דיוני הוועדה המוניטארית - ככל שהיציבות בשווקים תתבסס, והאינפלציה תרד, בנק ישראל יוכל להתמקד בתמיכה בפעילות הכלכלית

הוועדה דנה במצב הכלכלי של המשק לאחר שמונה שבועות ממועד פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובחנה את ההתפתחויות שחלו מאז. למלחמה השלכות כלכליות משמעותיות, הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים. האינדיקטורים לפעילות הכלכלית מצביעים על התכווצות בפעילות העסקית של המשק תוך התאוששות הדרגתית לאחרונה. מידת אי-הוודאות לגב י עומ ק ומשך הלחימה גבוהה, וזו משליכה גם לגבי מידת הפגיעה בפעילות. התנודתיות בשווקים אמנם התמתנה והשווקים הפיננסיים מתפקדים כיאות, אך פרמיית הסיכון של המשק נותרה ברמה גבוהה.

הוועדה דנה בהשפעות המלחמה על הפעילות במשק, הן על ההיצע והן על הביקוש. האינדיקטורים מאז תחילת המלחמה הצביעו על ירידה בפעילות הכלכלית במשק אך בחלוף מספר שבועות של מלחמה, נראה כי המשק מצוי בתהליך התאוששות כלכלית בחלק מרכיבי הפעילות. חברי הוועדה ציינו כי תחילה בלטו המגבלות הנובעות מצד ההיצע כתוצאה ממחסור בעובדים ומשיבושים בשרשראות האספקה, אך חלקן שוחררו, למעט בענפי הבינוי והחקלאות, וככל שתהליך זה יתקדם, ההאטה בפעילות צפויה לנבוע יותר מהפגיעה בביקושים. הירידה בביקושים באה לידי ביטוי בירידה בצריכה הפרטית כפי שמתבטא בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי. הושם דגש על תהליך ההתאוששות ההדרגתי של המשק והשונות בין ענפי המשק השונים.

הוועדה דנה בהתפתחות בשוק העבודה. הנתונים מעידים על ירידה משמעותית בתשומת העבודה במשק בחודש אוקטובר. סקר הבזק של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הצביע באוקטובר על כך שהיעדרות עובדים היא המגבלה העיקרית לפעילות המגזר העסקי, אך הדיווחים לנובמבר כבר מצביעים על הקלה במגבלה זו. הפגיעה המשמעותית על פי סקרי הבזק היא בענפי שירותי המזון והבינוי.

הוועדה דנה בסביבת האינפלציה ובהשפעות של המלחמה עליה. שיעור האינפלציה השנתי ממשיך במגמת התמתנות ועמד באוקטובר על 3.7% , גבוה מהיעד. קצב העלייה השנתי של הרכיבים הלא-סחירים במדד נותר גבוה ועמד על 4.2%. קצב העלייה של הרכיבים הסחירים במדד תנודתי ועמד על 2.9%. מאז שהחלה המלחמה תוואי הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה ירד מעט. על-פי תחזיות החזאים צפויה האינפלציה להיכנס לתחום היעד במהלך המחצית הראשונה של 2024 . חברי הוועדה ציינו כי מספר גורמים עשויים לתמוך בהמשך התמתנות האינפלציה בישראל: האטת האינפלציה בעולם, ירידת מחירי האנרגיה, ייסוף השקל בחודש האחרון וההאטה בביקושים המקומיים כתוצאה מהמלחמה. אף על פי כן ציינו חברי הוועדה כי ישנה אי-ודאות גדולה לגבי התפתחות האינפלציה בתקופה הקרובה. הוועדה מעריכה כי המדיניות המוניטרית הנוכחית תומכת בהתכנסות האינפלציה ליעדה. עם זאת, הסיכון לפיחות בשקל, על רקע התנודתיות בשער החליפין בתקופה האחרונה, עדיין מהווה סיכון להתכנסות האינפלציה ליעדה. כמו כן ישנה אי-וודאות לגבי היקף הוצאות הממשלה על תוכניות הסיוע וההתפתחויות בתקציב המדינה והשפעתם על האינפלציה.

חברי הוועדה דנו בהתפתחויות בשוק המט"ח. לאחר פיחות חד בשבועות הראשונים של המלחמה, חל ייסוף משמעותי, ושער השקל חצה כלפי מטה את רמתו ערב המלחמה. לאור השפעות המלחמה ולצורך ייצוב השווקים הכריז בנק ישראל ב-9.10.23 על תכנית למכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארדי דולרים.