איור פאנדר
משה שלום
04/12/2023
קשה שלא להתרשם מהדמיון הרב שיש לתנועה של היורו (כנגד הדולר האמריקאי) עם מה שקרה במדד המניות שהבאתי בפניכם בסקירה על שוקי המניות. שם, ראינו עלייה דרמטית, מתחילת נובמבר, מ-4100, ועד קרוב לשיא של 4600 בימים אלו. כאן, היורו עלה (והדולר ירד) מאזור 1.05 ועד 1.10 (קצת פחות מ-5% בחודש אחד !!). זה ממש דרמטי במונחי מטבע...
אבל, בעצם, מה קרה? האם ניתן למצוא לזה סיבה ביחס המהותי נטו בין המטבעות האלו? בכלכלות של שני הגושים הכלכליים האלו? במדיניות הריבית השונה בין שני הבנקים המרכזיים המיוצגים כאן? לא ממש. לא היה שום גורם הקשור לחוזקה של אירופה, באף תחום, מול חולשתה של ארה"ב, שנמצא בחדשות ושיצר את ה"אהבה" הפתאומית למטבע של היבשת הישנה.
אז מה התרחש? פשוט מאוד: היורו לא כל כך עלה כמו שהדולר פשוט קרס לו.
מי שיתבונן במהלך המחיר של הדולר-אינדקס באותה תקופה יראה זאת היטב. ומדוע הוא קרס? נכון מאוד: לא תופתעו לשמוע שמדובר כאן בתגובה הברורה לירידה הדרמטית של התשואות של האג"ח הארוך האמריקאי (10-30 שנה). לדוגמה: אג"ח ה-10 שנים עלה פלאים בגלל שתשואתו ירדה באותה תקופה משיא תוך יומי של 5.02% (23-10-2023) ועד 4.197% (01-12-2023). ירידה של 0.823% המהווים ירידה של כ-16.50% (!!). זוהי כל התורה כולה, למי שמעוניין להבין את תנועת המטבעות מאז סוף אוקטובר ועד עכשיו.
ביום שישי היינו עדים לירידה קטנה לכיוון 1.087, אבל, זו רק התחלה הדורשת הוכחה. האם השיא הזמני של 1.10 הוא שיא קצר טווח? או ארוך טווח יותר? הדברים ייקבעו כאשר הבנק המרכזי האמריקאי יחליט על הריבית הקרובה, ובמיוחד אם הפד יכריז על הפסקה רשמית של תהליך הנרמול שלה. אגב, אוי ואבוי לתשואות, ולדולר, אם יוזכר בתזכיר המלווה את ההחלטה על ירידה אפשרית קרובה של הריבית, כפי שיש רבים הרואים בזה הכרח על מנת להילחם במיתון המתקרב. בכל מקרה, החולשה בהגעה ל-1.10, וההיפוך הקטן שקרה שם, מצביעים על סיכוי סביר לתיקון טכני יורד ביורו-דולר. כמה עמוק? ותוך כמה זמן, ראו מטה.
אצלנו, המהות זהה אבל הקצב שונה: הירידה של הדולר אצלנו עדיין מעוותת בגלל אירועי מלחמת חרבות ברזל. מעוותת בכך שהכיוון היורד הואץ על ידי סגירת השורטים על השקל. אלו שהושמו, כאשר חוסר הוודאות לגבי התנהלות הקרבות, וקיום חזית שנייה, היה עדיין בשיאו. כעת, וככל שהדברים נשארים במהות כפי שהם, הדולר מצא מקום התייצבות סביב 3.70. שימו לב כמה יפה העצירה המתאימה לרמת התמיכה ההיסטורית הקלאסית, העומדת באזור הזה של המחיר. מה הלאה טכנית? ראו מטה.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המטבעות...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
EURUSD
היורו עומד על בלי מה. מצד אחד, אין ספק שיש רוח גבית מאוד חזקה מצד חולשת הדולר הגלובלי, וזאת בגלל הירידה בתשואות של האג"ח. מצד שני, החולשה הפונדמנטלית של הכלכלה האירופית (מיתון של ממש בגרמניה וצרפת) גורמים לדיסונאנס קשה של מטבע מתחזק, כאשר הביצועים של המקרו האירופי כל כך שונים מהמקרו האמריקאי.
בכל אופן, טכנית, נציין ש: כרגע, יש שיא מינורי סביב 1.10. זהו הגבול העליות של התנועה האלימה שקרתה, והמהווה עכשיו התנגדות. אגב, התנגדות המשתלבת יפה עם רמה היסטורית מפברואר ומאפריל. ביום שישי ראינו ירידה של היורו, למרות שהתשואות של האג"ח האמריקאי דווקא ירדו.
