שיפוי מעסיקים על הפרשות פנסיוניות לעובדים שגויסו למילואים

ועדת העבודה והרווחה קוראת למשרדי הביטוח, האוצר והעבודה למצוא את הדרך לשיפוי המעסיקים בגין הפרשות פנסיוניות של עובדים שגויסו למילואים

 

 

 
Photo War Dmitrii Melnikov Dreamstime.comPhoto War Dmitrii Melnikov Dreamstime.com
 

קרן מרדכי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
21/11/2023

ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר, קיימה דיון בנושא שיפוי מעסיקים בגין הפרשות פנסיוניות של עובדים שגויסו למילואים. כיום, משפה הביטוח הלאומי את מעסיק שעובדו גויס למילואים בגובה שכר הברוטו של העובד. השיפוי אינו כולל את התנאים הסוציאליים המשולמים לעובד, בהם הפרשות פנסיוניות, גמל, פיצויי פיטורין, קרן השתלמות, ימי חופשה, הבראה, מחלה ועוד. על פי נתונים שהוצגו היום בדיון, גובה ההפרשות הסוציאליות עומד על 22%-36% משכרו של העובד. על פי יוזמי הדיון, בשל מצב החירום, שהביא עמו גיוס רחב וממושך של אנשי מילואים, קיים חשש לנזק רב ואף קריסה של חברות ומעסיקים שרבים מעובדיהם משרתים במילואים. 

בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר: "זעקת המעסיקים עלתה כאן בוועדה כבר בדיונים קודמים. פנינו למשרדי העבודה, האוצר והביטחון, כדי לבחון שימוש בסעיף קיים בחוק הביטוח הלאומי המאפשר שיפוי חלקי או מלא של מעסיקים בגין ההפרשות הפנסיוניות המשולמות לעובד שמשרת במילואים. אנחנו כאן כדי לשמוע את הצרכים וההתייחסות של משרדי הממשלה לפתרון".

ח"כ אתי עטייה, מיוזמי הדיון: "כינסנו את הדיון בעקבות פנייתם של איגודים וגורמים נוספים רבים במשק. הבעיה קיימת בענפים רבים, בהם לדוגמא ענף האבטחה, שבו מועסקים 100,000 עובדים, שכרגע לפחות 20% מהם גויסו למילואים, נמצאים בחזית ומסכנים את חייהם. קיים כרגע מחסור גדול ומאידך יש ביקוש רב למאבטח חמוש. חברות רבות עלולות לקרוס אם לא ימצא פתרון".

ח"כ נעמה לזימי, שפנתה גם היא בבקשה לדון בנושא אמרה: "המשמעות של צבא העם זה לדעת שכשאנחנו מגייסים חיילי מילואים, המהווים כ-70% מהצבא שלנו, אנחנו צריכים לתת גם את כל המעטפת הסוציאלית"

אופיר כהן, העמותה למען משרתי המילואים: "גובה ההפרשות הפנסיוניות מגיע לממוצע של 22%-36% משכרו של העובד. לדוגמא, לעובד ששכרו 10,000 ש"ח ברוטו, המעסיק יממן כ-3,000 שח כל חודש. כששירות המילואים הוא קצר המעסיקים סופגים את זה, אבל כשמדובר בשירות ארוך, מה שכבר ברור שיקרה כעת, הנזק למעסיקים יהיה אדיר".

ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים: "אנחנו תומכים ונותנים גב למשרתי המילואים. אבל כדי שמעסיקים יוכלו להמשיך לעודד ולתמוך במשרתים, חשוב להבין את ההשלכות הכלכליות עליהם. המשמעות היא קודם כל חוסר במצבת העובדים. עובדים אחרים תורמים שעות נוספות וגם לזה יש עלויות. כלומר גם אם יש שיפוי מלא עדיין יש עלויות למעסיק. שיפוי של ההפרשות הפנסיוניות יעלה למדינה כחצי מיליארד ש"ח, זה סכום שבאופן יחסי להוצאות כרגע יהיה קל למצוא אותו. זה לא צ'ופר, אלא כיסוי על נזק ישיר שנגרם".

אדם בלומנברג, ההסתדרות, המייצג בין היתר את עובדי הניקיון, השמירה והסיעוד: "החשש הוא שההוצאות האלה יתגלגלו לבסוף על העובדים. בתקנות שעברו כאן לאחרונה נקבע שבעת התקשרות עם חברה קבלנית, מזמין השירות צריך לשאת בעלויות ההפרשות הסוציאליות, אולם זה ייכנס לתוקף בינואר 2024 וכרגע זה על המעסיקים".

נציגי משרד האוצר והעבודה ציינו בדיון, כי נושא השיפוי הנוסף, גובהו וערוץ קידומו נמצאים בימים אלה בבחינה של המשרדים הרלוונטיים. 

יש לעגן את השיפוי בחקיקה

עו"ד רועי קרת, הביטוח הלנאומי אמר: "אנחנו לא מתנגדים לשיפוי ובמידה ויאושר, אנחנו מוכנים לביצוע של הגדלת השיפוי למעסיקים בשיעור אחיד שיקבע באחוז מסוים משכרו של העובד, שכן לא ניתן לחשב בדיוק כמה כל אחד שילם על כל אחד מהעובדים". עוד ציין כי המסגרת החוקית הקיימת בחוק הביטוח הלאומי למתן השיפוי מחייבת הכרזה של שר הביטחון על גיוס  חירום ומביאה עמה השלכות רחבות אחרות, ולכן משפטית היא אינה מסלול פשוט לביצוע השיפוי. לכן המליץ לעגן את השיפוי הנוסף, אם יוחלט להעניקו, במסגרת תיקון של חוק הביטוח הלאומי.

בתום הדיון אמר ח"כ ישראל אייכלר: "הוועדה קוראת למשרדי הביטחון, העבודה והאוצר למצוא את הדרך המהירה והיעילה לשפות את המעסיקים בגין ההפרשות הסוציאליות של משרתי המילואים. במידה הממשלה תתמהמה ולא יוגש לוועדה פתרון בתוך 15 יום, נקדם הצעת חוק מטעמנו בנושא".

x