איור פאנדר
משה שלום
08/12/2023
הפעם, משהו שונה בהחלט. לא אחדש לכם הרבה, כאשר אומר שלאחרונה ראינו "דחיפה" לא קטנה של מדד S&P500 ככלי להשקעה מעניין ומניב. ביצועי החסר של השוק הישראלי, עקב ענייני הרפורמה המשפטית, לפני המלחמה, היו לסיבה העיקרית של תהליך שיווקי זה. יש לומר מיד: השקעה בשוק האמריקאי אינו חידוש גדול. אבל, מיקוד במדד פאסיבי אחד, על ידי כל כך הרבה גופים ומוסדות בשוק ההון שלנו, הראה שחלק נכבד ממנהלי הכספים כמעט התייאשו לעשות תשואה נאותה כאן, כאשר בחו"ל מקפצים קדימה על בסיס נזילות אינסופית.
המלחמה קצת שינתה את התמונה. היא אמנם גרמה לירידות חדות במיידי, אבל, התקומה שראנו בחודש נובמבר הייתה מפתיעה בחוזקה שלה, כאשר אנו רק בתחילתו של כל העניין הביטחוני, ובמיוחד המדיני. המסלול שעשה הדולר-שקל, מ-3.80 ל-4.10 וחזרה מהירה ל-3.70, הראה להרבה אנשים ששוק ההון הישראלי עדיין מייצג מדינה שכלכלתה חזקה, ובעלת פוטנציאל. החמאס לא הצליח למוטט את תפיסת ה-start-up nation שלנו, את כדאיות הנדל"ן בחלקים רחבים של המדינה, ובאופי העקשן שלנו להתגבר יחד על קשיים ומאבקים.
המטבע, כתמונה של פרמיית הסיכון של המשק, דחף לתקומה לא מעטה במדדים, כאשר ראינו את המדד העיקרי שלנו נוסע מ-1600 ל-1800 ביעף. התקווה להורדת הריביות רק מוסיפה עניין. אחרי שאמרנו כל זאת, סקירה זו עוסקת במדד האמריקאי דווקא. מנקודת המבט הפשוטה: האם כדאי להיות בו? כפי שאמרו לנו רבים וטובים. והתשובה שונה מאוד משתי זוויות שונות: הטווח כמובן, והנטרול של המטבע. זהו הנושא, והוא מוצג כאן על ידי השוואה בין שתי קרנות מחקות אותו, מבית תכלית-מיטב, כאשר האחת מנוטרלת מט"ח והשנייה לא. הבה נתחיל.
כאמור, שתי הקרנות מגיעות מבית תכלית, כאשר האחת מנוטרלת דולר, והשנייה לא. יצוין שגודל הלא מנוטרלת גדול מזו המנוטרלת, וזאת למרות שיש בה גם דמי ניהול. משהו לא כל כך אינטואיטיבי. אני מודה: אם ארצה לעקוב פאסיבית אחרי מדד, ארצה לעשות זאת ללא הפרעה, ובעלות הכי נמוכה. אם אני מגיע למסקנה שאני מעוניין במגמה הנוכחית של המדד ההוא, לא ארצה להוסיף עליה את השפעת המטבע המקומי, שיהיה מושפע מאירועים מקומיים, כמו מלחמה למשל... בכל אופן, זהו המצב.
ומה לגבי הביצועים? פשוט מאוד: זה משתנה מקצה לקצה על פי טווח הבחינה. ב-3 שנים, הלא מנוטרלת פשוט מדהימה מול זו המנוטרלת (47.23% מול 20.83% !), וזה נכון בשנתיים האחרונות, ומתחילת השנה. אבל, כאשר הדולר החל לרדת, ראינו בשלושת החודשים האחרונים את הקרן המנוטרלת תופסת תאוצה ביחס לרגילה: 2.56% מול 0.55%-. בגדול, הנקודה שאני מנסה להעביר כאן היא זו: הדולר-שקל יכול להיות גורם מכריע בתוצאה הסופית של ההשקעה במדד הזה, ואחרים, הצמודים אליו. ההפרשים מדהימים לאורך זמן, ולעיתים, משתנים ממצב של חיובי לשלילי! ראו סדרה של גרפים, המייצגים את המספרים בטבלה:
גיוסים ופדיונות
ומה עם טעם הקהל? האם הגיוסים בקרנות המחקות האלו יגידו לנו משהו? תזכרו שכל העניינים כאן דומים עקרונית: קרנות מחקות אחרי מדד S&P500, מטעם אותו בית השקעות, ומספיק וותיקות וידועות. הגורם השונה היחיד הוא נטרול המטבע. ובכן, נאמר זאת כך: שתי הקרנות בהחלט בראדאר תשומת הלב של קהל המשקיעים.
אבל, שימו לב שהגיוסים ללא מנוטרלת (דווקא) הרבה פחות תנודתיים. כאילו היא מנותקת מן הגורם של המטבע, אלא מרוכזת יותר בביצועים המקווים מהמדד האמריקאי. לעומת זאת, באופן מפתיע, התנודתיות גדולה מאוד במנוטרלת. כאילו המשקיעים מתזמנים את הדולר, על גבי המדד. אם ניקח את הדוגמא של נובמבר, נראה שהמנוטרלת כמעט פודה, כאשר הרגילה ממשיכה לגייס, וזאת, כאשר הדולר-שקל פשוט קורס אצלנו! יחד ננצח.