מה זה אומר? יש האומרים שכאן הרמז לירידה קרובה, ומקדימה, של הריביות על היורו מה-ECB, הרבה לפני שנראה כזו ירידה מצד ה-FED. אם זה יקרה, אנו נצטרך להתרגל לשינוי פאזה בכיווניות, ובסיבה העיקרית של התנועה. היעד מטה לתיקון טכני יורד הינו אזור 1.075. מתחת לזה יהיה מאוד קשה עבור מחזיקי המטבע האירופי. חזרה מעלה מעל 1.10 יחזיר את ההשערה שאנו עדים, עדיין, לכיווץ עולם הריביות האמריקאיות. וזה, לדעתי, ממשיך להיות הגורם הדומיננטי כרגע בכל שוקי ההון בעולם.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
USDILS
הירידה הדרמטית מ-4.10 ל-3.67 נעצרה. היא הצליחה למצוא מקלט זמני בסביבה של 3.70. כאמור, אם היינו צריכים לנחש רמות שבהן הקריסה הייתה צריכה להיעצר יכולנו לציין את 3.85-3.80 ו-3.70-3.75 כאזורים ההגיוניים היסטרית, והשוק החליט על השני.
מדוע? יש כנראה Overshoot קטן בגלל הברוטאליות שבה התנהל המהלך העולה. ברוטאליות שדרשה דבר דומה בכיוון הנגדי. עכשיו, הדולר עומד לו ומחכה בסבלנות לכמה דברים מכריעים: המלחמה, הדולר העולמי, שוקי המניות בארץ ובעולם, ולבסוף, ריבית בנק ישראל והכלכלה המקומית (כניסת ההון או יציאתו מהמשק).
כל ענייני הרפורמה המשפטית נשכחו להם הרחק מהתודעה, עד סיום המלחמה, ולכן הגורם הזה, שהיה כה חשוב לפני ה-07-10 כבר אינו מהווה סיבה לשינוי עמדות בכלל. טכנית נאמר: 3.55 גבול תחתון סופי לאירוע בלתי צפוי של קריסת הדולר בעולם, שיחייב את הדולר המקומי לעשות מעשה. 3.75-3.70 אזור התייצבות. 3.85 סביבה של גידול מתיחות, או שלילה בשוקי המניות. תנועה מעבר לכך מעלה, תצביע על שינוי מהותי בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל בעולם, דרך חלון המשקיעים בזירת המט"ח.
אבל, בעצם, מה קרה? האם ניתן למצוא לזה סיבה ביחס המהותי נטו בין המטבעות האלו? בכלכלות של שני הגושים הכלכליים האלו? במדיניות הריבית השונה בין שני הבנקים המרכזיים המיוצגים כאן? לא ממש. לא היה שום גורם הקשור לחוזקה של אירופה, באף תחום, מול חולשתה של ארה"ב, שנמצא בחדשות ושיצר את ה"אהבה" הפתאומית למטבע של היבשת הישנה.
אז מה התרחש? פשוט מאוד: היורו לא כל כך עלה כמו שהדולר פשוט קרס לו.
מי שיתבונן במהלך המחיר של הדולר-אינדקס באותה תקופה יראה זאת היטב. ומדוע הוא קרס? נכון מאוד: לא תופתעו לשמוע שמדובר כאן בתגובה הברורה לירידה הדרמטית של התשואות של האג"ח הארוך האמריקאי (10-30 שנה). לדוגמה: אג"ח ה-10 שנים עלה פלאים בגלל שתשואתו ירדה באותה תקופה משיא תוך יומי של 5.02% (23-10-2023) ועד 4.197% (01-12-2023). ירידה של 0.823% המהווים ירידה של כ-16.50% (!!). זוהי כל התורה כולה, למי שמעוניין להבין את תנועת המטבעות מאז סוף אוקטובר ועד עכשיו.
ביום שישי היינו עדים לירידה קטנה לכיוון 1.087, אבל, זו רק התחלה הדורשת הוכחה. האם השיא הזמני של 1.10 הוא שיא קצר טווח? או ארוך טווח יותר? הדברים ייקבעו כאשר הבנק המרכזי האמריקאי יחליט על הריבית הקרובה, ובמיוחד אם הפד יכריז על הפסקה רשמית של תהליך הנרמול שלה. אגב, אוי ואבוי לתשואות, ולדולר, אם יוזכר בתזכיר המלווה את ההחלטה על ירידה אפשרית קרובה של הריבית, כפי שיש רבים הרואים בזה הכרח על מנת להילחם במיתון המתקרב. בכל מקרה, החולשה בהגעה ל-1.10, וההיפוך הקטן שקרה שם, מצביעים על סיכוי סביר לתיקון טכני יורד ביורו-דולר. כמה עמוק? ותוך כמה זמן, ראו מטה.
