר ביצע הנגיד גרמו לפיחות של כ 2% בשקל ושער הדולר עלה מכ 3.55 ש"ח לדולר ל 3.63 ש"ח לדולר. הנגיד ניצל הזדמנות זו ומיד העלה את הריבית תוך שהוא מצליח שלא לגרום להתחזקות נוספת בשקל עקב העלאת ריבית זו.

שוק ההון צפה מראש את עליית הריבית הזו כתוצאה ממהלכיו של הנגיד בשוק המט"ח והתבטאויותיו בנושא, ולמעשה גילם אותה מראש במחירים של אגרות החוב. כך למשל הריבית השנתית על אגרת חוב מסוג מק"מ (מלווה קצר מועד) עלתה בכ 0.1% בלבד עקב הודעת הריבית וגם האג"ח הממשלתי הגיב לעליית הריבית באופן מינורי.

כאמור, בהמשך השנה יוסיף הנגיד להעלות את הריבית באופן הדרגתי במטרה לרסן ולשלוט באינפלציה. ככל שהציפיות לעליית האינפלציה יהיו גבוהות יותר כך ימהר הנגיד לבצע העלאות ריבית. הנגיד גם לא יהסס לפעול בנמרצות ונחרצות בדרך של העלאות ריבית תכופות יותר או בשיעורים חדים יותר אם יהיה בכך צורך ואם השוק יאפשר זאת. התקררות שוק הדיור, כפי שראינו מנתוני החודש האחרון שפורסמו לפני ימים אחדים, צפויה להיות אחד הפרמטרים המרכזיים בהם יתחשב הנגיד בהחלטותיו.

כיצד תשפיע העלאת הריבית על תיקי ההשקעה?

החלטותיו וצעדיו של הנגיד בעניין העלאות הריבית עולה בקנה אחד עם ההערכות שלנו ועם התחזיות שלנו כפי שפרסמנו אותן כבר בסוף השנה החולפת ובמהלכה. הערכנו מראש כי קיים סיכון של הפסדי הון באגרות החוב הממשלתיות הארוכות ונערכנו בהתאם מבעוד מועד ,באמצעות מעבר לאגרות חוב קצרות והגדלת רכיב האג"ח בריבית משתנה. כמו כן, המשכנו לתת משקל עודף לאגרות חוב צמודות מדד מתוך ראייה כי שיעור האינפלציה צפוי להיות סביב הרף העליון שנקבע (3%).

במטרה לשפר את התשואה הפוטנציאלית אנו מגדילים את משקלן של אגרות חוב קונצרניות בדירוגים הבינוניים בהן פרמיות הסיכון לא נמוכות מדי והן מניבות תשואה טובה ביחס לחלופות בשוק. בהרכב תיק כזה אנו מייצרים הגנה טובה, אם כי לא מלאה, מפני הפסדי הון הנובעים מעליית הריבית וכן מייצרים פוטנציאל לתשואה עודפת בתיק.

נכתב ע"י סיגמא בית השקעות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.