למי שמעוניין להגיע לדפי הקרנות באתר פאנדר, הנה הלינקים:
https://www.funder.co.il/fund/5113998
https://www.funder.co.il/fund/5123161
המון הצלחה לכולם!
המלחמה קצת שינתה את התמונה. היא אמנם גרמה לירידות חדות במיידי, אבל, התקומה שראנו בחודש נובמבר הייתה מפתיעה בחוזקה שלה, כאשר אנו רק בתחילתו של כל העניין הביטחוני, ובמיוחד המדיני. המסלול שעשה הדולר-שקל, מ-3.80 ל-4.10 וחזרה מהירה ל-3.70, הראה להרבה אנשים ששוק ההון הישראלי עדיין מייצג מדינה שכלכלתה חזקה, ובעלת פוטנציאל. החמאס לא הצליח למוטט את תפיסת ה-start-up nation שלנו, את כדאיות הנדל"ן בחלקים רחבים של המדינה, ובאופי העקשן שלנו להתגבר יחד על קשיים ומאבקים.
המטבע, כתמונה של פרמיית הסיכון של המשק, דחף לתקומה לא מעטה במדדים, כאשר ראינו את המדד העיקרי שלנו נוסע מ-1600 ל-1800 ביעף. התקווה להורדת הריביות רק מוסיפה עניין. אחרי שאמרנו כל זאת, סקירה זו עוסקת במדד האמריקאי דווקא. מנקודת המבט הפשוטה: האם כדאי להיות בו? כפי שאמרו לנו רבים וטובים. והתשובה שונה מאוד משתי זוויות שונות: הטווח כמובן, והנטרול של המטבע. זהו הנושא, והוא מוצג כאן על ידי השוואה בין שתי קרנות מחקות אותו, מבית תכלית-מיטב, כאשר האחת מנוטרלת מט"ח והשנייה לא. הבה נתחיל.
כאמור, שתי הקרנות מגיעות מבית תכלית, כאשר האחת מנוטרלת דולר, והשנייה לא. יצוין שגודל הלא מנוטרלת גדול מזו המנוטרלת, וזאת למרות שיש בה גם דמי ניהול. משהו לא כל כך אינטואיטיבי. אני מודה: אם ארצה לעקוב פאסיבית אחרי מדד, ארצה לעשות זאת ללא הפרעה, ובעלות הכי נמוכה. אם אני מגיע למסקנה שאני מעוניין במגמה הנוכחית של המדד ההוא, לא ארצה להוסיף עליה את השפעת המטבע המקומי, שיהיה מושפע מאירועים מקומיים, כמו מלחמה למשל... בכל אופן, זהו המצב.
ומה לגבי הביצועים? פשוט מאוד: זה משתנה מקצה לקצה על פי טווח הבחינה. ב-3 שנים, הלא מנוטרלת פשוט מדהימה מול זו המנוטרלת (47.23% מול 20.83% !), וזה נכון בשנתיים האחרונות, ומתחילת השנה. אבל, כאשר הדולר החל לרדת, ראינו בשלושת החודשים האחרונים את הקרן המנוטרלת תופסת תאוצה ביחס לרגילה: 2.56% מול 0.55%-. בגדול, הנקודה שאני מנסה להעביר כאן היא זו: הדולר-שקל יכול להיות גורם מכריע בתוצאה הסופית של ההשקעה במדד הזה, ואחרים, הצמודים אליו. ההפרשים מדהימים לאורך זמן, ולעיתים, משתנים ממצב של חיובי לשלילי! ראו סדרה של גרפים, המייצגים את המספרים בטבלה:
גיוסים ופדיונות
ומה עם טעם הקהל? האם הגיוסים בקרנות המחקות האלו יגידו לנו משהו? תזכרו שכל העניינים כאן דומים עקרונית: קרנות מחקות אחרי מדד S&P500, מטעם אותו בית השקעות, ומספיק וותיקות וידועות. הגורם השונה היחיד הוא נטרול המטבע. ובכן, נאמר זאת כך: שתי הקרנות בהחלט בראדאר תשומת הלב של קהל המשקיעים.
אבל, שימו לב שהגיוסים ללא מנוטרלת (דווקא) הרבה פחות תנודתיים. כאילו היא מנותקת מן הגורם של המטבע, אלא מרוכזת יותר בביצועים המקווים מהמדד האמריקאי. לעומת זאת, באופן מפתיע, התנודתיות גדולה מאוד במנוטרלת. כאילו המשקיעים מתזמנים את הדולר, על גבי המדד. אם ניקח את הדוגמא של נובמבר, נראה שהמנוטרלת כמעט פודה, כאשר הרגילה ממשיכה לגייס, וזאת, כאשר הדולר-שקל פשוט קורס אצלנו! יחד ננצח.
למי שמעוניין להגיע לדפי הקרנות באתר פאנדר, הנה הלינקים:
https://www.funder.co.il/fund/5113998
https://www.funder.co.il/fund/5123161
המון הצלחה לכולם!