אצלנו, המהות זהה אבל הקצב שונה: הירידה של הדולר אצלנו עדיין מעוותת בגלל אירועי מלחמת חרבות ברזל. מעוותת בכך שהכיוון היורד הואץ על ידי סגירת השורטים על השקל. אלו שהושמו, כאשר חוסר הוודאות לגבי התנהלות הקרבות, וקיום חזית שנייה, היה עדיין בשיאו. כעת, וככל שהדברים נשארים במהות כפי שהם, הדולר מצא מקום התייצבות סביב 3.70. שימו לב כמה יפה העצירה המתאימה לרמת התמיכה ההיסטורית הקלאסית, העומדת באזור הזה של המחיר. מה הלאה טכנית? ראו מטה.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המטבעות...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
EURUSD
היורו עומד על בלי מה. מצד אחד, אין ספק שיש רוח גבית מאוד חזקה מצד חולשת הדולר הגלובלי, וזאת בגלל הירידה בתשואות של האג"ח. מצד שני, החולשה הפונדמנטלית של הכלכלה האירופית (מיתון של ממש בגרמניה וצרפת) גורמים לדיסונאנס קשה של מטבע מתחזק, כאשר הביצועים של המקרו האירופי כל כך שונים מהמקרו האמריקאי.
בכל אופן, טכנית, נציין ש: כרגע, יש שיא מינורי סביב 1.10. זהו הגבול העליות של התנועה האלימה שקרתה, והמהווה עכשיו התנגדות. אגב, התנגדות המשתלבת יפה עם רמה היסטורית מפברואר ומאפריל. ביום שישי ראינו ירידה של היורו, למרות שהתשואות של האג"ח האמריקאי דווקא ירדו.
מה זה אומר? יש האומרים שכאן הרמז לירידה קרובה, ומקדימה, של הריביות על היורו מה-ECB, הרבה לפני שנראה כזו ירידה מצד ה-FED. אם זה יקרה, אנו נצטרך להתרגל לשינוי פאזה בכיווניות, ובסיבה העיקרית של התנועה. היעד מטה לתיקון טכני יורד הינו אזור 1.075. מתחת לזה יהיה מאוד קשה עבור מחזיקי המטבע האירופי. חזרה מעלה מעל 1.10 יחזיר את ההשערה שאנו עדים, עדיין, לכיווץ עולם הריביות האמריקאיות. וזה, לדעתי, ממשיך להיות הגורם הדומיננטי כרגע בכל שוקי ההון בעולם.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
USDILS
הירידה הדרמטית מ-4.10 ל-3.67 נעצרה. היא הצליחה למצוא מקלט זמני בסביבה של 3.70. כאמור, אם היינו צריכים לנחש רמות שבהן הקריסה הייתה צריכה להיעצר יכולנו לציין את 3.85-3.80 ו-3.70-3.75 כאזורים ההגיוניים היסטרית, והשוק החליט על השני.
מדוע? יש כנראה Overshoot קטן בגלל הברוטאליות שבה התנהל המהלך העולה. ברוטאליות שדרשה דבר דומה בכיוון הנגדי. עכשיו, הדולר עומד לו ומחכה בסבלנות לכמה דברים מכריעים: המלחמה, הדולר העולמי, שוקי המניות בארץ ובעולם, ולבסוף, ריבית בנק ישראל והכלכלה המקומית (כניסת ההון או יציאתו מהמשק).
כל ענייני הרפורמה המשפטית נשכחו להם הרחק מהתודעה, עד סיום המלחמה, ולכן הגורם הזה, שהיה כה חשוב לפני ה-07-10 כבר אינו מהווה סיבה לשינוי עמדות בכלל. טכנית נאמר: 3.55 גבול תחתון סופי לאירוע בלתי צפוי של קריסת הדולר בעולם, שיחייב את הדולר המקומי לעשות מעשה. 3.75-3.70 אזור התייצבות. 3.85 סביבה של גידול מתיחות, או שלילה בשוקי המניות. תנועה מעבר לכך מעלה, תצביע על שינוי מהותי בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל בעולם, דרך חלון המשקיעים בזירת המט"ח.
